לאחר יותר מ-5 שנות פיתוח וייצור - בצה"ל חושפים את 'טנק העתיד'
לאחר יותר מחמש שנות פיתוח וייצור: מנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) במשרד הביטחון, זרוע היבשה, חיל השריון וחטיבת "עקבות הברזל" (401) בצה"ל, חושפים לראשונה את טנק העתיד של צה"ל- טנק 'הברק'.
יכולות חישה ועיבוד קדמי מבוססות בינה מלאכותית, יכולת חשיפת אויב וייצור מטרות לכוחות הלוחמים בשדה הקרב, לחימה מלאה במדפים סגורים מבוססת תצפית היקפית- 360 מעלות וקסדת "טייסים" למפקד, מסכי מולטי-טאצ', בקרי תפעול מתקדמים, התאמה למצבי לחימה משתנים ושרידות משופרת- אלו הן רק חלק מיכולות הטנק החדש שנכנס בימים אלה לשירות בצה"ל. בטנק גם מותקנת מערכת 'מעיל רוח' מתוצרת רפאל.
שר הביטחון, יואב גלנט: ״כמה סמלי שבימים בהם אנו מציינים חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, ולקרבות הגבורה שניהלו במהלכה לוחמי השריון בהגנה על ארצנו, אנו מקבלים הוכחה נוספת לרלוונטיות ולעוצמה של הטנק כגורם יסודי ומכריע בתמרון היבשתי. העידן החדשני שמביא איתו טנק הברק לצה״ל הוא קפיצת מדרגה יוצאת דופן וכן ביטוי מובהק ליכולות הטכנולוגיות אשר שבות ומבטיחות בכל פעם מחדש את יתרונו האיכותי של צה״ל - בהגנה ובהתקפה. הערכה רבה למהנדסי ומהנדסות מנת״ק, זרוע היבשה וכלל אנשי. מקצוע המעולים השותפים במשימה״.
הברק, טנק המערכה הראשון של צה"ל מדור ,5 פותח על ידי מנת"ק במשרד הביטחון, בשיתוף עם מחלקת אמל"ח בזרוע היבשה וחיל השריון. בטנק משולבות מערכות של חברות אלביט מערכות, רפאל, חטיבת אלתא של התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות רבות נוספות מקרית שמונה ועד מצפה רמון. טנקי הברק הראשונים מייצור סדרתי נקלטו החודש בגדוד הבוקעים (52) שבחטיבת עקבות הברזל (401) ויהפכו לטנקי המערכה העיקריים של חיל השריון ולמערכות נשק להכרעה בתמרון.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכולות החשיפה, התפעול והעיבוד בברק יהוו מהפכה של ממש בשדה הקרב. המפקד יצויד בקסדת לחימה מפיתוח 'אלביט מערכות', בדומה לקסדות טייסים, שתציג על המשקף את כל נתוני הלחימה הרלוונטיים, כשהם מעוגנים על מרחב הלחימה. המערכת תאפשר סריקה של 360 מעלות בהזזת ראש ואיתור מטרות בזמן אמת בסיוע יכולות בינה מלאכותית (AI). טנק הברק יעצים את יכולות חשיפת האויב ויאפשר לחימה אל מול אויב בחתימה נמוכה ובכל מתארי הלחימה בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, מול מכלול האיומים הקיימים לכוח המתמרן. הברק יצויד בכוונת מפקד ותותחן וביכולות איסוף, היתוך ושיתוף מודיעין רציף ועדכני.
טנק הברק יעצים את יכולות חשיפת האויב ויאפשר לחימה אל מול אויב בחתימה נמוכה ובכל מתארי הלחימה בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, מול מכלול האיומים הקיימים לכוח המתמרן. הברק יצויד בכוונת מפקד ותותחן וביכולות איסוף, היתוך ושיתוף מודיעין רציף ועדכני. הברקים יאפשרו לצוות הקרב הגדודי לחימה רציפה בקצב מהיר תוך חשיפת האויב, בשילוב הפעלת אש עצמאית, אורגנית או מרחבית, שתגביר את הקטלניות וההישגים של צוות הקרב. לטנק ה'ברק' יכולות ואמצעים לסגירת מעגלי אש בין כלל הכוחות הנלחמים ביבשה ובאוויר, באופן שיצמצם זמן ויגדיל את הדיוק בקרב.
לטנק הברק יהיו יכולות הפקת ומיצוי מידע מהירות והעברתן למכלולי תקיפה, כחלק מבנק מטרות וכן יכולת העברת מודיעין בזמן אמת בין הזרועות. לטובת זה, טנק הברק צויד בתשתית סנסורים רחבה ואמינה, שתאפשר לו לאחוז שטח בצורה עמוקה יותר, לרכוש מטרות בסביבה ולסגור מעגלי אש בזמנים קצרים ומדויקים. טנק הברק יצויד ביכולות קישוריות מתקדמות לטנקים וכלי לחימה נוספים בשדה הקרב. טנק הברק יצויד גם במסכי מגע, בדומה למכשירי סמארטפון ושימוש באפליקציות ייחודיות בתפעול פשוט לדור המתגייסים, שיאפשרו תפעול קל ונגיש לצוות הטנק.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מרכז השיקום והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הינו הגוף האמון על ייצור טנק ה׳ברק׳. מלוחות פלדה לטנק עוצמתי המהווה בשורה לתמרון היבשתי, המש״א לוקחת חלק משמעותי בפרויקט ומאפשרת את ייצור הטנקים המתקדמים בעולם וניפוקם ישירות לקצה המבצעי.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר: "בארבעה העשורים האחרונים, טנקי המרכבה היוו את עמוד השדרה של חיל השריון והלחימה ביבשה, היום אנו נכנסים לעידן חדש בשדה הקרב היבשתי, עידן הברק. טנק הברק הינו מכונת הלחימה המתקדמת מסוגה בעולם, שתביא לצה"ל, לזרוע היבשה וללוחמי השריון יכולות אש, AI, מודיעין, קישוריות בין כלים והגנה אקטיבית, פורצות דרך בשדה הקרב המודרני. אני מברך את מהנדסי מנת"ק, את מומחי חיל השריון וזרוע היבשה ואת תעשיות המרכבה, שביצעו יחד את קפיצת המדרגה הטכנולוגית. בהזדמנות זו, חובה להזכיר את ״טליק״ האלוף ישראל טל אבי מיזם המרכבה וסגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים שבזכות חזונו אנו זוכים היום לחנוך את הדור החמישי של טנקי המערכה מדגם המרכבה".
- 1.טנק מאוייש באדם הוא פרה היסטורי .... לא AI (ל"ת)ברי 19/09/2023 15:12הגב לתגובה זו
- השגת אותי, העתיד הוא בכלי נשק ללא מעורבות אדם אלא מרחוק (ל"ת)העומד בשער 19/09/2023 15:50הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
