דו"ח המבקר: ביקורת חריפה על הקבינט והתמודדות עם איום המנהרות

מערכת Bizportal | (1)

היום (ג') חושף מבקר המדינה דו"ח על ליקויים מהותיים בהתנהלות הקבינט המדיני בטחוני, שהעומד בראשו הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כמו כן, המבקר טוען לליקויים משמעותיים בהתמודדות של צה"ל עם איום המנהרות בכל המישורים מהמודיעיני ועד הטכנולוגי. 

לטענת המבקר השרים בקבינט לא קיבלו מידע מספק ועל כן לא היה תהליך תקין של קבלת החלטות: "בביקורת נמצא שמידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות - דוגמת מידע על פעילות עוינת משמעותית ואסטרטגית שעמדה לצאת מרצועת עזה לעבר ישראל, על פערי מודיעין משמעותיים שהיו אז בגזרת רצועת עזה ועל מגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה - לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע "צוק איתן". זאת אף על פי שמידע זה עמד לרשותם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון לשעבר וכן הרמטכ"ל לשעבר וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר וראש שב"כ לשעבר".

איום המנהרות הוגדר כאסטרטגי אבל לא פורט אודותיו והשרים גם  לא ממש התעניינו: עוד נמצא, כי איום המנהרות מרצועת עזה, שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר הגדירו אותו כאסטרטגי וכמשמעותי ביותר, לא הוצג לקבינט במפורט אלא באמירות כלליות ומעטות בלבד, שלא היה בהן כדי להביא את חומרת האיום והיקפו למודעות יתר שרי הקבינט, ורק בשילוב הדברים שנמסרו בדיון הקבינט ב-30.6.14 ובדיון הקבינט בתחילת יולי 2014 ניתן היה להבין את מהותו של האיום".

עוד נמצא, שכאשר נזכר איום המנהרות בדיוני הקבינט, כאמור, "שרי הקבינט לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע לנושא אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את ההיערכות לטיפול באיום. ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה, שצפוי היה שיידרשו במסגרת תמרון ברצועת עזה - תמרון שהיה בבחינת הזדמנות לטפל באיום, שלא היה לו פתרונות אחרים יעילים דיים בעת ההיא".

בביקורת נמצא כי ממועד כינונו של הקבינט, ובמשך כשנה, הקבינט לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. "כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל, כדי לחפש דרכים למניעת הסלמה אפשרית". 

המבקר טוען כי קביעת היעדים האסטרטגיים, שנעשתה לאחר שצה"ל כבר הציג לקבינט את התכניות המבצעיות לרצועת עזה, הביאה לכך "שצה"ל נדרש לקבוע לעצמו את יעדיו ולהכין תכניות אופרטיביות שאינן נגזרות מיעדים של הדרג המדיני בנוגע לרצועת עזה אלא מיעדים שקבע צה"ל לעצמו. משכך, הדיון בקביעת יעדי הדרג המדיני והאסטרטגיה שלו בנוגע לרצועת עזה, לאחר שכבר אושרו התכניות המבצעיות לעזה, מהווה ליקוי, שכן הוא חורג מן הסדר הנכון של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים אלה".

על פי הדו"ח לא הייתה תפיסה מבצעית שתייצר מוכנות ללחימה במנהרות במהלך מבצע 'צוק איתן' וזאת על אף שהאיום היה ידוע כבר בשנת 2008. כך נכתב בדו"ח: "הביקורת העלתה היעדרה של תפיסה מבצעית מטכ"לית בנושא איום המנהרות - איום שהוגדר כאסטרטגי פעמים רבות מאז שנת 2008 על ידי גורמים רבים בדרג המדיני והצבאי, לרבות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל".

