הטרדה מינית
צילום: Istock

לא הוכיחה שהוטרדה מינית - ותשלם הוצאות של 25 אלף שקל

העובדת הגישה תלונה על הטרדה מינית נגד המנכ"ל ואדם נוסף שהיה בקשרים עם החברה. מה קבע בית המשפט?

בית הדין הארצי לעבודה התיר את פרסומו של פסק דין שניתן בספטמבר האחרון על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א, במסגרתו התקבלה חלקית תביעה שהגישה סמנכ"לית שיווק בחברה בטענה כי הוטרדה מינית עשרות פעמים על ידי מנכ"ל החברה ואדם נוסף שהיה בקשרים עסקיים עם החברה. בסופו של דבר, התקבלו טענותיה להטרדה מצד אותו אדם נוסף ובשל הטיפול הלקוי תפוצה התובעת בסך 65 אלף שקל. עם זאת, מאחר שלא הוכחו טענותיה כלפי המנכ"ל – תשא התובעת בהוצאותיו בסך 25 אלף שקל.

התובעת הועסקה במשך כ-9 חודשים כסמנכ"לית שיווק בחברה פרטית העוסקת במתן ייעוץ, ליווי והקמת פרויקטים בארץ ובעולם. בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א טענה התובעת כי במהלך עבודתה בחברה חוותה שורת הטרדות מיניות מצד מנכ"ל החברה ואחד מבעליה, לרבות ניסיון אונס ומעשים מגונים.

לטענת התובעת, כבר עם תחילת עבודתה ניסה המנכ"ל לפתח עמה מערכת יחסים אינטימית, קרא לה בשמות חיבה והרבה לשוחח עמה על נושאים הנוגעים לעולמו ולעולמה הפרטי, תוך שהוא גורם לה לחוסר נוחות. בעניין זה תיארה התובעת אירועי הטרדה שחוותה כאשר שהתה עם המנכ"ל בביקור עסקי במדינה זרה, שכללו בין היתר התפארות בפניה על מעלליו המיניים, ניסיון לשכנע אותה לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים, דיבור באופן מבזה כלפי נשים והפניית שאלות בנוגע לעברה המיני. עוד טענה כי במספר רב של פעמים נהג המנכ"ל לחלוק עמה פרטים הנוגעים לבעיותיו במערכת היחסים עם אשתו ושיתף אותה במעלליו המיניים של מנכ"ל בחברה אחרת עמו ביקר במועדוני חשפנות.

באחד הימים, לטענת התובעת, בעת ששהתה עדיין במדינה הזרה, הכיר לה המנכ"ל אדם נוסף שהיה לדבריו "מישהו חשוב". אותו אדם אף הוא הטריד את התובעת, לטענתה, ואף ניסה לאנוס ולבצע בה מעשים מגונים. לטענת התובעת, לאחר שסיפרה למנכ"ל על ניסיון האונס הוא פטר אותה ולא טיפל בתלונתה כראוי. בתביעה עתרה התובעת לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה 120 אלף שקל בגין כל אחד מ-14 מקרי ההטרדה אותם פירטה בתביעתה.

השופטת מירב קליימן קבעה כי ניתן לראות באדם הנוסף שהטריד את התובעת כ"ממונה שאינו עובד" של החברה בה הועסקה, לאור הזיקה המהותית שלו למקום עבודתה של התובעת. בעניין זה, שוכנעה השופטת כי אותו אדם היה מעבר ללקוח/ספק של החברה, וכפועל יוצא לא יכול להיות חולק כי התובעת חוותה את ההטרדה המינית ב"מסגרת יחסי העבודה", בזמן העבודה ועל ידי מי ששותף לעסקיה של המעסיקה.

