הפועלים: רווחי אסם ירדו ב-2.9% בכל שנת 2005
פסימיות בבנק הפועלים ביחס למניית אסם. האנליסט בני שרביט, והאנליסט רביב אלדר מפרסמים היום את המלצתם למניות החברה שמביאה את ה"במבה" למדפי המרכולים. ההמלצה של הפועלים היא "תשואת חסר" בסיכון בינוני למניה, ומחיר היעד המוענק למניה הוא של 45 שקלים, גבוה בשקל מהמחיר של המניה בשוק בעת פרסום ההמלצה ב-27 בינואר. האנליסטים סבורים כי החברה עתידה להציג רבעון רביעי טוב ל-2004, אך בכל 2005 היא צפויה לירידה בגובה המכפילים שלה.
התחזית של שרביט ואלדר לרבעון הרביעי שחלף לו היא כי ההכנסות של אסם יעלו בכ-5% להיקף של 611 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, הרווח תפעולי יגדל ב-14% לכדי 65.3 מיליון שקל, והרווח נקי יוסיף עוד 15% להיקף של 40 מיליון שקל ברבעון. בשנת 2004 הם חוזים גידול ברווחים של כ-47.5% ביחס ל-2003 והם צפויים להסתכם בכ-196.7 מיליון שקל.
בפועלים מציינים כי הגידול בהכנסות צפוי בין היתר בשל איחוד פעילויות חדשות, החדרת מוצרים חדשים והגידול בהכנסות טבעול, בין היתר בשל החלשות השקל. האנליסטים מציינים כי ברבעון השלישי של 2004 נפגעו הכנסות החברה כתוצאה מהשביתה בנמלים, שעיכבה את חומרי הגלם שבהם משתמשת החברה, אך להערכתנו ברבעון הרביעי כבר לא תהיה לכך השפעה.
"בדקנו 3 מוצרים חדשים שאסם הציגה בשנה האחרונה וזו הערכתנו: אחד הצליח יותר (מיונס - מיונז דל קלוריות), אחד הצליח פחות (צ'יפסי סטיקס) ולגבי השלישי - דגני הבוקר של במבה, עדיין אין מסקנה חד משמעית" הם מציינים ומוסיפים כי כיום יוניליוור-תלמה עדיין שולטת בשוק דגני הבוקר, עם נתח שוק של מעל ל-60%, אסם-נסטלה במקום השני, ואילו קלוגס עדיין משתרכת מאחור.
עוד חוששים בפועלים כי המכפיל ההיסטורי של אסם ירד תוך שנה מ-39 ל-22. להערכתם המניה עדיין אינה זולה, למרות שהם צופים גידול די נאה ברווח ב-2005, עם זינוק של 58.4% ברווחי הרבעון הראשון ביחס למקביל ל-54.9 מיליון שקל, אך ירידה של 2.9% ברווח של כל 2005 ביחס ל-2004 לכדי 190 מיליון שקל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
