הפועלים: רווחי אסם ירדו ב-2.9% בכל שנת 2005

האנליסטים שרביט ואלדר סבורים כי הרבעון הרביעי של 2004 יהיה רבעון טוב עם גידול של 15% ברווח ל-611 מ' ש', אך המכפיל של אסם ירד ב-2005 משום שהמתחרות מציגות רווחיות טובה מאסם במכפילים נמוכים יותר
חזי שטרנליכט |

פסימיות בבנק הפועלים ביחס למניית אסם. האנליסט בני שרביט, והאנליסט רביב אלדר מפרסמים היום את המלצתם למניות החברה שמביאה את ה"במבה" למדפי המרכולים. ההמלצה של הפועלים היא "תשואת חסר" בסיכון בינוני למניה, ומחיר היעד המוענק למניה הוא של 45 שקלים, גבוה בשקל מהמחיר של המניה בשוק בעת פרסום ההמלצה ב-27 בינואר. האנליסטים סבורים כי החברה עתידה להציג רבעון רביעי טוב ל-2004, אך בכל 2005 היא צפויה לירידה בגובה המכפילים שלה.

התחזית של שרביט ואלדר לרבעון הרביעי שחלף לו היא כי ההכנסות של אסם יעלו בכ-5% להיקף של 611 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, הרווח תפעולי יגדל ב-14% לכדי 65.3 מיליון שקל, והרווח נקי יוסיף עוד 15% להיקף של 40 מיליון שקל ברבעון. בשנת 2004 הם חוזים גידול ברווחים של כ-47.5% ביחס ל-2003 והם צפויים להסתכם בכ-196.7 מיליון שקל.

בפועלים מציינים כי הגידול בהכנסות צפוי בין היתר בשל איחוד פעילויות חדשות, החדרת מוצרים חדשים והגידול בהכנסות טבעול, בין היתר בשל החלשות השקל. האנליסטים מציינים כי ברבעון השלישי של 2004 נפגעו הכנסות החברה כתוצאה מהשביתה בנמלים, שעיכבה את חומרי הגלם שבהם משתמשת החברה, אך להערכתנו ברבעון הרביעי כבר לא תהיה לכך השפעה.

"בדקנו 3 מוצרים חדשים שאסם הציגה בשנה האחרונה וזו הערכתנו: אחד הצליח יותר (מיונס - מיונז דל קלוריות), אחד הצליח פחות (צ'יפסי סטיקס) ולגבי השלישי - דגני הבוקר של במבה, עדיין אין מסקנה חד משמעית" הם מציינים ומוסיפים כי כיום יוניליוור-תלמה עדיין שולטת בשוק דגני הבוקר, עם נתח שוק של מעל ל-60%, אסם-נסטלה במקום השני, ואילו קלוגס עדיין משתרכת מאחור.

עוד חוששים בפועלים כי המכפיל ההיסטורי של אסם ירד תוך שנה מ-39 ל-22. להערכתם המניה עדיין אינה זולה, למרות שהם צופים גידול די נאה ברווח ב-2005, עם זינוק של 58.4% ברווחי הרבעון הראשון ביחס למקביל ל-54.9 מיליון שקל, אך ירידה של 2.9% ברווח של כל 2005 ביחס ל-2004 לכדי 190 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.