העברת מניות משתי חברות לחברה אחרת של אותו בעל מניות ומשיכת דיווידנדים מהן היא עסקה מלאכותית
מאת עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
תקציר: ע״א 1211/14יחזקאל גוטשל ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים.
חשבים תקציר: ע״א 1211/14
יחזקאל גוטשל ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט העליון אישרר את פסיקת בית המשפט המחוזי ולפיה העברת מניות של שתי חברות שבהן החזיק המערער לחברה שבבעלותו בפטור מכוח הוראות סעיף 21א לחוק עידוד התעשייה (מסים), ומשיכת דיווידנדים מהחברות לחברת האחזקה בפטור לפי סעיף 126(ב) לפקודה העוסק בחלוקת דיווידנד בין חברתי, היא עסקה מלאכותית.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערער, מר גוטשל, מכר את אחזקותיו במניותיה של חברה שבבעלותו לידי חברת אחזקות שבבעלותו המלאה, במחיר הגבוה משוויין של המניות, תוך שהוא טוען לפטוֹר מתשלום מס רווחי הון בגין המכירה. לצורך תשלום עבור רכישת המניות, הועברה לחברת האחזקות הלוואת בעלים. חברת האחזקות פורעת מעת לעת את ההלוואה באמצעות כספי דיווידנד שמשלמות לה החברות שרכשה, אך המערער רואה עצמו כמי שאינו חייב במס בגין החזרי ההלוואה. האם במצב דברים זה נחשבות העסקאות שביצעו החברות עסקאות מלאכותיות שמהן רשאי פקיד השומה להתעלם? זוהי השאלה הניצבת במוקד הערעור.
בית המשפט המחוזי קבע כי העסקאות בין גוטשל לבין חברת האחזקות, אכן היו, כטענת המשיב, עסקאות מלאכותיות, משום שכלל הטעמים הכלכליים אשר עמדו לשיטתם של המערערים ביסוד עסקאות אלו, אינם עומדים במבחן "יסודיות הטעם המסחרי", ומכל מקום, טעמים אלה אינם אמינים.
דיון
דין הערעור להידחות. תכליתן העיקרית של עסקאותיהם של גוטשל וחברת האחזקות הייתה הימנעות ממס או הפחתתו בצורה בלתי נאותה. משכך, יש לראות בעסקאות אלו משום עסקאות מלאכותיות, כאמור בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה").
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת המערערים, שגה בית משפט קמא בכך שלא נתן דעתו לשאלת הלגיטימיות של תכנון המס בעניינם. בית משפט קמא, כך נטען, פתח בבחינת מלאכותיות העסקאות שבין גוטשל לבין חברת האחזקות, מבלי שבדק תחילה אם מדובר בניצול לגיטימי של הטבת המס אם לאו. לנוכח טענת המערערים יש מקום להבהיר את ההלכה בעניין זה. יש לבחון את סיווג העסקה באמצעות מבחן דו-שלבי. בשלב הראשון יש לבחון את השאלה, האם בבסיס העסקה עמד תכנון מס לגיטימי. רק בהינתן תשובה שלילית לשאלה זו יש לבחון, בשלב השני, את מלאכותיות העסקה, על פי סעיף 86 לפקודה.
נישום שביצע תכנון מס לגיטימי ניצֵל, הלכה למעשה, הטבת מס שהוקנתה לו במפורש בחקיקה. במצב דברים זה, אין זה משנה כלל אם המניע היסודי לפעולתו של הנישום היה האפשרות להפחית את חבות המס או שמא הוּנע מטעם מסחרי כלשהו. נישום אשר ניצל באופן לגיטימי הטבת מס המעוגנת בחקיקה ראוי ליהנות מהטבת המס גם אם טעמיו היו, בכללותם, מיסויים. יש לבחון את לגיטימיות תכנון המס על יסוד ההבחנה בין "תכנון מס חיובי" לבין "תכנון מס שלילי". תכנון מס חיובי מתרחש כאשר הנישום פועל על בסיס מדיניות מכוּונת ומוצהרת של המחוקק, שעניינה מתן פטור או הקלה במס. מנגד, תכנון מס שלילי מתרחש במקרה שבו הנישום מתכנן את פעילותו באופן המנוגד לתכלית החקיקה, ועל דרך של ניצול פִּרצה שהתגלתה בה. הדרך לאתר תכנון מס שלילי היא על ידי מתן תשובה חיובית לשאלה ההיפותטית, האם המחוקק היה משנה את דבר החקיקה לנוכח תכנון המס שביצע הנישום.
סעיף 101(א) לפקודה קובע כי הנפקת מניותיה של חברה בבורסה בישראל מהווה "מכירה" של מניות אלה, כהגדרתה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ובגינה יש למסות את בעל המניות במס רווחי הון. הסעיף מקנה לבעל המניות אפשרות לדחות את אירוע המס בגין אותה "מכירה" (שמתרחשת בעת הנפקת המניות), עד לרגע שבו ימכור את מניותיו בפעם הראשונה שלאחר ההנפקה. לצד זאת, וחרף האמור בסעיף 101(א) לפקודת מס הכנסה, בתקופה שבה בוצעו העסקאות אִפשרו צו הפטור וחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק עידוד התעשייה") לבעל מניות של חברה תעשייתית שהונפקה בבורסה למכור את מניותיו בפטור מלא ממס, גם אם לא מוּסה בעת הנפקת המניות.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
הרצון לקדם ולעודד את הפעילות התעשייתית הביא את המחוקק לחקיקתם של צו הפטור ושל חוק עידוד התעשייה.
