פטור ממכרז, כך עובדת השיטה באמצעותה מתעלמת הממשלה מ-85% מהעסקים
המכרזים הציבוריים מהווים כ-30% מהמחזור השנתי של העסקים שזכו בהם, אך עדיין רק 26% מתוכם מתמודד. תכירו את תופעת הפטורים
פטור ממכרז. אפשר להגיד שאופי המכרזים בשירות המדינה מתחלק לשניים: לפני שנת 2009, ואחריה. באותה שנה הוקמה ועדה שהייתה אמורה לשנות את חוקי המשחק – בעיקר על ידי העברת האפשרות למתן פטורים מהמכרזים למשרדי הממשלה, כשעד אז האפשרות הייתה שמורה לחשב הכללי בלבד. לא סתם קמה הוועדה – הרי עד אז שרי הממשלה פטרו עצמם תוך טענה כי אין להם סמכויות ביצוע ויותר מזה – שהביורוקרטיה של המכרזים הפומביים מונעת מהם למשול. האם העברת מתן הפטורים למשרדים שלהם עשתה טוב? נראה שלא, לפחות לא לעסקים הקטנים-בינוניים.
עוד משהו שקרה ב-2009, ללא שום קשר לאותה ועדה אגב, הייתה הקמת הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים. שנה לאחר מכן גם יצא דו"ח של מבקר המדינה באשר למצב אותם העסקים ואפשר היה לחשוב שמצבם יחווה שיפור – אך בפועל? נראה שהדו"ח לא נקרא ע"י אף אדם, לפחות לא אלו שכדאי שהיו קוראים אותו. בין היתר, טען המבקר שהממשלה היא הקניין הגדול ביותר במשק, לא נתון מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שלמרות שמגזר העסקים הקטנים-בינוניים כולל כ-98% מכלל העסקים במשק, עד מועד עריכת הדו"ח – רק כ-3-5 אחוזים מתוכם סיפקו שירותים שרכשה המדינה. הדו"ח גם גילה כי ב-2005 הוקמה ועדה בין משרדית שהייתה אמורה להתמודד עם הבעיה הזאת, אבל לבסוף בחרה שלא תהיה העדפה מתקנת לעסקים הללו ברכש הממשלתי.
באותה תקופה שמנו לב לשני תהליכים משמעותיים שהתרחשו, כשהראשון בהם הוא שהורחב הפטור ממכרזים של המדינה. לא מדובר רק בניחוש או השערה, והנושא הוכח במחקר מקיף של פרופ' אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן, שתוצאותיו הראו כי בין השנים 2010-2014 זינק שיעור הפטורים בחדות מ 65% ל-85%. מגמת העלייה ממשיכה עד עתה: בחציון הראשון של 2015 פורסמו 3,670 מכרזים, והמספר זינק פי שניים במחציתה הראשונה של 2016 ל-7,205 פטורים. ההיקף של המכרזים הפטורים עמד על 24 מיליארד שקל, וזאת לפי מחקר שנערך ע"י חברת הייעוץ הלוי-דוויק.
בנוסף לזינוק הנ"ל, שמנו לב לתהליך נוסף ומדאיג יותר, והוא שעסקים קטנים-בינוניים בחרו שלא להשתתף במכרזים של המדינה. לפי מחקר שערך משרד הכלכלה לפני כשנה, נמצא כי 74% מהעסקים לא השתתפו כלל במכרזים ציבוריים. מתוך 26% שכן השתתפו, 86% זכו לפחות במכרז אחד, ואלה דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק.
