פטור ממכרז, כך עובדת השיטה באמצעותה מתעלמת הממשלה מ-85% מהעסקים
המכרזים הציבוריים מהווים כ-30% מהמחזור השנתי של העסקים שזכו בהם, אך עדיין רק 26% מתוכם מתמודד. תכירו את תופעת הפטורים
פטור ממכרז. אפשר להגיד שאופי המכרזים בשירות המדינה מתחלק לשניים: לפני שנת 2009, ואחריה. באותה שנה הוקמה ועדה שהייתה אמורה לשנות את חוקי המשחק – בעיקר על ידי העברת האפשרות למתן פטורים מהמכרזים למשרדי הממשלה, כשעד אז האפשרות הייתה שמורה לחשב הכללי בלבד. לא סתם קמה הוועדה – הרי עד אז שרי הממשלה פטרו עצמם תוך טענה כי אין להם סמכויות ביצוע ויותר מזה – שהביורוקרטיה של המכרזים הפומביים מונעת מהם למשול. האם העברת מתן הפטורים למשרדים שלהם עשתה טוב? נראה שלא, לפחות לא לעסקים הקטנים-בינוניים.
עוד משהו שקרה ב-2009, ללא שום קשר לאותה ועדה אגב, הייתה הקמת הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים. שנה לאחר מכן גם יצא דו"ח של מבקר המדינה באשר למצב אותם העסקים ואפשר היה לחשוב שמצבם יחווה שיפור – אך בפועל? נראה שהדו"ח לא נקרא ע"י אף אדם, לפחות לא אלו שכדאי שהיו קוראים אותו. בין היתר, טען המבקר שהממשלה היא הקניין הגדול ביותר במשק, לא נתון מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שלמרות שמגזר העסקים הקטנים-בינוניים כולל כ-98% מכלל העסקים במשק, עד מועד עריכת הדו"ח – רק כ-3-5 אחוזים מתוכם סיפקו שירותים שרכשה המדינה. הדו"ח גם גילה כי ב-2005 הוקמה ועדה בין משרדית שהייתה אמורה להתמודד עם הבעיה הזאת, אבל לבסוף בחרה שלא תהיה העדפה מתקנת לעסקים הללו ברכש הממשלתי.
באותה תקופה שמנו לב לשני תהליכים משמעותיים שהתרחשו, כשהראשון בהם הוא שהורחב הפטור ממכרזים של המדינה. לא מדובר רק בניחוש או השערה, והנושא הוכח במחקר מקיף של פרופ' אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן, שתוצאותיו הראו כי בין השנים 2010-2014 זינק שיעור הפטורים בחדות מ 65% ל-85%. מגמת העלייה ממשיכה עד עתה: בחציון הראשון של 2015 פורסמו 3,670 מכרזים, והמספר זינק פי שניים במחציתה הראשונה של 2016 ל-7,205 פטורים. ההיקף של המכרזים הפטורים עמד על 24 מיליארד שקל, וזאת לפי מחקר שנערך ע"י חברת הייעוץ הלוי-דוויק.
בנוסף לזינוק הנ"ל, שמנו לב לתהליך נוסף ומדאיג יותר, והוא שעסקים קטנים-בינוניים בחרו שלא להשתתף במכרזים של המדינה. לפי מחקר שערך משרד הכלכלה לפני כשנה, נמצא כי 74% מהעסקים לא השתתפו כלל במכרזים ציבוריים. מתוך 26% שכן השתתפו, 86% זכו לפחות במכרז אחד, ואלה דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק.
- השרים לא נרגעים: הגדילו שוב את תקציבי הפרסום בשנת 2018
- בלי בועת הנדל"ן, בלי קוטג': האירועים הכלכליים נדחקו החוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני התהליכים הללו מציגים לנו תמונה לא נעימה, לפיה עקרונות שקיפות או שוויון הזדמנויות "הוקרבו" על מזבח המשילות וקיצור הביורוקרטיה. אנחנו מלווים מאות עסקים קטנים ובינוניים בכל התהליכים הקשורים במכרזי המדינה, ומסקנתנו היא שהם לא צריכים צדקות בדמות הלוואות ואשראי, הם בסך הכל צריכים הזדמנויות. מכרזי המדינה בהחלט מהווים הזדמנויות שכאלה, אבל מכיוון שרק 15% מהם פתוחים – לא רק שאין הם מסייעים לעסקים, אלא שנגרמת לעסקים פגיעה ישירה.
נראה שידם של חברי ועדות הפטורים קלה על ההדק, ויש לצמצם את היקפי הפטורים (תוך בחינה מדוקדקת של הכללים לקבלתם). מכרזים עוברים כלאחר יד למסלול הפטור, וזאת על אף שהיו יכולים להקל על עסק קטן אחד או שניים, שעלולים לקרוס כשמכרזים ציבוריים נסגרים בפניהם.
- 1.זו השיטה לגנוב עשרות מליארדים כל שנה ע״י קומבינות מקורב (ל"ת)תום 23/08/2016 11:23הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
