וול סטריט חתמה בירידות חדות: טבע איבדה 1.42%
וול סטריט חתמה את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים חדות. מדד מניות הטכנולוגיה, שפתח בירוק, הצטרף כשעתיים לאחר הפתיחה למדד התעשיות המסורתיות בצידו האדום של המתרס. מי שהיה אחראי להעביר את המדד לצד זה היה מחיר הזהב השחור שנגע היום בשיא חדש נוסף של כל הזמנים, עת שחצה את רף ה-60 דולר לחבית, אך סיים עם זאת בגובה של 59.45 דולר - קפיצה של 1.3%.אף לא נתון מאקרו חיובי במיוחד בדמות ירידה חדה מהצפוי בתביעות החדשות לדמי אבטלה סייע לסנטימנט בשווקים.
מדד הנאסד"ק חתם בנפילה של 1.02% לרמה של 2,070.66 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.58% לרמה של 10,421.36 נקודות. ה-S&P 500 הצטרף אל השניים עם ירידה של 1.08% לרמה של 1,200.75 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית. התביעות החדשות לדמי אבטלה צנחו בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני ב-20 אלף ל-314 אלף מ-334 אלף בשבוע שלפני כן ובעוד האנליסטים מצפים אמנם לנפילה אך עד ל-330 אלף בלבד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ה-16 באפריל 2005.
זמן לא רב לאחר הפתיחה פורסם היקף מכירות הבתים הקיימים בחודש מאי החולף. הלה הציג במאי ירידה של 0.7% לקצב שנתי של 7.13 מיליון יחידות, כשהקונצנזוס בשווקים היה לירידה מתונה מעט יותר עד ל-7.2 מיליון בתים.
הסיפור של היום היה הרכישה המתוקשרת שמתכנן הברוקר המקוון אמריטרייד (AMTD). הוא מתכנן לרכוש ב-2.9 מיליארד דולר את המתחרה הבולט שלו TD וואטרהאוס. ענף זה סובל מחולשה בשנים האחרונות מאז קריסת בועת הדוט-קום. מניות אמריטרייד סיימו בקפיצה של 1.96%.
מניות קונגלומרט הענק, ג'נרל אלקטריק (GE) נפלו ב-2.4%. ברקע, הודעתו, כי יבצע רה ארגון ל-11 הקבוצות שתחת הקונגלומרט ויהפכן ל-6 בלבד ובנוסף, מינוי 3 סגני נשיא חדשים.
ובישראליות. סקטור התוכנה עשוי לסבול היום מחולשה. בית ההשקעות גולדמן סאקס הודיע כי הוא מקצץ את ההערכות שלו לגבי ההכנסות הצפויות לחברות מובילות כגון סימנטק, מיקרוסופט, אורקל, ווירטאס ב-1% עד 2% לשנה הקרובה.
הענף מקבל את ההערכות ברגשות מעורבים. מניית צ'ק פוינט המתחרה בחלקן חתמו בירידה של 1.53%, אורקל ירדה ב-0.79% ווריטאס איבדה 2.84% ואילו צ'ק פוינט חתמה דווקא בעליה בת 1%.
מניות כור עברו לצידו הירוק של המתרס וחתמו בירידה צנועה בת 0.26%, כשברקע השלימה החברה היום את מכירת 39% מטלרד נטוורקס לקרן פורטיסימו קפיטל, אליה הצטרפו קרן הרבורווסט האמריקאית ופועלים ונצ'רס, תמורת כ- 16.75 מיליון דולר. השלב הראשון, בו התקבלו 10.5 מיליון דולר שהוזרמו לטלרד כהלוואה, נזכיר, הושלם בנובמבר 2004.
מניות אלביט מערכות שבו להסחר באדום, כפי שפתחו את המסחר ובשיעור של 0.88%, כשברקע - המיזוג הבטחוני הגדול. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תשתלט על אלישרא דרך האחזקות של כור בה, תוך רכישת החלק של התעשייה האווירית, בכביש עוקף שטרום. וזאת בניגוד לתוכנית המקורית לבצע זאת דרך תדיראן קשר.
מניות גילת איבדו 2.38%. זאת, לאחר שהושלמה היום העסקה לפיה רכשה מבטח שמיר מבנק הפועלים מניות גילת במחיר של 6.3 דולר. מבטח חתמה על הסכם עם הבנק, לפיו תרכוש מידיו 1.25 מיליון מניות גילת לווינים ובסה"כ תשלם 7.87 מיליון דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
