הפועלים: רווחי אסם ירדו ב-2.9% בכל שנת 2005

האנליסטים שרביט ואלדר סבורים כי הרבעון הרביעי של 2004 יהיה רבעון טוב עם גידול של 15% ברווח ל-611 מ' ש', אך המכפיל של אסם ירד ב-2005 משום שהמתחרות מציגות רווחיות טובה מאסם במכפילים נמוכים יותר
חזי שטרנליכט |

פסימיות בבנק הפועלים ביחס למניית אסם. האנליסט בני שרביט, והאנליסט רביב אלדר מפרסמים היום את המלצתם למניות החברה שמביאה את ה"במבה" למדפי המרכולים. ההמלצה של הפועלים היא "תשואת חסר" בסיכון בינוני למניה, ומחיר היעד המוענק למניה הוא של 45 שקלים, גבוה בשקל מהמחיר של המניה בשוק בעת פרסום ההמלצה ב-27 בינואר. האנליסטים סבורים כי החברה עתידה להציג רבעון רביעי טוב ל-2004, אך בכל 2005 היא צפויה לירידה בגובה המכפילים שלה.

התחזית של שרביט ואלדר לרבעון הרביעי שחלף לו היא כי ההכנסות של אסם יעלו בכ-5% להיקף של 611 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, הרווח תפעולי יגדל ב-14% לכדי 65.3 מיליון שקל, והרווח נקי יוסיף עוד 15% להיקף של 40 מיליון שקל ברבעון. בשנת 2004 הם חוזים גידול ברווחים של כ-47.5% ביחס ל-2003 והם צפויים להסתכם בכ-196.7 מיליון שקל.

בפועלים מציינים כי הגידול בהכנסות צפוי בין היתר בשל איחוד פעילויות חדשות, החדרת מוצרים חדשים והגידול בהכנסות טבעול, בין היתר בשל החלשות השקל. האנליסטים מציינים כי ברבעון השלישי של 2004 נפגעו הכנסות החברה כתוצאה מהשביתה בנמלים, שעיכבה את חומרי הגלם שבהם משתמשת החברה, אך להערכתנו ברבעון הרביעי כבר לא תהיה לכך השפעה.

"בדקנו 3 מוצרים חדשים שאסם הציגה בשנה האחרונה וזו הערכתנו: אחד הצליח יותר (מיונס - מיונז דל קלוריות), אחד הצליח פחות (צ'יפסי סטיקס) ולגבי השלישי - דגני הבוקר של במבה, עדיין אין מסקנה חד משמעית" הם מציינים ומוסיפים כי כיום יוניליוור-תלמה עדיין שולטת בשוק דגני הבוקר, עם נתח שוק של מעל ל-60%, אסם-נסטלה במקום השני, ואילו קלוגס עדיין משתרכת מאחור.

עוד חוששים בפועלים כי המכפיל ההיסטורי של אסם ירד תוך שנה מ-39 ל-22. להערכתם המניה עדיין אינה זולה, למרות שהם צופים גידול די נאה ברווח ב-2005, עם זינוק של 58.4% ברווחי הרבעון הראשון ביחס למקביל ל-54.9 מיליון שקל, אך ירידה של 2.9% ברווח של כל 2005 ביחס ל-2004 לכדי 190 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".