וול סטריט חתמה בירידות חדות: טבע איבדה 1.42%
וול סטריט חתמה את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים חדות. מדד מניות הטכנולוגיה, שפתח בירוק, הצטרף כשעתיים לאחר הפתיחה למדד התעשיות המסורתיות בצידו האדום של המתרס. מי שהיה אחראי להעביר את המדד לצד זה היה מחיר הזהב השחור שנגע היום בשיא חדש נוסף של כל הזמנים, עת שחצה את רף ה-60 דולר לחבית, אך סיים עם זאת בגובה של 59.45 דולר - קפיצה של 1.3%.אף לא נתון מאקרו חיובי במיוחד בדמות ירידה חדה מהצפוי בתביעות החדשות לדמי אבטלה סייע לסנטימנט בשווקים.
מדד הנאסד"ק חתם בנפילה של 1.02% לרמה של 2,070.66 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.58% לרמה של 10,421.36 נקודות. ה-S&P 500 הצטרף אל השניים עם ירידה של 1.08% לרמה של 1,200.75 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית. התביעות החדשות לדמי אבטלה צנחו בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני ב-20 אלף ל-314 אלף מ-334 אלף בשבוע שלפני כן ובעוד האנליסטים מצפים אמנם לנפילה אך עד ל-330 אלף בלבד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ה-16 באפריל 2005.
זמן לא רב לאחר הפתיחה פורסם היקף מכירות הבתים הקיימים בחודש מאי החולף. הלה הציג במאי ירידה של 0.7% לקצב שנתי של 7.13 מיליון יחידות, כשהקונצנזוס בשווקים היה לירידה מתונה מעט יותר עד ל-7.2 מיליון בתים.
הסיפור של היום היה הרכישה המתוקשרת שמתכנן הברוקר המקוון אמריטרייד (AMTD). הוא מתכנן לרכוש ב-2.9 מיליארד דולר את המתחרה הבולט שלו TD וואטרהאוס. ענף זה סובל מחולשה בשנים האחרונות מאז קריסת בועת הדוט-קום. מניות אמריטרייד סיימו בקפיצה של 1.96%.
מניות קונגלומרט הענק, ג'נרל אלקטריק (GE) נפלו ב-2.4%. ברקע, הודעתו, כי יבצע רה ארגון ל-11 הקבוצות שתחת הקונגלומרט ויהפכן ל-6 בלבד ובנוסף, מינוי 3 סגני נשיא חדשים.
ובישראליות. סקטור התוכנה עשוי לסבול היום מחולשה. בית ההשקעות גולדמן סאקס הודיע כי הוא מקצץ את ההערכות שלו לגבי ההכנסות הצפויות לחברות מובילות כגון סימנטק, מיקרוסופט, אורקל, ווירטאס ב-1% עד 2% לשנה הקרובה.
הענף מקבל את ההערכות ברגשות מעורבים. מניית צ'ק פוינט המתחרה בחלקן חתמו בירידה של 1.53%, אורקל ירדה ב-0.79% ווריטאס איבדה 2.84% ואילו צ'ק פוינט חתמה דווקא בעליה בת 1%.
מניות כור עברו לצידו הירוק של המתרס וחתמו בירידה צנועה בת 0.26%, כשברקע השלימה החברה היום את מכירת 39% מטלרד נטוורקס לקרן פורטיסימו קפיטל, אליה הצטרפו קרן הרבורווסט האמריקאית ופועלים ונצ'רס, תמורת כ- 16.75 מיליון דולר. השלב הראשון, בו התקבלו 10.5 מיליון דולר שהוזרמו לטלרד כהלוואה, נזכיר, הושלם בנובמבר 2004.
מניות אלביט מערכות שבו להסחר באדום, כפי שפתחו את המסחר ובשיעור של 0.88%, כשברקע - המיזוג הבטחוני הגדול. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תשתלט על אלישרא דרך האחזקות של כור בה, תוך רכישת החלק של התעשייה האווירית, בכביש עוקף שטרום. וזאת בניגוד לתוכנית המקורית לבצע זאת דרך תדיראן קשר.
מניות גילת איבדו 2.38%. זאת, לאחר שהושלמה היום העסקה לפיה רכשה מבטח שמיר מבנק הפועלים מניות גילת במחיר של 6.3 דולר. מבטח חתמה על הסכם עם הבנק, לפיו תרכוש מידיו 1.25 מיליון מניות גילת לווינים ובסה"כ תשלם 7.87 מיליון דולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
