אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

למרות ניצני האינפלציה ובהתאם לציפיות: בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על 0.1%

המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי, כך לדברי הבנק המרכזי, שמעודד גם מהאינדיקטורים שמצביעים על כך שהפעילות היא ברמה הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה במרץ שעבר
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה ריבית פריים

בנק ישראל מפרסם כעת את החלטת הריבית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, בדומה להערכות המוקדמות בשוק, וזאת למרות ניצני האינפלציה כפי שבאה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2021 שעלה בשבוע שעבר בשיעור חד יחסית של 0.6%, גבוה מעט לעומת צפי של 0.5% בקרב האנליסטים, מחירי הדיור עלו ב-1.6%.

החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-31 במאי.

על פי תחזית המאקרו כלכלית של בנק ישראל, תהיה במשק צמיחה של 6.3% בתמ״ג בשנת 2021 ו-5% בשנת 2022. הבנק מעריך כי הריבית תישאר על 0.1% בשנה הקרובה, האבטלה תרד ל-7.5% בסוף 2021 ול-6% בסוף 2022. הבנק צופה גירעון של 8.2% בתמ״ג ב-2021 ו-3.6% ב-2022 ואינפלציה של 1.3% השנה ו-1.2% ב-2022 - כלומר בתוך בתוך היעד, ולדבי הבנק האינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד כבר בחודש מאי הקרוב.

לקריאה נוספת:

> האם האינפלציה חוזרת? האנליסטים חלוקים. במזרחי טפחות סבורים שמדובר בעלייה זמנית בלבד, וכי היא תשוב ותתמתן עקב לחצים מחודשים לייסוף השקל ושיפורים טכנולוגיים; בפועלים סבורים כי האינפלציה תגיע ל-1% ובלידר סבורים כי היא תעלה השנה ב-1.3%.

על פי הודעת הבנק, המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי. יעילות החיסונים הביאה לירידה חדה בשיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת יותר של המגבלות על הפעילות. שיעור ההתחסנות הגבוה בקבוצות הגיל המבוגרות, מוריד את הסיכון להתגברות התחלואה ולגל הגבלות נוסף. לצד זאת, החשש להתפתחותן של מוטציות עמידות לחיסונים או כאלה שיגרמו לתחלואה קשה יותר לאוכלוסייה שלא מחוסנת עדיין קיים ומהווה סיכון לכלכלה ולחזרה לשגרה.

האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בחודש מרץ מצביעים על כך שהפעילות היא ברמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר במרץ אשתקד ואינדיקטורים ראשונים מלמדים שמגמה זו אף מתגברת באפריל. בחינה של הפעילות בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות (מסעדות; תיירות ושירותי פנאי וחינוך) מעלה שגם בהם חלה עלייה משמעותית בפעילות. זאת ועוד, ניתוח נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביע שסך ערך הרכישות בעת היציאה מהסגר השלישי חצה את קו המגמה ארוך הטווח (2019-2016). על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך בעלייה מאז  הסגר השני. בעוד יצוא השירותים ממשיך במגמת העלייה המתמשכת, ורמתו גבוהה מזו שהייתה לפני המשבר, נתוני סחר החוץ מראים כי יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) שהיה תנודתי לאורך המשבר, מציג בחודשים האחרונים מגמת ירידה . נתוני יבוא הסחורות במרץ (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) מצביעים על המשך מגמת גידול מואצת.

