רואים את האור בקצה המנהרה: אלו דברים למדנו מהקורונה?
אם לא תהיה הפתעה בלתי צפויה בדמות וריאנט או מוטציה יוצאי דופן, נראה שהחלק הרפואי של משבר הקורונה בישראל נמצא בישורת האחרונה שלו. אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה ואפילו מלאי אמונה בכך שהפעם האור המתקרב הוא לא הרכבת שבאה ממול, אלא החזרה המסתמנת לשגרה שכל כך התגעגענו אליה.
גם אם הקורונה תלווה אותנו עוד שנים, כולל הצורך להתחסן מדי שנה, הרי שלפחות נעבור ממצב בו אנו בעיקר מגיבים, למצב בו אנחנו יוזמים ומנהלים את המשבר. התפנית בפן הרפואי תאפשר לנו לחשוב באמת ולעומק על ההיבטים הכלכליים שחוללה הקורונה. המשק הישראלי נכנס למשבר הקורונה עם נתוני מאקרו מצוינים אבל לצד זה, ישראל הפכה למדינת אוברדראפט. תרבות הצריכה הפיננסית כללה ועודנה כוללת פעולות כמו הלוואה לכל מטרה שהכניסה משקי בית, אפילו ממעמד הביניים האמיד יותר, לחובות כבדים על חשבון תרבות פנאי מפותחת. באופן כללי ניתן לומר שהמאזן בין ה"כאן ועכשיו" לבין התכנון לטווח הארוך נטה בבירור לטובת הטווח הקצר.
קל להאשים את האופי הישראלי בתרבות האוברדראפט, אך להגנתו של הצרכן הישראלי חשוב לומר שהתרבות הזאת תודלקה באמצעות העדר חינוך פיננסי מספק מצד המדינה, כזה שמתחיל כבר בגיל בית הספר, לצד ארגונים עסקיים שעבורם הגדלת ההוצאות הצרכניות, גם על חשבון האוברדראפט, פרושה גידול משמעותי בהכנסות.
משקי הבית נכנסו למשבר הקורונה כאשר חלקם הגדול כבר נמצא "על הקצה" מבחינה כלכלית. התופעה הזאת העצימה את הפגיעה שהם חוו וקיצרה את אורך הרוח שלהם – הפיזי והמנטלי. בהיבט הפיננסי, הצרכן הישראלי, במידה רבה לא באשמתו, לא היה מוכן ל"מגה אירוע" כמו הקורונה.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם יש משהו חיובי שנוכל לקחת איתנו הלאה מהמשבר הנוראי הזה, הרי שזה הרצון והיכולת של כולנו להביט ולתכנן לטווחים ארוכים. לנהל את משק הבית שלנו, גם מתוך הכרה בכך שהכנסות והוצאות אינם תמיד מיוצגים על ידי גרפים לינאריים קשיחים ושעל כולנו לתכנן ולנסות להתכונן גם ליום סגריר.
לצד הפסיביות שגילו חלק מהרגולטורים בעבר כלפי תרבות האוברדראפט הישראלית, חשוב לזכור שהרגולטור הישראלי ידע לייצר לאורך השנים מוצרי חיסכון רבים ומגוונים – קרן ההשתלמות, קופת גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה וקופת הגמל להשקעה הן המצאות ישראליות שמאפשרות לכולנו להנות מיתרונות מיסוי משמעותיים ומניהול חכם של החיסכון שלנו. לצידם עומדים גם כמובן התיקים המנוהלים, פוליסות החיסכון ואפילו הפק"מ הקלאסי. מגוון האפשרויות לחיסכון ארוך טווח הוא רחב ומקיף וכדאי לכולנו ללמוד, להכיר, להשתמש ובעיקר – "להחליף דיסקט", לאפסן את הטווח הקצר ולהתחיל לחשוב ולתכנן לטווח הארוך.
לצד כל אלה, חשוב להזכיר ולהעלות שוב את האתגר שצפוי לכולנו בגיל הפרישה. אתגר שנשכח מעט בשנה האחרונה. איש אינו חושד בכך שהאתגר הזה נפתר מעצמו רק בגלל שהוא נדחק מסדר היום כתוצאה מהאתגרים היומיומיים שסיפק לנו הווירוס הזה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
אם נפשט את הדברים נוכל לומר בקצרה שמי שיסתמך בעת הפרישה רק על קצבאות מהמדינה ועל הקצבה החודשית שנובעת מהחיסכון הפנסיוני שלו, ייאלץ לחוות ירידה ברמת החיים בהגיעו לגיל הפרישה. הדרך להתמודד עם האתגר הזה היא לתכנן קדימה ולהשתמש במגוון הכלים הקיים. לצורך העניין, הפקדה חודשית לקופת גמל להשקעה עד גיל הפרישה יכולה להעניק לנו סכום הוני (או קצבה, אם נבחר בכך) לא מבוטל בגיל הפרישה. שמירה על קרנות ההשתלמות שלנו, למרות הפיתוי לפדות אותן כאשר הכסף כבר נזיל, תאפשר לנו לשמור על רמת החיים שלנו ואפילו לשדרג אותה בהגיענו לגיל השלישי שהפך להיות משמעותי מאוד וטומן בחובו תרבות פנאי ענפה שכולנו נרצה להנות ממנה.
מטעמה של המדינה, חשוב שהיא תיקח חלק פעיל בחינוך הפיננסי כבר מגילאים נמוכים. זה לא תפקידם של הבנקים, חברות האשראי ובתי ההשקעות. כל אלה יכולים ואף רצוי שייקחו בכך חלק, אבל על כיסא הנהג חייבת לשבת מדינת ישראל. בתי הספר צריכים להיות המוקד לפעילות הזאת – גם בצורת שיעורי העשרה לתלמידים וגם בצורת סדנאות העשרה ומתן כלי עבודה לניהול תקציב משפחתי להורים.
משבר הקורונה הוא כנראה משבר של פעם בעשרות שנים (וחשוב לזכור שגם המשברים שנרשמו ב 2000 ו 2008 היו משמעותיים מאוד), אבל החיים עצמם וכמובן שגם שוק ההון עצמו מלאים במהמורות. לפעמים כל ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא נקודת הראות והיכולת לתכנן קדימה. איש אינו יודע מתי יהיה המשבר הבא, אבל מי שידע לתכנן נכון ולהביט לטווח הארוך יגיע אליו מוכן יותר ופגיע פחות.
הכותב הוא סמנכ"ל בבית ההשקעות ילין לפידות
- 2.מקס 19/03/2021 08:58הגב לתגובה זולאור התנהלות הממשלה במשבר האור בקצה המנהרה הוא כן האור של רכבת ועוד איזה רכבת שתדרוס לא רק אותנו אלא גם את כל המדינה מאה ותשעים מילארד שקל , אלוהים ישמור.
- 1.חינוך פיננסי כבר בבית הספר (ל"ת)מיכאל 10/03/2021 08:47הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
