יוטב קוסטיקה
צילום: מור בית השקעות

מור בית השקעות: אחרי האופטימיות של תחילת השנה, מה צפוי לנו במחצית השניה של 2021?

לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, החודשים הקרובים יהיו בסימן המשך פתיחת הכלכלות בעולם. "הנחת הבסיס שלנו היא המשך עליות בסקטורים שמגיבים היטב להתאוששות כלכלית"

שנת 2021 נפתחה עם הרבה אופטימיות כתוצאה מהאישורים המהירים מהצפוי של החיסונים ששינו את פרמיית הסיכון שמשקיעים היו מוכנים לשלם על מניות מהסקטורים החבוטים. זרימת הכספים לקרנות המנייתיות בעולם שברו שיאים היסטוריים, ונראה שהחיסונים מחלצים את העולם מהמגפה.

לשמחתנו, ישראל הייתה מהראשונות לאמץ בצורה אגרסיבית ומהירה את החיסונים, וההצלחה ניכרת בחיי היום יום של כולנו – חזרה לשגרה ושפיות שאפשרה לנו להביט אל העולם שהיה בפיגור של מספר חודשים כדי לבחון תיזות השקעה מעניינות.

 

ומה צפוי הלאה? - לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, הגורם שישפיע יותר מכל על תיק ההשקעות במחצית השנייה של 2021 יהיה המשך תהליך ההתחסנות בעולם, נושא האינפלציה וכיוון התשואות הארוכות.

 

"המסקנה העיקרית מהמחצית הראשונה של 2021 היא הצורך בגמישות מחשבתית והבנה שבתוך העולם הלא שגרתי של מגיפה עולמית והיציאה ממנה, דברים קורים מהר. בנוגע להמשך השנה, הנחת הבסיס שלנו היא ביקושים גבוהים של הצרכנים שהגדילו את החסכונות שלהם דרמטית בחסות הממשלות בעולם בשנה האחרונה, חזרה לשגרה, אינפלציה זמנית שתלווה אותנו עד 2022 ותנודתיות על רקע ניסיון הפד להראות שהוא בשליטה. הצמצום המוניטארי, שיחל בארה"ב בשנה הקרובה, יהיה הפיתול הבא בעלילת שוקי ההון", אומר קוסטיקה.

 למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 המפתח: תיק מאוזן

בתמונה: יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות. קרדיט: יח"צ

"אנחנו ניצבים בפני מספר חודשים שיהיו חריגים ביחס למה שהכרנו בעשור האחרון בכל הקשור לצריכה, ביקוש כבוש וגם אינפלציה שנוצרת בשל חוסר היכולת לספק את הביקושים במהירות הדרושה. ולכן חשוב מאוד לתת את המשקל הנכון לסקטורים שיהנו מהמגמות הללו", אומר קוסטיקה ממור השקעות.

 

"שילוב של מניות צריכה, חברות נדל"ן וחברות שיהנו מפתיחת הכלכלות היא אסטרטגיה נכונה בשלב הזה. בזמן הקורונה, החברות האיכותיות ניצלו הזדמנויות, הגדילו נתחי שוק, התייעלו ומיצבו את עצמן במיקום טוב יותר ליום שאחרי. אפוקליפסת העבודה מהבית מסתמנת כבר כעת מוגזמת, כשבישראל רוב העובדים חזרו לעבודה מהמשרדים, ואפילו בניו יורק שהייתה סמן קיצוני, עובדים כבר מקבלים הוראה לחזור למשרדים מוקדם מהצפוי. הצרכנים המערביים יפקדו מרכזי בילוי, נופש ופנאי, ומה שאנו רואים בישראל לא יהיה שונה מהמראות שרואים כבר היום בארה"ב, ובהמשך גם באירופה. תיירות תמשיך להסתמך על תיירות פנים, כאשר לתיירות בינלאומית יקח עוד זמן להתאושש.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"להערכתנו, גם חשיפה לחברות חומרי הגלם וסחורות שיודעות לגלגל את עליית המחירים ללקוחותיהן עשויות לספק הגנה טבעית לתיק בנושא האינפלציה. בהקשר זה ניתן פשוט להיצמד ל-ETF דוגמת FXZ ו-MXI. בנוסף, ישנו יתרון למדדים האירופאיים שהמשקל של אותם סקטורים, דוגמת אנרגיה, חומרי גלם, פיננסים ואף תיירות, גבוה יותר במדדים, ואלו נסחרות בתמחור עדיף על פני המקבילות האמריקאיות".

 

ומה לגבי ישראל?

 ישראל מהווה להערכת קוסטיקה, השקעה נכונה להמשך השנה על רקע תמחור הוגן וחשיפה לסקטורים שימשיכו להתאושש.