עוד שוכנעה השופטת, כי היה בידי החברה לטפל בתלונה של התובעת טוב יותר מהאופן בו טופלה בפועל, כשלכל הפחות ניתן היה למנוע את שהותה המשותפת של התובעת עם אותו אדם לאחר הדיווח מצדה, אך דבר זה לא נעשה. משכך, נקבע כי החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, וגם העובדה שלא היה בחברה מנגנון מסודר לבירור תלונה על הטרדה מינית – היה בה כדי להשפיע על אופן הטיפול בה. נוכח האמור, תשלם החברה לתובעת פיצוי על טיפולה הלקוי בתלונתה, בסך של 35 אלף שקלים.

מכאן, פנתה השופטת לבחון האם התובעת הוכיחה הטרדות מיניות מילוליות מצדו של המנכ"ל, והאם הוכחה סביבת עבודה המהווה "כר פורה" להטרדות מיניות. בעניין זה, ציינה השופטת כי הרושם שהתקבל הוא שהתובעת הקנתה לאירועי השימוש באלכוהול וסמים ממדים גדולים הרבה מעבר לעובדות שהוכחו בפועל. כך, התובעת לא הוכיחה שימוש בסמים וודאי לא כזה שהוביל לסביבת עבודה פוגענית.

קיראו עוד ב"בארץ"

אשר לטענות על הטרדה מינית מצד המנכ"ל, מצאה השופטת קשיים בגרסת התובעת ובעדותה, ולכן קבעה כי זו לא הרימה את הנטל הנדרש המוטל עליה להוכיח את שורת ההטרדות המיניות שנטענו ביחס למנכ"ל החברה.

לבסוף, קבעה השופטת כי החברה תשלם פיצוי נוסף לתובעת, בסך 30 אלף שקלים, בגין התנכלות אותה חוותה על רקע תלונתה בדבר הטרדה מינית. נקבע, כי עיון במכלול הראיות שהוצגו בהליך מוביל למסקנה כי אכן היה שינוי בהתנהלות בין התובעת למנכ"ל, שככל הנראה נגרם בעקבות רגשותיה של התובעת שנולדו כתוצאה מההטרדה שחוותה ומחוסר הטיפול שנדרש להבנתה. לדעת השופטת, לתובעת הייתה ציפייה סבירה כי לא תמצא תחת אותה קורת גג עם המטריד, אולם היעדר הטיפול בתלונה הביא או תרם ליצירת ה"קרעים" המקצועיים בין התובעת לנתבע והביא להתפטרותה בסופו של דבר.

