ביל אקמן
צילום: טוויטר

הודות לביל אקמן: אובר מזנקת ב-7%

קרן הגידור של המיליארדר צברה 30.3 מיליון מניות בשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר; "אחת החברות המנוהלות הטובות בעולם"

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אובר ביל אקמן


המשקיע המיליארדר ביל אקמן חשף כי קרן הגידור שלו, פרשינג סקוור קפיטל מנג'מנט, צברה החזקה משמעותית במניות חברת אובר טכנולוגיות Uber 0.22%  . לדבריו, מניית חברת שירותי ההסעות נסחרת ב"הנחה עצומה" ביחס לשוויה האמיתי. בהודעה שפרסם ברשת החברתית X, חשף אקמן כי הקרן שבניהולו החלה לרכוש מניות אובר בינואר והצליחה לצבור עד כה 30.3 מיליון מניות. בעקבות ההודעה, מזנקת מניית אובר ביותר מ-7%, מה שהפך את ההחזקה של פרשינג סקוור לשווה יותר מ-2 מיליארד דולר.


אקמן תיאר את אובר כ"אחת החברות המנוהלות והאיכותיות ביותר בעולם", וטען כי ניתן לרכוש את המניה בהנחה משמעותית ביחס לשווי הפנימי שלה. "שילוב כזה של תכונות חיוביות הוא נדיר ביותר, במיוחד עבור חברה בעלת שווי שוק גבוה," כתב אקמן.


מניית אובר רשמה עלייה של 15% בשבוע האחרון, כולל עלייה של כמעט 10% מאז פרסום הדוחות הכספיים ביום רביעי. המניה נמצאת במסלול להגיע לרמת הסגירה הגבוהה ביותר שלה מאז 30 באוקטובר 2024. למרות שהמניה צנחה ביום רביעי בעקבות תחזית מאכזבת לרבעון הראשון של 2025, היא התאוששה ביום שלאחר מכן בזכות תמיכה מפירמות השקעה מובילות, כולל בנק אוף אמריקה ווויליאם בלייר.


האנליסטים הצביעו על הזדמנויות בשוק הרכב האוטונומי, תחום בו אובר מתקדמת באמצעות שיתופי פעולה עם ווימו מבית גוגל וסטארט-אפ הרכב האוטונומי Avride.


לדעת אקמן, חלק ניכר מהצמיחה של החברה בשנים האחרונות ניתן לייחס להנהגה החזקה. הוא ציין כי לפני 2017, החברה סבלה מ"ניהול לא יציב", אך המנכ"ל דארה חוסרושאהי, שמונה לתפקיד ב-2017, "עשה עבודה מצוינת בהפיכת החברה למכונת צמיחה רווחית ומייצרת מזומנים". ההשקעה של אקמן מהווה הצבעת אמון משמעותית באסטרטגיה העסקית של אובר ובהנהלתה הנוכחית, במיוחד לאור ההיסטוריה של המשקיע בזיהוי הזדמנויות בחברות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי.


בשוק התחרותי של שירותי ההסעות, אובר ממשיכה להתמודד מול המתחרה העיקרית ליפט, שצפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות ב-11 בפברואר. מניות ליפט עולות ב-4.3% ל-14.68 דולר, מה שמעיד על אופטימיות כללית בענף.


הכניסה של פרשינג סקוור כמשקיעה באובר מדגישה את הפוטנציאל הטמון בחברה, במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הרכב האוטונומי והצמיחה המתמשכת בשוק שירותי ההסעות הגלובלי.

קיראו עוד ב"גלובל"


התזמון של ההשקעה מעניין במיוחד, שכן הוא מגיע בתקופה של התרחבות משמעותית בפעילות אובר בתחומים חדשים, כולל משלוחי מזון ושירותי לוגיסטיקה, המרחיבים את מקורות ההכנסה של החברה מעבר לעסקי הליבה של שירותי ההסעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.