IFTRIC מחדשת פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה

לאחר הפסקה בת 10 שנים, העניקה החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ אשראי בהיקף של 35 מ' ד' ל-2 עסקאות ייצוא לאפריקה. זליכה: "כדי שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות בעולם עלינו לספק להם כלים כמו יתר המדינות"
שרון שפורר |

"חברת IFTRIC מחדשת את פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה לאחר הפסקה של 10 שנים", כך הודיע היום (שני) אורי ברנשטיין, הוא מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC). לדבריו, החברה העניקה אשראי בהיקף כולל של 35 מיליון דולר לשתי עסקאות יצוא באפריקה: אשראי בהיקף של כ-30 מיליון דולר לעסקת מכירת ציוד בטחוני בקניה ואשראי ביטוחי בהיקף של כ-5 מיליון דולר לעסקה בתחום התקשורת באוגנדה.

מהחברה נמסר, כי חידוש הפעילות במדינות אפריקה וכן האישור למתן הכיסוי הביטוחי לעסקאות אלה, הוא חלק מהרפורמה בתחום ביטוח סיכוני סחר חוץ שהוביל לאחרונה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה. לדברי זליכה, "הכיסוי הביטוחי שניתן לעסקאות הללו פותח אפיקים חדשים עבור היצואן הישראלי ומאפשר להרחיב את היקפי היצוא בכך שהוא מעניק רשת בטחון ליצואנים בבואם להשיג מימון לעסקאות מורכבות. על מנת שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות מול מתחריהם בעולם עלינו לספק להם את אותם הכלים שמעניקות יתר מדינות העולם", אמר זליכה.

"בשנה האחרונה, עמלנו קשה על מנת לשפר את הכלים המימוניים ולפתוח לכיסוי מדינות נוספות בעולם כחלק מהמאמץ להגברת הצמיחה במשק", הוסיף החשכ"ל.

לדברי ברנשטיין, "לפני כעשר שנים הופסק הכיסוי הביטוחי לעסקאות ייצוא לאפריקה, בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בביצוע עסקאות במדינות ביבשת זו. אמנם, רמת הסיכון נותרה גבוהה גם היום, אך IFTRIC השכילה ליצור מבנה עסקה ייחודי, בשיתוף פעולה עם גורמי ביטוח מהשוק הפרטי, המפחית את הסיכונים באופן משמעותי. בדרך זו נמצא פתרון מימוני לפרויקטים לטווח ארוך, בתחומי התקשורת והביטחון בעיקר".

ברנשטיין מסביר, כי "אפריקה היא שוק חדש יחסית עבור חברות ישראליות, שהפוטנציאל העסקי שבו עלה, בין היתר, עקב הקמת האיחוד האירופי. חברות רבות איבדו שווקים במרכז אירופה לאחר הקמת האיחוד, שנותן עדיפות לעסקאות המגיעות מהמדינות החברות בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.