אופטימוסאופטימוס

טסלה מאבדת את מפתח הרובוט אופטימוס

מילן קובאץ, שפיתח את אופטימוס במשך 9 שנים, עוזב בעיתוי קריטי כשהמניה צללה 15% בשבוע שעבר ומאסק מתכנן לייצר אלפי רובוטים אנושיים ב-2025

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה טסלה רובוט


טסלה Tesla 3.56%  חוטפת מכה נוספת השבוע כשמילן קובאץ, ראש ההנדסה לרובוט האנושי אופטימוס, הודיע על עזיבתו. העזיבה מגיעה בעיתוי רגיש, כשמחיר המניה של טסלה צלל כמעט 15% בשבוע שעבר בעקבות המאבק הפומבי בין אילון מאסק לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.


קובאץ, שעבד בטסלה למעלה מתשע שנים, פרסם הודעת פרידה ארוכה ברשת החברתית X ביום שישי. "במהלך יותר מתשע שנים, זכיתי לעבוד עם כמה מהמוחות הכי מבריקים בתחומי הבינה המלאכותית וההנדסה", כתב. "יצרתי ידידויות שיימשכו לכל החיים". למרות ההודעה הרגשית, הוא הבהיר שהסיבה העיקרית לעזיבה היא אישית - הצורך לבלות זמן עם המשפחה שנמצאת בחו"ל.


המנהל הבכיר הוסיף מסר תמיכה במאסק ובחברה: "טסלה תנצח, אני מבטיח לכם את זה". עם זאת, עזיבתו מגיעה ברגע רגיש עבור פרויקט הרובוטים האנושיים של החברה, שנחשב לאחד מהיוזמות החשובות ביותר של טסלה בתחום הבינה המלאכותית. קובאץ היה אחראי על הפיתוח ההנדסי של אופטימוס, הרובוט שמאסק רואה בו פוטנציאל להיות "המוצר הגדול ביותר בהיסטוריה".


זו לא הפעם הראשונה שטסלה מאבדת כישרון בתחום הטכנולוגיה המתקדמת. אנדריי קרפתי, שהוביל חלק מהמאמצים של טסלה בנהיגה אוטונומית, עזב ב-2022. זאק קירקהורן, סמנכ"ל הכספים לשעבר, עזב ב-2023. רבקה טינוצ'י, שהובילה את תחום הטעינה של כלי הרכב, עזבה ב-2024. כל עזיבה של מנהל בכיר בטסלה מעוררת תשומת לב רבה בקרב המשקיעים.


הסיבה לתשומת הלב המיוחדת טמונה במעמדה של טסלה כחברת הרכב היקרה ביותר בעולם, בהובלתו של האיש העשיר ביותר בעולם. מאסק ידוע בהתנהגותו הבלתי צפויה, שיכולה להפתיע משקיעים ולהשפיע על מחיר המניה. השבוע שעבר היווה דוגמה מושלמת לכך, כשמאסק הסלים את הביקורת שלו על חוק המס וההוצאות של הנשיא טראמפ.


המאבק בין שני האנשים עם האגו העצום התפתח למלחמת מילים ברשתות החברתיות, שהשפיעה ישירות על מחיר המניה. המשקיעים ראו איך מאסק, שתמך בטראמפ בבחירות, הפך למבקר חריף של מדיניותו הכלכלית. הקרע הזה בין שני הדמויות החזקות ביותר באמריקה יצר אי ודאות שהשתקפה מיידית במחיר מניות טסלה.


מכוניות אוטונומיות ורובוטים אנושיים

המשקיעים בוחנים מקרוב את העסקים הקשורים לבינה מלאכותית של טסלה, שבעלי המניות האופטימיים מאמינים שיביאו עידן חדש של צמיחה רווחית לחברה. כיום, המאמצים של טסלה בתחום הבינה המלאכותית מתמקדים בעיקר בשני תחומים: מכוניות אוטונומיות ורובוטים אנושיים. שני התחומים נחשבים קריטיים לעתיד החברה ולהצדקת השווי הגבוה שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


טסלה מתכננת להשיק צי של רובוטקסיות מונעות בינה מלאכותית באוסטין, טקסס, החודש. זהו פרויקט שנושא חשיבות עליונה למאסק, שרואה בנהיגה אוטונומית את העתיד של התחבורה. המעבר מרכבים רגילים לרובוטקסיות עשוי לשנות לחלוטין את המודל העסקי של טסלה ולהפוך אותה מיצרנית רכב לחברת שירותי תחבורה.


באשר לרובוטים, מאסק חשף תוכניות שאפתניות לייצור אלפי יחידות ב-2025 ופי 10 ב-2026. "אני חושב שרוב האנשים, אם לא כולם, בוודאי היו רוצים להחזיק רובוט אישי כמו C-3PO או R2-D2", אמר מאסק בהרצאה בינואר, תוך התייחסות לדמויות מסדרת מלחמת הכוכבים. הוא הוסיף כי רובוטים אנושיים יכולים להפוך ל"המוצר הגדול ביותר בהיסטוריה".


למרות שטסלה עדיין לא מייצרת הכנסות או רווחים מרובוטים, אנליסטים כבר מנסים להעריך את הפוטנציאל העסקי. אדיסון יו מדויטשה בנק העריך לאחרונה שטסלה עשויה למכור 200,000 רובוטים בשנה עד 2035 ושווי העסק הזה עומד על כ-70 מיליארד דולר. עם זאת, זוהי רק הערכה ראשונית, שכן הרובוט אופטימוס עדיין נמצא בשלבי הפיתוח המוקדמים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כשהספינה טובעת החולדות בורחות ראשונות (ל"ת)
    אנונימי 09/06/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 08/06/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    יקח זמן עד שיהפוך למסחרי בגדול אחלה מאסק באמת גאון ועוד חזון למועד.
  • אנונימי 09/06/2025 10:51
    הגב לתגובה זו
    את ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות ניתן לשרטט כגרף מעריכי. ייתכן שנראה אופטימוס הרבה יותר שימושי תוך שנה או שנתיים.
  • שטויות במיץ (ל"ת)
    אנונימי 09/06/2025 19:10
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.