1.

"עד מדינה" השבוע  - "עורך מעריב" לפני עשור. ניר חפץ הוא בלי ספק 'כוכב השבוע'. עד מדינה חשוב בכתב האישום שניסחה הפרקליטות בגד בנימין נתניהו. הנה סיפור שסיפרה עליו שלי יחימוביץ', לשעבר ח"כית ויו"רית מפלגת העבודה (ערוץ 2. 21/2/18. 7.35 בבוקר, וגם השבוע ברשת ב): זה קרה ב-2012. חפץ היה אז עורך "מעריב" שזה מקרוב נרכש במחיר יקר במיוחד על ידי נוחי דנקנר, אז "האיש הכי חזק בארץ", וקונצרן אי.די.בי הענק שהיה אז בשליטתו (החזיק אז בשופרסל, נייר חדרה, מכתשים אגן, סלקום, נכסים ובניין גב ים, אלרון, כלל ביטוח ועוד ועוד).

באותה עת עסקו הכנסת, הציבור, התקשורת ובעלי השליטה הגדולים, "הטייקונים", במלחמות החורמה בעד/ נגד פירוק הריכוזיות במשק. יחימוביץ', אז כאמור ח"כית ויו"רית מפלגת העבודה, היתה בעיצומן של פריימריז וגם פעילה אקטיבית לפירוק הפירמידות, בעוד נוחי דנקנר, הבוס הנדיב של חפץ, היה אז הכי טייקון שאפשר, הכי ריכוזיות שאפשר לדמיין.

להלן סיפורה של יחימוביץ': חפץ, ממש בימיו הראשונים כעורך מעריב, כינס ישיבת מערכת וביקש מהעיתונאים לאסוף ולהביא חומרים שליליים נגדה, ולהכין תחקירים נגדה. שני עיתונאים שנכחו בישיבה התקשרו וסיפרו לה. "תוך זמן קצר אני מתחילה לקבל איזה 30 שאלות מקושקשות על דברים שחלקם לא היו לא נבראו בכלל וחלקם רכילות סתמית ש'לך תוכיח שאין לך אחות'. התקשרתי מייד לניר חפץ ואמרתי: אני יודעת בדיוק מה אתם עושים. אתם מנסים להפחיד אותי ערב הפריימריז, אתם עושים נגדי מסע של איומים".

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היא ממשיכה לספר: ממש תוך כדי "השיחה  הקשה" עם חפץ, יוצר איתה קשר מנכ"ל קבוצת אי.די.בי חיים גבריאלי (אז יד ימינו המבצעית של דנקנר, היום יו"ר דירקטוריון תנובה, איש ברייט פוד הסינית), ואומר לה כך: "אני מבין שיש לך בעיה עם הכתבה שעומדים לפרסם עליך, אני מציע שניפגש". יחימוביץ' השיבה: "נקבע פגישה". גבריאלי הגיב: "לא כדאי לדחות, ניפגש עכשיו". יחימוביץ': "תוך 20 דקות הגיע גבריאלי ואמר לי: 'אין לנו בעיה להוריד את הכתבה הזאת. אבל זו צריכה להיות הפסקת אש משני הצדדים'". יחימוביץ' השיבה לו: "הפסקת אש? אתה מתכוון שאפסיק לטפל בנוחי דנקנר כחברת כנסת? תודה רבה ושלום".   

אחרית זמנית: בדצמבר 2013, עשור אחרי שדנקנר רכש את אי.די.בי, נחתמו הסדרי חוב מול הנושים והשליטה נלקחה. אחר כך החלה חקירת רשות ניירות ערך, הוגש כתב אישום, אחרי שנתיים הורשע, העליון החמיר בעונשו והוא נשלח ל-3 שנות מאסר, שוחרר בתחילת 2020 - בזמן שחפץ היה בעיצומם של חקירות, פשפשים, לחצים ואיומים להיות עד מדינה נגד נתניהו.    

2.

שר אוצר מצייץ. "מורידים את יוקר המחיה בישראל! הידעתם? מוצרי החלב בישראל יקרים ב-79% מהממוצע במדינות ה-OECD". כך השבוע @AvigdorLiberman. "לכן הבוקר הודעתי יחד עם שר החקלאות על פתיחת שוק מוצרי החלב לתחרות – צעד דרמטי בסל הפתרונות לטיפול ביוקר המחיה אשר יוזיל את מחירי הגבינות ומוצרי החלב בעשרות אחוזים". בציוץ שלפני כתב: "החלטנו לפתוח את שוק המעדנים, היוגורטים, הגבינות הקשות והגבינות הרזות, מוצרים שיש לכל משפחה במקרר, ליבוא חופשי ממדינות אירופה.

