מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

עובדי מערכות המידע ברשות המסים יזכו ל-15% תוספת שכר

התוספת תוענק במספר פעימות. במקביל יזכו עובדי יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים למענקים של עד 11 אלף שקל

נחתם הסכם קיבוצי לעובדי שע"מ - יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, כולל שינוי מבנה ארגוני, קידום פרויקטים ותהליכים תומכי דיגיטציה, תוספות שכר, מענקים, דרגות אישיות, תוכנית לעידוד מצוינות ותקציב רווחה ובמסגרתו יוקם דירוג חדש בשע"מ. 

 

הממונה על השכר במשרד האוצר, ההסתדרות, רשות המסים וועד עובדי שע"מ (יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים) חתמו על הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי היחידה. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, מעניק תוספות שכר עם חתימת ההסכם, והגדלתן בהתאם להשלמת פרויקטים. כמו כן יוקם דירוג חדש בשע"מ שיאפשר להעסיק עובדים במקצועות טכנולוגיים.

 

חלק ממטרות ההסכם הן לקדם עשרות פרויקטים הקשורים לליבת העשייה של רשות המסים, לשפר את פעילויות הרשות, בדגש על שיפור יכולת הגבייה והשירות לאזרח, ליישם שינוי ארגוני מקיף בשע"מ, לאפשר יציבות ביחסי העבודה, להאיץ תהליכי דיגיטציה בשע"מ ולתגמל את העובדים בהתאם.

עובדים שנקלטו בשע"מ עד סוף יולי 2019 יקבלו במהלך תקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 15% במספר פעימות, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כן יקבלו העובדים הללו שני מענקים חד-פעמיים.

 

עובדים שנקלטו בשע"מ החל מאוגוסט 2019 יקבלו בתקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 9%, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כמו כן יהיו זכאים עובדים אלו למענקי עידוד מצוינות על בסיס תפוקה והערכות עובדים בהתאם למועדים הקבועים בהסכם. המודל ייקבע בתוך שנה.

 

המענקים יינתנו לעובדים שביום החתימה על ההסכם הקיבוצי השלימו לפחות 12 חודשי העסקה באחד הדירוגים: מינהלי, מח"ר, הנדסאים וטכנאים, מהנדסים. המענק הראשון יהיה בסך של 9,000 שקל, והמענק השני יעמוד על 2,000 שקל.

כן סוכם כי רשות המסים תקצה בכל אחת משש השנים הקרובות 100 אלף שקל עבור רווחת עובדי שע"מ, וסוכם על שירותים חיוניים שיוחרגו משביתות. 

הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן: "הסכם שע״מ מסמל קפיצת מדרגה נוספת בהסכמים חדשניים אשר נחתמו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. ההסכם מאפשר לרשות המסים לערוך שינויים נדרשים במבנה שע״מ, וכן לקדם שורה ארוכה של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית בעולמות גביית המס והשירות לאזרח. ההסכם מאפשר לתגמל מצוינות בארגון וכורך בין מתנים לבין השלמת אבני דרך לביצוע מהלכים שונים, והכל תוך הבטחת השקט והתפקוד השוטף של שע״מ. בכך הסכם שע"מ מבטא את יעדי אגף השכר ומטרותיו״.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנהל רשות המסים ערן יעקב: "חתימה על ההסכם הקיבוצי תאפשר לרשות המסים להגשים את היעדים האסטרטגיים אותם התווינו לקידום פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. ההסכם אשר מתגמל מצוינות יאפשר לרשות המסים לגייס ולשמר כוח אדם איכותי, ויאפשר גביית מס אמת בזמן אמת ובשקיפות מלאה לטובת כל אזרחי ישראל".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "מדובר בהסכם מאוזן ופורץ דרך שמעניק לעובדי שע"מ תוספות שכר, מענקים, תוכנית לעידוד מצוינות ועוד. לעובדי שע"מ תפקיד חשוב מאין כמוהו בביצוע פרויקטים לאומיים, והם יכולים להיות גאים בוועד שגילה אומץ בלתי רגיל והפגין מנהיגות ומקצועיות. ההסכם יעניק ליחידה חזון, אופק ותוחלת. אני מודה לכל מי שתרם וסייע בחתימתו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רענני ותיק 05/07/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    אלו המתחככים יום יום עם הציבור, האכולים רגשי תסכול וסובלים מבטי שנאה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.