היום (ג') חושף מבקר המדינה דו"ח על ליקויים מהותיים בהתנהלות הקבינט המדיני בטחוני, שהעומד בראשו הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כמו כן, המבקר טוען לליקויים משמעותיים בהתמודדות של צה"ל עם איום המנהרות בכל המישורים מהמודיעיני ועד הטכנולוגי. 

לטענת המבקר השרים בקבינט לא קיבלו מידע מספק ועל כן לא היה תהליך תקין של קבלת החלטות: "בביקורת נמצא שמידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות - דוגמת מידע על פעילות עוינת משמעותית ואסטרטגית שעמדה לצאת מרצועת עזה לעבר ישראל, על פערי מודיעין משמעותיים שהיו אז בגזרת רצועת עזה ועל מגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה - לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע "צוק איתן". זאת אף על פי שמידע זה עמד לרשותם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון לשעבר וכן הרמטכ"ל לשעבר וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר וראש שב"כ לשעבר".

איום המנהרות הוגדר כאסטרטגי אבל לא פורט אודותיו והשרים גם  לא ממש התעניינו: עוד נמצא, כי איום המנהרות מרצועת עזה, שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר הגדירו אותו כאסטרטגי וכמשמעותי ביותר, לא הוצג לקבינט במפורט אלא באמירות כלליות ומעטות בלבד, שלא היה בהן כדי להביא את חומרת האיום והיקפו למודעות יתר שרי הקבינט, ורק בשילוב הדברים שנמסרו בדיון הקבינט ב-30.6.14 ובדיון הקבינט בתחילת יולי 2014 ניתן היה להבין את מהותו של האיום".

עוד נמצא, שכאשר נזכר איום המנהרות בדיוני הקבינט, כאמור, "שרי הקבינט לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע לנושא אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את ההיערכות לטיפול באיום. ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה, שצפוי היה שיידרשו במסגרת תמרון ברצועת עזה - תמרון שהיה בבחינת הזדמנות לטפל באיום, שלא היה לו פתרונות אחרים יעילים דיים בעת ההיא".

• ישראל צריכה עצבים מברזל: מה הפתרון להתשת חמאס וחיסול המנהרות?
• השר ליברמן על איום המנהרות: "מקווה שיהפוך לנחלת העבר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בביקורת נמצא כי ממועד כינונו של הקבינט, ובמשך כשנה, הקבינט לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. "כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל, כדי לחפש דרכים למניעת הסלמה אפשרית". 

המבקר טוען כי קביעת היעדים האסטרטגיים, שנעשתה לאחר שצה"ל כבר הציג לקבינט את התכניות המבצעיות לרצועת עזה, הביאה לכך "שצה"ל נדרש לקבוע לעצמו את יעדיו ולהכין תכניות אופרטיביות שאינן נגזרות מיעדים של הדרג המדיני בנוגע לרצועת עזה אלא מיעדים שקבע צה"ל לעצמו. משכך, הדיון בקביעת יעדי הדרג המדיני והאסטרטגיה שלו בנוגע לרצועת עזה, לאחר שכבר אושרו התכניות המבצעיות לעזה, מהווה ליקוי, שכן הוא חורג מן הסדר הנכון של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים אלה".

על פי הדו"ח לא הייתה תפיסה מבצעית שתייצר מוכנות ללחימה במנהרות במהלך מבצע 'צוק איתן' וזאת על אף שהאיום היה ידוע כבר בשנת 2008. כך נכתב בדו"ח: "הביקורת העלתה היעדרה של תפיסה מבצעית מטכ"לית בנושא איום המנהרות - איום שהוגדר כאסטרטגי פעמים רבות מאז שנת 2008 על ידי גורמים רבים בדרג המדיני והצבאי, לרבות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל".

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

"למרות העיסוק באיום המנהרות מאז מבצע 'עופרת יצוקה', למרות הידע והניסיון שנצבר בנוגע לקיומן של המנהרות ההתקפיות החודרות לשטחנו והמנהרות ההגנתיות ברצועת עזה, ולמרות הסבירות הגבוהה לסבב לחימה נוסף בתוך רצועת עזה, לא היה בידי הכוחות הלוחמים, שנתנו מענה בעיקר להגנה ולביטחון שדה, מענה התקפי למצב שבו יידרשו לתמרן בשטח לחימה רווי מנהרות ברצועת עזה במקרה של לחימה, ולהתמודד אתן", נכתב בדו"ח. 

"בפועל, לא נעשה תהליך מבצעי שלם, ולא הייתה בידי צה"ל תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה. כאשר החל כבר תכנון מבצעי שכזה, הוא החל זמן קצר ביותר לפני תחילת מבצע "צוק איתן", וחלק מהחטיבות שלחמו במבצע קיבלו את התכנית או השלימו את ההכנות לתכנית רק תוך כדי המבצע. הפצת תכנית מבצעית במועד כה מאוחר פגעה משמעותית בתהליך התכנון המבצעי של הכוחות שלקחו חלק בלחימה ובהכנותיהם לקראתה, דבר שהשפיע על יכולתם להוציא לפועל את הפקודה שניתנה להם, ולהשיג בהתאם לה את ההישג הנדרש מהם". 

מ-2008 יודעים על המנהרות ועד מבצע צוק איתן ב-2014 לא התכוננו לכך

המבקר מפרט כיצד כלל זרועות הצבא לא נערכו לאיום המנהרות ועדיין היו צריכים לפעול מבצעית בשטח: "בתקופה מאז 2008 ועד למבצע "צוק איתן" לא הכשירה זרוע היבשה, לא אימנה ולא ציידה את כוחות היבשה - הן את היחידות הייעודיות והן את חטיבות החי"ר והשריון - באופן שיאפשר להם להתמודד בהצלחה עם איום המנהרות, והביאה לכך שכוחות אלה נאלצו להתמודד עם האיום ללא שהוכנו לכך ביסודיות". 

לטענת המבקר חיל האוויר כבר שנים מתאמן להתמודד עם איומים אחרים ועל כן לא היה ערוך ללחימה במנהרות ועדיין ביצע תקיפות עם יכולת מצומצמת ביותר: "חיל האוויר בונה את כוחו במשך השנים להתמודד עם מנהרות מסוג אחר מאלה הקיימות ברצועת עזה, ולא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות ברצועה, בדגש על המנהרות ההתקפיות. עם זאת, במהלך מבצע 'צוק איתן' נדרש חיל האוויר לפעול כנגד המנהרות ברצועת עזה, ומצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות. המצב שבו כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקשו לבצע את משימתם עקב תקיפות חיל האוויר, מצביע אף הוא על ליקויים בבניין הכוח של חיל האוויר ובתיאום שלו עם כוחות היבשה לצורך ההתמודדות עם האיום". 

מבקר המדינה כשעה בטרם פרסום הדו"ח שיגר התייחסות לכל המתנגדים לביקורת שערך ופרסומה: "גם המבוקרים יודעים היטב, כי הביקורת נעשתה בהתאם לחוק, על ידי צוותי ביקורת מיומנים ומקצועיים - באמינות, ביסודיות וללא כל משוא פנים. ולמרות זאת מוסד מבקר המדינה ומבקר המדינה עצמו, נתונים בתקופה האחרונה במתקפות וניסיונות לדה לגיטימציה, בעיקר מצד המערכת הפוליטית, שנועדו כנראה להרתיע את מוסד המבקר ולפגוע במעמדו כפי שהוגדר בחוק יסוד.