ירון פלוס
צילום: פייסבוק

ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החדש: פרופ' ירון פלוס

פלוס משמש כפרופסור וראש המסלול למדידות וגיאו-אינפורמציה במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל. בין השנים 2012 ל-2021 שימש כמדען הראשי וראש חטיבת המחקר והפיתוח במרכז למיפוי ישראל
אדיר בן עמי | (9)

הועדה שהוקמה לאיתור הסטטיסטיקן הלאומי של ישראל, המליצה פה אחד על מינויו של פרופסור ירון פלוס לתפקיד, המינוי מצריך עוד את אישור הממשלה על מנת להיכנס לתוקף. כיום משמש מזה כשנה ממלא מקום לסטטיסטיקן הלאומי, יואל פינקל, מוותיקי בכירי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מזה עשרות שנים וסגן הסטטיסטיקן הממשלתי בשנים האחרונות.

פלוס משמש כפרופסור במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל ושימש כמדען הראשי של המרכז למיפוי כישראל במשך כ-9 שנים, שם בין היתר הנחה את המחקר על הפיתוח והתקינה במדינת ישראל בתחומי מערכות המיקום ההנדסי המדויק, הגדרת גבולות מקרקעין ומידע מרחבי על ישומיו.

ברשות למיפוי ישראל כתבו כי פלוס היה אחראי "על איתור פערי ידע טכנולוגיים ונתונים בממשלה בתחום המערכות מידע מבוססות מקום וקידום פרויקטים מערכתיים להשלמת הפערים" ו"קידום שיתופי פעולה עם ובין גופי ממשל".

תנאי הסף לתפקיד הסטטיסטיקן הממשלתי כללו בין היתר: בעל תואר שלישי באחד מתחומי של הלמ"ס, רצוי בסטטיסטיקה כלכלה או דמוגרפיה; ניסיון בביצוע מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה או/ו הכלכלה; פרסום מחקרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים; ניסיון עבודה בין לאומי בתחומי המחקר ועוד. בוועדת האיתור ישבו מטעם הנציבות - ד"ר אוסנת לב ציון מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא, מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי ופרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

תפקידו של הסטטיסטיקן הלאומי הוא לעמוד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במשרד ראש הממשלה, שמטרתה היא איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום המידע הסטטיסטי המעודכן של מדינת ישראל בכל התחומים, ובראש ובראשונה בתחום הכלכלי. בין השאר הלשכה היא המפרסמת את מדד המחירים לצרכן, מחירי הדירות ואת החשבונות הלאומיים הכוללים את כל נתוני המשק, כולל שיעורי הצמיחה, האבטלה, היצוא והייבוא.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קולומבוס 19/04/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    הקשר בינו לסטטיסטיקה הוא כמו הקשר בין ישראל לדמוקרטיה - קיים אבל מעורפל. לא צריך מפה כדי להבין לאן זה הולך...
  • 7.
    אנונימי 18/04/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני לבחור באדם שאינו לא ידע בסטטיסטיקה כלל, כאשר מולו התמודד פרופ' לסטטיסטיקה (רון קנת) שהוא בעל שם עולמי בסטטיסטיקה. צריך לזכור שהוא היה כפוף למשרד הבנוי והשיכון עד לא מזמן וכנראה צבר קשרים שיעלו לנו הציבור בסטטיסטיקה מגוייסת. מבקר המדינה - הכתובת על הקיר
  • 6.
    חושם 18/04/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    ממחר, אין אינפלציה, מדד אפס, חשמל ומים הכי זולים, דלק הכי זול בעולם, משכנתא, גרוש וחצי, מדד האושר 10. אין פקקים.
  • 5.
    מחר יום חדש (ל"ת)
    חושם 18/04/2023 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול 18/04/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
    מקווה שהמספרים שיוצגו לא יהיו במסגרת תוכנית כבקשתך של המושחתים .
  • 3.
    אלוהים ישמור אותנו ... אפילו לי יש יותר ידע בסטטיסטיקה (ל"ת)
    אקונומטריקה א' 18/04/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברבור שחור 18/04/2023 06:21
    הגב לתגובה זו
    מוכשר ככול שיהיה הוא איננו סטטיסטיקאי.חלם זה כאן
  • 1.
    עצוב 17/04/2023 22:21
    הגב לתגובה זו
    עוד לבנה בחוסר האמון של הזקים בישראל. עצוב
  • יוסי 17/04/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    מי אתה? מגיב עלוב..........
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.