נפילת רקטה פיצוץ
צילום: דוברות המשטרה

נזקי הרקטות - את מי אפשר לתבוע? ומתי?

ישראל גרטי, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח עונה על השאלות הבוערות בנושאי הביטוח לנוכח המצב הביטחוני
ערן סוקול | (1)

הבורסה המקומית הגיבה באדישות יחסית לירי הטילים, כאשר המדד המוביל - ת"א 35 ירד היום ב-0.1% בלבד. מי שבכל זאת נסחר בירידות שערים יחסית חזקות נוכח המצב הביטחוני, היו מניות חברות הביטוח, אשר ירדו עד 1.3%, למרות שאת מרבית הנזק משלם "מס רכוש".

איידיאיי ביטוח -0.61% הפניקס 2.64% הראל השקעות 1.63% כלל עסקי ביטוח 1.06% מגדל ביטוח 4.49% מנורה מב החז 2.36%

לשכת סוכני הביטוח מפרסמת הערב מדריך שאלות ותשובות. סוכן הביטוח, ישראל גרטי, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח עונה על השאלות הבוערות בנושאי הביטוח לנוכח המצב הביטחוני.

כשנגרם נזק לרכוש עקב נפילת רקטה, את מי עליי לתבוע?

חברות הביטוח ככלל מחריגות נזק לרכוש המבוטח בביטוח דירה מבנה ותכולה ובביטוח רכב עקב נזקי טרור. לכן יש לפנות בתביעה לפיצוי למס רכוש. הפיצוי שניתן על ידי מס רכוש אינו בעבור כל הנזק שנגרם.

הפיצוי משולם לפי דרגות שניתן לצפות בהן באתר האינטרנט של מס רכוש. יש לציין כי בחלק מחברות הביטוח ניתן להרחיב את הכיסוי כך שחברת הביטוח תשלם את הפרש הנזק שלא מכוסה בכיסוי הביטוחי של מס רכוש.

מה לגבי פיצוי באשר לתכולת הדירה שלי?

בכל הנוגע לתכולת דירה ישנן תקרות שנקבעו ומופיעות באתר האינטרנט של מס רכוש. כאשר הפיצוי נמדד לפי מספר הנפשות בבית. הפיצוי על התכולה הוא חלקי ביותר ומי שרוצה לקבל פיצוי אמיתי, צריך לגשת למשרדי מס רכוש לפני המלחמה ולהרחיב את הכיסוי שלהם תמורת פרמיה.

מה לגבי הפגיעה במבנה וההרס שנגרם לו?

לגבי ביטוח המבנה, המודל שגובש פותר את הבעיה כך: מס רכוש שולח קבלנים מטעמו שמחזירים את המבנה למצבו טרום הפגיעה.

מה לגבי פיצוי על נזקים עקיפים?

נזקים שנגרמו באופן עקיף (אובדן רווחים לעסק, למשל) - ככלל המדינה לא מפצה על נזקים עקיפים בשל פגיעה ברכוש. לכן, לעסקים כדאי מאוד לרכוש כיסוי טרור בחברת ביטוח. מדובר בכיסוי שמכסה גם את הנזקים הישירים וגם את העקיפים שנוצרים במצבים מעין אלה. למשל כיסוי כזה יכול לכסות על אובדן רווחים עד להשבת העסק לקדמותו. עניין שהוא מאוד רלוונטי למשל כמו למפעל הצעצועים שנשרף היום בשדרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

האוטו חטף פגיעה ישירה מרקטה, מה לעשות?

כשנגרם נזק לרכבים יש לפנות לשמאי מס רכוש ולדווח על הפגיעה. השמאי מאשר את הנזק ואז ניתן לתקנו.

תוך כמה זמן אקבל את הפיצוי שמגיע לי ממס רכוש?

בתביעות בהיקפים כספיים קטנים, מדובר בדרך כלל במספר שבועות. בתביעות מורכבות יותר, ככאלה שקשורות בדרך כלל לעסקים, ובמקרים רלוונטיים - לחקלאים בדרום, מדובר בפרקי זמן ארוכים הרבה יותר. לעיתים, לצערנו, תביעות מעין אלה עלולות לקחת גם שנה ויותר.

כיצד מבוצע הליך הפיצוי לעסק?

פיצוי העסק היינו על פי הנזקים הפיזיים בהתאם להערכת שמאי. באובדן מלאי כתוצאה מפגיעה יפוצה בעל העסק במחיר עלות, ויהיה עליו להציג קבלות ואישורים על העלות ששילם.

אם הפגיעה מערבת את מס רכוש, עדיין כדאי לפנות לסוכן הביטוח שלי?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איילה 13/11/2019 13:51
    הגב לתגובה זו
    מעניין למה לפני בחירות פתאום יש טילים על הדרום תחשבו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.