חוסיין סג'וואני וטראמפ
צילום: טוויטר

איש עסקים מדובאי ישקיע 20 מיליארד דולר בארה"ב

המיליארדר מדובאי שחולק עם טראמפ היסטוריה של שותפויות נדל"ן מבטיח השקעת ענק במרכזי נתונים בשמונה מדינות בזמן שמנהיגי עסקים זרים ומקומיים מתחרים על תשומת לבו של הנשיא הנבחר

אדיר בן עמי |


חוסיין סג'וואני, המיליארדר מדובאי שטיפח קשרים הדוקים עם דונלד טראמפ מאז 2016, הכריז על תוכנית שאפתנית להקמת מרכזי מידע ברחבי ארצות הברית בהשקעה של לפחות 20 מיליארד דולר.


ההכרזה הדרמטית נעשתה במסיבת עיתונאים במועדון מאר-א-לגו בפלורידה, כשסג'וואני עומד לצד הנשיא הנבחר טראמפ. "ההשקעה תתמוך בהקמת מרכזי מידע חדשים וענקיים באזור המערב התיכון, ותשמור על ארה"ב בחזית הטכנולוגיה והבינה המלאכותית", הצהיר טראמפ.


הקשר בין השניים החל לפני כעשור, כשחברו להקמת מגרשי גולף יוקרתיים בדובאי. סג'וואני, שהונו מוערך בכ-13 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, לא היסס מעולם להדגיש את שותפותו העסקית עם טראמפ.


השלב הראשון של הפרויקט השאפתני צפוי להתפרס על פני שמונה מדינות: טקסס, אריזונה, אוקלהומה, לואיזיאנה, אוהיו, אילינוי, מישיגן ואינדיאנה. טראמפ הבטיח לסייע בזירוז תהליכי האישור הסביבתיים והרגולטוריים.


סג'וואני, בן ה-71, הביע אופטימיות זהירה כשאמר שחברתו תשקיע "יותר מ-20 מיליארד דולר אם ההזדמנות והשוק יאפשרו זאת", אם כי הפרטים המדויקים לגבי מימון המיזם טרם הובהרו.  המהלך משתלב בתוכנית ההתרחבות הגלובלית של דאמאק, שהחלה את דרכה כחברת נדל"ן יוקרתי בדובאי. חטיבת מרכזי המידע של הקבוצה, Edgnex, כבר מתכננת השקעה של 3 מיליארד דולר בדרום-מזרח אסיה בשנים הקרובות.


ההכרזה מצטרפת לשורת השקעות זרות משמעותיות שטראמפ מקדם לקראת כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. בדצמבר האחרון, למשל, הוא הכריז על התחייבות של SoftBank להשקיע 100 מיליארד דולר בארה"ב במהלך ארבע השנים הבאות.


טראמפ הבטיח להשתמש במדיניות מכסים ומיסוי כדי לעודד חברות זרות להשקיע בארה"ב. רק אתמול הוא הכחיש דיווח של הוושינגטון פוסט על כוונת צוותו לצמצם את תוכניות המכסים לטובת גישה ממוקדת יותר. מנהיגי עסקים, מקומיים וזרים כאחד, מחזרים אחר טראמפ לקראת כניסתו לתפקיד, כולל ביקורים במאר-א-לגו ותרומות לקרן ההשבעה שלו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -2.3%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -2.3%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.