IFTRIC מחדשת פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה

לאחר הפסקה בת 10 שנים, העניקה החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ אשראי בהיקף של 35 מ' ד' ל-2 עסקאות ייצוא לאפריקה. זליכה: "כדי שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות בעולם עלינו לספק להם כלים כמו יתר המדינות"
שרון שפורר |

"חברת IFTRIC מחדשת את פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה לאחר הפסקה של 10 שנים", כך הודיע היום (שני) אורי ברנשטיין, הוא מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC). לדבריו, החברה העניקה אשראי בהיקף כולל של 35 מיליון דולר לשתי עסקאות יצוא באפריקה: אשראי בהיקף של כ-30 מיליון דולר לעסקת מכירת ציוד בטחוני בקניה ואשראי ביטוחי בהיקף של כ-5 מיליון דולר לעסקה בתחום התקשורת באוגנדה.

מהחברה נמסר, כי חידוש הפעילות במדינות אפריקה וכן האישור למתן הכיסוי הביטוחי לעסקאות אלה, הוא חלק מהרפורמה בתחום ביטוח סיכוני סחר חוץ שהוביל לאחרונה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה. לדברי זליכה, "הכיסוי הביטוחי שניתן לעסקאות הללו פותח אפיקים חדשים עבור היצואן הישראלי ומאפשר להרחיב את היקפי היצוא בכך שהוא מעניק רשת בטחון ליצואנים בבואם להשיג מימון לעסקאות מורכבות. על מנת שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות מול מתחריהם בעולם עלינו לספק להם את אותם הכלים שמעניקות יתר מדינות העולם", אמר זליכה.

"בשנה האחרונה, עמלנו קשה על מנת לשפר את הכלים המימוניים ולפתוח לכיסוי מדינות נוספות בעולם כחלק מהמאמץ להגברת הצמיחה במשק", הוסיף החשכ"ל.

לדברי ברנשטיין, "לפני כעשר שנים הופסק הכיסוי הביטוחי לעסקאות ייצוא לאפריקה, בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בביצוע עסקאות במדינות ביבשת זו. אמנם, רמת הסיכון נותרה גבוהה גם היום, אך IFTRIC השכילה ליצור מבנה עסקה ייחודי, בשיתוף פעולה עם גורמי ביטוח מהשוק הפרטי, המפחית את הסיכונים באופן משמעותי. בדרך זו נמצא פתרון מימוני לפרויקטים לטווח ארוך, בתחומי התקשורת והביטחון בעיקר".

ברנשטיין מסביר, כי "אפריקה היא שוק חדש יחסית עבור חברות ישראליות, שהפוטנציאל העסקי שבו עלה, בין היתר, עקב הקמת האיחוד האירופי. חברות רבות איבדו שווקים במרכז אירופה לאחר הקמת האיחוד, שנותן עדיפות לעסקאות המגיעות מהמדינות החברות בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"