לראשונה מזה 5 שנים: שכר המינימום יעלה ל-5,571 שקלים, החל מאפריל
מדובר אמנם במנגנון הצמדה שאמור להיות אוטומטי כך שהוא יהיה 47.5% מהשכר הממוצע במשק שעומד על 11,730 שקלים. ולמרות זאת, ב-5 השנים האחרונות שכר המינימום לא עלה (בגלל הקורונה). כעת, שר העבודה יואב בן צור, חתם על העלאת שכר המינימום ל-5,571.75 שקלים החל מחודש אפריל (עוד שבוע) לעומת 5,300 שקל כיום, עליה של 272 שקלים.
השכר המינימאלי לשעה יעמוד על לפחות 30.61 שקלים לשעה, לעומת 29.12 כיום. מאחר שחוק שכר מינימום מחשב את השכר לשעה על בסיס 186 שעות (ואילו שבוע העבודה קוצר ל-42 שעות שבועיות, כלומר 182 שעות ובשנה הבאה ירד ל-41 ולאחר מכן ל-40 שעות שבועיות), יוצא שתשלום שכר לשעה שהוא פחות מ-29.95 שקל ייחשב כעבירה פלילית והפרה מינהלית. האכיפה היא בסמכות משרד הרווחה.
צריך לומר - רוב הציבור משתכר שכר שהוא יותר גבוה משכר המינימום (רק כ-20% משתכרים בגובה שכר המינימום, כ-670 אלף איש). די ברור שהעלאת שכר המינימום לא משפיעה על מי שהשכר שלהם גבוה משמעותית והכלכלנים היום מנסים להבין עד כמה העלייה משפיעה על אלה שמקבלים 'קצת מעל' שכר המינימום - האם הם נפגעים מכך שהתחרות על המשרה שלהם גדלה, או לא. כלומר, הכלכלנים שואלים ומנסים לבדוק האם העלאת שכר המינימום פוגעת בתעסוקה ומעלה את האבטלה (זו התיאוריה הכלכלית הקלאסית) או שזה לא קורה בפועל.
תצפיות עדכניות טוענות שהעלייה באבטלה שולית יחסית ויש מי שטוענים שהנושא הוכרע, אבל כלכלנים אחרים יגידו שזה לא המצב. בכל מקרה, ההשפעה של שכר המינימום על אבטלה נתונה בוויכוח בין כלכלנים במשך שנים רבות, אבל כנראה שהעלאה מתונה לא פוגעת משמעותית בתעסוקה, בוודאי בשוק שנמצא ב'תעסוקה מלאה' כמו ישראל - ברגע שאין אבטלה אין למעסיקים הרבה יכולת לשחק ולפטר עובדים, כי הם ממילא צריכים לעבודה השוטפת.
על פי הסכם החבילה בין הממשלה הקודמת להסתדרות שכר המינימום היה אמור לעלות ל-6,000 שקלים בחודש עד אפריל 2025, אבל ויכוחים בין ליברמן והאוצר לבין חברי הקואליציה של אותם ימים שרצו העלאה גבוהה יותר (מי יממן?) מנעה את העלאת השכר ל-5,400 שקלים כבר לפני שנה.
שר העבודה יואב בן צור אמר לאחר החתימה "זו בשורה אדירה עבור אזרחי ישראל, העלאת שכר המינימום היא רק תחילת הדרך בצעדים המשמעותיים שנפעל למען העובדים בישראל, משרד העבודה ימשיך לחזק את שכרם ומעמדם של העובדים מהאוכלוסיות המוחלשות במשק."
- 10.אזרח 25/03/2023 10:14הגב לתגובה זובכלכלה לא עושים דברים קיצוניים עושים אותם באיזון. ביזפורטל אחד העיתונים האובייקטים שיש פה כל בשאר שופרות תעמולה של משפחת האצולה של בגץ
- 9.איווטטט 23/03/2023 09:31הגב לתגובה זואהה שכחתי, הוא רק מבטיח ולא מקיים, למזלו של הנייה
- 8.לעלות מיד ל6000 (ל"ת)חיים 23/03/2023 08:15הגב לתגובה זו
- 7.בן צור תתבייש לך. לעלות מיד 6000 (ל"ת)חיים 23/03/2023 07:58הגב לתגובה זו
- 6.מימון 23/03/2023 07:42הגב לתגובה זובדיחה...
- 5.אפק 23/03/2023 07:41הגב לתגובה זוולציבור זורקים פרורים
- 4.החרדים גנבים משתמטים (ל"ת)מבין 23/03/2023 06:24הגב לתגובה זו
- 3.מבין2 22/03/2023 23:18הגב לתגובה זוגם סמוטריץ' צריך להכריז על בשורה של העלאה ל 10000 ש"ח ב 2027 וששר האוצר הבא ישלם. בכל מקרה צריך להעלות את שכר המינימום עוד בגלל שכל המחירים עלו מאוד.
- 2.כלכלן 22/03/2023 22:29הגב לתגובה זונתניהו יזכר כמחולל האינפלציה מספר אחת עם מדיניות החלתים והמענקים הנדיבים והמפנקים. וסמוטריץ אחריו, כזה שקנה שקט מן ההיסתדרות ומאנשי הקבע מכסף שלא שייך לו, כל אלו מרוצים ושמחים עד העננים. יחזור ליברמן לאלתר!
- 1.חברות הקופה האוטומטית והרובוטים מודות לכם. (ל"ת)יוני 22/03/2023 22:03הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.