יוטב קוסטיקה
צילום: מור בית השקעות

מור בית השקעות: אחרי האופטימיות של תחילת השנה, מה צפוי לנו במחצית השניה של 2021?

לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, החודשים הקרובים יהיו בסימן המשך פתיחת הכלכלות בעולם. "הנחת הבסיס שלנו היא המשך עליות בסקטורים שמגיבים היטב להתאוששות כלכלית"

שנת 2021 נפתחה עם הרבה אופטימיות כתוצאה מהאישורים המהירים מהצפוי של החיסונים ששינו את פרמיית הסיכון שמשקיעים היו מוכנים לשלם על מניות מהסקטורים החבוטים. זרימת הכספים לקרנות המנייתיות בעולם שברו שיאים היסטוריים, ונראה שהחיסונים מחלצים את העולם מהמגפה.

לשמחתנו, ישראל הייתה מהראשונות לאמץ בצורה אגרסיבית ומהירה את החיסונים, וההצלחה ניכרת בחיי היום יום של כולנו – חזרה לשגרה ושפיות שאפשרה לנו להביט אל העולם שהיה בפיגור של מספר חודשים כדי לבחון תיזות השקעה מעניינות.

 

ומה צפוי הלאה? - לדברי יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות, הגורם שישפיע יותר מכל על תיק ההשקעות במחצית השנייה של 2021 יהיה המשך תהליך ההתחסנות בעולם, נושא האינפלציה וכיוון התשואות הארוכות.

 

"המסקנה העיקרית מהמחצית הראשונה של 2021 היא הצורך בגמישות מחשבתית והבנה שבתוך העולם הלא שגרתי של מגיפה עולמית והיציאה ממנה, דברים קורים מהר. בנוגע להמשך השנה, הנחת הבסיס שלנו היא ביקושים גבוהים של הצרכנים שהגדילו את החסכונות שלהם דרמטית בחסות הממשלות בעולם בשנה האחרונה, חזרה לשגרה, אינפלציה זמנית שתלווה אותנו עד 2022 ותנודתיות על רקע ניסיון הפד להראות שהוא בשליטה. הצמצום המוניטארי, שיחל בארה"ב בשנה הקרובה, יהיה הפיתול הבא בעלילת שוקי ההון", אומר קוסטיקה.

 למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 המפתח: תיק מאוזן

בתמונה: יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות. קרדיט: יח"צ

"אנחנו ניצבים בפני מספר חודשים שיהיו חריגים ביחס למה שהכרנו בעשור האחרון בכל הקשור לצריכה, ביקוש כבוש וגם אינפלציה שנוצרת בשל חוסר היכולת לספק את הביקושים במהירות הדרושה. ולכן חשוב מאוד לתת את המשקל הנכון לסקטורים שיהנו מהמגמות הללו", אומר קוסטיקה ממור השקעות.

 

"שילוב של מניות צריכה, חברות נדל"ן וחברות שיהנו מפתיחת הכלכלות היא אסטרטגיה נכונה בשלב הזה. בזמן הקורונה, החברות האיכותיות ניצלו הזדמנויות, הגדילו נתחי שוק, התייעלו ומיצבו את עצמן במיקום טוב יותר ליום שאחרי. אפוקליפסת העבודה מהבית מסתמנת כבר כעת מוגזמת, כשבישראל רוב העובדים חזרו לעבודה מהמשרדים, ואפילו בניו יורק שהייתה סמן קיצוני, עובדים כבר מקבלים הוראה לחזור למשרדים מוקדם מהצפוי. הצרכנים המערביים יפקדו מרכזי בילוי, נופש ופנאי, ומה שאנו רואים בישראל לא יהיה שונה מהמראות שרואים כבר היום בארה"ב, ובהמשך גם באירופה. תיירות תמשיך להסתמך על תיירות פנים, כאשר לתיירות בינלאומית יקח עוד זמן להתאושש.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"להערכתנו, גם חשיפה לחברות חומרי הגלם וסחורות שיודעות לגלגל את עליית המחירים ללקוחותיהן עשויות לספק הגנה טבעית לתיק בנושא האינפלציה. בהקשר זה ניתן פשוט להיצמד ל-ETF דוגמת FXZ ו-MXI. בנוסף, ישנו יתרון למדדים האירופאיים שהמשקל של אותם סקטורים, דוגמת אנרגיה, חומרי גלם, פיננסים ואף תיירות, גבוה יותר במדדים, ואלו נסחרות בתמחור עדיף על פני המקבילות האמריקאיות".

 

ומה לגבי ישראל?

 ישראל מהווה להערכת קוסטיקה, השקעה נכונה להמשך השנה על רקע תמחור הוגן וחשיפה לסקטורים שימשיכו להתאושש.

