מניות מטא וסנאפ בירידה: האם טראמפ יציל את טיקטוק מהאיסור בארה"ב?
הנשיא הנבחר דונלד טראמפ שוקל לעצור בצו נשיאותי את החוק שמחייב את מכירת טיקטוק או את חסימתה בארה"ב. איך זה משפיע על המניות ומה זה אומר על עתיד הפלטפורמות החברתיות?
המניות של הרשתות החברתיות שוב מזגזגות בעקבות דיווחים על מהלך חדש של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בנוגע לטיקטוק. מטא (META), החברה שמחזיקה בפייסבוק ובאינסטגרם, וסנאפ (SNAP), הבעלים של סנאפצ'ט, רושמות ירידות בטרום - מטא של מעל 1%, וסנאפ מאבדת מעל 2% ונסחרת ב-11.60 דולר.
המניות האלו עלו כאשר היתה הערכה שטיקטוק עומדת להיחסם בהמשך לצו שהוציא ג'ו ביידן, אך ככל שמתקרבים לתאריך היעד 19 בינואר, מבינים שטראמפ שנכנס לבית הלבן ייקח את המושכות. בפועל, הוא יכול לעכב את הכניסה לפועל של הצו של ביידן. כך גם דיווח הוושינגטון פוסט, שטוען שטראמפ שוקל להוציא צו נשיאותי שיעצור זמנית את החוק שמאיים לחייב את מכירת טיקטוק או את חסימתה בארה"ב.
מה הרקע לדרמה סביב טיקטוק?
אלא שטראמפ, הידוע בכישורי המשא ומתן שלו, לא מתכוון לוותר בקלות. לפי הדיווחים, הוא שוקל לעצור את החוק בצו נשיאותי שיאפשר לטיקטוק להמשיך לפעול לעוד 60-90 ימים לפחות.
- אורקל עולה ב-3% - מה הקשר לטיקטוק?
- מדיטציה בטיקטוק לבני נוער - מה זה אומר והאם זה אפקטיבי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה משפיע על מטא וסנאפ?
טיקטוק נחשבת לאחת המתחרות הגדולות של מטא וסנאפ, במיוחד בקרב הדור הצעיר. אם החוק ייכנס לתוקף וטיקטוק תיאלץ להיעלם מהשוק האמריקאי, זה ייצור הזדמנות עצומה עבור פייסבוק ואינסטגרם להחזיר משתמשים שאיבדו לטיקטוק.
אבל אם טראמפ יצליח לדחות את האיסור, טיקטוק תמשיך לשלוט בזירה ותשאיר את המתחרות עם אתגרים גדולים יותר. הירידות במניות של מטא וסנאפ משקפות את החשש של המשקיעים שעתיד טיקטוק בארה"ב עדיין לא ברור.
שאלות ותשובות על טיקטוק וההשפעה על מניות הרשתות החברתיות
מה החוק אומר על טיקטוק?
החוק מחייב את ByteDance למכור את טיקטוק לחברה שאינה סינית או להתמודד עם איסור מוחלט בארה"ב. המטרה היא למנוע זליגת מידע פרטי של משתמשים אמריקאים לממשלת סין.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
איך איסור על טיקטוק ישפיע על מטא וסנאפ?
אם טיקטוק תצא מהשוק האמריקאי, זה עשוי להוביל לגל של משתמשים שיחזרו לפלטפורמות כמו אינסטגרם וסנאפצ'ט, ולהגדיל את ההכנסות שלהן מפרסום. מצד שני, הישארות של טיקטוק תשאיר את המתחרות תחת לחץ בשוק רווי.
מה טראמפ יכול לעשות?
טראמפ שוקל להשתמש בצו נשיאותי כדי לעצור את יישום החוק, מה שייתן לטיקטוק חלון זמן נוסף לפעול בארה"ב. אבל חשוב לזכור: צו נשיאותי הוא זמני בלבד, וקונגרס יכול לבטל אותו.
מה המשמעות עבור המשקיעים?
המשקיעים כרגע במצב של אי ודאות. מצד אחד, יש סיכוי שטיקטוק תישאר, מה שיקטין את הסיכוי לצמיחה משמעותית במטא וסנאפ. מצד שני, אם החוק ייכנס לתוקף, זה יכול להוות יתרון עצום למתחרות.
איך טיקטוק מתכננת להתמודד?
ByteDance, הבעלים של טיקטוק, מחפשת דרכים להסתגל. אחת האפשרויות היא מכירת הפעילות האמריקאית של טיקטוק לחברה שאינה סינית, אבל עד כה לא נרשמה התקדמות בנושא.
מה צפוי בהמשך?
בית המשפט העליון צפוי לקבל החלטה בימים הקרובים. אם החוק יאושר, טיקטוק תיאלץ לצאת מהשוק האמריקאי, או למצוא רוכש במהירות. אם טראמפ יצליח לעכב את החוק, המאבק המשפטי צפוי להימשך.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
