ארבעה מהבנקים הגדולים בסין הודיעו על גיוס הון פרטי בהיקף כולל של עד 72 מיליארד דולר, כחלק מהתמודדות עם לחצים גוברים על המערכת הפיננסית. הגיוסים יבוצעו באמצעות הקצאת מניות מסוג A למשקיעים נבחרים, בהם משרד האוצר הסיני, שמחזיק כבר כיום בחלק מהותי מהבעלות בבנקים הללו. מדובר במהלך שנועד לחזק את רכיבי ההון הראשוני (Tier 1) של הבנקים ולאפשר להם להרחיב את היקף האשראי – בעיקר לענפים שהממשל מעוניין לעודד, כמו נדל"ן, צריכה וטכנולוגיה.

בנק התקשורת (Bank of Communications) יגייס עד 120 מיליארד יואן (16.5 מיליארד דולר), בעוד שבנק סין, הבנק לחסכונות הדואר ובנק הבנייה של סין צפויים לגייס סכומים של 165, 130 ו-105 מיליארד יואן בהתאמה. צעדים אלה מגיעים בעקבות הכרזת הממשלה בתחילת מרץ על הנפקת אגרות חוב ריבוניות בהיקף של 500 מיליארד יואן – שמטרתן חיזוק ההון של הבנקים הממשלתיים הגדולים.

למרות שבאופן פורמלי הבנקים הסיניים עומדים בדרישות ההון, הממשל בבייג’ין נחוש להגדיל את רמת החוסן של המערכת הפיננסית – בין היתר בגלל שחיקת הרווחיות, האטה ברווחים, ועלייה ברמת החוב הבעייתי. שיעור הרווח נטו מהריבית, מדד מרכזי לרווחיות בענף ירד ל-1.52% בסוף 2024, הרמה הנמוכה אי פעם עבור הבנקים הגדולים במדינה. בנוסף, הבנקים מגויסים לשרת את היעדים הכלכליים של סין, ובראשם צמיחה של כ-5% לשנת 2025. 

הרחבת ההון העצמי תאפשר להם להציע יותר אשראי במגזרים אסטרטגיים, אך גם אמורה לתרום ליציבות פיננסית פנימית נוכח האתגרים מבית (שוק הנדל"ן, צריכה חלשה) ומחוץ (עלייה במכסים מצד ארה"ב). במהלך זה, בייג’ין ממשיכה לשלב בין עידוד הצמיחה לבין ניהול הסיכונים הפיננסיים של המערכת כולה.

• 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
• הצרכן הסיני חזר לקנות - אבל מי יעצור את ההידרדרות בנדל"ן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהלך של סין לחיזוק ההון בבנקים הממשלתיים הוא לא רק צעד פיננסי, הוא משקף תפיסה רחבה יותר לגבי תפקידם של הבנקים בכלכלה. בשנים האחרונות הבנקים הסיניים הפכו לא רק מוסדות שמטרתם להרוויח, אלא גם כלי חשוב בידי הממשלה לקידום מטרות לאומיות: עידוד השקעות, תמיכה בענף הנדל"ן, סיוע לחברות טכנולוגיה, והרחבת אשראי לאזרחים. אבל ככל שהם פועלים יותר לפי הנחיות הממשל, כך הם גם נושאים יותר סיכון. השילוב בין שחיקה ברווחיות לעלייה בחובות בעייתיים מציב אתגרים אמיתיים. הממשלה מזרימה הון כדי לוודא שהבנקים יוכלו להמשיך לתת אשראי, אך בכך היא גם מחזקת את הקשר בינם לבינה - הבנקים תלויים בה, והיא מצפה מהם לבצע את מדיניותה. זהו מודל ייחודי, שנע בין שוק חופשי לכלכלה מנוהלת. השאלה הגדולה היא האם המערכת הזו תוכל להחזיק לאורך זמן, במיוחד כשהעולם משתנה - עם לחצים כלכליים מבחוץ, רגולציה גוברת, ואיומים כמו מכסים מצד ארה"ב. בשלב הזה, סין בוחרת בפתרון שמאפשר לה לשמור על יציבות ולדחוף את הכלכלה קדימה בו זמנית. השאלה היא כמה זמן זה יוכל להימשך בלי תקלות.