היכן ממוקמת ישראל בדירוג העושר העולמי?
מכון המחקר קרדיט סוויס (CSRI) פרסם את דו"ח העושר העולמי שלו לשנת 2021 ממנו עולה כי העושר צמח ב-2021 בקצב מהיר ועד סוף השנה עמד העושר העולמי, עפ"י שעירי החליפין הקובעים, על סכום כולל של 463.6 טריליון דולר - עלייה של 9.8%. העושר למבוגר צמח ב-8.4% ל-87,789 דולר.
צמיחת העושר של ישראל למבוגר מציגה חוסן נאה ביותר בשנת 2021: על פי הדו"ח, ישראל הייתה בין ששת המרוויחות הגדולות בעולם, עם עושר ממוצע למבוגר של 273,420 דולר ארה"ב. מספר זה מייצג צמיחה של 41,010 דולר ב-2021 בהשוואה ל-2020.
בהתעלמות מהתנודות בשערי החליפין, עולה כי בשנת 2021 גדל העושר המצטבר הכולל ב-12.7% - הגידול השנתי המהיר ביתר אי פעם. עם זאת, מזהירים במכון המחקר כי גורמים דוגמת האינפלציה, שיעורי הריבית הגואים ומגמות הירידה במחירי הנכסים עלולים להפוך ב-2022 את מגמת הצמיחה המרשימה שנרשמה בשנה שעברה על פניה.
שנת 2021 היתה שנה טובה עבור העושר של משקי הבית הודות לעליות הנרחבות במחירי המניות ולסביבה החיובית אשר נוצרה כתוצאה מן המדיניות של הבנקים המרכזיים ב-2020, קרי הורדת שיעורי הריבית, ולו גם במחיר של לחצים אינפלציוניים. עוד עולה כי העליות בשיעורי הריבית ב-2022 משפיעות לרעה על מחירי אגרות החוב והמניות וצפויות גם לפגום בהשקעות בנכסים שאינם פיננסיים. האינפלציה ושיעורי הריבית הגבוהים יותר עלולים להאט את הגידול בעושר של משקי הבית בתקופה הקרובה, אף אם ערכו הנומינלי של התוצר המקומי הגולמי (תל"ג) ימשיך לגדול בקצב המהיר יחסית אשר נחזה בשנה שעברה.
- כמה מיליונרים יש בישראל? דוח העושר של UBS חושף
- דוח העושר של UBS: ההון העולמי יעלה ב 38% ב-5 שנים הקרובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוח מדגישים שבמרבית האזורים העולם נרשמה עלייה בעושר העולמי, אולם צפון אמריקה וסין בלטו במיוחד, כאשר צפון אמריקה תרמה מעט יותר ממחצית מהגידול העולמי הכולל וסין הוסיפה רבע נוסף. לעומת זאת, אפריקה, אירופה, הודו ואמריקה הלטינית תרמו יחדיו 11.1% בלבד לגידול בעושר העולמי. נתון נמוך זה משקף פיחות נרחב מול הדולר האמריקני באזורים אלה. באחוזים, צפון אמריקה וסין רשמו את שיעורי הגידול הגבוהים ביותר (כ-15% כל אחת), ואילו הגידול בשיעור של 1.5% באירופה היה הנמוך ביותר מבין כל האזורים.
החוב הכולל של משקי הבית בעולם עלה ב-4.4%. עם זאת, על הנתון הגלובלי העיב הגידול האפסי באזור אסיה-פסיפיק (למעט סין והודו) והצמצום בחוב באירופה (עקב הפיחות בשער החליפין). במקומות אחרים נרשמה עלייה ממוצעת של 9% בחוב של משקי הבית, כאשר סין ניצבת בראש על 12.1%.
