יוטב קוסטיקה
צילום: מור בית השקעות

מור בית השקעות: אחרי האופטימיות של תחילת השנה, מה צפוי לנו במחצית השניה של 2021?

לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, החודשים הקרובים יהיו בסימן המשך פתיחת הכלכלות בעולם. "הנחת הבסיס שלנו היא המשך עליות בסקטורים שמגיבים היטב להתאוששות כלכלית"

שנת 2021 נפתחה עם הרבה אופטימיות כתוצאה מהאישורים המהירים מהצפוי של החיסונים ששינו את פרמיית הסיכון שמשקיעים היו מוכנים לשלם על מניות מהסקטורים החבוטים. זרימת הכספים לקרנות המנייתיות בעולם שברו שיאים היסטוריים, ונראה שהחיסונים מחלצים את העולם מהמגפה.

לשמחתנו, ישראל הייתה מהראשונות לאמץ בצורה אגרסיבית ומהירה את החיסונים, וההצלחה ניכרת בחיי היום יום של כולנו – חזרה לשגרה ושפיות שאפשרה לנו להביט אל העולם שהיה בפיגור של מספר חודשים כדי לבחון תיזות השקעה מעניינות.

 

ומה צפוי הלאה? - לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, הגורם שישפיע יותר מכל על תיק ההשקעות במחצית השנייה של 2021 יהיה המשך תהליך ההתחסנות בעולם, נושא האינפלציה וכיוון התשואות הארוכות.

 

"המסקנה העיקרית מהמחצית הראשונה של 2021 היא הצורך בגמישות מחשבתית והבנה שבתוך העולם הלא שגרתי של מגיפה עולמית והיציאה ממנה, דברים קורים מהר. בנוגע להמשך השנה, הנחת הבסיס שלנו היא ביקושים גבוהים של הצרכנים שהגדילו את החסכונות שלהם דרמטית בחסות הממשלות בעולם בשנה האחרונה, חזרה לשגרה, אינפלציה זמנית שתלווה אותנו עד 2022 ותנודתיות על רקע ניסיון הפד להראות שהוא בשליטה. הצמצום המוניטארי, שיחל בארה"ב בשנה הקרובה, יהיה הפיתול הבא בעלילת שוקי ההון", אומר קוסטיקה.

 למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 המפתח: תיק מאוזן

בתמונה: יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות. קרדיט: יח"צ

"אנחנו ניצבים בפני מספר חודשים שיהיו חריגים ביחס למה שהכרנו בעשור האחרון בכל הקשור לצריכה, ביקוש כבוש וגם אינפלציה שנוצרת בשל חוסר היכולת לספק את הביקושים במהירות הדרושה. ולכן חשוב מאוד לתת את המשקל הנכון לסקטורים שיהנו מהמגמות הללו", אומר קוסטיקה ממור השקעות.

 

"שילוב של מניות צריכה, חברות נדל"ן וחברות שיהנו מפתיחת הכלכלות היא אסטרטגיה נכונה בשלב הזה. בזמן הקורונה, החברות האיכותיות ניצלו הזדמנויות, הגדילו נתחי שוק, התייעלו ומיצבו את עצמן במיקום טוב יותר ליום שאחרי. אפוקליפסת העבודה מהבית מסתמנת כבר כעת מוגזמת, כשבישראל רוב העובדים חזרו לעבודה מהמשרדים, ואפילו בניו יורק שהייתה סמן קיצוני, עובדים כבר מקבלים הוראה לחזור למשרדים מוקדם מהצפוי. הצרכנים המערביים יפקדו מרכזי בילוי, נופש ופנאי, ומה שאנו רואים בישראל לא יהיה שונה מהמראות שרואים כבר היום בארה"ב, ובהמשך גם באירופה. תיירות תמשיך להסתמך על תיירות פנים, כאשר לתיירות בינלאומית יקח עוד זמן להתאושש.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"להערכתנו, גם חשיפה לחברות חומרי הגלם וסחורות שיודעות לגלגל את עליית המחירים ללקוחותיהן עשויות לספק הגנה טבעית לתיק בנושא האינפלציה. בהקשר זה ניתן פשוט להיצמד ל-ETF דוגמת FXZ ו-MXI. בנוסף, ישנו יתרון למדדים האירופאיים שהמשקל של אותם סקטורים, דוגמת אנרגיה, חומרי גלם, פיננסים ואף תיירות, גבוה יותר במדדים, ואלו נסחרות בתמחור עדיף על פני המקבילות האמריקאיות".

 

ומה לגבי ישראל?

 ישראל מהווה להערכת קוסטיקה, השקעה נכונה להמשך השנה על רקע תמחור הוגן וחשיפה לסקטורים שימשיכו להתאושש.