 לדבריו, "סקטור הבנקאות לדוגמה, ניצל את הקורונה ביתר שאת להתייעלות פנימית וניקוי אורוות והוא נסחר עדיין ברמות סבירות ביותר. גם שילוב של חברות אשראי חוץ בנקאי מעניין להערכתנו, לאור חוזקת שוק הנדל"ן והתשתיות. הנדל"ן המניב ממשיך להיות מעניין, עם הגנה אינפלציונית מובנית בשל ההצמדה של שכר דירה למדד ויכולתן של החברות לגייס כיום חוב זול מאוד לטווח ארוך. מספיק לבחון את הגיוסים האחרונים של חברות נדל"ן באיגרות החוב הארוכות שלהן כדי להבין כמה הסביבה נוחה להן. בנוסף, החזרה למשרדים ולקניונים ומרכזי הקניות ימשיכו לתמוך בחברות". קוסטיקה מציין שהקוביד פתח דלת לחברות חדשות בסקטורים מעולם הטכנולוגיה, אנרגיה נקיה ופינטק, שלא נסחרו קודם לכן, ומאפשרות כעת חשיפה לעולמות חדשים וצומחים.

 

"מעל הכל, ישראל היא כמובן אחת הנהנות הגדולות מקטר הצמיחה האדיר של חברות ההייטק שמושכות השקעות עתק, מייצרות אקזיטים ובעיקר המון מתעשרים חדשים בימים אלה. המשמעות – יותר צריכה מקומית, שוק דיור שימשיך לעלות ובמקביל גם המשך חוזקת השקל בשנים הבאות. ההשפעה על הכלכלה המקומית היא אדירה", אומר קוסטיקה.

 

מגמות ארוכות טווח

 עליית התשואות באיגרות הארוכות בארה"ב הצליחה להוציא את האוויר מסקטורים מסוימים, דוגמת הרכבים החשמליים, נישות בעולם האנרגיה הנקייה, חברות ה-SPACs, הקנאביס וגם חברות SaaS רבות שנהנו ב-2020 מזרימת כספים חסרת תקדים של כספי ריטייל לתוך תעודות מתמחות, כאשר קרנות ARK הובילו את המגמה.

 

עם זאת, מציין קוסטיקה שכדאי להבדיל בין חברות אלו לחברות טכנולוגיה שצפויות להמשיך להיות חלק מתיקי ההשקעות גם בהמשך. "שנת 2020 גרמה לכולנו להבין שהטכנולוגיה פרצה גבולות, הקדימה ובעיקר האיצה תהליכים טכנולוגיים. על אף אובדן התיאבון של המשקיעים לתת-סקטורים מסוימים בעולם הטכנולוגיה, אנו מעדיפים להיצמד לתזות ההשקעה החזקות שילוו אותנו בשנים הקרובות – המשך מעבר מואץ לחברות ענן, דרך חברות בתחום התשלומים הדיגיטליים, הפרסום באון-ליין ואבטחת מידע. גם חברות דאטה-סנטרס הן סיפור מעניין לשנים הקרובות. עליית התשואות האחרונה סיפקה כמה נקודות כניסה במניות איכותיות שימשיכו לצמוח בשנים הקרובות".

 

לדברי קוסטיקה, על אף חצי שנה מוצלחת למדדי המניות, יש עדיין המון כסף שיושב "מחוץ למשחק", כך למשל, ישנם כ-5.5 טריליון דולר בקרנות כספיות דולריות, מאות מיליארדי דולרים של עסקאות שיגיעו מחברות SPAC שהספיקו לגייס וסכומי כסף גבוהים שגוייסו לקרנות השקעה פרטיות.

 

עולם החוב

 באשר לעולם החוב, בעיקר הקונצרני, גם הוא חווה זרימת כספים גבוהה מאוד. "הבעיה שאותם ביקושים נתקלים בהיצע הנפקות מוגבל מאוד ביחס לשנים האחרונות, בעיקר בשל היעדרותם של הבנקים וחברות ממשלתיות (דוגמת חברת חשמל) משוק החוב ב-2021", אומר קוסטיקה.

"מי שנכנס בוואקום הזה הן חברות בדירוגי A ומטה, והתוצאה היא מרווחי סיכון נמוכים ביותר. אנחנו מעדיפים להתמקד בשלב זה באיגרות חוב עם שעבוד, מה שמייצר משוואת סיכון-סיכוי (בעיקר סיכון) סבירה יותר, איגרות חוב צמודות קצרות שיהוו פתרון לאינפלציה הזמנית ובחירה סלקטיבית של סדרות. לאור השיפור במצב המאקרו, ואלטרנטיבות ההשקעה הדלות, אנו מעריכים שהמרווחים ימשיכו ויצטמצמו", מסכם קוסטיקה.

 

למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלוף 05/07/2021 21:22
    הגב לתגובה זו
    תשתיות=סקופ
  • יצחק 06/07/2021 08:10
    הגב לתגובה זו
    אבל בארה"ב.
  • 2.
    אחד שמבין 05/07/2021 21:15
    הגב לתגובה זו
    אחד שמבין
  • 1.
    נורית 05/07/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    בעלי שמות מוזרים,אלק "מודרניים",יוטב,ציון לנערה ,אין אראלה או אריאלה ,יש רק "אראל" או אריאל" שם כידוע של גבר, וכו' ועוד ולהלן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.