באיור: שינוי באחוזים בשער החליפין של הדולר, מחירי המניות ומחירי הבתים ב-2021:
התנודות בשערי החליפין הן לעתים קרובות המקור לרווחים ולהפסדים ניכרים בעושר המוערך בדולר ארה"ב. בממוצע נרשם בכל המדינות ב-2021 פיחות של 2.9% מול הדולר. הירידות הגדולות ביותר בין המדינות הנכללות באיור 3 נרשמו ביפן (9.3%-) ובגוש האירו (7.7%-). פיחותים דומים נרשמו בקוריאה, בשבדיה, בניגריה ובתאילנד, עם צניחה יוצאת דופן של 43% בטורקיה. מדינות בהן נרשם ייסוף בערך המטבע היו מחזה נפוץ פחות, אולם ניתן לציין ביניהן את סין (2.6%), צ'ילה (4.4%) וטייוואן (5.6%), ומעל כולן ניו זילנד (8.8%).
- נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350...
חלוקת העושר 2021
הנתח של המאיון העליון בעושר העולמי עלה זו השנה השנייה ברציפות ל-45.6% ב-2021, בהשוואה ל-43.9% ב-2019. למועדון המיליונרים בדולר אמריקני נוספו ב-2021 5.2 מיליון חברים חדשים, ומספרם הכולל בעולם בסיום השנה עמד על 62.5 מיליון. גידול זה של 9% היה גבוה מעט מהעלייה של 8.4% שנרשמה בעושר למבוגר, אולם נמוכה מן העלייה בשיעור של 9.5% בעושר החציוני.
תחזית העושר
האינפלציה העולמית והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה צפויות לפגוע ביצירת העושר הריאלי במהלך השנים הקרובות. אף על פי כן, העושר העולמי הנומינלי בדולרים צפוי לגדול ב-169 טריליון דולר עד 2026, כלומר ב-36%. מדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית מחזיקות כיום ב-24% מן העושר, אך תהיינה אחראיות ל-42% מהגידול בעושר בחמש השנים הקרובות. מדינות בעלות רמת הכנסה בינונית תהווינה את הגורם המניע העיקרי למגמות הגלובליות. העושר העולמי למבוגר צפוי לגדול ב-28% עד 2026 ולחצות את 100,000 הדולרים ב-2024. מספר המיליונרים יגדל אף הוא במידה ניכרת בחמש השנים הקרובות וצפוי להגיע ל-87 מיליון, ואילו מספר האנשים בעלי ההון האולטרה-גבוה צפוי להגיע ל-385,000.
אקסל להמן, יושב ראש מועצת המנהלים של Credit Suisse Group AG ויושב ראש מכון המחקר של קרדיט סוויס, אמר: "אנו גאים מאד להציג את המהדורה השלוש-עשרה של דו"ח העושר העולמי שלנו. כחברה מובילה בניהול עושר, אנו נדרשים להיות בעלי הבנה עמוקה של ההתפתחויות בתחום העושר הפרטי ולשתף אותן עם בעלי העניין שלנו על מנת לעזור להם לנווט בעתיד. מכיוון שהאינפלציה ניצבת בלב השיח הנוכחי בענף ההשקעות, המחקר של שנה זו מעניק אומדן נוסף של המגמות בתחום העושר הריאלי לעומת העושר הנומינלי על מנת להביא בחשבון את השפעת האינפלציה על העושר העולמי".
- 2.גפני 20/09/2022 18:22הגב לתגובה זוכוח הקניה אינו גבוה
- 1.מישהו מצא תשובה בתוכן הכתבה לשאלה שבכותרת? (ל"ת)8 20/09/2022 14:14הגב לתגובה זו
- . 21/09/2022 10:30הגב לתגובה זומתחת לרוסיה מקום 43
- כותרת משנה.. מומלץ לקרוא לפני שמגיבים (ל"ת)נעמי פלד 20/09/2022 16:51הגב לתגובה זו
- 8 20/09/2022 18:25שש מרוויחות לא אומר שאנחנו ב 6 ראשונים
- בודק בפרטים 20/09/2022 15:22הגב לתגובה זומישהו חיפש תשובה ?? כנראה מאוד נאיבי/ת. הרבה פעמים נותנים כותרת "מפוצצת" אבל הניתוח (או הסיכום) אינם מתייחסים לשאלה ואינם נותנים תשובה. מערכת ביזפורטל ?? מתעוררים ובודקים לפני שמפרסמים ??
- זה בכותרת משנה... קראת בכלל לפני שהגבת? (ל"ת)נעמי פלד 20/09/2022 16:52
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