 לדבריו, "סקטור הבנקאות לדוגמה, ניצל את הקורונה ביתר שאת להתייעלות פנימית וניקוי אורוות והוא נסחר עדיין ברמות סבירות ביותר. גם שילוב של חברות אשראי חוץ בנקאי מעניין להערכתנו, לאור חוזקת שוק הנדל"ן והתשתיות. הנדל"ן המניב ממשיך להיות מעניין, עם הגנה אינפלציונית מובנית בשל ההצמדה של שכר דירה למדד ויכולתן של החברות לגייס כיום חוב זול מאוד לטווח ארוך. מספיק לבחון את הגיוסים האחרונים של חברות נדל"ן באיגרות החוב הארוכות שלהן כדי להבין כמה הסביבה נוחה להן. בנוסף, החזרה למשרדים ולקניונים ומרכזי הקניות ימשיכו לתמוך בחברות". קוסטיקה מציין שהקוביד פתח דלת לחברות חדשות בסקטורים מעולם הטכנולוגיה, אנרגיה נקיה ופינטק, שלא נסחרו קודם לכן, ומאפשרות כעת חשיפה לעולמות חדשים וצומחים.

 

"מעל הכל, ישראל היא כמובן אחת הנהנות הגדולות מקטר הצמיחה האדיר של חברות ההייטק שמושכות השקעות עתק, מייצרות אקזיטים ובעיקר המון מתעשרים חדשים בימים אלה. המשמעות – יותר צריכה מקומית, שוק דיור שימשיך לעלות ובמקביל גם המשך חוזקת השקל בשנים הבאות. ההשפעה על הכלכלה המקומית היא אדירה", אומר קוסטיקה.

 

מגמות ארוכות טווח

 עליית התשואות באיגרות הארוכות בארה"ב הצליחה להוציא את האוויר מסקטורים מסוימים, דוגמת הרכבים החשמליים, נישות בעולם האנרגיה הנקייה, חברות ה-SPACs, הקנאביס וגם חברות SaaS רבות שנהנו ב-2020 מזרימת כספים חסרת תקדים של כספי ריטייל לתוך תעודות מתמחות, כאשר קרנות ARK הובילו את המגמה.

 

עם זאת, מציין קוסטיקה שכדאי להבדיל בין חברות אלו לחברות טכנולוגיה שצפויות להמשיך להיות חלק מתיקי ההשקעות גם בהמשך. "שנת 2020 גרמה לכולנו להבין שהטכנולוגיה פרצה גבולות, הקדימה ובעיקר האיצה תהליכים טכנולוגיים. על אף אובדן התיאבון של המשקיעים לתת-סקטורים מסוימים בעולם הטכנולוגיה, אנו מעדיפים להיצמד לתזות ההשקעה החזקות שילוו אותנו בשנים הקרובות – המשך מעבר מואץ לחברות ענן, דרך חברות בתחום התשלומים הדיגיטליים, הפרסום באון-ליין ואבטחת מידע. גם חברות דאטה-סנטרס הן סיפור מעניין לשנים הקרובות. עליית התשואות האחרונה סיפקה כמה נקודות כניסה במניות איכותיות שימשיכו לצמוח בשנים הקרובות".

 

לדברי קוסטיקה, על אף חצי שנה מוצלחת למדדי המניות, יש עדיין המון כסף שיושב "מחוץ למשחק", כך למשל, ישנם כ-5.5 טריליון דולר בקרנות כספיות דולריות, מאות מיליארדי דולרים של עסקאות שיגיעו מחברות SPAC שהספיקו לגייס וסכומי כסף גבוהים שגוייסו לקרנות השקעה פרטיות.

 

עולם החוב

 באשר לעולם החוב, בעיקר הקונצרני, גם הוא חווה זרימת כספים גבוהה מאוד. "הבעיה שאותם ביקושים נתקלים בהיצע הנפקות מוגבל מאוד ביחס לשנים האחרונות, בעיקר בשל היעדרותם של הבנקים וחברות ממשלתיות (דוגמת חברת חשמל) משוק החוב ב-2021", אומר קוסטיקה.

"מי שנכנס בוואקום הזה הן חברות בדירוגי A ומטה, והתוצאה היא מרווחי סיכון נמוכים ביותר. אנחנו מעדיפים להתמקד בשלב זה באיגרות חוב עם שעבוד, מה שמייצר משוואת סיכון-סיכוי (בעיקר סיכון) סבירה יותר, איגרות חוב צמודות קצרות שיהוו פתרון לאינפלציה הזמנית ובחירה סלקטיבית של סדרות. לאור השיפור במצב המאקרו, ואלטרנטיבות ההשקעה הדלות, אנו מעריכים שהמרווחים ימשיכו ויצטמצמו", מסכם קוסטיקה.

 

למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלוף 05/07/2021 21:22
    הגב לתגובה זו
    תשתיות=סקופ
  • יצחק 06/07/2021 08:10
    הגב לתגובה זו
    אבל בארה"ב.
  • 2.
    אחד שמבין 05/07/2021 21:15
    הגב לתגובה זו
    אחד שמבין
  • 1.
    נורית 05/07/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    בעלי שמות מוזרים,אלק "מודרניים",יוטב,ציון לנערה ,אין אראלה או אריאלה ,יש רק "אראל" או אריאל" שם כידוע של גבר, וכו' ועוד ולהלן
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.