למרות ניצני האינפלציה ובהתאם לציפיות: בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על 0.1%

המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי, כך לדברי הבנק המרכזי, שמעודד גם מהאינדיקטורים שמצביעים על כך שהפעילות היא ברמה הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה במרץ שעבר
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה ריבית פריים

בנק ישראל מפרסם כעת את החלטת הריבית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, בדומה להערכות המוקדמות בשוק, וזאת למרות ניצני האינפלציה כפי שבאה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2021 שעלה בשבוע שעבר בשיעור חד יחסית של 0.6%, גבוה מעט לעומת צפי של 0.5% בקרב האנליסטים, מחירי הדיור עלו ב-1.6%.

החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-31 במאי.

על פי תחזית המאקרו כלכלית של בנק ישראל, תהיה במשק צמיחה של 6.3% בתמ״ג בשנת 2021 ו-5% בשנת 2022. הבנק מעריך כי הריבית תישאר על 0.1% בשנה הקרובה, האבטלה תרד ל-7.5% בסוף 2021 ול-6% בסוף 2022. הבנק צופה גירעון של 8.2% בתמ״ג ב-2021 ו-3.6% ב-2022 ואינפלציה של 1.3% השנה ו-1.2% ב-2022 - כלומר בתוך בתוך היעד, ולדבי הבנק האינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד כבר בחודש מאי הקרוב.

לקריאה נוספת:

> האם האינפלציה חוזרת? האנליסטים חלוקים. במזרחי טפחות סבורים שמדובר בעלייה זמנית בלבד, וכי היא תשוב ותתמתן עקב לחצים מחודשים לייסוף השקל ושיפורים טכנולוגיים; בפועלים סבורים כי האינפלציה תגיע ל-1% ובלידר סבורים כי היא תעלה השנה ב-1.3%.

על פי הודעת הבנק, המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי. יעילות החיסונים הביאה לירידה חדה בשיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת יותר של המגבלות על הפעילות. שיעור ההתחסנות הגבוה בקבוצות הגיל המבוגרות, מוריד את הסיכון להתגברות התחלואה ולגל הגבלות נוסף. לצד זאת, החשש להתפתחותן של מוטציות עמידות לחיסונים או כאלה שיגרמו לתחלואה קשה יותר לאוכלוסייה שלא מחוסנת עדיין קיים ומהווה סיכון לכלכלה ולחזרה לשגרה.

האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בחודש מרץ מצביעים על כך שהפעילות היא ברמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר במרץ אשתקד ואינדיקטורים ראשונים מלמדים שמגמה זו אף מתגברת באפריל. בחינה של הפעילות בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות (מסעדות; תיירות ושירותי פנאי וחינוך) מעלה שגם בהם חלה עלייה משמעותית בפעילות. זאת ועוד, ניתוח נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביע שסך ערך הרכישות בעת היציאה מהסגר השלישי חצה את קו המגמה ארוך הטווח (2019-2016). על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך בעלייה מאז  הסגר השני. בעוד יצוא השירותים ממשיך במגמת העלייה המתמשכת, ורמתו גבוהה מזו שהייתה לפני המשבר, נתוני סחר החוץ מראים כי יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) שהיה תנודתי לאורך המשבר, מציג בחודשים האחרונים מגמת ירידה . נתוני יבוא הסחורות במרץ (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) מצביעים על המשך מגמת גידול מואצת.

לצד העלייה בפעילות המשקית, נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מרץ מצביעים על ירידה של שיעור האבטלה הרחבה לרמה של 12%. צפוי שנתוני סוף מרץ ואפריל יצביעו על ירידה נוספת באבטלה. בנוסף, על פי סקר המגמות של הלמ"ס חלה עלייה חדה בדיווח של עסקים על קושי בגיוס עובדים, לצד זאת, חלה עלייה משמעותית בדיווח על משרות פנויות. למרות החזרה ההדרגתית למעגל התעסוקה, ככל הנראה לנוכח סגירה של חלק מהעסקים לאורך השנה, המגבלות שנותרו, ותהליכי התייעלות ודיגיטציה שעברו העסקים בשנה האחרונה, חזרת שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה לארך זמן ממושך. גם למדיניות הממשלה בנושא התעסוקה עשויה להיות השפעה בהקשר זה.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית לשנתיים הקרובות ומעריכה שהתוצר יצמח ב-6.3% בשנת 2021. רמת התוצר צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתרחיש החיסון המהיר שהוצג בתחזית הקודמת. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לרדת עד ל-7.5% מכח העבודה בסוף 2021. ב-2022 צפויה צמיחה של 5%, כך שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה בטרם המשבר. שיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון לכ-6%, רמה שעדיין גבוהה מזו ששררה לפני המשבר. יחס החוב לתוצר בשנים אלו צפוי לעמוד על 77%.

