קרוגר
צילום: אתר החברה
דוחות

מניית קרוגר עולה למרות דוח מעורב ותחזית זהירה

רווח למניה של 1.14 דולר מפתיע את האנליסטים לטובה, בעוד החברה מתמודדת עם שינויים דרמטיים בהנהלה הבכירה וסכסוך משפטי מול אלברטסונס בעקבות כישלון המיזוג

אדיר בן עמי |

מניית ענקית המרכולים האמריקאית קרוגר The Kroger Co 1.01%  עולה ב-2.4% למרות פרסום דוח רבעוני מעורב והצגת תחזית עסקית זהירה לשנה הקרובה. ברבעון האחרון הצליחה החברה להציג רווח של 1.14 דולר למניה, נתון שהפתיע לטובה את האנליסטים אשר ציפו ל-1.11 דולר בלבד. לעומת זאת, בצד ההכנסות נרשמה אכזבה קלה כאשר החברה דיווחה על מחזור של 34.3 מיליארד דולר, סכום הנופל במקצת מציפיות השוק שעמדו על 34.6 מיליארד.


בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חלה ירידה משמעותית בביצועי החברה – הרווחים התכווצו ב-15% והמכירות נסוגו בשיעור חד של למעלה מ-7%. עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהותי מהשחיקה נובע ממכירת פעילות הפארמה המיוחדת של הרשת, ומירידה במחירי הדלק אשר השפיעה על הכנסות תחנות התדלוק שבבעלותה.


התמונה האמיתית של ביצועי הליבה ניכרת בנתון המכירות הזהות – מדד המתייחס לחנויות הפועלות לפחות חמישה רבעונים רצופים ללא שינויים מבניים. במדד זה הציגה קרוגר צמיחה של 2.4% בהשוואה לתקופה המקבילה, נתון המעיד על איתנות בפעילות הבסיסית של הרשת.



מבט קדימה

התחזית של הנהלת קרוגר לשנת 2025 מצביעה על המשך צמיחה מתונה, כאשר החברה צופה עלייה של 2-3% במכירות הזהות ללא דלק, ורווח מתואם למניה בטווח של 4.60 עד 4.80 דולר. תחזית זו מסתמנת כשמרנית במקצת, בהשוואה לציפיות האנליסטים שחזו רווח של 4.81 דולר.


ההנהלה הזמנית של הרשת מדגישה את ההשקעות שביצעה החברה בגיוון עסקיה כמנוע לצמיחה בת-קיימא. טוד פולי, סמנכ"ל הכספים הזמני, הצהיר כי אסטרטגיית הגיוון העסקי פותחת בפני החברה אפיקי צמיחה נוספים, וזאת בעת שהרשת שואפת להאיץ את קצב התפתחותה למרות האתגרים שמציבים מחירי המזון הגבוהים על תקציבי הצרכנים.


באשר לסוגיית האינפלציה, הצהירה הנהלת קרוגר בשיחת הרווחים כי היא מעריכה שהאינפלציה תנוע בטווח של 1.5%-2.5% בשנת 2025, כאשר הערכה זו אינה מביאה בחשבון את השפעת המכסים החדשים שהוטלו רק השבוע. "התמודדות עם לחצים אינפלציוניים אינה זרה לנו, ואנו בטוחים ביכולתנו לנווט את החברה בהצלחה גם בסביבה זו", כך לפי רונלד סרג'נט, המנכ"ל הזמני של הרשת.



השינויים בהנהלה

פרסום התוצאות הכספיות מגיע בתזמון רגיש עבור קרוגר, ימים ספורים בלבד לאחר זעזוע בצמרת החברה – התפטרותו של המנכ"ל רודני מקמילן. ההתפטרות באה בעקבות חקירה פנימית של הדירקטוריון, שמצאה כי התנהלותו האישית של מקמילן עמדה בסתירה לקוד האתי של החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החברה הבהירה כי ההתנהלות הבעייתית אינה קשורה לפעילות העסקית או לעובדים אחרים בארגון. במקום מקמילן מונה באופן זמני רונלד סרג'נט, שכיהן עד כה כדירקטור עצמאי מוביל, לתפקידי יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל, בעוד החברה פותחת בחיפושים אחר מנהל קבוע.


סערת ההנהלה בקרוגר אינה מסתכמת בהתפטרות המנכ"ל בלבד. בחודשים האחרונים חוותה החברה מספר שינויים בשדרה הניהולית, כאשר בדצמבר האחרון עזב סטוארט אייטקן, סמנכ"ל השיווק והמסחר. בנוסף, בחודש פברואר גייסה החברה את דיוויד קנרלי, מי שכיהן בתפקיד בכיר בפפסיקו, לתפקיד סמנכ"ל הכספים. קנרלי צפוי להתחיל בתפקידו בתחילת אפריל.


על אף השינויים בהנהלה, וול סטריט אינה מביעה דאגה מיוחדת. ג'וזף פלדמן, אנליסט מקבוצת טלסי, כתב כי "סרג'נט מכיר היטב את העסק והוא דמות מוכרת ומוערכת בקרב משקיעי וול סטריט. אמנם הופתענו מהחדשות, אך איננו סבורים שהן ישפיעו על הביצועים הפיננסיים או על האסטרטגיה בטווח הקרוב". פלדמן הוסיף כי בעיניו, קרוגר צפויה להמשיך ולקצור פירות מיוזמות הצמיחה המגוונות שלה, הכוללות הרחבת הפריסה הגיאוגרפית, העשרת מגוון המוצרים, שיפור החוויה הדיגיטלית, וחיזוק נאמנות הלקוחות באמצעות התאמה אישית ומסלולי חברות בתשלום.


בנוסף לשינויי ההנהלה, מתמודדת קרוגר גם עם סכסוך משפטי מול רשת אלברטסונס, בעקבות כישלון מהלך המיזוג בין שתי החברות בדצמבר האחרון. המיזוג נחסם על ידי בית משפט פדרלי לאחר שהרשתות לא הצליחו לעמוד בדרישות הרגולטורים האנטי-מונופוליסטיים למכור אחזקות באזורים בהם נתח השוק המשותף שלהן היה גבוה מדי.


לאחר ביטול המיזוג, הפתיעה אלברטסונס כאשר הגישה תביעה נגד קרוגר, בטענה שהאחרונה לא השקיעה מאמצים מספקים בהשגת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. אלברטסונס דורשת פיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים, כולל דמי ביטול עסקה בסך 600 מיליון דולר. קרוגר, מצידה, דחתה את הטענות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת פרמיית הסיכון סביב משילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.