פש"ר/נפקות סע' 268 לפקודת החברות לעניין מע"מ/עליון
עובדות וטענות: חברת ח.א. מזון בע"מ (בפירוק) וחברת הסינית טי אוצ'ין בע"מ (בפירוק), שנימנו בעבר על "תשלובת פיקנטי", שילמו למשיב, אגף המכס והמע"מ, לאחר כניסתם לvkhfh פירוק, שני תשלומים של מס ערך מוסף (מע"מ) בסך כולל של כ - 2,400,000 ש"ח. העסקאות בגינן חל חיוב במע"מ ושלגביהן שולמו הכספים למשיב היו עסקאות שהתרחשו לפני הכניסה לפירוק. המערער, מפרקן של החברות ביקש, לאור האמור בסעיף 268 לפקודת החברות, להחזיר את התשלומים הנזכרים לקופת הפירוק. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המפרק תוך שהוא מבסס את החלטתו על קביעתו שהכספים אותם חבו החברות למע"מ היו, למעשה, קניינן של רשויות מע"מ והוחזקו בנאמנות עבורן, כאשר החברות שימשו "צינור" בלבד להעברת הכספים. על כן, כך בית המשפט, אין מקום להכפיפם לסדר הנשייה הקבוע בפקודת החברות, שכן אין מדובר, למעשה, ברכוש החברות העומד לחלוקה בין הנושים. בנוסף לכך קבע בית משפט המחוזי, כי ביצוע שני התשלומים למע"מ איננו מהווה "עסקה" לצורך סעיף 268 לפקודת החברות. מכאן הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
האם הכספים האמורים להיות משולמים למע"מ מוחזקים בידי העוסק שאמור לשלמם בנאמנות עבור רשויות המס? התשובה היא שלילית. מס ערך מוסף הינו חוב ישיר של המוכר למע"מ ולא תשלום אותו "גובה" המוכר מלקוחותיו עבור מע"מ ומחזיקו בנאמנות עבור שלטונות מע"מ עד התשלום בפועל. לפיכך, אין המשיב בענייננו רשאי לשמור בידיו את הכספים כמעין-נהנה מכוח נאמנות.
סעיף 268 לפקודת החברות: כאמור, סעיף 268 לפקודת החברות קובע כי עסקאות בנכסי החברה שנעשו לאחר תחילת הפירוק הינן בטלות אולם לבית המשפט יש סמכות לאשרם. על כן, השאלה הראשונה שיש לבחון הינה האם התשלום למע"מ בא בגדר "עסקה". לאור מטרתו העיקרית של סעיף 268, מניעת ריקון החברה מנכסיה, נראה שהתשובה היא חיובית כך שיש להעניק למונח "עסקה" פירוש רחב, באופן שיכלול אף תשלום כספים על ידי החברה ובכלל זה תשלום חוב לרשויות המס. המסקנה היא, אם כך שתשלום המע"מ לרשות נחשב פסול, אלא אם בית המשפט מחליט לאשרו. עולה השאלה האם היה מקום, בנסיבותה מקרה הנדון, לאישור כזה? התשובה גם על כך היא חיובית שכן, אילו נתקבלה הטענה כי אין על בית המשפט לאשר את תשלום המע"מ, היו לכך השלכות מרחיקות לכת לאור העובדה שההוראה שבסעיף 268 בדבר בטלות עסקאות חלה לגבי התקופה שמיום הגשת בקשת הפירוק ועד שניתן צו פירוק. תקופה זו יכולה להשתרע על פני מספר חודשים ואולי אף יותר מכך. האם נאמר, שבתקופה זו פטורה החברה מתשלום מע"מ ויכולה לנהל עסקיה בהתעלם ממס זה. התשובה ברורה.
המסקנה היא, אם כן, כי היה מקום ליתן אישור בדיעבד לביצוע התשלום אילו נתבקש אישור כזה. כפועל יוצא מכך לא היה מקום לצוות על המשיב להחזיר את הכספים לידי המפרק.
הערעור נדחה
המערער יישא בשכ"ט בסך 25,000 ש"ח
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
