הארביטראז'ים מצביעים על פתיחה שלילית בת"א

אמש חתמו מדדי וול סטריט בירידות שערים שלא פסחו גם המניות הישראליות. מצד שני, המשקיעים ינסו לחדש את המומנטום ממנו נהנת הבורסה מתחילת השבוע.
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה לפתיחה שלילית, כך מצביעים לפי שעה פערי הארביטראז' מכיוונם של מרבית המניות הישראליות בוול סטריט. מדדי ניו יורק חתמו אמש בירידות שערים, אשר הובלו בידי חברות הטכנולוגיה. מצד שני, המשקיעים ינסו לחדש את המומנטום ממנו נהנת הבורסה מתחילת השבוע.

מדד תל אביב 25 יפתח בקו 659.1 נקודות, מדד תל אביב 100 יבחן את רמת 687.26 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יחל להיסחר ברמת 429.55 נקודות.

דואליות במרכז:

בפער חיובי תפתחנה: טבע (0.62%), נייס (2.12%), וריטליקס (0.77%), מנגד, בפערים שליליים תפתחנה: פרטנר (0.91%), ליפמן (0.41%), גיוון (0.03%), אודיוקודס (3.5%), טאואר (3.28%), וכור (2.05%).

מניות הבנקים ימשיכו לרכז את מירב העניין בבורסה המקומית, הבוקר פורסמו ידיעות לפיהן, החקירה בבנק הפועלים צפויה להתרחב לצמרת הבנק ובכירים במזרח אירופה ואסיה.

מניית חברת הטלפוניה - בזק, תיסחר על רקע הפרסום בידיעות אחרונות לפיהם, מצטמצמת רשימת המתמודדים לרכישת, על פי ידיעות, קבוצת שרם הודחה מההתמודדות על הקבוצה בשל אי עמידה בקריטריונים. עוד בנושא, ידיעות מספר כי הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, קבע כי במידה וקבוצת אי.די.בי תזכה במכרז על בזק, תוכל החברה למכור את אחזקותיה בפלאפון במקום את אחזקותיה בסלקום.

מניות אלביט מערכות יפתחו את יום המסחר בפער ארביטראז' חיובי בן 0.47%, לאחר עליה קלה של 0.08% אמש בוול סטריט. ברקע התצוגה המרשימה של החברה בתערוכת LIC 2005. החברה מציגה בתערוכה מערכות לוחמה. בין הפתרונות שתציג אחת מספקיות מערכות הנשק הגדולות בישראל: צריחונים מסוגים שונים שניתן ליישם על נגמ"שים, מערכות טלסקופיות מתקדמות לצלפים.

מניות אלווריון תפתח את המסחר בפער שלילי בגובה 1.66% לאחר שהשילה אמש כ-2.72%. אתמול דווחה החברה על מוצר חדש בשם הבריז-מקס 3500. המוצר יעבוד בתדר של 3.5 ג'יגה הרץ, והוא תואם לפלטפורמת ה-WiMax.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.