דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

שער הדולר צונח ב-0.7% מול השקל: ההשפעה של מתווה החטופים והפסקת המלחמה

שער הדולר איבד 1.6% בשבוע האחרון; מה יהיה בהמשך ובמה זה תלוי?

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה שער הדולר


שער הדולר חווה ירידה משמעותית מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הירידה כעת בשיעור של 0.7% מתווספת לירידה בימים האחרונים כשבשבוע החולף הדולר איבד כ-1.6% מול השקל. 


הירידה בשער הדולר, שנסחר כעת ברמה של 3.6 שקלים, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 




מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח.  מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.




דולר שקל רציף -0.36%



גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 

קיראו עוד ב"גלובל"


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממש טמטום החטופים חוזרים שקל מתחזק (ל"ת)
    איינשטיין 17/01/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדולר יירד לכוון 3.4 והבורסה לא תעלה כי היא עלתה הרבה ב2024. וזה מגולם. (ל"ת)
    עודד 17/01/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
עליות בבורסה (גרוק)עליות בבורסה (גרוק)

"קנו מניות סיניות" - ההמלצה של ג'יי פי מורגן

בנק ההשקעות המוביל בעולם בעד מניות סיניות - "הפוטנציאל גובר על הסיכונים"; ומה חושבים אנליסטים אחרים וגם - למה הפנטגון רוצה להגדיר את BYD , עליבאבא ובאידו כחברות ביטחוניות שעוזרות לצבא סין?

רן קידר |

בנק ההשקעות ג'יי.פי. מורגן שינה את תחזיתו לשוק המניות הסיני והעלה את ההמלצה ל"תשואת יתר" (Overweight). האסטרטגים של הבנק, בראשם רג'יב בטרה, סבורים כי הסיכוי לעליות חדות ב-2026 עולה בהרבה על הסיכון לירידות משמעותיות. הסיבות המרכזיות: אימוץ מואץ של בינה מלאכותית, חבילות תמריצים לעידוד צריכה פנימית ורפורמות עמוקות בממשל התאגידי. "סין כבר ויתרה על רוב היתרון היחסי שהיה לה בתחילת 2025 – דווקא עכשיו זו נקודת כניסה אטרקטיבית במיוחד", נכתב בדוח המעודכן.

התזמון של ההמלצה מעניין במיוחד. מדד MSCI סין אמנם עלה בכ-33% מתחילת השנה, אבל ברבעון האחרון הוא דווקא ירד ב-6.2%, בעוד מדד אסיה-פסיפיק הרחב (ללא יפן) עלה ב-1.3%. במילים אחרות - השוק הסיני נמצא כרגע במומנטום חיובי כללי, אבל עדיין רחוק מהשיאים של 2021, והמכפילים שלו נשארו סבירים (12-14 פעמים הרווחים הצפויים). רמות החשיפה של משקיעים זרים ומוסדיים עדיין נמוכות יחסית – כלומר יש הרבה "כסף חכם" שעדיין לא נכנס.

המנועים שג'יי.פי. מורגן רואה קדימה חזקים מאוד:

הרחבה: האם סין חוזרת להיות הזדמנות השקעה מובילה?

אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אנבידיה נגד השורטיסטים - "הביקוש לשבבים אמיתי, הדוחות אמיתיים"

שורטיסטים בולטים טוענים כי החברה נוקטת פרקטיקות בעייתיות לחיזוק נתוני הביקוש. החברה מכחישה בתוקף ושולחת מכתב מפורט לשוק ההון



רן קידר |

אנבידיה במגננה. גוגל נכנסה לשוק שבבי AI והיא בעסקה ענקית מול מטא. השוק חושש מבועת AI ומירידה במרווחים. מייקל ברי מנהל קרן גידור ומאלו שהרוויחו מיליארדים בזכות חיזוי של המפולת של 2008, טוען שאנבידיה מנופחת ושהיא מנפחת השקעות על חשבון הוצאות וכך מגדילה רווחים. כמו כן יש טענות על מימון מעגלי - היא מממנת חברות כדי שתוכל למכור להן. הצרות מגיעות בצרורות, אלו אולי לא צרות בקנה מידה גדול, אנבידה רחוקה רק  14% מהשיא שלה, אבל זה הנושא הכי חם בוול סטריט, כי זו אנבידיה החברה הכי גדולה בוול סטריט וזה תחום ה-AI שמשנה את העולם בקצבים מדהימים. 


רוב האנליסטים תומכים במניה וסבורים שהיא במכפיל רווח נוח - כ-24-25.  "העליות החדות במניות השבבים בשנה האחרונה, גורם לחלק מהמשקיעים לחפש הצדקות נוספות לראלי שייצקו לתוכו תוכן, בעוד אחרים בוחנים נתונים שכבר פורסמו כדי לבדוק אם הם עולים בקנה אחד עם תחזיות ההנהלות" אומר עוזי לוי, אחראי מחקר שוקי מניות חו"ל, בנק מזרחי טפחות, "אנבידיה, ענקית הסקטור, תחת ביקורת. שני שורטיסטים מוכרים יצאו באזהרות כי החברה נוקטת פרקטיקות בעייתיות כדי לחזק את נתוני הביקוש למוצריה. החברה מצידה מכחישה את הטענות בתוקף.

"השורטיסטים ג'ים צ'אנוס (Jim Chanos) ומייקל בארי (Michael Burry) טוענים כי אנבידיה משתמשת לכאורה במנגנוני Vendor Financing, מימון מעגלי, כדי לתגבר את הביקוש לשבבי הבינה המלאכותית שלה. לטענתם, השקעות שביצעה החברה בגופים כמו מפעילי ענן, חברות בינה מלאכותית ושותפי תשתית יוצרות מצב שבו כסף שאנבידיה מזרימה לשוק מוצא את דרכו בחזרה אליה בצורת הזמנות לשבבים, מה שעלול ליצור תמונה מעוותת של הביקוש"

בתגובה ישירה לטענות שלחה אנבידיה מכתב רשמי בן שבעה עמודים לאנליסטים ולגורמים בשוק ההון. במכתב מדגישה החברה כי אינה משתמשת בשום צורה של מימון מעגלי: היא אינה מעניקה הלוואות ללקוחות, אינה מציעה אשראי מוסווה, ואין כל מנגנון שבו רכישות שהיא מממנת חוזרות אליה בצורה עקיפה. "החברה הדגישה כי מחזור התקבולים שלה יציב וכי הלקוחות משלמים על רכישותיהם בתוך 53 ימים בממוצע", אומר לוי, "לדבריה, כל פעילותה מדווחת בצורה מלאה ושקופה, ללא התחייבויות חבויות או מניפולציות חשבונאיות".


צ'אנוס ובארי עומדים על דעתם. צ'אנוס טען כי ההשקעות של אנבידיה בחברות מפסידות, לצד ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית, עלולות להצית בועה הנשענת על חברות שאינן מסוגלות לייצר הכנסות אמיתיות. "הוא טוען שהעבר מלמד שמודלים שבהם ספקית ציוד משקיעה בלקוחות כדי לייצר ביקוש אינם תמיד מצליחים", מוסיף לוי, "בארי מצדו הזהיר כי קצב ההשקעות והקמת תשתיות הבינה המלאכותית אינו תואם בהכרח את הביקוש האמיתי, וכי ציפיות המשקיעים והאנליסטים בשוק גדולות מדי ביחס למה שהעתיד צפוי להביא בפועל".