תכנון המס העומד מאחורי אותה עסקה כוללת שלפנינו לא נועד לנצל הטבת מס שהוקנתה במפורש על ידי המחוקק. זאת מאחר שגוטשל נהנה, במסגרת עסקה זו, מהטבות מס משמעותיות נוספות, זולת הפטור ממס רווחי הון בעת מכירת מניות החברות. מבחינה מהותית, חברת האחזקות חילקה לגוטשל דיווידנדים פטורים ממס בכסות של החזר הלוואת הבעלים שהוא העביר לה. משכך, תכנון המס שביצע גוטשל כלל בתוכו גם את החיסכון במס בגין הכנסה מדיווידנדים לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה. כמו כן, מכירת מניותיהן של החברות במחיר "מופקע" הגדילה את יתרת המחיר המקורי של מניות אלה לצורך חישוב מס רווחי ההון בעת מכירתן בעתיד (על שתי הטבות המס הגלומות בעסקה). ואולם, דברי החקיקה שלפנינו כלל לא נועדו לפטור את בעלי המניות של החברות התעשייתיות מתשלום מס בגין הכנסה מדיווידנדים שהתקבלו מחברות אלה, וגם לא הייתה כל כוונה להעניק הטבה בדמות הגדלת יתרת המחיר המקורי בעת מכירתן. למעשה, הפטור הרלוונטי האחד והיחיד המוענק לבעלי המניות של החברות התעשייתיות, בהתאם לדברי החקיקה דנן, פטור ממס רווחי הון בעת מכירת מניותיהן של החברות, הא ותוּ לא. לפיכך, אין מדובר בניצול הטבת מס שהוקנתה בחקיקה, אלא בניצול בלתי לגיטימי של פרצה שהתגלתה בה. סביר להניח כי לוּ ביקש המחוקק לפטור בעלי מניות של חברות תעשייתיות ממס בגין הכנסתם מדיווידנדים שהתקבלו מחברות אלה או להגדיל את יתרת המחיר המקורי של החברות, הוא היה קובע זאת במפורש בין כלל הטבות המס השונות שפורטו בחוק עידוד התעשייה. משלא עשה המחוקק כאמור, המסקנה המתבקשת היא שפטור זה אינו בגדר אחת מהטבות המס, שבאמצעותן ביקש המחוקק לתמרץ את הנישומים. מדובר, לפיכך, בהטבת מס שנוצרה על רקע ליקוי או פרצה בחקיקה שהמחוקק לא היה מודע להם, להבדיל מהטבת מס מכוּונת, שניתנה על-ידו במפורש.
טעם נוסף המוביל למסקנה כי תכנון המס שלפנינו הוא תכנון מס שלילי, נובע מעמדתו של המחוקק עצמו, בהתייחסו לתכנוני מס כאלה ואחרים שבוצעו מכוחו של סעיף 21א לחוק עידוד התעשייה. דברים אלו נובעים מדברי ההסבר לביטול הסעיף האמור, בשנת 1994, ולפיהם מאחר שהטבה זו נוצלה שלא למטרה שלשמה ניתנה והפכה כר נרחב להימנעות ממס, מוצע לבטלה. לפיכך, ביטול סעיף 21א לחוק עידוד התעשייה משמעו כי תכנוני המס שבוצעו במסגרתו במטרה להימנע מחבות במס, אינם עולים בקנה אחד עם תכליתו של סעיף זה. נתון זה מחזק את המסקנה ולפיה תכנון המס שנעשה בענייננו מהווה תכנון מס שלילי, באשר כל מטרתו הייתה לנצל את הפרצה החקיקתית שהתגלתה באמצעות השימוש בסעיף האמור.
המסקנה המתבקשת היא, אפוא, כי העסקאות שבוצעו בין גוטשל לבין חברת האחזקות אינן עולות בקנה אחד עם תכליתם של דברי החקיקה החלים בעניינם. לפיכך יש לדחות את הטענה כי תכנון המס העומד מאחורי עסקאות אלה הוא תכנון מס חיובי, ויש לראות בעסקאות אלה כמשקפות תכנון מס שלילי ובלתי לגיטימי. יש לראות בעסקאות עסקאות מלאכותיות, שכן לא עמדו בבסיסן טעמים מסחריים זולת הרצון להימנע או להפחית את תשלום המס וודאי שהטעמים שהציגו המערערים אינם טעמים מסחריים יסודיים.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 30,000 ש״ח.
בבית המשפט: העליון
לפני: כב' השופטים ע׳ פוגלמן, א' שהם ומ׳ מזוז
ניתן ביום:11.11.2015
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי הסכם השלום בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר
לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת
2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה
הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.
