קרוגר
צילום: אתר החברה
דוחות

מניית קרוגר עולה למרות דוח מעורב ותחזית זהירה

רווח למניה של 1.14 דולר מפתיע את האנליסטים לטובה, בעוד החברה מתמודדת עם שינויים דרמטיים בהנהלה הבכירה וסכסוך משפטי מול אלברטסונס בעקבות כישלון המיזוג

אדיר בן עמי |

מניית ענקית המרכולים האמריקאית קרוגר The Kroger Co 0.24%  עולה ב-2.4% למרות פרסום דוח רבעוני מעורב והצגת תחזית עסקית זהירה לשנה הקרובה. ברבעון האחרון הצליחה החברה להציג רווח של 1.14 דולר למניה, נתון שהפתיע לטובה את האנליסטים אשר ציפו ל-1.11 דולר בלבד. לעומת זאת, בצד ההכנסות נרשמה אכזבה קלה כאשר החברה דיווחה על מחזור של 34.3 מיליארד דולר, סכום הנופל במקצת מציפיות השוק שעמדו על 34.6 מיליארד.


בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חלה ירידה משמעותית בביצועי החברה – הרווחים התכווצו ב-15% והמכירות נסוגו בשיעור חד של למעלה מ-7%. עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהותי מהשחיקה נובע ממכירת פעילות הפארמה המיוחדת של הרשת, ומירידה במחירי הדלק אשר השפיעה על הכנסות תחנות התדלוק שבבעלותה.


התמונה האמיתית של ביצועי הליבה ניכרת בנתון המכירות הזהות – מדד המתייחס לחנויות הפועלות לפחות חמישה רבעונים רצופים ללא שינויים מבניים. במדד זה הציגה קרוגר צמיחה של 2.4% בהשוואה לתקופה המקבילה, נתון המעיד על איתנות בפעילות הבסיסית של הרשת.



מבט קדימה

התחזית של הנהלת קרוגר לשנת 2025 מצביעה על המשך צמיחה מתונה, כאשר החברה צופה עלייה של 2-3% במכירות הזהות ללא דלק, ורווח מתואם למניה בטווח של 4.60 עד 4.80 דולר. תחזית זו מסתמנת כשמרנית במקצת, בהשוואה לציפיות האנליסטים שחזו רווח של 4.81 דולר.


ההנהלה הזמנית של הרשת מדגישה את ההשקעות שביצעה החברה בגיוון עסקיה כמנוע לצמיחה בת-קיימא. טוד פולי, סמנכ"ל הכספים הזמני, הצהיר כי אסטרטגיית הגיוון העסקי פותחת בפני החברה אפיקי צמיחה נוספים, וזאת בעת שהרשת שואפת להאיץ את קצב התפתחותה למרות האתגרים שמציבים מחירי המזון הגבוהים על תקציבי הצרכנים.


באשר לסוגיית האינפלציה, הצהירה הנהלת קרוגר בשיחת הרווחים כי היא מעריכה שהאינפלציה תנוע בטווח של 1.5%-2.5% בשנת 2025, כאשר הערכה זו אינה מביאה בחשבון את השפעת המכסים החדשים שהוטלו רק השבוע. "התמודדות עם לחצים אינפלציוניים אינה זרה לנו, ואנו בטוחים ביכולתנו לנווט את החברה בהצלחה גם בסביבה זו", כך לפי רונלד סרג'נט, המנכ"ל הזמני של הרשת.



השינויים בהנהלה

פרסום התוצאות הכספיות מגיע בתזמון רגיש עבור קרוגר, ימים ספורים בלבד לאחר זעזוע בצמרת החברה – התפטרותו של המנכ"ל רודני מקמילן. ההתפטרות באה בעקבות חקירה פנימית של הדירקטוריון, שמצאה כי התנהלותו האישית של מקמילן עמדה בסתירה לקוד האתי של החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החברה הבהירה כי ההתנהלות הבעייתית אינה קשורה לפעילות העסקית או לעובדים אחרים בארגון. במקום מקמילן מונה באופן זמני רונלד סרג'נט, שכיהן עד כה כדירקטור עצמאי מוביל, לתפקידי יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל, בעוד החברה פותחת בחיפושים אחר מנהל קבוע.


סערת ההנהלה בקרוגר אינה מסתכמת בהתפטרות המנכ"ל בלבד. בחודשים האחרונים חוותה החברה מספר שינויים בשדרה הניהולית, כאשר בדצמבר האחרון עזב סטוארט אייטקן, סמנכ"ל השיווק והמסחר. בנוסף, בחודש פברואר גייסה החברה את דיוויד קנרלי, מי שכיהן בתפקיד בכיר בפפסיקו, לתפקיד סמנכ"ל הכספים. קנרלי צפוי להתחיל בתפקידו בתחילת אפריל.


על אף השינויים בהנהלה, וול סטריט אינה מביעה דאגה מיוחדת. ג'וזף פלדמן, אנליסט מקבוצת טלסי, כתב כי "סרג'נט מכיר היטב את העסק והוא דמות מוכרת ומוערכת בקרב משקיעי וול סטריט. אמנם הופתענו מהחדשות, אך איננו סבורים שהן ישפיעו על הביצועים הפיננסיים או על האסטרטגיה בטווח הקרוב". פלדמן הוסיף כי בעיניו, קרוגר צפויה להמשיך ולקצור פירות מיוזמות הצמיחה המגוונות שלה, הכוללות הרחבת הפריסה הגיאוגרפית, העשרת מגוון המוצרים, שיפור החוויה הדיגיטלית, וחיזוק נאמנות הלקוחות באמצעות התאמה אישית ומסלולי חברות בתשלום.


בנוסף לשינויי ההנהלה, מתמודדת קרוגר גם עם סכסוך משפטי מול רשת אלברטסונס, בעקבות כישלון מהלך המיזוג בין שתי החברות בדצמבר האחרון. המיזוג נחסם על ידי בית משפט פדרלי לאחר שהרשתות לא הצליחו לעמוד בדרישות הרגולטורים האנטי-מונופוליסטיים למכור אחזקות באזורים בהם נתח השוק המשותף שלהן היה גבוה מדי.


לאחר ביטול המיזוג, הפתיעה אלברטסונס כאשר הגישה תביעה נגד קרוגר, בטענה שהאחרונה לא השקיעה מאמצים מספקים בהשגת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. אלברטסונס דורשת פיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים, כולל דמי ביטול עסקה בסך 600 מיליון דולר. קרוגר, מצידה, דחתה את הטענות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."