משחק באש - משחתת רוסית ביצעה ירי לעבר ספינה טורקית
רוסיה משרד ההגנה הרוסי הודיע לפני זמן קצר כי משחתת של הצי הרוסי השטה בים האגאי, ביצעה ירי אזהרה לעבר ספינת דייגים טורקית שהתקרבה אליה מרחק של כ-600 מטר, ולא נענתה לפניות בקשר. מיד לאחר הירי הספינה הטורקית שינתה את מסלולה והרחלה מתרחקת מהמשחתת הרוסית.
התרחשות זה מזכירה מאוד את אירוע הפלת המטוס הרוסי על ידי הטורקים, כשהאחרונים טענו כי הטייס הרוסי לא הגיב לפניות בקשר - והפילו אותו מעל אדמתם - מה שהוביל למשבר בין המדינות. לפי שעה הממשל בטורקיה לא פרסם תגובה.
לפי הרוסים, האירוע הנוכחי התרחש כ-22 ק"מ מהאי היווני לימנוס - מדובר בשטח ימי שבין טורקיה ליוון, דרומית לבולגריה.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כבר הזהיר מספר פעמים כי מדינתו עוד תגיב על הפלת המטוס הרוסי - וטען כי פעולה זו של הטורקים הינה בבחינת "תקיעת סכין בגב רוסיה". בתוך כך, הוא כבר האשים את נשיא טורקיה, ארדואן, כי הנ"ל מבצע עסקים (באופן אישי, יחד עם משפחתו) עם ארגון הטרור דאע"ש, וטען כי יש לו הוכחות מצילומי לוויין לכך.
תגובה בבורסות? היום יום ראשון, כך שהבורסות בשתי המדינות סגורות - אך מחר הן צפויות להגיב להמשך המתיחות בין השתיים. עם זאת, בשעה האחרונה רשם מדד ת"א 25 תנודה מטה מירידות של 1.8% לירידות של עד 2.4% וייתכן והדבר קשור לחשש מהסלמה.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- "בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האי לימנוס - לידו בוצעה התקיפה
- 4.המשחתת שיורה במערכה הראשונה מעלה את הנפט באחרונה (ל"ת)ארבינקא 13/12/2015 19:35הגב לתגובה זו
- 3.פוטין לא ינוח ולא יישן עד שלא יחזיר לארדואן מנה אחת אפי (ל"ת)קיפי 13/12/2015 18:14הגב לתגובה זו
- 2.מצאו להם למי להפיל מטוס.. (ל"ת)חחח... 13/12/2015 17:41הגב לתגובה זו
- 1.לוך 13/12/2015 15:37הגב לתגובה זותנו לפוטיןחגמור את העבודה
- דייב 13/12/2015 16:36הגב לתגובה זומה לעשות צריך להגיד שהוא המנהיג הכי חזק בעולם !!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
