מטוס דלתא איירליינס
צילום: דלתא איירליינס

הרעיון: ההייטק מקים חברת תעופה זולה; למה אין לזה סיכוי?

"טיסות לארה"ב ב-800 דולר" - מפתה, אבל, יש מכשולים בדרך; על הרעיון שתפס כותרות, ולמה הוא לא אפשרי 
רוי שיינמן | (6)

הרעיון יפה, אבל כמעט בלתי אפשרי: על המכשולים שבדרך לחברת תעופה ישראלית שתספק טיסות לארה"ב ב-800 דולר

הקמת חברת תעופה ישראלית חדשה שמטרתה לספק כרטיסים מוזלים לארה"ב במחיר של 800 דולר בלבד, בשעה שאל על שהיא בעצם היחידה שטסה לארה"ב גובה מעל 2,000 במקרה הטוב, זה נשמע בהחלט מעניין, ובמיוחד שמאחורי היוזמה עומדים הייטקיטסים. אבל כשמתעמקים בזה כמה דקות מבינים שזה לא באמת אפשרי.  

    מטוס אל על - האם תהיה תחרות מצד יזמי הייטק?     (דוברות אל על)

 

ההשראה: חברות הלואו-קוסט האירופיות והאמריקאיות

הרעיון שמוביל יזמים  ישראלים לפתח חברת תעופה מוזלת ליעדים רחוקים שואב השראה מחברות לואו-קוסט שפועלות ברחבי העולם. חברות כמו Ryanair ו-EasyJet הפכו את הנסיעות באירופה לזולות ונגישות, וחברות אמריקאיות כמו Spirit ו-Frontier מציעות טיסות זולות בתוך ארה"ב ובמספר קווים בינלאומיים. הרעיון הוא לצמצם עלויות ולהתמקד בשירות בסיסי בלבד, תוך גביית תשלום על כל שירות נוסף. לכן, טיסות במחיר מוזל לארה"ב יכולות להישמע ככיוון ריאלי במבט ראשוני, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

 

המורכבות מאחורי טיסות מוזלות ליעדים רחוקים

הפעלת טיסות מוזלות בין ישראל לארה"ב כרוכה במספר אתגרים מהותיים, שאינם קיימים בטיסות לואו-קוסט קצרות. ראשית, המרחק העצום מצריך הפעלה של מטוסים ארוכי-טווח  שתחזוקתם השוטפת גבוהה מאוד ומייקרת באופן ניכר את עלויות ההפעלה. כמו כן, עלויות התדלוק, התחזוקה והביטוח בטיסות ארוכות טווח גבוהות בהרבה מאלה של טיסות קצרות, והן משתנות באופן דרמטי כתלות במחירי הדלק והתנאים הכלכליים הגלובליים. בנוסף, טיסות ליעדים רחוקים דורשות מערך לוגיסטי נרחב, שכולל צוותים רבים, זמני המתנה ארוכים ומערכות תפעול מתקדמות. במילים פשוטות, זה לא עסק של זבנג וגמרנו. זה דורש השקעה ענקית ונזכיר שתחום התעופה הוא תחום מסוכן שסובל בעשורים האחרונים מתנודות ברווחיות ושנים עם הפסדים כבדים. 

טיסה ב-800 דולר לא בהכרח תוכל להצדיק את עצמה מבחינה כלכלית. אחרי הכל, צריך גם לזכור שאנחנו בתקופה של מחירי קיצון בגלל שאל על נשארה לבד בקווים לארה"ב. אבל מתישהו כשיחזרו חברות התעופה לטוס לישראל המחירים ירדו. החברות האחרות גם לא יתנו לגורם חדש להיכנס בקלות, תהיה תחרות מחירים וינסו להוציא אותה מהשוק תוך כדי גרימת הפסדים גדולים בהתחלה. 

בהקשר זה, נזכיר כי התחרות מול החברות הגדולות בשוק התעופה העולמי, כמו דלתא, יונייטד ואל-על, היא קשה במיוחד, בעיקר כי לחברות אלה יש יתרון של טיסות קונקשן רבות ושיתופי פעולה בינלאומיים שמוזילים עבורן עלויות ומשפרים את כושר התחרות שלהן.

ומה עם רגולציה?

כלכלית זה יהיה מאתגר, אבל נוסף על כך, קיימים חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים במתן אישורי תעופה בינלאומיים, במיוחד כשמדובר בחברת תעופה חדשה שמבקשת לפעול מול יעדים רגישים מבחינה ביטחונית כמו ארה"ב. שוק התעופה הבינלאומי מפוקח בקפדנות, וחדירה אליו דורשת עמידה בדרישות מחמירות, המהוות נטל כלכלי כבד על חברות תעופה צעירות ומוזלות.

הקמת חברת תעופה דורשת משאבים כלכליים אדירים, ידע ייחודי, והשקעה בתשתיות לוגיסטיות ובקרות איכות והמון התעסקות עם לקוחות ומתן שירותים. למרות שהרעיון נולד בחברות הייטק לא בטוח כלל שזה מתאים להם ונכון להם.   

 

חוסר הגמישות בבחירת יעדים ובתמחור

קיראו עוד ב"בארץ"

יתרון חשוב שיש לחברות הלואו-קוסט באירופה, הוא שהן פועלות ביעדים קצרים וזולים יחסית, מה שמאפשר להן לתמרן בין מספר רב של שדות תעופה ולהתחרות על מחירים נמוכים. טיסות ארוכות טווח, לעומת זאת, מצריכות רמת תכנון אחרת לגמרי, ואין את הגמישות לצמצם עלויות בעזרת קיצור מסלול או בחירת נתיב טיסה זול יותר.

בנוסף, בעוד שחברות הלואו-קוסט גובות מחיר על כל שירות נוסף כמו מזוודות, אוכל, ובחירת מושב, בטיסות ארוכות טווח יש צורך בשירותים בסיסיים רבים שקשה לצמצם, ולכן רמת החיסכון הופכת למוגבלת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יריב 07/11/2024 23:02
    הגב לתגובה זו
    זה אולי פחות נח, אבל חברה ישראלית לואו-קוסט שתטוס ליעד שממנו טסות חברות זרות לארה"ב בזול (למגוון יעדים בצפון אמריקה) תצליח יותר. זה דורש טיסות דרך יעד עם מידי נמל סבירים תוך תיאום מול לוחות טיסות של חברות זרות לקונקשן טוב ומחירים נוחים ואפשר למכור זאת כחבילה אחת גם בפחות מ 800 דולר. ישנן טיסות מאד זולות מיעדים שונים באירופה לארה"ב ולא רק לניו יורק.
  • 4.
    99 07/11/2024 22:31
    הגב לתגובה זו
    סתם כמה פוצים שהחליטו שהם "ההייטק".
  • 3.
    אין כמו להגיד להייטקיסט ישראלי זה בלתי אפשרי (ל"ת)
    נבידה 07/11/2024 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ויסקונט 07/11/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
    וואי, לוזר. אלעל מפסידה ימבה כסף על כרטיס של 800 דולר לארה"ב. זה בגלל ניהול לא יעיל, חברה עם תקורות אדירות ובעלי מניות ששואבים את ההון. אם הם יחליטו להוריד למחיר זה, יש סיכוי שמישהוא יזכה מן הנפקר ויקנה חברה בקריסה.
  • 1.
    מריה 07/11/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    לשרת את כל תושבי מדינת ישראל
  • הבנתי שברוסיה חברות התעופה עובדות 24/7 (ל"ת)
    אז למה באת לפה? 07/11/2024 21:38
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).