קיראו עוד ב"בארץ"

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה מגמת עלייה מתונה; מדד חודש מרץ עלה ב-0.6%  לאחר עלייה בשיעור של 0.3% במדד חודש פברואר, מדדים גבוהים מהצפוי, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.2% (0.2% בניכוי אנרגיה ופו"י) על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בגבול התחתון של היעד. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת, שע"ח התאפיין ביציבות: השקל התחזק ב-1% במונחי השער האפקטיבי ומול האירו, ונחלש ב-0.4% מול הדולר.  

 

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-4%, וחלקם של המשקיעים מתוך סך העסקאות גדל. במקביל, קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה ממותנת. היקף המשכנתאות במרץ 2021 עמד על 8.6 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים מתחילת השנה ועל רקע הכניסה לתוקף של הוראת בנק ישראל להתרת מגבלות הפריים ללווים חדשים ולממחזרי הלוואות משכנתא.

שוק המניות הישראלי רשם עליות שערים.  קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון. בתשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים נרשמה יציבות. מרווחי האג"ח הקונצרניים המשיכו להצטמצם והם קרובים לרמתם טרום המשבר. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. לפי סקר המגמות, בחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי של העסקים בקבלת אשראי חזרה לרמות שנצפו ערב המשבר בכל הענפים פרט לענף המלונאות, שם עדיין מדווחים רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון.

העלייה בקצב ההתחסנות בעולם מסייעת להתאוששות הכלכלה העולמית. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה בכל הגושים העיקריים - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בכ-6%. ה-OECD צופה שבסיומה של שנת 2021, מבין מדינות ה-G20 רק בארה"ב הצמיחה תגיע ואף תעבור במעט את תוואי הצמיחה המקורי משנת 2019. התוצר הגלובלי צפוי להיות נמוך בכ-3% ביחס לתחזית מלפני המשבר. הסחר העולמי מוסיף לצמוח ורמתו גבוהה מערב המשבר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי במרץ עלה לרמה שבה לא היה מאז  2018 (כ-55 נק'), המעידה על התרחבות ניכרת בפעילות הכלכלית. ההתרחבות בפעילות באה לידי ביטוי הן ברכיב השירותים והן ברכיב התעשייה. בשוקי ההון נמשכה מגמת העלייה במחירי המניות, והמדדים העיקריים נמצאים ברמות שיא. מחיר הנפט אופיין בתנודתיות במהלך התקופה, כשבסיכומה עלה במקצת. מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות נותרו יציבים. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים, אך מדדי הליבה נותרו נמוכים מיעדי הבנקים המרכזיים. בציפיות לטווחים הקצרים חלה עלייה שצפויה להתמתן כתוצאה מהתמתנות אפקט הבסיס. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. ארה"ב מובילה התאוששות כלכלית משמעותית, כתוצאה מהפצת חיסונים מהירה, צמצום המגבלות והשקת תכנית פיסקאלית בהיקף משמעותי של כ-8.5% תוצר, ולצידה רפורמת מס מתוכננת, שככל שתיושם, השפעתה צפויה להיות גלובלית. לתוכנית הפיסקלית צפויה להיות השפעה חיובית על שיעור הצמיחה ועל שוק העבודה בארה"ב והיא צפויה לעודד את המשך מגמת עליית האינפלציה. באירופה, ישנה התגברות בתחלואה שהובילה את המדינות המרכזיות בגוש להודיע על חידוש הסגרים. אלו צפויים לפגוע בצמיחת התוצר של הרבעון הראשון של השנה. כלכלת סין ממשיכה בתהליך התאוששות מהיר מהמשבר. נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי מצביעים על גידול חד לעומת החודשים המקבילים אשתקד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הרבה בירבורים, לא אמרת מתי הכול מתפוצץ לנו בפנים. (ל"ת)
    אני 20/04/2021 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 19/04/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 19/04/2021 17:30
    הגב לתגובה זו
    על איזו מדינה הנגיד מתכוון?כנראה שעדיף ללא ממשלה וללא תקציב.
  • 2.
    חזירות 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    דואגים לעשירים
  • 1.
    עלוב 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    מריצים נכסים
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.