פש"ר/נפקות סע' 268 לפקודת החברות לעניין מע"מ/עליון
עובדות וטענות: חברת ח.א. מזון בע"מ (בפירוק) וחברת הסינית טי אוצ'ין בע"מ (בפירוק), שנימנו בעבר על "תשלובת פיקנטי", שילמו למשיב, אגף המכס והמע"מ, לאחר כניסתם לvkhfh פירוק, שני תשלומים של מס ערך מוסף (מע"מ) בסך כולל של כ - 2,400,000 ש"ח. העסקאות בגינן חל חיוב במע"מ ושלגביהן שולמו הכספים למשיב היו עסקאות שהתרחשו לפני הכניסה לפירוק. המערער, מפרקן של החברות ביקש, לאור האמור בסעיף 268 לפקודת החברות, להחזיר את התשלומים הנזכרים לקופת הפירוק. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המפרק תוך שהוא מבסס את החלטתו על קביעתו שהכספים אותם חבו החברות למע"מ היו, למעשה, קניינן של רשויות מע"מ והוחזקו בנאמנות עבורן, כאשר החברות שימשו "צינור" בלבד להעברת הכספים. על כן, כך בית המשפט, אין מקום להכפיפם לסדר הנשייה הקבוע בפקודת החברות, שכן אין מדובר, למעשה, ברכוש החברות העומד לחלוקה בין הנושים. בנוסף לכך קבע בית משפט המחוזי, כי ביצוע שני התשלומים למע"מ איננו מהווה "עסקה" לצורך סעיף 268 לפקודת החברות. מכאן הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
האם הכספים האמורים להיות משולמים למע"מ מוחזקים בידי העוסק שאמור לשלמם בנאמנות עבור רשויות המס? התשובה היא שלילית. מס ערך מוסף הינו חוב ישיר של המוכר למע"מ ולא תשלום אותו "גובה" המוכר מלקוחותיו עבור מע"מ ומחזיקו בנאמנות עבור שלטונות מע"מ עד התשלום בפועל. לפיכך, אין המשיב בענייננו רשאי לשמור בידיו את הכספים כמעין-נהנה מכוח נאמנות.
סעיף 268 לפקודת החברות: כאמור, סעיף 268 לפקודת החברות קובע כי עסקאות בנכסי החברה שנעשו לאחר תחילת הפירוק הינן בטלות אולם לבית המשפט יש סמכות לאשרם. על כן, השאלה הראשונה שיש לבחון הינה האם התשלום למע"מ בא בגדר "עסקה". לאור מטרתו העיקרית של סעיף 268, מניעת ריקון החברה מנכסיה, נראה שהתשובה היא חיובית כך שיש להעניק למונח "עסקה" פירוש רחב, באופן שיכלול אף תשלום כספים על ידי החברה ובכלל זה תשלום חוב לרשויות המס. המסקנה היא, אם כך שתשלום המע"מ לרשות נחשב פסול, אלא אם בית המשפט מחליט לאשרו. עולה השאלה האם היה מקום, בנסיבותה מקרה הנדון, לאישור כזה? התשובה גם על כך היא חיובית שכן, אילו נתקבלה הטענה כי אין על בית המשפט לאשר את תשלום המע"מ, היו לכך השלכות מרחיקות לכת לאור העובדה שההוראה שבסעיף 268 בדבר בטלות עסקאות חלה לגבי התקופה שמיום הגשת בקשת הפירוק ועד שניתן צו פירוק. תקופה זו יכולה להשתרע על פני מספר חודשים ואולי אף יותר מכך. האם נאמר, שבתקופה זו פטורה החברה מתשלום מע"מ ויכולה לנהל עסקיה בהתעלם ממס זה. התשובה ברורה.
המסקנה היא, אם כן, כי היה מקום ליתן אישור בדיעבד לביצוע התשלום אילו נתבקש אישור כזה. כפועל יוצא מכך לא היה מקום לצוות על המשיב להחזיר את הכספים לידי המפרק.
הערעור נדחה
המערער יישא בשכ"ט בסך 25,000 ש"ח
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
