IFTRIC מחדשת פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה

לאחר הפסקה בת 10 שנים, העניקה החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ אשראי בהיקף של 35 מ' ד' ל-2 עסקאות ייצוא לאפריקה. זליכה: "כדי שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות בעולם עלינו לספק להם כלים כמו יתר המדינות"
שרון שפורר |

"חברת IFTRIC מחדשת את פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה לאחר הפסקה של 10 שנים", כך הודיע היום (שני) אורי ברנשטיין, הוא מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC). לדבריו, החברה העניקה אשראי בהיקף כולל של 35 מיליון דולר לשתי עסקאות יצוא באפריקה: אשראי בהיקף של כ-30 מיליון דולר לעסקת מכירת ציוד בטחוני בקניה ואשראי ביטוחי בהיקף של כ-5 מיליון דולר לעסקה בתחום התקשורת באוגנדה.

מהחברה נמסר, כי חידוש הפעילות במדינות אפריקה וכן האישור למתן הכיסוי הביטוחי לעסקאות אלה, הוא חלק מהרפורמה בתחום ביטוח סיכוני סחר חוץ שהוביל לאחרונה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה. לדברי זליכה, "הכיסוי הביטוחי שניתן לעסקאות הללו פותח אפיקים חדשים עבור היצואן הישראלי ומאפשר להרחיב את היקפי היצוא בכך שהוא מעניק רשת בטחון ליצואנים בבואם להשיג מימון לעסקאות מורכבות. על מנת שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות מול מתחריהם בעולם עלינו לספק להם את אותם הכלים שמעניקות יתר מדינות העולם", אמר זליכה.

"בשנה האחרונה, עמלנו קשה על מנת לשפר את הכלים המימוניים ולפתוח לכיסוי מדינות נוספות בעולם כחלק מהמאמץ להגברת הצמיחה במשק", הוסיף החשכ"ל.

לדברי ברנשטיין, "לפני כעשר שנים הופסק הכיסוי הביטוחי לעסקאות ייצוא לאפריקה, בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בביצוע עסקאות במדינות ביבשת זו. אמנם, רמת הסיכון נותרה גבוהה גם היום, אך IFTRIC השכילה ליצור מבנה עסקה ייחודי, בשיתוף פעולה עם גורמי ביטוח מהשוק הפרטי, המפחית את הסיכונים באופן משמעותי. בדרך זו נמצא פתרון מימוני לפרויקטים לטווח ארוך, בתחומי התקשורת והביטחון בעיקר".

ברנשטיין מסביר, כי "אפריקה היא שוק חדש יחסית עבור חברות ישראליות, שהפוטנציאל העסקי שבו עלה, בין היתר, עקב הקמת האיחוד האירופי. חברות רבות איבדו שווקים במרכז אירופה לאחר הקמת האיחוד, שנותן עדיפות לעסקאות המגיעות מהמדינות החברות בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).