גל ההונאות בבורסות לא פוסח גם על המשקיעים הישראלים: בשבועות האחרונים מניית Ostin Technology Ostin Technology 8.78%   , יצרנית מודולי LCD מסין, הפכה לזירת הימורים מסוכנת. אחרי זינוק מטורף של יותר מ-1,000% בתוך זמן קצר, צללה המניה מעל 90% ביום אחד ואיבדה כמעט לחלוטין את ערכה, תוך שהיא מוחקת עשרות מיליוני דולרים בשווי שוק, חלקם עם משקיעים ישראליים בתחילת דרכם שחיפשו מניה קטנה עם פוטנציאל גדול וגילו .

התרמית

מאמצע אפריל ועד סוף יוני המניה המריאה מ-0.9 דולר לשיא של כ-9.40 דולר שנרשם לאחרונה רק בשנת 2023, קפיצה של למעלה מפי עשר לעומת המחיר ההתחלתי, כשהיא מושכת אחריה זרם משקיעים שנסחפו אחרי הבטחות על התעשרות מהירה בקבוצות וואטסאפ עם :מומחי השקעות". אלא שהחלום על התעשרות הפך לסיוט, וביום אחד בלבד, קרסה OST בלמעלה מ-90% וביום שאחרי סגרה סביב 35 סנט בלבד. נפח מסחר חריג של כ-48 מיליון מניות ביום הנפילה מדגיש את גודל הדרמה, כאשר מדובר בכ-70% מהמניות הצפות הזמינות למסחר. 

בקהילות וברשתות החברתיות בישראל החלו להופיע עדויות של משקיעים שהפסידו סכומים ניכרים. אחד מהם סיפר כי השקיע 18 אלף שקל לאחר שצורף לקבוצת וואטסאפ שהבטיחה "מידע פנימי" והזדמנויות אקזיט מהירות. אחרים דיווחו על השקעות של סכומים משמעותיים שנמחקו כמעט כליל. אותם "יועצים", שהתחזו לאנליסטים ובחלק מהמקרים ניהלו שיחות בקבוצות מלאות בבוטים ומספרים מחו"ל, נעלמו רגע אחרי שמחיר המניה קרס והקבוצות נסגרו.

איך זה עובד?

מדובר בתרמית קלאסית הידועה בשם Pump and Dump, שמתרחשת בעיקר במניות קטנות עם שווי שוק נמוך ולרב מספר קטן של מניות חופשיות למסחר. בשלב הראשון, אותם גורמים מתוחכמים (ה"מריצים") מתחילים לאסוף מניות בשקט, בכמויות שהולכות וגדלות, ולעיתים תוך כדי העלאת המחיר בהדרגה ברכישות סדרתיות. זה קל לביצוע כשמדובר במניה עם נפח מסחר דליל, שמאפשר להזיז את המחיר כלפי מעלה גם עם סכומים קטנים יחסית.

• מחשבים נגד בני אדם: הפער הגדול בין הסוחרים בוול סטריט
• לקראת פתיחת המסחר בוול-סטריט - מה צפוי לנו השבוע?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשלב הבא, אחרי שאגרו מספיק סחורה בזול, מתחיל שלב ה-Pump האגרסיבי: הם מפמפמים את המניה במגוון ערוצים כמו וואטסאפ, טלגרם, דיסקורד ולעיתים גם מודעות מזויפות בפייסבוק שבהן מופיעות דמויות ידועות מהעולם הכלכלי, הכל כדי לייצר הייפ מלאכותי סביב המניה. בקבוצות האלה מופצים שוב ושוב "איתותים" והמלצות כוזבות שמבטיחות שמיד מגיע מיזוג גדול, קפיצה לרווחיות, או רכישה בפרמיה משמעותית, הכל כדי להכניס את המשקיע התמים.