לסיכום, החברה תשלם לתובעת פיצוי בסך 65 אלף שקלים. לאור סכום התביעה, כ-1.7 מיליון שקל, ומשהתביעה נגד המנכ"ל נדחתה, חויבה התובעת בהוצאותיו בסך של 25 אלף שקלים. התובעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד סיגל פעיל וזהר גיפס. החברה והמנכ"ל יוצגו על ידי עו"ד אילן סובל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    Sassi6 05/02/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    התקבלו טענותיה להטרדה מצד אותו אדם נוסף ובשל הטיפול הלקוי תפוצה התובעת בסך 65 אלף שקל.
  • 13.
    עידן הרדיפה המסוכן. גברים היזהרו זה גרוע ממוות. (ל"ת)
    תלונות הכזב הן 02/02/2019 19:45
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמרית 30/01/2019 17:29
    הגב לתגובה זו
    מתלננות שווא חייבות לשלם את מלוא המחיר
  • 11.
    איתן 29/01/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    נשים בסופו של דבר הן ז$$$ת. רוב הגברים הנשואים מכירים את התופעה שהאשה מתנה סקס בתמורה.
  • 10.
    יוני 29/01/2019 18:37
    הגב לתגובה זו
    לחייב נשים לפנות על הטרדה מינית מיד בקרות המקרה השני..לאחר שהזכיר את המטריד. במקביל לחוק הזנות להפוך הצעות מיניות של נשים למעסיקים לעבירה פלילית
  • 9.
    ישראלי 2 29/01/2019 08:34
    הגב לתגובה זו
    בכל עניין שהוא, בעבודה, במערכת יחסים שלא הלכה לפי הציפיות שלה וכו'- יכולה להגיש תביעה, וממש להרוס לך את החיים. הסביבה והתקשורת צמאי דם בהקשר הזה, וישר מתנפלים על הגבר. "הרי אישה לא תגיד סתם". בן אדם שיודע שיכול בקלות להשיג סכומי כסף גבוהים או נקמה- בקלות יכול להתפתות להגיש תביעה כזו. במקרה שלנו- אישה. מפחיד!!!!
  • 8.
    רשום שהיא פוטרה לאחר שהתלוננה ובסוף שהתפטרה בעצמה (ל"ת)
    מה נסגר אתכם? 27/01/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראלי 24/01/2019 13:13
    הגב לתגובה זו
    שמתפתחת פה בעידוד התיקשורת שנשלטת על ידי פמינאציות מרושעות
  • 6.
    Its about time (ל"ת)
    Enough is enough 24/01/2019 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יויו 24/01/2019 12:31
    הגב לתגובה זו
    למה זה טוב .למשוך את הגבר אבל שהגבר מנסה להתחיל אז הן מחפסות את ההתרדה .
  • 4.
    אלי 24/01/2019 12:27
    הגב לתגובה זו
    את הגבר הישראלי כי הוא ידוע כטמבל חרמן. ולכן הן מוצצות ומוציאת לגבר את הנשמה וכסף. ומה עדיף לברוח מאישה ישראלית. לא להיתעסק איתם.
  • 3.
    k 24/01/2019 11:50
    הגב לתגובה זו
    כל ק"ח של בחורה לפח
  • מורי קדימה 07/02/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    האנקדוטה בכתבה אינה מכשירה את ההתנהגות העבריינית שלך. מאחל לך שהצוות שלך יחווה ירידה בתפוקה בעקבות ירידה במורל בגלל חוסר איזון באווירה רווית טסטוסטורון.
  • 2.
    יעקב 24/01/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
    יש נשים שהם נחשיות שכל המטרה הינה רק כסף ועוד כסף בימנו צריך לפקוח 10 עינים זכית במישהיא טובה אשרך לא זכית אתה מסכן
  • 1.
    אחלה דרך להרוויח עוד קצת כסף על הדרך (ל"ת)
    אנה פנינו 24/01/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ויזות זהב הופכות מפריבילגיה נגישה למוצר מפוקח, עם עלייה של 20% במחירים הממוצעים ב-2025. בעידן של מלחמות סחר וחוסר יציבות, הן משמשות כ"ביטוח" - 60% מהמשקיעים מציינים סיכוני גיאופוליטיקה כמניע עיקרי. אולם, לחץ בינלאומי ימשיך לצמצם תוכניות: האו"ם דן ברגולציה גלובלית ב-2026, והאיחוד האירופי מתכנן איסור מוחלט על CBI. עבור משקיעים, ההמלצה: להתמקד בתוכניות יציבות כמו יוון או UAE, שמציעות תשואה של 4%-6% על השקעות. השוק יישאר פעיל, אך ידרוש תכנון מדויק יותר - בין כסף, גבולות ופוליטיקה.


ויזת זהב - שאלות ותשובות


מהי ויזת זהב?

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזת זהב היא תוכנית תושבות בהשקעה שמאפשרת לזרים אמידים להשיג סטטוס תושב במדינה בתמורה להשקעה כספית, כמו רכישת נדל"ן או תרומה לקרנות. היא כוללת גישה לניידות, חינוך ובריאות, ללא דרישת מגורים קבועים ברוב המקרים. ב-2025, השוק כולל כ-30 תוכניות פעילות, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר.

מה ההבדל בין ויזת זהב לדרכון זהב?

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.

ויזת זהב מעניקה תושבות זמנית או קבועה, בעוד דרכון זהב נותן אזרחות מלאה עם זכויות כמו הצבעה ודרכון. ויזה מתקצרת ל-5-10 שנים, דרכון - לכל החיים. דרכונים זמינים בעיקר בקריביים, עם השקעה מ-150 אלף דולר, ומאפשרים כניסה ל-150 מדינות ומעלה ללא ויזה.


אילו מדינות מציעות ויזת זהב ב-2025?

מהי ויזת זהב


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"