מניות מטא וסנאפ בירידה: האם טראמפ יציל את טיקטוק מהאיסור בארה"ב?

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ שוקל לעצור בצו נשיאותי את החוק שמחייב את מכירת טיקטוק או את חסימתה בארה"ב. איך זה משפיע על המניות ומה זה אומר על עתיד הפלטפורמות החברתיות?

עמית בר |

המניות של הרשתות החברתיות שוב מזגזגות בעקבות דיווחים על מהלך חדש של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בנוגע לטיקטוק. מטא (META), החברה שמחזיקה בפייסבוק ובאינסטגרם, וסנאפ (SNAP), הבעלים של סנאפצ'ט, רושמות ירידות בטרום -  מטא של מעל 1%, וסנאפ מאבדת מעל 2% ונסחרת ב-11.60 דולר.


המניות האלו עלו כאשר היתה הערכה שטיקטוק עומדת להיחסם בהמשך לצו שהוציא ג'ו ביידן, אך ככל שמתקרבים לתאריך היעד 19 בינואר, מבינים שטראמפ שנכנס לבית הלבן ייקח את המושכות. בפועל, הוא יכול לעכב את הכניסה לפועל של הצו של ביידן.  כך גם דיווח הוושינגטון פוסט, שטוען שטראמפ שוקל להוציא צו נשיאותי שיעצור זמנית את החוק שמאיים לחייב את מכירת טיקטוק או את חסימתה בארה"ב.


מה הרקע לדרמה סביב טיקטוק?


טיקטוק, האפליקציה שכבשה את הצעירים ברחבי העולם, נמצאת כבר זמן מה על הכוונת של הממשל האמריקאי. בשנה שעברה חתם הנשיא היוצא ג'ו ביידן על חוק שמחייב את ByteDance, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה עד ה-19 בינואר או להתמודד עם איסור מוחלט בארה"ב. המטרה היא להגן על נתוני המשתמשים האמריקאים מחשש שהמידע יגיע לממשלת סין.


אלא שטראמפ, הידוע בכישורי המשא ומתן שלו, לא מתכוון לוותר בקלות. לפי הדיווחים, הוא שוקל לעצור את החוק בצו נשיאותי שיאפשר לטיקטוק להמשיך לפעול לעוד 60-90 ימים לפחות.



איך זה משפיע על מטא וסנאפ?


טיקטוק נחשבת לאחת המתחרות הגדולות של מטא וסנאפ, במיוחד בקרב הדור הצעיר. אם החוק ייכנס לתוקף וטיקטוק תיאלץ להיעלם מהשוק האמריקאי, זה ייצור הזדמנות עצומה עבור פייסבוק ואינסטגרם להחזיר משתמשים שאיבדו לטיקטוק.

אבל אם טראמפ יצליח לדחות את האיסור, טיקטוק תמשיך לשלוט בזירה ותשאיר את המתחרות עם אתגרים גדולים יותר. הירידות במניות של מטא וסנאפ משקפות את החשש של המשקיעים שעתיד טיקטוק בארה"ב עדיין לא ברור.


שאלות ותשובות על טיקטוק וההשפעה על מניות הרשתות החברתיות


מה החוק אומר על טיקטוק?

החוק מחייב את ByteDance למכור את טיקטוק לחברה שאינה סינית או להתמודד עם איסור מוחלט בארה"ב. המטרה היא למנוע זליגת מידע פרטי של משתמשים אמריקאים לממשלת סין.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך איסור על טיקטוק ישפיע על מטא וסנאפ?


אם טיקטוק תצא מהשוק האמריקאי, זה עשוי להוביל לגל של משתמשים שיחזרו לפלטפורמות כמו אינסטגרם וסנאפצ'ט, ולהגדיל את ההכנסות שלהן מפרסום. מצד שני, הישארות של טיקטוק תשאיר את המתחרות תחת לחץ בשוק רווי.


מה טראמפ יכול לעשות?