ההמונים נמשכים אחרי החלום על רווח קל, נכנסים וקונים במחירים הולכים ועולים, מה שמזניק עוד יותר את המניה. בשלב הזה מגיעים אותם מריצים לשיא הרווחיות שלהם, הם זורקים את כל הסחורה (שלב ה-Dump) אל תוך הביקושים החדשים שיצרו בעצמם, גורפים רווח עצום על חשבון המשקיעים התמימים, ומשאירים את כל מי שנכנס מאוחר עם מניות שקורסות ברגע שהביקוש מתייבש. התוצאה היא לרוב קריסה של עשרות אחוזים ביום אחד, ולעיתים אף 90% ומעלה, תוך מחיקת כל ההשקעה.

מקרה OST מצטרף לשורה של מניות סיניות קטנות שנסחרות בוול סטריט, אשר הפכו בזמן האחרון לקרקע פורייה להונאות מסוג זה. גם הרשויות בארה"ב מזהירות שוב ושוב מפני מניות עם סחירות דלה, מבנה משפטי מורכב (למשל הרשמה באיי קיימן) והיעדר שקיפות, שמעודדות מניפולציות כאלה.

• השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?
• באפט נכנס ליונייטד הלת' עם 1.5 מיליארד ד'; מה עוד עשה באפט ברבעון?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• ללא ניסיון בהשקעות: בן 23 גייס מיליארד וחצי דולר לקרן AI

עוד דוגמא עדכנית

רק ביום שישי העלנו כאן כתבה בדיוק על תרמית דומה, של חברת רג'נסל - חברת ביוטק קטנה יחסית העוסקת ברפואה סינית מסורתית להרחבה - איך הון של 35 מיליארד דולר נמחק ברגע. שם כתבנו כי רגולטורים בארצות הברית אינם מתעלמים מסוג המניות האלו שקופץ ואז נזרק. רשות לניירות ערך ה-SEC מזהירה כי חברות קטנות, שמחירן נמוך ושקיפותן מוגבלת, עלולות להפוך ליעד קל לתרמיות מסוג ניפוח ומימוש. בתופעה זו, הנקראית - pump and dump, משקיעים או גורמים אינטרסנטיים יוצרים באזז מלאכותי סביב מניה, מעלים את מחירה בצורה חדה ואז מוכרים את החזקותיהם ברווח, כשהציבור הרחב נותר עם הפסדים. רג'נסל עונה כמעט על כל הקריטריונים: גודל קטן, סחירות נמוכה, זינוק פתאומי, היעדר חדשות מהותיות ומבנה משפטי מורכב עם פעילות מחוץ לארצות הברית.

מה צריך לעשות?

כדי להימנע מלהפוך לעוד קורבן של תרמיות מסוג זה, חשוב לנהוג במשנה זהירות ובעיקר בספקנות בריאה. קודם כל, אל תתנו לאף פרסומת נוצצת בפייסבוק, או להבטחות בקבוצות וואטסאפ, טלגרם ודיסקורד לסנוור אתכם, גם אם לכאורה הן מגיעות מ"אנליסטים" או אפילו מדמויות מוכרות.

לפני כל השקעה, בידקו לעומק מי החברה, מה המוצר שלה, האם יש לה הכנסות ורווחים אמיתיים, ניסויים קליניים מבוססים או חוזים חתומים, או שמא מדובר רק בהבטחות ריקות והייפ ברשתות. היכנסו לדוחות הכספיים ולדיווחי החברה, וחפשו שם עדויות לפעילות של החברה. סימני אזהרה יש בשפע אם תחפשו אותם: הפסדים חוזרים, מחזורי מסחר דלילים, מבנה משפטי מורכב באיי קיימן, או היעדר מידע עסקי קונקרטי.

בשורה התחתונה, הסיפור של OST הוא תזכורת כואבת לכך ש"המלצות זהב" שמסתובבות בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק או ביוטיוב, עלולות להסתיים באיבוד כל הכסף. משקיעים פרטיים חייבים לנקוט משנה זהירות. בעולם ההשקעות אין קסמים ובטח אין מידע פנימי שמחולק בחינם בווטסאפ. לא לחינם יש משפט שאומר - If it’s too good to be true, it probably is