- השרים לא נרגעים: הגדילו שוב את תקציבי הפרסום בשנת 2018
- בלי בועת הנדל"ן, בלי קוטג': האירועים הכלכליים נדחקו החוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני התהליכים הללו מציגים לנו תמונה לא נעימה, לפיה עקרונות שקיפות או שוויון הזדמנויות "הוקרבו" על מזבח המשילות וקיצור הביורוקרטיה. אנחנו מלווים מאות עסקים קטנים ובינוניים בכל התהליכים הקשורים במכרזי המדינה, ומסקנתנו היא שהם לא צריכים צדקות בדמות הלוואות ואשראי, הם בסך הכל צריכים הזדמנויות. מכרזי המדינה בהחלט מהווים הזדמנויות שכאלה, אבל מכיוון שרק 15% מהם פתוחים – לא רק שאין הם מסייעים לעסקים, אלא שנגרמת לעסקים פגיעה ישירה.
נראה שידם של חברי ועדות הפטורים קלה על ההדק, ויש לצמצם את היקפי הפטורים (תוך בחינה מדוקדקת של הכללים לקבלתם). מכרזים עוברים כלאחר יד למסלול הפטור, וזאת על אף שהיו יכולים להקל על עסק קטן אחד או שניים, שעלולים לקרוס כשמכרזים ציבוריים נסגרים בפניהם.
- 1.זו השיטה לגנוב עשרות מליארדים כל שנה ע״י קומבינות מקורב (ל"ת)תום 23/08/2016 11:23הגב לתגובה זו
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס
משרד התחבורה משיק מתווה חדש לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, המצטרף לשורה של צעדים לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, מעמדם וביטחונם; השרה רגב: "המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח"
משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרסם מתווה חדש לסיוע במימון הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, כחלק ממדיניות כוללת שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לחיזוק מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית בישראל. המתווה נועד לעודד גיוס נהגים חדשים לענף ולהבטיח את השתלבותם בעבודה בפועל, במטרה לתת מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוס ולתמוך בהרחבת ושיפור השירות לנוסעים.
במסגרת היוזמה, יוענקו לחברות האוטובוסים תמריצים כספיים עבור הכשרה והעסקה של נהגים חדשים, הכוללים מענקי הכשרה ומענקי התמדה. משרד התחבורה פועל בשנים האחרונות לחיזוק מעמד הנהגים, לשיפור תנאי העבודה שלהם ולשמירה על ביטחונם האישי, על רקע התגברות מקרי האלימות כלפיהם. בין הצעדים שבוצעו: התקנת מחיצות מגן בכל האוטובוסים החדשים, הצבת מצלמות ולחצני מצוקה המחוברים ישירות לחברות התחבורה ולמשטרה, והובלת קמפיין תקשורתי נרחב להעלאת המודעות לחשיבותו של הנהג ולתרומתו למערכת התחבורה הציבורית.
בתקופת כהונתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הועלה שכר הנהגים ב-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום, והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה לנהגים ברחבי הארץ. עד כה הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון, ועד סוף השנה צפויות לקום כ-40 תחנות נוספות. במשרד התחבורה מציינים כי המאמצים הללו נשאו פרי: בשנתיים האחרונות הצטרפו לענף התחבורה הציבורית כ-7,000 נהגים חדשים - עלייה של כ-13% לעומת שנים קודמות.
נציגי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית מנהלים דיאלוג מתמיד עם ארגוני הנהגים ומפעילי התחבורה הציבורית, במטרה להמשיך ולפתח פתרונות מותאמים לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והביטחון של הנהגים.
- טסט פעם בשנתיים? צעד מתבקש להורדת הבירוקרטיה
- מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "לצד השקעה חסרת תקדים בהקמת מערכות הסעת המונים מתקדמות ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות, מערך האוטובוסים הוא עדיין נדבך מרכזי וחיוני במערך פתרונות התחבורה הציבורית, המאפשר מתן שירות רחב ומסועף לכל יישוב בישראל. נהגי האוטובוסים הם הלב הפועם של המערכת , ובשנים האחרונות שמנו דגש מיוחד על שיפור תנאיהם וביטחונם, מהתקנת מחיצות מגן ועד העלאת שכר. המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח. החזון שלנו אומר בפשטות: אם הנהגים מרוצים ובטוחים - גם הנוסעים יהיו מרוצים ובטוחים".
