וול סטריט חתמה בירידות חדות: טבע איבדה 1.42%
וול סטריט חתמה את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים חדות. מדד מניות הטכנולוגיה, שפתח בירוק, הצטרף כשעתיים לאחר הפתיחה למדד התעשיות המסורתיות בצידו האדום של המתרס. מי שהיה אחראי להעביר את המדד לצד זה היה מחיר הזהב השחור שנגע היום בשיא חדש נוסף של כל הזמנים, עת שחצה את רף ה-60 דולר לחבית, אך סיים עם זאת בגובה של 59.45 דולר - קפיצה של 1.3%.אף לא נתון מאקרו חיובי במיוחד בדמות ירידה חדה מהצפוי בתביעות החדשות לדמי אבטלה סייע לסנטימנט בשווקים.
מדד הנאסד"ק חתם בנפילה של 1.02% לרמה של 2,070.66 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.58% לרמה של 10,421.36 נקודות. ה-S&P 500 הצטרף אל השניים עם ירידה של 1.08% לרמה של 1,200.75 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית. התביעות החדשות לדמי אבטלה צנחו בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני ב-20 אלף ל-314 אלף מ-334 אלף בשבוע שלפני כן ובעוד האנליסטים מצפים אמנם לנפילה אך עד ל-330 אלף בלבד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ה-16 באפריל 2005.
זמן לא רב לאחר הפתיחה פורסם היקף מכירות הבתים הקיימים בחודש מאי החולף. הלה הציג במאי ירידה של 0.7% לקצב שנתי של 7.13 מיליון יחידות, כשהקונצנזוס בשווקים היה לירידה מתונה מעט יותר עד ל-7.2 מיליון בתים.
הסיפור של היום היה הרכישה המתוקשרת שמתכנן הברוקר המקוון אמריטרייד (AMTD). הוא מתכנן לרכוש ב-2.9 מיליארד דולר את המתחרה הבולט שלו TD וואטרהאוס. ענף זה סובל מחולשה בשנים האחרונות מאז קריסת בועת הדוט-קום. מניות אמריטרייד סיימו בקפיצה של 1.96%.
מניות קונגלומרט הענק, ג'נרל אלקטריק (GE) נפלו ב-2.4%. ברקע, הודעתו, כי יבצע רה ארגון ל-11 הקבוצות שתחת הקונגלומרט ויהפכן ל-6 בלבד ובנוסף, מינוי 3 סגני נשיא חדשים.
ובישראליות. סקטור התוכנה עשוי לסבול היום מחולשה. בית ההשקעות גולדמן סאקס הודיע כי הוא מקצץ את ההערכות שלו לגבי ההכנסות הצפויות לחברות מובילות כגון סימנטק, מיקרוסופט, אורקל, ווירטאס ב-1% עד 2% לשנה הקרובה.
הענף מקבל את ההערכות ברגשות מעורבים. מניית צ'ק פוינט המתחרה בחלקן חתמו בירידה של 1.53%, אורקל ירדה ב-0.79% ווריטאס איבדה 2.84% ואילו צ'ק פוינט חתמה דווקא בעליה בת 1%.
מניות כור עברו לצידו הירוק של המתרס וחתמו בירידה צנועה בת 0.26%, כשברקע השלימה החברה היום את מכירת 39% מטלרד נטוורקס לקרן פורטיסימו קפיטל, אליה הצטרפו קרן הרבורווסט האמריקאית ופועלים ונצ'רס, תמורת כ- 16.75 מיליון דולר. השלב הראשון, בו התקבלו 10.5 מיליון דולר שהוזרמו לטלרד כהלוואה, נזכיר, הושלם בנובמבר 2004.
מניות אלביט מערכות שבו להסחר באדום, כפי שפתחו את המסחר ובשיעור של 0.88%, כשברקע - המיזוג הבטחוני הגדול. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תשתלט על אלישרא דרך האחזקות של כור בה, תוך רכישת החלק של התעשייה האווירית, בכביש עוקף שטרום. וזאת בניגוד לתוכנית המקורית לבצע זאת דרך תדיראן קשר.
מניות גילת איבדו 2.38%. זאת, לאחר שהושלמה היום העסקה לפיה רכשה מבטח שמיר מבנק הפועלים מניות גילת במחיר של 6.3 דולר. מבטח חתמה על הסכם עם הבנק, לפיו תרכוש מידיו 1.25 מיליון מניות גילת לווינים ובסה"כ תשלם 7.87 מיליון דולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
