רקטות הן אמצעי לחימה תלול מסלול המשמשות ארגונים וצבאות לתקיפת עומק, והן מהוות איום מרכזי על העורף הישראלי. ההתמודדות עימן מבוססת על מערכות יירוט, על מרחבים מוגנים ועל התרעה מוקדמת, ומחייבת השקעה תקציבית מתמשכת בפיתוח ובייצור אמצעי הגנה. לתעשיות הביטחוניות
הישראליות יש נתח משמעותי בשוק העולמי של רקטות, טילים ומערכות יירוט, והן חותמות על חוזי יצוא בהיקף של מאות מיליוני דולרים עם מדינות באירופה ובאסיה. מבחינה כלכלית פנימית, נזקי ירי לעורף מטופלים באמצעות מנגנון הפיצויים של מס רכוש וקרן הפיצויים, המכסה נזק ישיר
ובחלק מהמקרים גם נזק עקיף לעסקים בתעשייה הביטחונית ובענפים אחרים. פעילות זו מהווה נדבך מרכזי בייצוא התעשייה המקומית ומספקת תעסוקה לאלפי עובדים
במפעלים ובמרכזי הפיתוח בישראל.
אשקלון ומבקיעים נכנסו לרשימת יישובי הספר. המשמעות: התושבים יקבלו 100% פיצוי על נזק עקיף שנגרם בעקבות במלחמה. כרבע מהטילים עד כה שוגרו לעיר אשקלון; אבל מה הסוף עם זה? מה עם נתיבות ומה עם שורה של ישובים שהם גם בחזית; אולי פשוט לאשקלון יש ראש עיר חזק?