טראמפ שוקל להשתמש בצו נשיאותי כדי לעצור את יישום החוק, מה שייתן לטיקטוק חלון זמן נוסף לפעול בארה"ב. אבל חשוב לזכור: צו נשיאותי הוא זמני בלבד, וקונגרס יכול לבטל אותו.


מה המשמעות עבור המשקיעים?


המשקיעים כרגע במצב של אי ודאות. מצד אחד, יש סיכוי שטיקטוק תישאר, מה שיקטין את הסיכוי לצמיחה משמעותית במטא וסנאפ. מצד שני, אם החוק ייכנס לתוקף, זה יכול להוות יתרון עצום למתחרות.


איך טיקטוק מתכננת להתמודד?


ByteDance, הבעלים של טיקטוק, מחפשת דרכים להסתגל. אחת האפשרויות היא מכירת הפעילות האמריקאית של טיקטוק לחברה שאינה סינית, אבל עד כה לא נרשמה התקדמות בנושא.

מה צפוי בהמשך?
בית המשפט העליון צפוי לקבל החלטה בימים הקרובים. אם החוק יאושר, טיקטוק תיאלץ לצאת מהשוק האמריקאי, או למצוא רוכש במהירות. אם טראמפ יצליח לעכב את החוק, המאבק המשפטי צפוי להימשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)

שבוע מסחר קצר ודוח תעסוקה - מה צופים האנליסטים?

השווקים האמריקאיים סיימו את אוגוסט בשיאים חדשים ונכנסים לחודש ספטמבר הידוע לשמצה. נתוני התעסוקה הקרובים והחלטת הפד ב־17 בספטמבר יקבעו אם מדובר בהמשך הראלי – או תחילתו של תיקון
מנדי הניג |

אחרי קיץ של שיאים בשווקים, וול סטריט פותחת את ספטמבר עם תחושה מעורבת – בין אופטימיות על המשך המומנטום לבין החשש הוותיק מהחודש הידוע לשמצה. אוגוסט הסתיים עם שיאים חדשים במדדים המובילים – ה־S&P 500 חצה לראשונה את רף 6,500 נקודות והדאו ג’ונס נגע בשיאים משלו – אך כל סוחר ותיק יודע: היסטורית, ספטמבר הוא החודש הגרוע ביותר למניות.

האזהרה הזו אינה תיאוריה בלבד. הנתונים מראים שבכל פעם מחדש, המדדים הגדולים בארה"ב – ה־S&P 500, הדאו והנאסד"ק – רושמים את הביצועים החלשים ביותר בשנה דווקא בספטמבר. השנה, כשהשווקים נכנסים אליו אחרי ראלי ארוך, הלחץ גדול אף יותר: האם מדובר בתחילתה של נסיגה צפויה, או שמא השווקים יצליחו לשבור את הסטטיסטיקה?


התמונה הכלכלית לא חד־משמעית

מצד אחד, UBS מעריכים שהשווקים נמצאים בעיצומו של שוק שורי מתמשך: נחיתה רכה לכלכלה, ירידה בריביות ורווחיות חזקה של החברות אמורים להמשיך לתדלק את העליות. מצד שני, יש מי שמזהירים כי החוסן של הכלכלה האמריקאית מתעתע. גרגורי דקו מ־EY־Parthenon טוען שהצמיחה ברבעון השני, שעמדה על 3%, נבעה בעיקר מירידה מלאכותית ביבוא, בעקבות הזינוק ברכישות מוקדמות של עסקים שחששו ממכסים.

הנתון שיכריע את הטון בספטמבר יהיה שוק העבודה. אחרי דו"ח התעסוקה החלש של יולי, המשקיעים יעקבו בדריכות אחר נתוני המשרות שיתפרסמו ביום שישי. כל סימן נוסף להאטה בהעסקה יאותת לשוק שהפד כמעט מחויב להוריד ריבית כבר החודש – תרחיש שיכול לשנות את כיוון המסחר בטווח הקצר.

ולצד המאקרו, יהיו גם נקודות מבחן מיקרו: דו"חות כספיים של שמות כבדים כמו סיילספורס וברודקום, שיספקו הצצה לביקושים בענפי הטכנולוגיה והענן.


בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.