וול סטריט חתמה בירידות חדות: טבע איבדה 1.42%
וול סטריט חתמה את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים חדות. מדד מניות הטכנולוגיה, שפתח בירוק, הצטרף כשעתיים לאחר הפתיחה למדד התעשיות המסורתיות בצידו האדום של המתרס. מי שהיה אחראי להעביר את המדד לצד זה היה מחיר הזהב השחור שנגע היום בשיא חדש נוסף של כל הזמנים, עת שחצה את רף ה-60 דולר לחבית, אך סיים עם זאת בגובה של 59.45 דולר - קפיצה של 1.3%.אף לא נתון מאקרו חיובי במיוחד בדמות ירידה חדה מהצפוי בתביעות החדשות לדמי אבטלה סייע לסנטימנט בשווקים.
מדד הנאסד"ק חתם בנפילה של 1.02% לרמה של 2,070.66 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.58% לרמה של 10,421.36 נקודות. ה-S&P 500 הצטרף אל השניים עם ירידה של 1.08% לרמה של 1,200.75 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית. התביעות החדשות לדמי אבטלה צנחו בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני ב-20 אלף ל-314 אלף מ-334 אלף בשבוע שלפני כן ובעוד האנליסטים מצפים אמנם לנפילה אך עד ל-330 אלף בלבד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ה-16 באפריל 2005.
זמן לא רב לאחר הפתיחה פורסם היקף מכירות הבתים הקיימים בחודש מאי החולף. הלה הציג במאי ירידה של 0.7% לקצב שנתי של 7.13 מיליון יחידות, כשהקונצנזוס בשווקים היה לירידה מתונה מעט יותר עד ל-7.2 מיליון בתים.
הסיפור של היום היה הרכישה המתוקשרת שמתכנן הברוקר המקוון אמריטרייד (AMTD). הוא מתכנן לרכוש ב-2.9 מיליארד דולר את המתחרה הבולט שלו TD וואטרהאוס. ענף זה סובל מחולשה בשנים האחרונות מאז קריסת בועת הדוט-קום. מניות אמריטרייד סיימו בקפיצה של 1.96%.
מניות קונגלומרט הענק, ג'נרל אלקטריק (GE) נפלו ב-2.4%. ברקע, הודעתו, כי יבצע רה ארגון ל-11 הקבוצות שתחת הקונגלומרט ויהפכן ל-6 בלבד ובנוסף, מינוי 3 סגני נשיא חדשים.
ובישראליות. סקטור התוכנה עשוי לסבול היום מחולשה. בית ההשקעות גולדמן סאקס הודיע כי הוא מקצץ את ההערכות שלו לגבי ההכנסות הצפויות לחברות מובילות כגון סימנטק, מיקרוסופט, אורקל, ווירטאס ב-1% עד 2% לשנה הקרובה.
הענף מקבל את ההערכות ברגשות מעורבים. מניית צ'ק פוינט המתחרה בחלקן חתמו בירידה של 1.53%, אורקל ירדה ב-0.79% ווריטאס איבדה 2.84% ואילו צ'ק פוינט חתמה דווקא בעליה בת 1%.
מניות כור עברו לצידו הירוק של המתרס וחתמו בירידה צנועה בת 0.26%, כשברקע השלימה החברה היום את מכירת 39% מטלרד נטוורקס לקרן פורטיסימו קפיטל, אליה הצטרפו קרן הרבורווסט האמריקאית ופועלים ונצ'רס, תמורת כ- 16.75 מיליון דולר. השלב הראשון, בו התקבלו 10.5 מיליון דולר שהוזרמו לטלרד כהלוואה, נזכיר, הושלם בנובמבר 2004.
מניות אלביט מערכות שבו להסחר באדום, כפי שפתחו את המסחר ובשיעור של 0.88%, כשברקע - המיזוג הבטחוני הגדול. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תשתלט על אלישרא דרך האחזקות של כור בה, תוך רכישת החלק של התעשייה האווירית, בכביש עוקף שטרום. וזאת בניגוד לתוכנית המקורית לבצע זאת דרך תדיראן קשר.
מניות גילת איבדו 2.38%. זאת, לאחר שהושלמה היום העסקה לפיה רכשה מבטח שמיר מבנק הפועלים מניות גילת במחיר של 6.3 דולר. מבטח חתמה על הסכם עם הבנק, לפיו תרכוש מידיו 1.25 מיליון מניות גילת לווינים ובסה"כ תשלם 7.87 מיליון דולר.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