• הישראלים אוהבים להמר: יותר מ-2 מיליארד שקל בחציון הראשון של 2025
• דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

באותן מדינות אירופאיות המחיר לק"ג יוגורט לדוגמא עומד על כ-8.5 שקל בממוצע לק"ג, בהשוואה ל-17 שקל לק"ג בישראל. 50% פער מטורף שאנחנו מחויבים לצמצם אותו". בהחלט תודה לליברמן על שהביאנו עד הלום,  אבל - על כל זה הוחלט לפני כשנה, בהחלטת ממשלה מ-14.1.2021. כבר אז סגרו עיסקה מול המתנגדים הגדולים.

נחתם מערך הטבות לרפתנים. לפיכך, בכל הכבוד, ליברמן התפרץ לדלת פתוחה לרווחה וסדורה. עכשיו נראה אותו עומד מול דרישות "לובי" זה ואחר. למשל: מימוש התוכנית שלו להקמת צוות בין משרדי שינסח בתוך חודש אחד את הכללים להוציא לחופשה ללא תשלום עובדי מדינה שמסרבים להציג תו ירוק בכניסה למקומות העבודה. ההנחה היא שהם מסרבים משום שאינם מחוסנים, ובכל זאת ממשיכים ללמד תלמידים בבתי ספר, לעבוד כרופאים וכאחיות בבתי חולים, לקבל קהל, לשתות תה עם חברים במשרד ועוד.

מהצד, ממתינים לו בחיוך ועדי המורים, הרופאים, האחיות, המהנדסים, האקדמאים, ארגון עובדי המדינה וההסתדרות. את תוכניתו הראשונה – מי שלא מתחסן ולא מציג תו ירוק יפוטר מייד - הם נטרלו בקלות. עכשיו מדובר על חופשה ללא תשלום.   

3.

היועמ"ש מתעקש. ועדת האיתור למינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה ייעוץ וחקיקה - תקועה. למה? כי אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה וחבר הוועדה, רוצה/ דורש למנות מישהו "מהבית", מהפרקליטות, ואילו מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי, חבר הוועדה, בוחר למנות עורכת דין מהכנסת. הכי מעניין: למה כל כך קריטי  למנדלבליט, שתיכף מסיים, בינואר הקרוב, להילחם כדי להשאיר אחריו אדם מסוים, דווקא איש המערכת? עוד מעניין: איך קורה שאל מול ועדת האיתור התמודדו 11 מועמדים, כאשר 10 מהם אנשי משרד המשפטים? לא היו  אחרים? מהמגזר הפרטי? זה לא סוג של "נפוטיזם"?

4.

 אם ה"צדק" לא היה כל כך עלוב היינו צוחקים. א. בית משפט השלום בנצרת נענה לבקשת הפרקליטות והטיל לפני שבוע 3 חודשי עבודות שירות על סייעת שהורשעה בהתעללות קשה בילדות ובילדים, פעוטות, בהם "טיפלה". הדברים הוכחו במצלמות הפעוטון שהוצגו בבית המשפט. שאלה: והיכן תעביר המתעללת את ימי עבודות ה"שירות"? תשובה: בבית טיפולי לילדים וילדות עד גיל 6. 

ב. יותר משנתיים חקירה, כתב אישום והליך משפטי ניהלו המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט נגד תושב הצפון, אב לארבעה שלקח-"גנב", בערב ראש השנה 2019, שקית ממתקים מלשכת הרווחה בה הוא מטופל. האיש נעצר, מייד הודה שלקח את השקית, התנצל, בכה, התחנן, הסביר שאין לו כסף ורק רצה להביא מעט ממתקים לילדיו בחג. אבל מערכת האכיפה שוחרת הצדק המשיכה בשלה. רק באחרונה, בפעילות הסניגוריה הציבורית המבורכת, הסכימה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב האישום. 

ג. יום אחד, ב-2018, החליטו שוטרינו המצוינים שפעלו בתחנה המרכזית הישנה, להניח על מוט הילוכים של רכב שהיה פתוח, שטר של 200 שקל. המטרה: פיתיון. אישה חסרת בית עברה, ראתה, הכניסה יד דרך הדלת הפתוחה ולקחה את השטר. לובשי המדים הכחולים היו אז ישובים בחדר סמוך, צופים בה במצלמות האבטחה. בתוך רגע זינקו לעברה שני בלשים. היא בכתה, התחננה, לא התנגדה, אבל שני בלשינו האמיצים ערכו מייד חיפוש על גופה, מצאו את השטר, שמו עליה אזיקים, והעבירוה למעצר ולחקירות. פרקליטות המדינה החליטה להגיש כתב אישום על גניבה מרכב ופריצה. הדיונים בבית משפט השלום בתל אביב נמשכו שנתיים. עד שהשופט המליץ למשטרה לחזור בה מכתב האישום וקבע: "השארת דלת פתוחה באזור כזה, שיש בו נרקומנים, זה כמו שלט ניאון בלאס וגאס". ואז נכנסה לתמונה הקליניקה למשפטים מהמכללה למינהל, עוד ארגון שנלחם על צלם אנוש באכיפה, ותבעה מהמשטרה פיצוי של 34 אלף שח לאישה על שנטמנה לה מלכודת. באחרונה הסכימה המשטרה לפצות ב-5,000 שקל.     

