דלתות הזדמנות הזדמנויות עסקים שוק ההון הסכם
צילום: Fotolia

פטור ממכרז, כך עובדת השיטה באמצעותה מתעלמת הממשלה מ-85% מהעסקים

המכרזים הציבוריים מהווים כ-30% מהמחזור השנתי של העסקים שזכו בהם, אך עדיין רק 26% מתוכם מתמודד. תכירו את תופעת הפטורים

דיאנה לברן | (1)

פטור ממכרז. אפשר להגיד שאופי המכרזים בשירות המדינה מתחלק לשניים: לפני שנת 2009, ואחריה. באותה שנה הוקמה ועדה שהייתה אמורה לשנות את חוקי המשחק – בעיקר על ידי העברת האפשרות למתן פטורים מהמכרזים למשרדי הממשלה, כשעד אז האפשרות הייתה שמורה לחשב הכללי בלבד. לא סתם קמה הוועדה – הרי עד אז שרי הממשלה פטרו עצמם תוך טענה כי אין להם סמכויות ביצוע ויותר מזה – שהביורוקרטיה של המכרזים הפומביים מונעת מהם למשול. האם העברת מתן הפטורים למשרדים שלהם עשתה טוב? נראה שלא, לפחות לא לעסקים הקטנים-בינוניים.

עוד משהו שקרה ב-2009, ללא שום קשר לאותה ועדה אגב, הייתה הקמת הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים. שנה לאחר מכן גם יצא דו"ח של מבקר המדינה באשר למצב אותם העסקים ואפשר היה לחשוב שמצבם יחווה שיפור – אך בפועל?  נראה שהדו"ח לא נקרא ע"י אף אדם, לפחות לא אלו שכדאי שהיו קוראים אותו. בין היתר, טען המבקר שהממשלה היא הקניין הגדול ביותר במשק, לא נתון מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שלמרות שמגזר העסקים הקטנים-בינוניים כולל כ-98% מכלל העסקים במשק, עד מועד עריכת הדו"ח – רק כ-3-5 אחוזים מתוכם סיפקו שירותים שרכשה המדינה. הדו"ח גם גילה כי ב-2005 הוקמה ועדה בין משרדית שהייתה אמורה להתמודד עם הבעיה הזאת, אבל לבסוף בחרה שלא תהיה העדפה מתקנת לעסקים הללו ברכש הממשלתי.

באותה תקופה שמנו לב לשני תהליכים משמעותיים שהתרחשו, כשהראשון בהם הוא שהורחב הפטור ממכרזים של המדינה. לא מדובר רק בניחוש או השערה, והנושא הוכח במחקר מקיף של פרופ' אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן, שתוצאותיו הראו כי בין השנים 2010-2014 זינק שיעור הפטורים בחדות מ 65% ל-85%. מגמת העלייה ממשיכה עד עתה: בחציון הראשון של 2015 פורסמו 3,670 מכרזים, והמספר זינק פי שניים במחציתה הראשונה של 2016 ל-7,205 פטורים. ההיקף של המכרזים הפטורים עמד על 24 מיליארד שקל, וזאת לפי מחקר שנערך ע"י חברת הייעוץ הלוי-דוויק.

בנוסף לזינוק הנ"ל, שמנו לב לתהליך נוסף ומדאיג יותר, והוא שעסקים קטנים-בינוניים בחרו שלא להשתתף במכרזים של המדינה.  לפי מחקר שערך משרד הכלכלה לפני כשנה, נמצא כי 74% מהעסקים לא השתתפו כלל במכרזים ציבוריים. מתוך 26% שכן השתתפו, 86%  זכו לפחות במכרז אחד, ואלה דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק.

שני התהליכים הללו מציגים לנו תמונה לא נעימה, לפיה עקרונות שקיפות או שוויון הזדמנויות "הוקרבו" על מזבח המשילות וקיצור הביורוקרטיה. אנחנו מלווים מאות עסקים קטנים ובינוניים בכל התהליכים הקשורים במכרזי המדינה, ומסקנתנו היא שהם לא צריכים צדקות בדמות הלוואות ואשראי, הם בסך הכל צריכים הזדמנויות. מכרזי המדינה בהחלט מהווים הזדמנויות שכאלה, אבל מכיוון שרק 15% מהם פתוחים – לא רק שאין הם מסייעים לעסקים, אלא שנגרמת לעסקים פגיעה ישירה.

נראה שידם של חברי ועדות הפטורים קלה על ההדק, ויש לצמצם את היקפי הפטורים (תוך בחינה מדוקדקת של הכללים לקבלתם). מכרזים עוברים כלאחר יד למסלול הפטור, וזאת על אף שהיו יכולים להקל על עסק קטן אחד או שניים, שעלולים לקרוס כשמכרזים ציבוריים נסגרים בפניהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זו השיטה לגנוב עשרות מליארדים כל שנה ע״י קומבינות מקורב (ל"ת)
    תום 23/08/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.