עליית שכר היא אחד המשתנים המרכזיים שבנקים מרכזיים בוחנים כשהם מחליטים על גובה הריבית, משום שהיא משפיעה בו זמנית על כוח הקנייה של משקי הבית ועל עלויות המעסיקים. כשהשכר הריאלי עולה מהר יותר מהתפוקה,
נוצר לחץ אינפלציוני מצד הביקוש ומצד עלות העבודה. בישראל התמונה מורכבת משני רבדים: הסכמי שכר קיבוציים במגזר הציבורי, ועדכוני שכר מינימום הנקבעים בחקיקה ומשפיעים על תחתית סולם ההכנסות ועל ענפים עתירי
כוח אדם כמו מסחר, שמירה וסיעוד. במגזר העסקי הפרטי המשא ומתן אישי יותר, וההייטק מושך כלפי מעלה את הממוצע הארצי באופן שמעוות במידה רבה את התמונה. מעקב אחר נתוני השכר מסייע להעריך את עוצמת הצריכה הפרטית ואת קצב ההתאוששות של המשק.
מדובר בהעלאה בעקבות מנגנון ההצמדה לשכר הממוצע במשק, שקובע ששכר המינימום יהיה 47.5% מהשכר הממוצע במשק. השכר לשעה יעלה ל-30.61 שקלים, לעומת 29.12 כיום (שכר המינימום עומד כיום על 5,300 שקלים)
