באפט
צילום: טוויטר

קורה לגדולים ביותר - וורן באפט מופסד על אוקסידנטל

ברקשייר חידשה את רכישת המניות של חברת הנפט אוקסידנטל בתחילת 2022, מאז היא רכשה מניות במחיר ממוצע של כ-54 דולר למניה, אבל בינתיים המניה יורדת ובאפט ממשיך לרשום הפסדים; מה מכביד על מניית אוקסידנטל ולמה באפט לא רוכש עוד?

רוי שיינמן | (2)

וורן באפט רוכש מניות של חברת הנפט אוקסידנטל Occidental Petroleum Corp. -0.63%   בעקביות דרך חברת האחזקות שלו, ברקשייר האת'אווי. הרכישה האחרונה שלו הייתה בחודש שעבר בה רכשה חברת האחזקות מניות בשווי של כ-405 מיליון דולר. אחרי השלמת העסקה, ברקשייר עלתה לאחזקה של כ-27.2% ממניות החברה, המשקפים שווי אחזקה של כ-12 מיליארד דולר.


עם זאת, מבחינה של הרכישות של ברקשייר עולה כי מחיר הקנייה הממוצע עומד על כ-54 דולר למניה, בעוד מניית אוקסידנטל נסחרת כיום לפי מחיר של 47 דולר למניה, נמוך בכ-13% ממחיר הקנייה הממוצע של ברקשייר.


בשנת 2019, ברקשייר הת'אוויי השקיעה 10 מיליארד דולר ברכישת מניות בכורה של אוקסידנטל, כולל אופציות לרכישת מניות נוספות במחיר של כ-60 דולר למניה. במהלך השנתיים האחרונות, באפט ניצל כל הזדמנות לרכוש מניות של החברה כשהן נסחרו מתחת לרף זה, תוך כדי שהוא מאפשר לחברה לפרוע בהדרגה את מניות הבכורה.


אוקסידנטל
אוקסידנטל - קרדיט: טוויטר



אבל כעת, כשהמניה נסחרת סביב 47 דולר כאמור, באפט לא מבצע רכישות נוספות. הוא אמנם הצהיר במכתב השנתי למשקיעים בשנת 2023 כי בכוונתו להחזיק במניות אוקסידנטל לטווח ארוך, אך נראה כי אינו מעוניין להגדיל את חלקו יותר ממה שהוא כבר מחזיק.


מה לוחץ על המניה כלפי מטה?

אוקסידנטל פטרוליום מושפעת בצורה משמעותית יותר ממחירי הנפט בהשוואה למתחרותיה. החברה ממוקדת בעיקר בהפקת נפט סלעי, ולכן כאשר מחירי הנפט צונחים - גם רווחיה נפגעים באופן משמעותי. מאז תחילת הרבעון השלישי, מחיר חבית נפט מסוג WTI ירד בכ-15%. החודש המחיר אף ירד מתחת ל-70 דולר לחבית. מדובר ברמה קריטית עבור אוקסידנטל, שכן עסקת הענק שלה עם CrownRock, שנחתמה בשנה שעברה, צפויה להניב תזרים מזומנים נוסף של כמיליארד דולר - בהנחה שמחיר הנפט יעמוד על 70 דולר לחבית.


בנוסף, העסקה עם CrownRock הגדילה משמעותית את חובות החברה. הנהלת אוקסידנטל פועלת למכירת נכסים על מנת לצמצם את החוב, והמנכ"לית ויקי הולוב הצהירה כי בכוונתה להוריד את החוב מ-19.7 מיליארד דולר לכ-15 מיליארד עד סוף 2026 או תחילת 2027. החברה כבר החזירה 3 מיליארד דולר במהלך הרבעון השלישי, אך הדרך לשם עוד ארוכה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החברה צפויה להמשיך להפנות תזרים מזומנים עודף לכיסוי החוב, אך כל עוד מחירי הנפט נמוכים, כמות המזומנים הזמינה לצמצום החוב תהיה מוגבלת. הולוב מצידה מאמינה שמחירי הנפט יתאוששו בטווח הארוך, אך נכון לעכשיו, החברה נמצאת תחת לחץ משמעותי.


למה באפט לא קונה עוד מניות אוקסידנטל?

אוקסידנטל היא אחת האחזקות הגדולות ביותר של באפט. למעשה, במהלך השנתיים האחרונות הוא רכש מניות בכל פעם שהן נסחרו מתחת ל-60 דולר, מה שהוביל את ברקשייר הת'אוויי להגיע לאחזקה של כ-27.2% מהון המניות הרגילות של החברה. באפט הצהיר בעבר כי אין בכוונתו לרכוש שליטה מלאה בחברה, וייתכן שהוא מרוצה מהיקף האחזקה הנוכחי. כמו כן, עקב הלחץ על תזרים המזומנים של אוקסידנטל, החברה לא צפויה לפרוע את מניות הבכורה שלו בעתיד הקרוב, והוא ממשיך לקבל תשואה של 8% בשנה על יתרת השקעתו בסך 8.5 מיליארד דולר.


רוב המניות שבאפט מחזיק בהן נרכשו בטווח של 55-60 דולר למניה, אם כי המחיר הממוצע עומד על כ-54 דולר. כיום, כשהמניה נסחרת קרוב ל-47 דולר, המשקיעים מקבלים כ-13% הנחה על המחיר הממוצע של באפט. למרות הלחצים הפיננסיים, ישנן סיבות לאופטימיות. אוקסידנטל מחזיקה בנכסים איכותיים במיוחד, בעיקר באזור אגן הפרמיאן, שם עלויות ההפקה נמוכות במיוחד. כשהנפט יתאושש, אוקסידנטל תוכל למנף זאת לרווחים משמעותיים.


נפט
נפט - קרדיט: iStock



בנוסף, החברה משקיעה רבות בטכנולוגיית לכידת פחמן. היא אף קיבלה מענק של 650 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי לצורך הקמת מתקן Direct Air Capture (DAC) בדרום טקסס. החברה מתכננת למכור קרדיטים פחמניים לחברות שירצו לקזז את פליטת גזי החממה שלהן, ותעשיית לכידת הפחמן עשויה להפוך לשוק של טריליוני דולרים בעשורים הקרובים, תחום שגם באפט עצמו מאמין בו מאוד.


כיום, מניית אוקסידנטל נסחרת במכפיל EBITDA של כ-5.4 - נמוך ביחס למתחרות הגדולות שלה. בהתחשב במחיר הנפט הנוכחי ובמצבה הפיננסי של החברה, ייתכן שמגיע לה דיסקאונט מסוים. אך מי שמאמין בהתאוששות מחירי הנפט ובפוטנציאל של תחום לכידת הפחמן, עשוי לראות במחיר הנוכחי של אוקסידנטל הזדמנות כניסה אטרקטיבית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוטי 01/02/2025 03:06
    הגב לתגובה זו
    הופך זקן וסנילי
  • 1.
    באפט מקבל 8% לשנה הציבור הרחב לא. די לחרטט לנו במוח (ל"ת)
    סטנלי פישר 31/01/2025 22:59
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

מאסק (X)מאסק (X)
הטור של גרינברג

המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?

למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו



שלמה גרינברג |

אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות. 

קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות. 

מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?

הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם? 


פיטר תיל
פיטר תיל - קרדיט: טוויטר


דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,