קיראו עוד ב"בארץ"

"למרות העיסוק באיום המנהרות מאז מבצע 'עופרת יצוקה', למרות הידע והניסיון שנצבר בנוגע לקיומן של המנהרות ההתקפיות החודרות לשטחנו והמנהרות ההגנתיות ברצועת עזה, ולמרות הסבירות הגבוהה לסבב לחימה נוסף בתוך רצועת עזה, לא היה בידי הכוחות הלוחמים, שנתנו מענה בעיקר להגנה ולביטחון שדה, מענה התקפי למצב שבו יידרשו לתמרן בשטח לחימה רווי מנהרות ברצועת עזה במקרה של לחימה, ולהתמודד אתן", נכתב בדו"ח. 

"בפועל, לא נעשה תהליך מבצעי שלם, ולא הייתה בידי צה"ל תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה. כאשר החל כבר תכנון מבצעי שכזה, הוא החל זמן קצר ביותר לפני תחילת מבצע "צוק איתן", וחלק מהחטיבות שלחמו במבצע קיבלו את התכנית או השלימו את ההכנות לתכנית רק תוך כדי המבצע. הפצת תכנית מבצעית במועד כה מאוחר פגעה משמעותית בתהליך התכנון המבצעי של הכוחות שלקחו חלק בלחימה ובהכנותיהם לקראתה, דבר שהשפיע על יכולתם להוציא לפועל את הפקודה שניתנה להם, ולהשיג בהתאם לה את ההישג הנדרש מהם". 

מ-2008 יודעים על המנהרות ועד מבצע צוק איתן ב-2014 לא התכוננו לכך

המבקר מפרט כיצד כלל זרועות הצבא לא נערכו לאיום המנהרות ועדיין היו צריכים לפעול מבצעית בשטח: "בתקופה מאז 2008 ועד למבצע "צוק איתן" לא הכשירה זרוע היבשה, לא אימנה ולא ציידה את כוחות היבשה - הן את היחידות הייעודיות והן את חטיבות החי"ר והשריון - באופן שיאפשר להם להתמודד בהצלחה עם איום המנהרות, והביאה לכך שכוחות אלה נאלצו להתמודד עם האיום ללא שהוכנו לכך ביסודיות". 

לטענת המבקר חיל האוויר כבר שנים מתאמן להתמודד עם איומים אחרים ועל כן לא היה ערוך ללחימה במנהרות ועדיין ביצע תקיפות עם יכולת מצומצמת ביותר: "חיל האוויר בונה את כוחו במשך השנים להתמודד עם מנהרות מסוג אחר מאלה הקיימות ברצועת עזה, ולא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות ברצועה, בדגש על המנהרות ההתקפיות. עם זאת, במהלך מבצע 'צוק איתן' נדרש חיל האוויר לפעול כנגד המנהרות ברצועת עזה, ומצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות. המצב שבו כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקשו לבצע את משימתם עקב תקיפות חיל האוויר, מצביע אף הוא על ליקויים בבניין הכוח של חיל האוויר ובתיאום שלו עם כוחות היבשה לצורך ההתמודדות עם האיום". 

מבקר המדינה כשעה בטרם פרסום הדו"ח שיגר התייחסות לכל המתנגדים לביקורת שערך ופרסומה: "גם המבוקרים יודעים היטב, כי הביקורת נעשתה בהתאם לחוק, על ידי צוותי ביקורת מיומנים ומקצועיים - באמינות, ביסודיות וללא כל משוא פנים. ולמרות זאת מוסד מבקר המדינה ומבקר המדינה עצמו, נתונים בתקופה האחרונה במתקפות וניסיונות לדה לגיטימציה, בעיקר מצד המערכת הפוליטית, שנועדו כנראה להרתיע את מוסד המבקר ולפגוע במעמדו כפי שהוגדר בחוק יסוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבשלום חום 04/03/2017 14:31
    הגב לתגובה זו
    שייתן את דעתו בזמן אמת. שיהיה אחראי על התוצאות. כולו פקידון שמייעץ בדיעבד. בטיפשות ומשרת ארגוני סמול שונאי המגזר היהודי!!
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.