ביום של הפצצה
מה יקרה ביום של הפצצה? לא הפצצה ההיא, לא זאת שאחריה אין כלום. הכוונה היא לפצצה שתוריד בניין, אולי יותר, ותפגע ברדיוס רחב של כמה עשרות מטרים. הפצצה שהיא תגובה, הפצצה שכולם מחכים לה, אך מאמינים ששוב לא יקרה כלום. יש לנו הגנה נהדרת, יש לנו חברים טובים, יש לנו שכנים שאכפת להם. ביחד ננצח את הפצצה.
ביום של הפצצה
מדינה שלמה מחכה לפצצה ומקווה שהכול "יהיה בסדר", אבל הכול לא בסדר, כי אנחנו מתרגלים לחיות בצל איום גדול, כי פצצות יכולות ליפול כאן הלילה ולמחוק בניינים ואנשים, כי מתמרנים אותנו ומפתיעים אותנו ומתזזים אותנו בהערכות שמתחלפות בכול כמה שעות, כי אף אחד לא מרגיש בטוח - הפצצה יכולה ליפול בשגרירות בדרום אמריקה, באפריקה ובכלל - הפצצה יכולה להיות מסך עשן לפעולת תגמול מתוחכמת. הכול אפשרי, והכול - לא בטוח.
חוסר הביטחון ואי הוודאות מלווים את כל העמים, אבל אצלנו זה ברמות מאוד גבוהות, ועדיין - הברומטר החשוב ביותר שמבטא את חוכמת ההמונים אומר לנו - "להירגע". כן פצצה, לא פצצה, אנחנו נתגבר על זה.
הבורסה - הברומטר הכי טוב שקיים
הברומטר הזה הוא הבורסה. יש מעט דברים שחשובים לאנשים יותר מהכסף שלהם. משפחה, בריאות, אושר, כסף - הם כנראה הדברים החשובים ביותר לרוב הציבור, לא דווקא בסדר הזה. הציבור הרחב, ההמון החכם, לא מפחד מאוד. הבורסה עלתה בשבוע שעבר, היא יורדת היום כשנראה שמועד הפצצה מתקרב, אבל הציבור לא בהיסטריה ולא בפאניקה. זה יכול להגיע וזה יגיע אם זה יהיה קטלני. אבל נכון לעכשיו ההמון די אדיש והעניין עם חוכמת ההמונים הוא שלרוב היא "החכמה מכולם".
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האדישות שנשקפת מהבורסה היא לא אדישות כלפי הכסף. להמון מאוד חשוב מהכסף שלו. האדישות נובעת מכך שהציבור לא חושב שיקרה משהו דרמטי שיוביל לירידות חדות מדי. הוא מעדיף להישאר בשוק, למרות הפצצה. אולי זה בזכות בלימת הטילים המוצלחת באפריל, אולי זה בזכות ההבנה שלא כדאי להם להתעסק איתנו בתגובה קשה כי "נשבור להם את כל העצמות", אולי זה מגיע מהעולם הכלכלי ולא הביטחוני - ביום של הפצצה יכול להיות קשה, אבל תמיד יש את היום שאחרי. ביום שאחרי הפצצה, האם לא תהיה כלכלה? האם לא יהיו בנקים, לא יהיו חברות ביטוח? נראה שהכול יישאר כמו שהוא.
מי שמאמין ביום שאחרי - סבור כנראה שאין מה לעשות כעת עם ההשקעות, מלבד להמתין. מי שחושב שזהו, היום שאחרי הוא עוד יום של פצצה, מלחמה מתרחבת, אולי מלחמת עולם שלישית, כנראה כבר לא מושקע בשוק. כך או אחרת, ההמון בוחר להיות אופטימי. נקווה שהוא צודק.
- 15.כתבה מטעם יאיר מחדליהו (ל"ת)קשקוש ביביסטי 14/08/2024 17:54הגב לתגובה זו
- 14.אבנר 14/08/2024 17:36הגב לתגובה זויותר מדי עשבים שוטים
- 13.אחד מהעם 13/08/2024 20:33הגב לתגובה זומספיק לנסע בכבישי ישראל,כדי לראות עד כמה (חלק ) מהישראלים מוכנים לסכן את הכל בשביל להגיע דקה לפניך לרמזור. עוברים באדום מלא,חותכים מטר לפני סמיטריילר ,עוקפים על קו לבן בדרך לאיילת ועוד . אז פלא שהבורסההעולה יום לפני הפצצה ? זה אלה שבטוחים שהאולי שלהם,יצליח
- 12.הבעייה 13/08/2024 12:04הגב לתגובה זוביידן עלה על זה מזמן,ואנחנו???מברברים
- 11.מזל אחד! 13/08/2024 11:58הגב לתגובה זולנו כדמוקרטיה,אך ביבי רץ לדיקטטורה והאמריקאים לא טיפשים,מיירטים ומטוסים לא נקבל ואז נראה!!!!!
- 10.פסטוק 13/08/2024 10:26הגב לתגובה זוסתם לא באמת.
- 9.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 12/08/2024 19:38הגב לתגובה זו
- 8.כלכלן 12/08/2024 16:24הגב לתגובה זוהבעיה של שוק ההון אינה המלחמה אלה אי התאמה של מנהלים ונושאי משרה.רק לראות את "השכונה" שיש בכלל ביטוח בכדי להבין שהחברות בישראל בבעיה.והרגולטור כהרגלו ישן (כאילו לא עברו מעל 30 שנה מפרשת הסנה)
- 7.שר האוצר וניהול כספי המיסים השערורייתי ושוד הקופה 12/08/2024 16:19הגב לתגובה זושר האוצר וניהול כספי המיסים השערורייתי ושוד הקופה עי הקואליציה גרועות לכלכלה מפצצה כאן או שם.
- הגמד 13/08/2024 12:05הגב לתגובה זומה"בוס"
- 6.ראש הממשלה של ו הוא האסון הגדול (ל"ת)כלכלן 12/08/2024 15:29הגב לתגובה זו
- 5.בני 12/08/2024 15:25הגב לתגובה זועובדיה וגם אבישי כותבים באחריות לאומית ,ציבורית וחברתית. שאפו ענק
- 4.גם בחומת מגן חיכו לפצצה (ל"ת)אני 12/08/2024 15:20הגב לתגובה זו
- 3.RH 12/08/2024 15:19הגב לתגובה זוגם בימים הראשונים של הקורונה הבורסה הייתה רגועה, עד שהפסיקה להיות רגועה.
- יריב 12/08/2024 19:34הגב לתגובה זולקח זמן עד שהגיעה הפאניקה ומרחץ הדמים בבורסה. יכול להיות שכאן זה יהיה אחרת אבל צריך להודות (ביושר, תמיד ביושר!) שאנחנו לא ממש יודעים.
- 2.נרגעתי, תודה לך אבישי עובדיה (ל"ת)איש פשוט 12/08/2024 14:16הגב לתגובה זו
- 1.כיף לקרוא (ל"ת)מנחם 12/08/2024 14:16הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.