 לדבריו, "סקטור הבנקאות לדוגמה, ניצל את הקורונה ביתר שאת להתייעלות פנימית וניקוי אורוות והוא נסחר עדיין ברמות סבירות ביותר. גם שילוב של חברות אשראי חוץ בנקאי מעניין להערכתנו, לאור חוזקת שוק הנדל"ן והתשתיות. הנדל"ן המניב ממשיך להיות מעניין, עם הגנה אינפלציונית מובנית בשל ההצמדה של שכר דירה למדד ויכולתן של החברות לגייס כיום חוב זול מאוד לטווח ארוך. מספיק לבחון את הגיוסים האחרונים של חברות נדל"ן באיגרות החוב הארוכות שלהן כדי להבין כמה הסביבה נוחה להן. בנוסף, החזרה למשרדים ולקניונים ומרכזי הקניות ימשיכו לתמוך בחברות". קוסטיקה מציין שהקוביד פתח דלת לחברות חדשות בסקטורים מעולם הטכנולוגיה, אנרגיה נקיה ופינטק, שלא נסחרו קודם לכן, ומאפשרות כעת חשיפה לעולמות חדשים וצומחים.

 

"מעל הכל, ישראל היא כמובן אחת הנהנות הגדולות מקטר הצמיחה האדיר של חברות ההייטק שמושכות השקעות עתק, מייצרות אקזיטים ובעיקר המון מתעשרים חדשים בימים אלה. המשמעות – יותר צריכה מקומית, שוק דיור שימשיך לעלות ובמקביל גם המשך חוזקת השקל בשנים הבאות. ההשפעה על הכלכלה המקומית היא אדירה", אומר קוסטיקה.

 

מגמות ארוכות טווח

 עליית התשואות באיגרות הארוכות בארה"ב הצליחה להוציא את האוויר מסקטורים מסוימים, דוגמת הרכבים החשמליים, נישות בעולם האנרגיה הנקייה, חברות ה-SPACs, הקנאביס וגם חברות SaaS רבות שנהנו ב-2020 מזרימת כספים חסרת תקדים של כספי ריטייל לתוך תעודות מתמחות, כאשר קרנות ARK הובילו את המגמה.

 

עם זאת, מציין קוסטיקה שכדאי להבדיל בין חברות אלו לחברות טכנולוגיה שצפויות להמשיך להיות חלק מתיקי ההשקעות גם בהמשך. "שנת 2020 גרמה לכולנו להבין שהטכנולוגיה פרצה גבולות, הקדימה ובעיקר האיצה תהליכים טכנולוגיים. על אף אובדן התיאבון של המשקיעים לתת-סקטורים מסוימים בעולם הטכנולוגיה, אנו מעדיפים להיצמד לתזות ההשקעה החזקות שילוו אותנו בשנים הקרובות – המשך מעבר מואץ לחברות ענן, דרך חברות בתחום התשלומים הדיגיטליים, הפרסום באון-ליין ואבטחת מידע. גם חברות דאטה-סנטרס הן סיפור מעניין לשנים הקרובות. עליית התשואות האחרונה סיפקה כמה נקודות כניסה במניות איכותיות שימשיכו לצמוח בשנים הקרובות".

 

לדברי קוסטיקה, על אף חצי שנה מוצלחת למדדי המניות, יש עדיין המון כסף שיושב "מחוץ למשחק", כך למשל, ישנם כ-5.5 טריליון דולר בקרנות כספיות דולריות, מאות מיליארדי דולרים של עסקאות שיגיעו מחברות SPAC שהספיקו לגייס וסכומי כסף גבוהים שגוייסו לקרנות השקעה פרטיות.

 

עולם החוב

 באשר לעולם החוב, בעיקר הקונצרני, גם הוא חווה זרימת כספים גבוהה מאוד. "הבעיה שאותם ביקושים נתקלים בהיצע הנפקות מוגבל מאוד ביחס לשנים האחרונות, בעיקר בשל היעדרותם של הבנקים וחברות ממשלתיות (דוגמת חברת חשמל) משוק החוב ב-2021", אומר קוסטיקה.

"מי שנכנס בוואקום הזה הן חברות בדירוגי A ומטה, והתוצאה היא מרווחי סיכון נמוכים ביותר. אנחנו מעדיפים להתמקד בשלב זה באיגרות חוב עם שעבוד, מה שמייצר משוואת סיכון-סיכוי (בעיקר סיכון) סבירה יותר, איגרות חוב צמודות קצרות שיהוו פתרון לאינפלציה הזמנית ובחירה סלקטיבית של סדרות. לאור השיפור במצב המאקרו, ואלטרנטיבות ההשקעה הדלות, אנו מעריכים שהמרווחים ימשיכו ויצטמצמו", מסכם קוסטיקה.

 

למידע נוסף על מור בית השקעות >>

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלוף 05/07/2021 21:22
    הגב לתגובה זו
    תשתיות=סקופ
  • יצחק 06/07/2021 08:10
    הגב לתגובה זו
    אבל בארה"ב.
  • 2.
    אחד שמבין 05/07/2021 21:15
    הגב לתגובה זו
    אחד שמבין
  • 1.
    נורית 05/07/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    בעלי שמות מוזרים,אלק "מודרניים",יוטב,ציון לנערה ,אין אראלה או אריאלה ,יש רק "אראל" או אריאל" שם כידוע של גבר, וכו' ועוד ולהלן
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?