הארביטראז'ים מצביעים על פתיחה שלילית בת"א
הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה לפתיחה שלילית, כך מצביעים לפי שעה פערי הארביטראז' מכיוונם של מרבית המניות הישראליות בוול סטריט. מדדי ניו יורק חתמו אמש בירידות שערים, אשר הובלו בידי חברות הטכנולוגיה. מצד שני, המשקיעים ינסו לחדש את המומנטום ממנו נהנת הבורסה מתחילת השבוע.
מדד תל אביב 25 יפתח בקו 659.1 נקודות, מדד תל אביב 100 יבחן את רמת 687.26 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יחל להיסחר ברמת 429.55 נקודות.
דואליות במרכז:
בפער חיובי תפתחנה: טבע (0.62%), נייס (2.12%), וריטליקס (0.77%), מנגד, בפערים שליליים תפתחנה: פרטנר (0.91%), ליפמן (0.41%), גיוון (0.03%), אודיוקודס (3.5%), טאואר (3.28%), וכור (2.05%).
מניות הבנקים ימשיכו לרכז את מירב העניין בבורסה המקומית, הבוקר פורסמו ידיעות לפיהן, החקירה בבנק הפועלים צפויה להתרחב לצמרת הבנק ובכירים במזרח אירופה ואסיה.
מניית חברת הטלפוניה - בזק, תיסחר על רקע הפרסום בידיעות אחרונות לפיהם, מצטמצמת רשימת המתמודדים לרכישת, על פי ידיעות, קבוצת שרם הודחה מההתמודדות על הקבוצה בשל אי עמידה בקריטריונים. עוד בנושא, ידיעות מספר כי הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, קבע כי במידה וקבוצת אי.די.בי תזכה במכרז על בזק, תוכל החברה למכור את אחזקותיה בפלאפון במקום את אחזקותיה בסלקום.
מניות אלביט מערכות יפתחו את יום המסחר בפער ארביטראז' חיובי בן 0.47%, לאחר עליה קלה של 0.08% אמש בוול סטריט. ברקע התצוגה המרשימה של החברה בתערוכת LIC 2005. החברה מציגה בתערוכה מערכות לוחמה. בין הפתרונות שתציג אחת מספקיות מערכות הנשק הגדולות בישראל: צריחונים מסוגים שונים שניתן ליישם על נגמ"שים, מערכות טלסקופיות מתקדמות לצלפים.
מניות אלווריון תפתח את המסחר בפער שלילי בגובה 1.66% לאחר שהשילה אמש כ-2.72%. אתמול דווחה החברה על מוצר חדש בשם הבריז-מקס 3500. המוצר יעבוד בתדר של 3.5 ג'יגה הרץ, והוא תואם לפלטפורמת ה-WiMax.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
