הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

שער הדולר צונח ב-0.7% מול השקל: ההשפעה של מתווה החטופים והפסקת המלחמה

שער הדולר איבד 1.6% בשבוע האחרון; מה יהיה בהמשך ובמה זה תלוי?

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה שער הדולר


שער הדולר חווה ירידה משמעותית מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הירידה כעת בשיעור של 0.7% מתווספת לירידה בימים האחרונים כשבשבוע החולף הדולר איבד כ-1.6% מול השקל. 


הירידה בשער הדולר, שנסחר כעת ברמה של 3.6 שקלים, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 




מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח.  מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.




דולר שקל רציף



גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממש טמטום החטופים חוזרים שקל מתחזק (ל"ת)
    איינשטיין 17/01/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדולר יירד לכוון 3.4 והבורסה לא תעלה כי היא עלתה הרבה ב2024. וזה מגולם. (ל"ת)
    עודד 17/01/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלפאבית גוגל בינה מלאכותית

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


להמשך הכתבה לחץ כאן
נובו נורדיקס
צילום: Johan Wessman

נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר סמגלוטיד בבליעה לשימוש כרוני, והחברה יוצאת להשקה בתחילת ינואר בזמן שאלי לילי מתקרבת עם גלולה מתחרה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נובו השקה תרופת הרזיה

נובו נורדיסק Novo Nordisk 7.53%  , חברת תרופות דנית שמתמחה בטיפולים לסוכרת ולהשמנה, מקבלת אישור בארה״ב לשיווק גרסה בבליעה של ווגובי, תרופת הירידה במשקל שלה מקבוצת ג׳י אל פי אחת. מדובר בגלולה במינון 25 מיליגרם של סמגלוטיד, אותו חומר פעיל שנמצא גם בווגובי בהזרקה וגם באוזמפיק. הגלולה תימכר תחת המותג ווגובי, לצד פעילות קיימת של נובו בתחום סמגלוטיד בבליעה לסוכרת סוג 2 עם ריבלסוס.

המניה של נובו נורדיסק נסחרת סביב 48 דולר, אחרי שנה תנודתית. בשבוע האחרון היא יורדת בכ-2.6% ובחודש האחרון בכ-1.9%, כשמתחילת השנה הירידה עומדת על כ־44.1% וב-12 החודשים האחרונים על כ-53.5%. סביב הודעת האישור לגלולת ווגובי נרשמה קפיצה של כ-8% במסחר המאוחר בארה״ב, על רקע ניסיון של החברה לעצור שחיקה בנתח השוק מול זפבאונד של אלי לילי והלחץ מצד גרסאות מרקחת בשוק האמריקאי. שווי השוק של החברה עומד על כ-214.7 מיליארד דולר, והמכפיל הנוכחי סביב 12.6.


המספרים שמאחורי האישור ומה הוכיח הניסוי

האישור נשען על תוצאות ניסוי שלב מתקדם בשם אואזיס ארבע שנמשך 64 שבועות. המשתתפים שנטלו סמגלוטיד בבליעה במינון 25 מיליגרם פעם ביום ירדו בממוצע 16.6% ממשקל הגוף, לעומת 2.7% בקבוצת פלצבו. הנתונים מציבים את פורמט הבליעה קרוב לתוצאות שמקושרות לטיפולים בזריקה, אבל עם שגרת שימוש יומיומית אחרת.

ההתווייה המאושרת היא ניהול משקל כרוני למבוגרים עם השמנה או עודף משקל ולפחות מצב רפואי נלווה אחד. ההגדרה הזו מרחיבה את קבוצת היעד לעומת שיח שמתמקד רק במדד מסת הגוף, והיא מגיעה בתקופה שבה מבטחים, מעסיקים וממשלות מתמודדים עם עלויות בריאות שעולות סביב השמנה וסיבוכיה.

החברה מתכננת להתחיל למכור את הגלולה בארה״ב בתחילת ינואר, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את היצע הפורמטים מעבר להזרקה. נובו גם מציינת שהגישה בקשות לאישור באירופה ובאזורים נוספים בעולם במחצית השנייה של השנה, כחלק מפריסה רחבה יותר של אותו מוצר.

להמשך הכתבה לחץ כאן