קרן מרקסטון מצאה קונה לסטימצקי - ההוצאה לאור כתר של משפחת רשף
קרן מרקסטון הכושלת, הצליחה לחתום על הסכם עקרונות עם קבוצת משקיעים בראשות חברת ארלדן למכירת אחזקותיה ברשת סטימצקי הכושלת. השלמת העסקה עדיין רחוקה וכפופה לבדיקת נאותות שתתבצע על ידי הרוכשים במהלך החודש הקרוב. חברת ארלדן הינה בעלת השליטה בהוצאת הספרים כתר.
מנכ"ל חברת ארלדן, צלי רשף (אח של העיתונאי רפי רשף) מסר כי "ההשקעה היא מהלך אסטרטגי חשוב בהמשך צמיחתה ופיתוח עסקיה של הקבוצה. ארלדן מאמינה ברשת סטימצקי ובעובדיה ותפעל להמשך פיתוחה של הרשת".
בהודעה לתקשורת נמסר שמנכ"לית הרשת הכושלת, איריס בראל, תישאר בתפקידה בסטימצקי "ותפעל יחד עם הרוכש לקידום עסקי הרשת ולשגשוגה".
כך כתבה איריס בראל במכתב מרגש לעובדים: "עברו עלינו ימים לא קלים כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים להבטיח את עתידה וחוסנה הכלכלי של החברה, וזאת בראש ובראשונה למען העובדים וכמובן למען ציבור הלקוחות המסור שלנו.
חברת ארלדן, כבעלים של חברת סטימצקי, מבטיחה המשך ביסוס החברה כמובילה בענף הספרים ובעולם התוכן, וכן תמשיך את הפתוח העסקי של החברה בשנים הבאות .
בהזדמנות זו הרשו לי להודות לכל אחד ואחת מכם על התמיכה והעידוד שזכיתי מכם בימים קשים שעברנו.
רק עם עובדים כמוכם יכולנו לצלוח את הטלטלה שנקלענו אליה ועל כך אהיה אסירת תודה לכם כל חיי.
כל שנותר לנו בימים אלו זה להמשיך את עבודתנו במרץ , להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתחיל בהערכות לקראת שבוע הספר הקרב. ואל תשכחו 'ספרים זה סטימצקי!' אוהבת אתכם".
- מלחמת ההישרדות של מרקסטון: מוטי וייס מונה לתפקיד היו"ר
- קרן מרקסטון: "אנו מחזיקים בנכסים יקרים שמכסים את ההתחייבויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות חברת ארלדן השקעות נסחרו בבורסה, אך נמחקו מהבורסה בנובמבר 2011 ומאז החברה הפכה לפרטית. ארלדן עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, מחזיקה בהוצאה לאור "כתר" וב"טלסיס" העוסקת ברכיבים ומכשור אלקטרוני. מלבד משפחת רשף מחזיקים במניותיה גם המשפחות נבו, לוין, בראל ועוד.
- 2.יעיפו את איריס בראל כמו טיל. כרגע צריך שקט. (ל"ת)גרעפס 23/04/2014 16:15הגב לתגובה זו
- 1.אחרי הבדיקה יתברר שסטימצקי לא שווה אגורה (ל"ת)אפילו לא חתול בשק 23/04/2014 14:26הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
