IFTRIC מחדשת פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה

לאחר הפסקה בת 10 שנים, העניקה החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ אשראי בהיקף של 35 מ' ד' ל-2 עסקאות ייצוא לאפריקה. זליכה: "כדי שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות בעולם עלינו לספק להם כלים כמו יתר המדינות"
שרון שפורר |

"חברת IFTRIC מחדשת את פעילותה בביטוח עסקאות ייצוא לאפריקה לאחר הפסקה של 10 שנים", כך הודיע היום (שני) אורי ברנשטיין, הוא מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC). לדבריו, החברה העניקה אשראי בהיקף כולל של 35 מיליון דולר לשתי עסקאות יצוא באפריקה: אשראי בהיקף של כ-30 מיליון דולר לעסקת מכירת ציוד בטחוני בקניה ואשראי ביטוחי בהיקף של כ-5 מיליון דולר לעסקה בתחום התקשורת באוגנדה.

מהחברה נמסר, כי חידוש הפעילות במדינות אפריקה וכן האישור למתן הכיסוי הביטוחי לעסקאות אלה, הוא חלק מהרפורמה בתחום ביטוח סיכוני סחר חוץ שהוביל לאחרונה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה. לדברי זליכה, "הכיסוי הביטוחי שניתן לעסקאות הללו פותח אפיקים חדשים עבור היצואן הישראלי ומאפשר להרחיב את היקפי היצוא בכך שהוא מעניק רשת בטחון ליצואנים בבואם להשיג מימון לעסקאות מורכבות. על מנת שהיצואנים הישראלים יוכלו להתחרות מול מתחריהם בעולם עלינו לספק להם את אותם הכלים שמעניקות יתר מדינות העולם", אמר זליכה.

"בשנה האחרונה, עמלנו קשה על מנת לשפר את הכלים המימוניים ולפתוח לכיסוי מדינות נוספות בעולם כחלק מהמאמץ להגברת הצמיחה במשק", הוסיף החשכ"ל.

לדברי ברנשטיין, "לפני כעשר שנים הופסק הכיסוי הביטוחי לעסקאות ייצוא לאפריקה, בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בביצוע עסקאות במדינות ביבשת זו. אמנם, רמת הסיכון נותרה גבוהה גם היום, אך IFTRIC השכילה ליצור מבנה עסקה ייחודי, בשיתוף פעולה עם גורמי ביטוח מהשוק הפרטי, המפחית את הסיכונים באופן משמעותי. בדרך זו נמצא פתרון מימוני לפרויקטים לטווח ארוך, בתחומי התקשורת והביטחון בעיקר".

ברנשטיין מסביר, כי "אפריקה היא שוק חדש יחסית עבור חברות ישראליות, שהפוטנציאל העסקי שבו עלה, בין היתר, עקב הקמת האיחוד האירופי. חברות רבות איבדו שווקים במרכז אירופה לאחר הקמת האיחוד, שנותן עדיפות לעסקאות המגיעות מהמדינות החברות בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.