לצד העלייה בפעילות המשקית, נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מרץ מצביעים על ירידה של שיעור האבטלה הרחבה לרמה של 12%. צפוי שנתוני סוף מרץ ואפריל יצביעו על ירידה נוספת באבטלה. בנוסף, על פי סקר המגמות של הלמ"ס חלה עלייה חדה בדיווח של עסקים על קושי בגיוס עובדים, לצד זאת, חלה עלייה משמעותית בדיווח על משרות פנויות. למרות החזרה ההדרגתית למעגל התעסוקה, ככל הנראה לנוכח סגירה של חלק מהעסקים לאורך השנה, המגבלות שנותרו, ותהליכי התייעלות ודיגיטציה שעברו העסקים בשנה האחרונה, חזרת שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה לארך זמן ממושך. גם למדיניות הממשלה בנושא התעסוקה עשויה להיות השפעה בהקשר זה.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית לשנתיים הקרובות ומעריכה שהתוצר יצמח ב-6.3% בשנת 2021. רמת התוצר צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתרחיש החיסון המהיר שהוצג בתחזית הקודמת. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לרדת עד ל-7.5% מכח העבודה בסוף 2021. ב-2022 צפויה צמיחה של 5%, כך שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה בטרם המשבר. שיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון לכ-6%, רמה שעדיין גבוהה מזו ששררה לפני המשבר. יחס החוב לתוצר בשנים אלו צפוי לעמוד על 77%.

קיראו עוד ב"בארץ"

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה מגמת עלייה מתונה; מדד חודש מרץ עלה ב-0.6%  לאחר עלייה בשיעור של 0.3% במדד חודש פברואר, מדדים גבוהים מהצפוי, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.2% (0.2% בניכוי אנרגיה ופו"י) על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בגבול התחתון של היעד. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת, שע"ח התאפיין ביציבות: השקל התחזק ב-1% במונחי השער האפקטיבי ומול האירו, ונחלש ב-0.4% מול הדולר.  

 

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-4%, וחלקם של המשקיעים מתוך סך העסקאות גדל. במקביל, קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה ממותנת. היקף המשכנתאות במרץ 2021 עמד על 8.6 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים מתחילת השנה ועל רקע הכניסה לתוקף של הוראת בנק ישראל להתרת מגבלות הפריים ללווים חדשים ולממחזרי הלוואות משכנתא.

שוק המניות הישראלי רשם עליות שערים.  קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון. בתשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים נרשמה יציבות. מרווחי האג"ח הקונצרניים המשיכו להצטמצם והם קרובים לרמתם טרום המשבר. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. לפי סקר המגמות, בחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי של העסקים בקבלת אשראי חזרה לרמות שנצפו ערב המשבר בכל הענפים פרט לענף המלונאות, שם עדיין מדווחים רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון.

העלייה בקצב ההתחסנות בעולם מסייעת להתאוששות הכלכלה העולמית. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה בכל הגושים העיקריים - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בכ-6%. ה-OECD צופה שבסיומה של שנת 2021, מבין מדינות ה-G20 רק בארה"ב הצמיחה תגיע ואף תעבור במעט את תוואי הצמיחה המקורי משנת 2019. התוצר הגלובלי צפוי להיות נמוך בכ-3% ביחס לתחזית מלפני המשבר. הסחר העולמי מוסיף לצמוח ורמתו גבוהה מערב המשבר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי במרץ עלה לרמה שבה לא היה מאז  2018 (כ-55 נק'), המעידה על התרחבות ניכרת בפעילות הכלכלית. ההתרחבות בפעילות באה לידי ביטוי הן ברכיב השירותים והן ברכיב התעשייה. בשוקי ההון נמשכה מגמת העלייה במחירי המניות, והמדדים העיקריים נמצאים ברמות שיא. מחיר הנפט אופיין בתנודתיות במהלך התקופה, כשבסיכומה עלה במקצת. מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות נותרו יציבים. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים, אך מדדי הליבה נותרו נמוכים מיעדי הבנקים המרכזיים. בציפיות לטווחים הקצרים חלה עלייה שצפויה להתמתן כתוצאה מהתמתנות אפקט הבסיס. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. ארה"ב מובילה התאוששות כלכלית משמעותית, כתוצאה מהפצת חיסונים מהירה, צמצום המגבלות והשקת תכנית פיסקאלית בהיקף משמעותי של כ-8.5% תוצר, ולצידה רפורמת מס מתוכננת, שככל שתיושם, השפעתה צפויה להיות גלובלית. לתוכנית הפיסקלית צפויה להיות השפעה חיובית על שיעור הצמיחה ועל שוק העבודה בארה"ב והיא צפויה לעודד את המשך מגמת עליית האינפלציה. באירופה, ישנה התגברות בתחלואה שהובילה את המדינות המרכזיות בגוש להודיע על חידוש הסגרים. אלו צפויים לפגוע בצמיחת התוצר של הרבעון הראשון של השנה. כלכלת סין ממשיכה בתהליך התאוששות מהיר מהמשבר. נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי מצביעים על גידול חד לעומת החודשים המקבילים אשתקד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הרבה בירבורים, לא אמרת מתי הכול מתפוצץ לנו בפנים. (ל"ת)
    אני 20/04/2021 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 19/04/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 19/04/2021 17:30
    הגב לתגובה זו
    על איזו מדינה הנגיד מתכוון?כנראה שעדיף ללא ממשלה וללא תקציב.
  • 2.
    חזירות 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    דואגים לעשירים
  • 1.
    עלוב 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    מריצים נכסים
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אוטובוס
צילום: FREEPIK

משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס

משרד התחבורה משיק מתווה חדש לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, המצטרף לשורה של צעדים לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, מעמדם וביטחונם; השרה רגב: "המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח"

רן קידר |

משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרסם מתווה חדש לסיוע במימון הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, כחלק ממדיניות כוללת שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לחיזוק מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית בישראל. המתווה נועד לעודד גיוס נהגים חדשים לענף ולהבטיח את השתלבותם בעבודה בפועל, במטרה לתת מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוס ולתמוך בהרחבת ושיפור השירות לנוסעים. 

במסגרת היוזמה, יוענקו לחברות האוטובוסים תמריצים כספיים עבור הכשרה והעסקה של נהגים חדשים, הכוללים מענקי הכשרה ומענקי התמדה. משרד התחבורה פועל בשנים האחרונות לחיזוק מעמד הנהגים, לשיפור תנאי העבודה שלהם ולשמירה על ביטחונם האישי, על רקע התגברות מקרי האלימות כלפיהם. בין הצעדים שבוצעו: התקנת מחיצות מגן בכל האוטובוסים החדשים, הצבת מצלמות ולחצני מצוקה המחוברים ישירות לחברות התחבורה ולמשטרה, והובלת קמפיין תקשורתי נרחב להעלאת המודעות לחשיבותו של הנהג ולתרומתו למערכת התחבורה הציבורית. 

בתקופת כהונתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הועלה שכר הנהגים ב-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום, והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה לנהגים ברחבי הארץ. עד כה הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון, ועד סוף השנה צפויות לקום כ-40 תחנות נוספות. במשרד התחבורה מציינים כי המאמצים הללו נשאו פרי: בשנתיים האחרונות הצטרפו לענף התחבורה הציבורית כ-7,000 נהגים חדשים - עלייה של כ-13% לעומת שנים קודמות. 

נציגי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית מנהלים דיאלוג מתמיד עם ארגוני הנהגים ומפעילי התחבורה הציבורית, במטרה להמשיך ולפתח פתרונות מותאמים לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והביטחון של הנהגים. 

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "לצד השקעה חסרת תקדים בהקמת מערכות הסעת המונים מתקדמות ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות, מערך האוטובוסים הוא עדיין נדבך מרכזי וחיוני במערך פתרונות התחבורה הציבורית, המאפשר מתן שירות רחב ומסועף לכל יישוב בישראל. נהגי האוטובוסים הם הלב הפועם של המערכת , ובשנים האחרונות שמנו דגש מיוחד על שיפור תנאיהם וביטחונם, מהתקנת מחיצות מגן ועד העלאת שכר. המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח. החזון שלנו אומר בפשטות: אם הנהגים מרוצים ובטוחים - גם הנוסעים יהיו מרוצים ובטוחים".