נזקי הרקטות - את מי אפשר לתבוע? ומתי?
הבורסה המקומית הגיבה באדישות יחסית לירי הטילים, כאשר המדד המוביל - ת"א 35 ירד היום ב-0.1% בלבד. מי שבכל זאת נסחר בירידות שערים יחסית חזקות נוכח המצב הביטחוני, היו מניות חברות הביטוח, אשר ירדו עד 1.3%, למרות שאת מרבית הנזק משלם "מס רכוש".
איידיאיי ביטוח -0.62% הפניקס -1.09% הראל השקעות -2.61% כלל עסקי ביטוח -1.5% מגדל ביטוח -2.19% מנורה מב החז -1.99%
לשכת סוכני הביטוח מפרסמת הערב מדריך שאלות ותשובות. סוכן הביטוח, ישראל גרטי, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח עונה על השאלות הבוערות בנושאי הביטוח לנוכח המצב הביטחוני.
כשנגרם נזק לרכוש עקב נפילת רקטה, את מי עליי לתבוע?
חברות הביטוח ככלל מחריגות נזק לרכוש המבוטח בביטוח דירה מבנה ותכולה ובביטוח רכב עקב נזקי טרור. לכן יש לפנות בתביעה לפיצוי למס רכוש. הפיצוי שניתן על ידי מס רכוש אינו בעבור כל הנזק שנגרם.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיצוי משולם לפי דרגות שניתן לצפות בהן באתר האינטרנט של מס רכוש. יש לציין כי בחלק מחברות הביטוח ניתן להרחיב את הכיסוי כך שחברת הביטוח תשלם את הפרש הנזק שלא מכוסה בכיסוי הביטוחי של מס רכוש.
מה לגבי פיצוי באשר לתכולת הדירה שלי?
בכל הנוגע לתכולת דירה ישנן תקרות שנקבעו ומופיעות באתר האינטרנט של מס רכוש. כאשר הפיצוי נמדד לפי מספר הנפשות בבית. הפיצוי על התכולה הוא חלקי ביותר ומי שרוצה לקבל פיצוי אמיתי, צריך לגשת למשרדי מס רכוש לפני המלחמה ולהרחיב את הכיסוי שלהם תמורת פרמיה.
מה לגבי הפגיעה במבנה וההרס שנגרם לו?
לגבי ביטוח המבנה, המודל שגובש פותר את הבעיה כך: מס רכוש שולח קבלנים מטעמו שמחזירים את המבנה למצבו טרום הפגיעה.
מה לגבי פיצוי על נזקים עקיפים?
נזקים שנגרמו באופן עקיף (אובדן רווחים לעסק, למשל) - ככלל המדינה לא מפצה על נזקים עקיפים בשל פגיעה ברכוש. לכן, לעסקים כדאי מאוד לרכוש כיסוי טרור בחברת ביטוח. מדובר בכיסוי שמכסה גם את הנזקים הישירים וגם את העקיפים שנוצרים במצבים מעין אלה. למשל כיסוי כזה יכול לכסות על אובדן רווחים עד להשבת העסק לקדמותו. עניין שהוא מאוד רלוונטי למשל כמו למפעל הצעצועים שנשרף היום בשדרות.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
האוטו חטף פגיעה ישירה מרקטה, מה לעשות?
כשנגרם נזק לרכבים יש לפנות לשמאי מס רכוש ולדווח על הפגיעה. השמאי מאשר את הנזק ואז ניתן לתקנו.
תוך כמה זמן אקבל את הפיצוי שמגיע לי ממס רכוש?
בתביעות בהיקפים כספיים קטנים, מדובר בדרך כלל במספר שבועות. בתביעות מורכבות יותר, ככאלה שקשורות בדרך כלל לעסקים, ובמקרים רלוונטיים - לחקלאים בדרום, מדובר בפרקי זמן ארוכים הרבה יותר. לעיתים, לצערנו, תביעות מעין אלה עלולות לקחת גם שנה ויותר.
כיצד מבוצע הליך הפיצוי לעסק?
פיצוי העסק היינו על פי הנזקים הפיזיים בהתאם להערכת שמאי. באובדן מלאי כתוצאה מפגיעה יפוצה בעל העסק במחיר עלות, ויהיה עליו להציג קבלות ואישורים על העלות ששילם.
אם הפגיעה מערבת את מס רכוש, עדיין כדאי לפנות לסוכן הביטוח שלי?
- 1.איילה 13/11/2019 13:51הגב לתגובה זומעניין למה לפני בחירות פתאום יש טילים על הדרום תחשבו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
