עובדי מערכות המידע ברשות המסים יזכו ל-15% תוספת שכר
נחתם הסכם קיבוצי לעובדי שע"מ - יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, כולל שינוי מבנה ארגוני, קידום פרויקטים ותהליכים תומכי דיגיטציה, תוספות שכר, מענקים, דרגות אישיות, תוכנית לעידוד מצוינות ותקציב רווחה ובמסגרתו יוקם דירוג חדש בשע"מ.
הממונה על השכר במשרד האוצר, ההסתדרות, רשות המסים וועד עובדי שע"מ (יחידת מערכות המידע והתפעול של רשות המסים) חתמו על הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי היחידה. ההסכם, שנחתם לתקופה של שש שנים, מעניק תוספות שכר עם חתימת ההסכם, והגדלתן בהתאם להשלמת פרויקטים. כמו כן יוקם דירוג חדש בשע"מ שיאפשר להעסיק עובדים במקצועות טכנולוגיים.
חלק ממטרות ההסכם הן לקדם עשרות פרויקטים הקשורים לליבת העשייה של רשות המסים, לשפר את פעילויות הרשות, בדגש על שיפור יכולת הגבייה והשירות לאזרח, ליישם שינוי ארגוני מקיף בשע"מ, לאפשר יציבות ביחסי העבודה, להאיץ תהליכי דיגיטציה בשע"מ ולתגמל את העובדים בהתאם.
עובדים שנקלטו בשע"מ עד סוף יולי 2019 יקבלו במהלך תקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 15% במספר פעימות, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כן יקבלו העובדים הללו שני מענקים חד-פעמיים.
עובדים שנקלטו בשע"מ החל מאוגוסט 2019 יקבלו בתקופת ההסכם תוספת שכר כוללת של 9%, לרבות בהתאם להשלמת אבני דרך הכוללות השלמת פרויקטים ושינוי מבנה ארגוני. כמו כן יהיו זכאים עובדים אלו למענקי עידוד מצוינות על בסיס תפוקה והערכות עובדים בהתאם למועדים הקבועים בהסכם. המודל ייקבע בתוך שנה.
המענקים יינתנו לעובדים שביום החתימה על ההסכם הקיבוצי השלימו לפחות 12 חודשי העסקה באחד הדירוגים: מינהלי, מח"ר, הנדסאים וטכנאים, מהנדסים. המענק הראשון יהיה בסך של 9,000 שקל, והמענק השני יעמוד על 2,000 שקל.
כן סוכם כי רשות המסים תקצה בכל אחת משש השנים הקרובות 100 אלף שקל עבור רווחת עובדי שע"מ, וסוכם על שירותים חיוניים שיוחרגו משביתות.
הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן: "הסכם שע״מ מסמל קפיצת מדרגה נוספת בהסכמים חדשניים אשר נחתמו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. ההסכם מאפשר לרשות המסים לערוך שינויים נדרשים במבנה שע״מ, וכן לקדם שורה ארוכה של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית בעולמות גביית המס והשירות לאזרח. ההסכם מאפשר לתגמל מצוינות בארגון וכורך בין מתנים לבין השלמת אבני דרך לביצוע מהלכים שונים, והכל תוך הבטחת השקט והתפקוד השוטף של שע״מ. בכך הסכם שע"מ מבטא את יעדי אגף השכר ומטרותיו״.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
מנהל רשות המסים ערן יעקב: "חתימה על ההסכם הקיבוצי תאפשר לרשות המסים להגשים את היעדים האסטרטגיים אותם התווינו לקידום פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. ההסכם אשר מתגמל מצוינות יאפשר לרשות המסים לגייס ולשמר כוח אדם איכותי, ויאפשר גביית מס אמת בזמן אמת ובשקיפות מלאה לטובת כל אזרחי ישראל".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "מדובר בהסכם מאוזן ופורץ דרך שמעניק לעובדי שע"מ תוספות שכר, מענקים, תוכנית לעידוד מצוינות ועוד. לעובדי שע"מ תפקיד חשוב מאין כמוהו בביצוע פרויקטים לאומיים, והם יכולים להיות גאים בוועד שגילה אומץ בלתי רגיל והפגין מנהיגות ומקצועיות. ההסכם יעניק ליחידה חזון, אופק ותוחלת. אני מודה לכל מי שתרם וסייע בחתימתו".
- 1.רענני ותיק 05/07/2022 10:27הגב לתגובה זואלו המתחככים יום יום עם הציבור, האכולים רגשי תסכול וסובלים מבטי שנאה.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?