הפועלים: רווחי אסם ירדו ב-2.9% בכל שנת 2005
פסימיות בבנק הפועלים ביחס למניית אסם. האנליסט בני שרביט, והאנליסט רביב אלדר מפרסמים היום את המלצתם למניות החברה שמביאה את ה"במבה" למדפי המרכולים. ההמלצה של הפועלים היא "תשואת חסר" בסיכון בינוני למניה, ומחיר היעד המוענק למניה הוא של 45 שקלים, גבוה בשקל מהמחיר של המניה בשוק בעת פרסום ההמלצה ב-27 בינואר. האנליסטים סבורים כי החברה עתידה להציג רבעון רביעי טוב ל-2004, אך בכל 2005 היא צפויה לירידה בגובה המכפילים שלה.
התחזית של שרביט ואלדר לרבעון הרביעי שחלף לו היא כי ההכנסות של אסם יעלו בכ-5% להיקף של 611 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, הרווח תפעולי יגדל ב-14% לכדי 65.3 מיליון שקל, והרווח נקי יוסיף עוד 15% להיקף של 40 מיליון שקל ברבעון. בשנת 2004 הם חוזים גידול ברווחים של כ-47.5% ביחס ל-2003 והם צפויים להסתכם בכ-196.7 מיליון שקל.
בפועלים מציינים כי הגידול בהכנסות צפוי בין היתר בשל איחוד פעילויות חדשות, החדרת מוצרים חדשים והגידול בהכנסות טבעול, בין היתר בשל החלשות השקל. האנליסטים מציינים כי ברבעון השלישי של 2004 נפגעו הכנסות החברה כתוצאה מהשביתה בנמלים, שעיכבה את חומרי הגלם שבהם משתמשת החברה, אך להערכתנו ברבעון הרביעי כבר לא תהיה לכך השפעה.
"בדקנו 3 מוצרים חדשים שאסם הציגה בשנה האחרונה וזו הערכתנו: אחד הצליח יותר (מיונס - מיונז דל קלוריות), אחד הצליח פחות (צ'יפסי סטיקס) ולגבי השלישי - דגני הבוקר של במבה, עדיין אין מסקנה חד משמעית" הם מציינים ומוסיפים כי כיום יוניליוור-תלמה עדיין שולטת בשוק דגני הבוקר, עם נתח שוק של מעל ל-60%, אסם-נסטלה במקום השני, ואילו קלוגס עדיין משתרכת מאחור.
עוד חוששים בפועלים כי המכפיל ההיסטורי של אסם ירד תוך שנה מ-39 ל-22. להערכתם המניה עדיין אינה זולה, למרות שהם צופים גידול די נאה ברווח ב-2005, עם זינוק של 58.4% ברווחי הרבעון הראשון ביחס למקביל ל-54.9 מיליון שקל, אך ירידה של 2.9% ברווח של כל 2005 ביחס ל-2004 לכדי 190 מיליון שקל.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
