להעלות מסים או לא להעלות? זאת התשובה של יורם גבאי
דוח מינהל הכנסות המדינה פורסם השבוע על ידי הכלכלנית הראשית באוצר, בעניינן של 2019-2020. אנחנו כזכור נמצאים כבר במרץ 22'. "העדכון לשנה שאחרי יהיה שנטל המס, סך כל המסים הכולל, קצת עלה ב-2021 בעוד בערך 1% תוצר, שכן קצב עליית ההכנסות ממסים ב-21' היה גבוה מקצב הצמיחה הכלכלית", אומר יורם גבאי, ראש מינהל הכנסות המדינה המיתולוגי, אחר כך פעיל בשוק הפיננסי ומחבר הספר "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום". "ב-22', בקצב הצמיחה הנוכחי וקצב גידול ההכנסות ממסים הנוכחי, אני מניח שנטל המס יישמר. הצמיחה בשנת 21' היתה אדירה אבל קצת מתמתנת ב-22', וממילא גם קצב גידול ההכנסות ממסים יתמתן".
- למה מצד אחד נטל המס הכולל בישראל הוא בינוני, קצת נמוך מממוצע המדינות המפותחות, אבל הציבור, אנחנו, מרגישים עול מסים כבד במיוחד?
גבאי: "זה נובע מהרכב המסים בישראל. במס הכנסה, כולל ביטוח לאומי ומס בריאות - שיעור המס על יותר מ-60% מהאוכלוסייה הוא אפסי. קטן מאוד, שכן 50% משתכרים מתחת לסף המס ומשלמים סכומים נמוכים מאוד, ביחס לעולם, לביטוח לאומי ומס בריאות".
- ומעמד הביניים?
- "מי שמשתכר מ-15,000 שקל ברוטו ומעלה שיעור המס השולי שלו עולה למעשה ל-43% ובתוספת הפרשות החובה לפנסיה זה מתקרב ל-50%. למעשה על כל 100 שקל שמרוויח זה שבתלוש שלו מעל 15,000, הוא משלם 50% מס. זה כולל כאמור מסי הכנסה והפרשות חובה לפנסיה, ביטוח בריאות, ביטוח לאומי. מכאן, שבהשוואה בינלאומית המס שהמעמד הבינוני והבינוני-מבוסס בישראל משלם הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח, כולל מדינות צפון אירופה. זה נכון עד להכנסה של 45,000 שקל, שאז המס מגיע ל-47% מס שולי ועוד 6%-5% הפרשות חובה לפנסיה. גם זה הכי גבוה בעולם. בנוסף יש אצלנו גם מס יסף להכנסות גבוהות במיוחד שמתייחסות למאיון מאוד עליון".
"יותר מ-2 מיליון מהם משלמים מס אפסי אם בכלל. 1-1.5 מיליון משלמים מס ישיר כבד, ולכן הם מרגישים עול כבד. בקבוצה הזו נמצאים רוב אנשי המקצוע פרט לעובדים סוציאליים, מורים ואולי מקצועות נוספים, בגילאי 35 ומעלה. מדובר באנשי שירות המדינה בדרגות ביניים ומעלה, הפיננסים, הביטוח, הייטק, אקדמיה, בריאות – כל הרופאים נמצאים שם אבל אנשי המקצועות הרפואיים האחרים – פחות".
- אז הלחץ הכבד הוא על 1.5 מיליון עם מס שולי כבד.
- מי נהנה ממס נמוך?
- אומרים שזה מחיר הצמיחה ופיתוח מפעלים בפריפריה.
- אצלנו יש גם עול כבד של מסים עקיפים.
- בישראל יש פטור ממע"מ לירקות ופירות.
- כאשר דוח האוצר מצהיר שנטל המס בישראל נמוך ביחס ל-OECD האם זו הכנה פסיכולוגית להעלאות מס מתוכננות?
- אבל כמעט כל שנה מספרים שמגויסים עוד ועוד שוטרים.
- בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
- חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- אז כן עוד מסים או לא?.
"קצב עליית רמת החיים בצריכה הפרטית עולה במהירות אבל השירותים הציבוריים-ממשלתיים שאנחנו מקבלים בירידה, ולכן יש היגיון במדיניות שתעלה במידה מסוימת את ההכנסות ממסים".
- איך תבטיח שההעלאות האלה לא ייבלעו בתוספות שכר לאותו מעמד בינוני-גבוה?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
