עובדי מערכות המידע ברשות המסים יזכו ל-15% תוספת שכר
נחתם הסכם קיבוצי לעובדי שע"מ - יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, כולל שינוי מבנה ארגוני, קידום פרויקטים ותהליכים תומכי דיגיטציה, תוספות שכר, מענקים, דרגות אישיות, תוכנית לעידוד מצוינות ותקציב רווחה ובמסגרתו יוקם דירוג חדש בשע"מ.
הממונה על השכר במשרד האוצר, ההסתדרות, רשות המסים וועד עובדי שע"מ (יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים) חתמו על הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי היחידה. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, מעניק תוספות שכר עם חתימת ההסכם, והגדלתן בהתאם להשלמת פרויקטים. כמו כן יוקם דירוג חדש בשע"מ שיאפשר להעסיק עובדים במקצועות טכנולוגיים.
חלק ממטרות ההסכם הן לקדם עשרות פרויקטים הקשורים לליבת העשייה של רשות המסים, לשפר את פעילויות הרשות, בדגש על שיפור יכולת הגבייה והשירות לאזרח, ליישם שינוי ארגוני מקיף בשע"מ, לאפשר יציבות ביחסי העבודה, להאיץ תהליכי דיגיטציה בשע"מ ולתגמל את העובדים בהתאם.
עובדים שנקלטו בשע"מ עד סוף יולי 2019 יקבלו במהלך תקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 15% במספר פעימות, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כן יקבלו העובדים הללו שני מענקים חד-פעמיים.
עובדים שנקלטו בשע"מ החל מאוגוסט 2019 יקבלו בתקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 9%, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כמו כן יהיו זכאים עובדים אלו למענקי עידוד מצוינות על בסיס תפוקה והערכות עובדים בהתאם למועדים הקבועים בהסכם. המודל ייקבע בתוך שנה.
המענקים יינתנו לעובדים שביום החתימה על ההסכם הקיבוצי השלימו לפחות 12 חודשי העסקה באחד הדירוגים: מינהלי, מח"ר, הנדסאים וטכנאים, מהנדסים. המענק הראשון יהיה בסך של 9,000 שקל, והמענק השני יעמוד על 2,000 שקל.
כן סוכם כי רשות המסים תקצה בכל אחת משש השנים הקרובות 100 אלף שקל עבור רווחת עובדי שע"מ, וסוכם על שירותים חיוניים שיוחרגו משביתות.
הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן: "הסכם שע״מ מסמל קפיצת מדרגה נוספת בהסכמים חדשניים אשר נחתמו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. ההסכם מאפשר לרשות המסים לערוך שינויים נדרשים במבנה שע״מ, וכן לקדם שורה ארוכה של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית בעולמות גביית המס והשירות לאזרח. ההסכם מאפשר לתגמל מצוינות בארגון וכורך בין מתנים לבין השלמת אבני דרך לביצוע מהלכים שונים, והכל תוך הבטחת השקט והתפקוד השוטף של שע״מ. בכך הסכם שע"מ מבטא את יעדי אגף השכר ומטרותיו״.
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנהל רשות המסים ערן יעקב: "חתימה על ההסכם הקיבוצי תאפשר לרשות המסים להגשים את היעדים האסטרטגיים אותם התווינו לקידום פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. ההסכם אשר מתגמל מצוינות יאפשר לרשות המסים לגייס ולשמר כוח אדם איכותי, ויאפשר גביית מס אמת בזמן אמת ובשקיפות מלאה לטובת כל אזרחי ישראל".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "מדובר בהסכם מאוזן ופורץ דרך שמעניק לעובדי שע"מ תוספות שכר, מענקים, תוכנית לעידוד מצוינות ועוד. לעובדי שע"מ תפקיד חשוב מאין כמוהו בביצוע פרויקטים לאומיים, והם יכולים להיות גאים בוועד שגילה אומץ בלתי רגיל והפגין מנהיגות ומקצועיות. ההסכם יעניק ליחידה חזון, אופק ותוחלת. אני מודה לכל מי שתרם וסייע בחתימתו".
- 1.רענני ותיק 05/07/2022 10:27הגב לתגובה זואלו המתחככים יום יום עם הציבור, האכולים רגשי תסכול וסובלים מבטי שנאה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