5.  

ניתוחים יקרים מיותרים? משרדי הבריאות והאוצר הודיעו שהחליטו לעשות סדר חדש במחירי הניתוחים הבריאטריים – ניתוח זעיר פולשני  למטרות ההרזיה (הניתוח נחשב בעל סיכון גבוה בעיקר בגלל מצב המנותח וההשפעות השליליות של השמנת היתר שהוא מצוי בה). באחרונה הודיעו לבתי החולים וקופות החולים כי בכוונתם להוריד את מחיר המחירון לניתוח כזה, העומד על כ-70,000 שקל בכ-50%. ישראל נחשבת שיאנית עולמית בניתוחים הללו, כך עלה מהדוח הקשה של מבקר המדינה 2018, שדיווח על 28 מרכזים רפואיים פרטיים וציבוריים, שמבצעים את הניתוחים.

סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד הבריאות, חיים הופרט, אמר (דה מרקר, 7.12) שההבנה היא שתמחור לא נכון "הוא פגיעה, הוא מייצר שירותים עודפים במקום אחד ותורים במקום אחר". במילים פשוטות  – בגלל שהניתוחים האלה מתומחרים בכסף גדול מאוד הם רווחיים מאוד לבתי החולים ולרופאים המועסקים בהם, ויש אפשרות שבגלל זה הם מתמרצים/ דוחפים את ביצועם, מה שמביא גם לתפיסת מיטות המיועדות לניתוחים אחרים שנדחים לתקופות ארוכות. ובמילותיו המאוד דיפלומטיות של הסמנכ"ל: "עולה צורך להבטיח כי יוסר החשש ששיקול הדעת המקצועי של בית החולים יושפע מההשלכות הכלכליות של הניתוח והרווח הגלום בו". עכשיו שאלה: האם ייתכן שיש עוד ועוד ניתוחים וטיפולים שבתי החולים והנהלותיהם "דוחפים" לנו רק כי הם רווחיים להם?

6.

"שירות" המדינה דואג (בעיקר?) לעצמו. א. מסתבר שכבר לפני כשנה וחצי הגיע לממשלת ישראל דוח מיוחד של מומחים ב-OECD  (גלובס 6.12) בנושא: רפורמות במיסוי שוק הדיור בישראל. הבדיקה והדוח הוזמנו לבקשת הממשלה שביקשה לבחון את התחום הכבד והסבוך במיוחד  של המיסים, השונים והרבים, במכלול שוק הנדל"ן המקומי, בהשוואה למדינות אחרות של הארגון. מסקנת הדוח, שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה, היא שמערכת המיסוי כאן מסובכת מדי. אפילו המסקנה שהמצב הנוכחי מוביל לגביית חסר ולניצול לרעה של המערכת לא הביאה להתייחסות ממשלתית מיוחדת. ניחוש: אם המערכת תהיה פחות סבוכה ומורכבת, עם פחות ספרים, חוקים, תקנות, סעיפים, פסיקות, תקדימים וכדומה – אם יהיה קצת יותר אפשרי להתמצא בה, מה יעשו עם אלפי המועסקים היקרים ברשות המיסים?  

ב. משרד המשפטים פרסם "תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים – תעריפים וחלוקת תמלוגים – התשפ"ב 2021" שקובע כי יש להקים תאגיד ממשלתי חדש שישתלט על פעילותן של כלל החברות העצמאיות המנהלות היום את זכויות היוצרים - בהן רשומים, על פי החלטה אישית ותחומי העניין והעיסוק שלהם,  היוצרות והיוצרים בישראל בכלל, וביצירות המוסיקליות בפרט. מקטע אחר בהצעת החוק מבקש לבטל את חובת תשלום התמלוגים על מוסיקה הנשמעת במקומות שמכונים 'תחליף לבית מגורים' וגם במקומות ציבוריים בהם שוהים עד 6 אנשים.

מועד הגשת ההתנגדויות הסתיים בשבוע שעבר. ככל הידוע, אנשי ובכירי תעשיית המוסיקה הביעו התנגדות נחרצת ומתארגנים לפעילות אינטנסיבית מול מקבלי החלטות. "אם החוק עובר אני מפסיק לכתוב שירים", אמרו מתי כספי ודורון מדלי (12N). "החוק מנסה להלאים את הזכות הקניינית שלי ושל כל יוצר ישראל", כך חנה גולדברג, יוצרת שירים ולהיטים. יצוין: התאגיד הממשלתי החדש אמור להתווסף לרשות התאגידים במשרד המשפטים שהוקמה ב-2007 ומאז גדלה והולכת .