האיום שמשגרת טורקיה אחרי תקרית הירי אתמול מצד משחתת רוסית
ארדואן טורקיה לא יושבת בשקט. אתמול התרחשה תקרית חירגה מאוד בין 2 המדינות כאשר ספינת מלחמה רוסית ביצעה ירי אזהרה לעבר ספינת דייג טורקית שהתקרבה אליה באופן שעורר חשד, והיום שר החוץ הטורקי מבהיר בראיון תוקפני למדי לעיתון האיטלקי Corriere della Sera כי "יש גבול לסובלנות שלנו", והוסיף כי ביצוע הירי היה "תגובה מוגזמת".
שר החוץ הטורקי אמר עוד כי "רוסיה שמה עצמה במצב מגוחך כאשר היא טוענת שהפלת המטוס שלה הייתה בכדי להגן על אספקת הנפט מצד דאע"ש. אף אחד לא באמת מאמין לזה". השר הטורקי גם שיגר ביקורת חריפה כאשר אמר כי פעילות רוסיה בסוריה נועדה אך ורק בכדי לתמוך במשטר אסד ולא בכדי להילחם בטרור. "לצערי, רוסיה לא נמצאת בסוריה בכדי להילחם בטרור", אמר וציין כי רק 8% מהגיחות ההתקפיות היו כלפי דאע"ש.
האמירות הקשות מצד שר החוץ הטורקי מגיעות אחרי שרק ביום שישי האחרון אמר השר כי "זה שלא הגבנו עד כה לצעדים שביצעה רוסיה, זה לא מתוך פחד או תחושת אשמה".
- 13.תורכיה לא חכולה לאיים על רוסיה (ל"ת)מה הם יעשו 15/12/2015 17:53הגב לתגובה זו
- 12.יהיה שמייח (ל"ת)ארבינקא 14/12/2015 19:57הגב לתגובה זו
- 11.רז 14/12/2015 17:30הגב לתגובה זו.
- 10.יהודה 14/12/2015 16:06הגב לתגובה זואיך צריך לטפל בתורכים . הם ירדו על ארבע וישלמו פיצויים . ואתה פחדן עלוב
- 9.יואל 14/12/2015 15:41הגב לתגובה זופוטין הגבר של העולם
- 8.אבי 14/12/2015 15:15הגב לתגובה זוותוקעת סכינים נו באמת הם מוסלמים לו
- עלוב שכמוך גזען מסריח (ל"ת)אנונימי 14/12/2015 15:58הגב לתגובה זו
- רז 14/12/2015 17:31כלום פיצויים ונתינת הדין על שואת הארמנים - המון מילים על הקונפליקט שלנו עם עזה. צדק פואטי שהוא הסתבך עם הרוסים. צדק פואטי!
- 7.ohana1001 14/12/2015 14:38הגב לתגובה זוהרב ניר בו ארצי חזה כבר את על ההתפתחויות שקורות כרגע זה חלק מתהליך הגאולה של עם ישראל זה רק הפרומו לקראת מה שעומד לקרות בעולם אנא תבדקו זאת נא לא לזלזל אבקש להעלות תגובה זו
- 6.למרות שהצדק עם טורקיה , כמה נחמד לראות אותה על ארבע... (ל"ת)מר שמחה לאיד 14/12/2015 14:21הגב לתגובה זו
- איפה היא על 4 (ל"ת)Ff 14/12/2015 19:01הגב לתגובה זו
- 5."אף אחד לא באמת מאמין לזה" ? אנחנו אמינים לזה (ל"ת)הפחה הנבזה 14/12/2015 13:49הגב לתגובה זו
- 4.לא ראיתי שום איום. הוא רק אמר שהתגובה היתה מוגזמת. (ל"ת)כותרת שיקרית? 14/12/2015 13:15הגב לתגובה זו
- 3.בא 14/12/2015 12:57הגב לתגובה זוהתיכון , אחכ הטורקים יכולים לבקש מהם להתנצל .
- 2.חבר שלכם 14/12/2015 12:52הגב לתגובה זוהן ראויות נורא זו לזו - האימפריה העותמנית וברית המועצות של פעם . ד"ש לכולם מלב ההתנחלות שרק מבקשת לעמוד על הקרקע מבלי להציק לאיש. לאיש.
- 1.ארדואן לא מחמיץ שום הזדמנות לסבך את טורקיה, בהצלחה לו (ל"ת)דור 14/12/2015 12:34הגב לתגובה זו
- גבי 14/12/2015 13:13הגב לתגובה זויותר נכון שימשיך כךךךך
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
