מדד המחירים עלה ב-0.6%: האם האינפלציה חוזרת? האנליסטים חלוקים

במזרחי טפחות סבורים שמדובר בעלייה זמנית בלבד, וכי היא תשוב ותתמתן עקב לחצים מחודשים לייסוף השקל ושיפורים טכנולוגיים; בפועלים סבורים כי האינפלציה תגיע ל-1% ובלידר סבורים כי היא תעלה השנה ב-1.3%
נתנאל אריאל | (9)
נושאים בכתבה אינפלציה

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2021 עלה יחסית בשיעור חד של 0.6%, גבוה מעט לעומת צפי של 0.5% בקרב האנליסטים, מחירי הדיור עלו ב-1.6%. עם זאת, האנליסטים חלוקים בשאלה האם אנו לקראת חזרתה של האינפלציה או שמדובר בעלייה זמנית בלבד.

מזרחי טפחות: העלייה באינפלציה זמנית

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות מציין כי: "מדד חודש מרץ עלה ב-0.6%, כך שבסיכום 12 החודשים האחרונים המדד עלה ב-0.2%. ליבת המדד (המדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות) דווקא ירד במרץ קלות ל-0.2%.

לדבריו: "המשך פתיחת המשק בשילוב עם העלייה החדה בשנה האחרונה במחירי הסחורות ובמחירי התובלה הימית, כמו גם המדדים הגבוהים עונתית בחודשים אפריל ומאי צפויים להוביל להמשך עלייה חדה יחסית במדד בחודשיים הקרובים. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי העלייה באינפלציה בסיכום שנת 2021 תהיה זמנית וכי בשנת 2022 האינפלציה בישראל תשוב ותתמתן עקב לחצים מחודשים לייסוף השקל, השיפורים הטכנולוגיים בעולם (המשפרים את הפריון של החברות) וההתייעלות התפעולית של החברות בענפים רבים בשנה האחרונה.

מנגד, "בצד הגורמים אשר ימתנו את האינפלציה בחודשים הקרובים, נציין את הירידה הצפויה במחירי הטיסות לחו"ל (ירידה חדה במחירי הטיסות לארה"ב בחודשים הקרובים), אך עדיין לא ברור מתי הלמ"ס תשוב למדוד את רכיב זה שנמדד לאחרונה בפברואר 2020".

הפועלים: האינפלציה תגיע גם ל-1%

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים אומר כי "עליית המדד הושפעה בעיקר מגורמים עונתיים ומהתייקרות הדלקים. סעיף ריהוט וציוד לבית עלה החודש ב 0.8% ככל הנראה בהשפעת עליית מחירי ההובלה בעולם. מחירי הארחה, נופש וטיולים עלו ב 9.7% כתוצאה מפתיחת המשק. 

"מדדי המחירים של החודשים האחרונים, כמו גם אלו שיבואו בחודשים הבאים, מהווים תיקון לירידות המחירים של תקופות הסגרים בשנה שעברה. האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים עדיין נמוכה ועומדת על 0.2%. שיעור זה צפוי לטפס בקצב מהיר בחודשים הקרובים ולהגיע לכדי 1% תוך מספר חודשים".

ואילו בלידר שוקי הון סבורים כי האינפלציה תעלה אף יותר:

הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ אומר כי "אומנם מדד מרץ עלה מעט מעל הציפיות המוקדמות אך ניתוח מעמיק של המדד מצביע על התמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה. אינפלציית הליבה (המדד ללא סעיפי אנרגיה ופירות וירקות) התמתנה ל-0.2% ב-12 החודשים האחרונים מ-0.3% לפני חודש כאשר הסעיף הבולט (והחשוב): מחירי השכירות בחוזים מתחדשים התמתנו ל-1% שנה אחורה מ-1.5%. הפתעה כלפי מעלה במדד נבעה מעלייה חדה במחירי ההלבשה בשיעור של 4.6% (חזינו 2.2%), סעיף מאד תנודתי כאשר עלייה מעט גבוהה במרץ צפויה לבוא על חשבון החודשים הקרובים.

קיראו עוד ב"בארץ"

לדבריו, "מעודד לראות שמחירי ציוד חשמלי לבית ירד ב-0.1%, סעיף אשר עלה בצורה חדה בחודשיים האחרונים על רקע התייקרות מחירי הסחורות והמשלוחים. סעיף הבראה ונופש עלה ב-9.7%, בהתאם בתחזית שלנו, בעיקר על רקע תופעת "הביקוש הכבוש". כצפוי, מסיבות ואירועים עלו ב- 3.7%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אולי מספיק עם ההפחדות שלכם??!! (ל"ת)
    אולי מספיק 16/04/2021 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חיים 16/04/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה כבר קורת איפשר לעצור אותה אם קריסת הדולר אנשים פה יוכלו חרה לעוד הרבה שנים היה פה דורות אבודים לעוד שנים רבות
  • 7.
    עתיד בא 15/04/2021 16:02
    הגב לתגובה זו
    ללא מעמ
  • 6.
    אזרח 15/04/2021 09:28
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2010 אני ומשפחתי ( 4 נפשות ) עם 10K שרדנו , היום עם 20K ולא מצליחים לגמור את החודש ,והאינפלציה בעשור 0% , מ ו ז ר !
  • 5.
    הדולר והאינפלציה התחזקו משמעותית בשנה הבאה. (ל"ת)
    כלכלן 15/04/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוזרים לנגידי השקר 14/04/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
    של נכסים
  • 3.
    אחד שזוכר 14/04/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
    לפני המון שנים מחירי הדירות היוו חלק מהמדד. מאז שנתון זה לא כלול בחישוב המדד השינויים הם יחסית קטנים וכמעט לא משמעותיים. אבל...... אנשים צריכים דירה לגור בה וזו ההוצאה הגדולה ביותר. לכן כל ה"התרגשות" סביב המדד אינה במקומה וצריך להתייחס ברצינות לעליית מחירי הדירות.
  • 2.
    חלוקים??? חחחחח (ל"ת)
    מה לא ברור? 14/04/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 14/04/2021 18:02
    הגב לתגובה זו
    הסברנו לכם הרבה מאד פעמים שאין עליית מדד ואין אינפלציה בישראל כי כל מוצר שעולה לא ניכנס לתחשיב המדד מתי תתחילו להבין זאת
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.