קרן מרקסטון מצאה קונה לסטימצקי - ההוצאה לאור כתר של משפחת רשף

קרן הגידור הכושלת מנהלת קרב הישרדות לרשת חנויות הספרים שרכשה בשנת 2005 תמורת 55 מיליון דולר מידי משפחת המייסדים
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה מרקסטון סטימצקי

קרן מרקסטון הכושלת, הצליחה לחתום על הסכם עקרונות עם קבוצת משקיעים בראשות חברת ארלדן למכירת אחזקותיה ברשת סטימצקי הכושלת. השלמת העסקה עדיין רחוקה וכפופה לבדיקת נאותות שתתבצע על ידי הרוכשים במהלך החודש הקרוב. חברת ארלדן הינה בעלת השליטה בהוצאת הספרים כתר.

מנכ"ל חברת ארלדן, צלי רשף (אח של העיתונאי רפי רשף) מסר כי "ההשקעה היא מהלך אסטרטגי חשוב בהמשך צמיחתה ופיתוח עסקיה של הקבוצה. ארלדן מאמינה ברשת סטימצקי ובעובדיה ותפעל להמשך פיתוחה של הרשת".

בהודעה לתקשורת נמסר שמנכ"לית הרשת הכושלת, איריס בראל, תישאר בתפקידה בסטימצקי "ותפעל יחד עם הרוכש לקידום עסקי הרשת ולשגשוגה".

כך כתבה איריס בראל במכתב מרגש לעובדים: "עברו עלינו ימים לא קלים כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים להבטיח את עתידה וחוסנה הכלכלי של החברה, וזאת בראש ובראשונה למען העובדים וכמובן למען ציבור הלקוחות המסור שלנו.

חברת ארלדן, כבעלים של חברת סטימצקי, מבטיחה המשך ביסוס החברה כמובילה בענף הספרים ובעולם התוכן, וכן תמשיך את הפתוח העסקי של החברה בשנים הבאות .

בהזדמנות זו הרשו לי להודות לכל אחד ואחת מכם על התמיכה והעידוד שזכיתי מכם בימים קשים שעברנו.

רק עם עובדים כמוכם יכולנו לצלוח את הטלטלה שנקלענו אליה ועל כך אהיה אסירת תודה לכם כל חיי.

כל שנותר לנו בימים אלו זה להמשיך את עבודתנו במרץ , להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתחיל בהערכות לקראת שבוע הספר הקרב. ואל תשכחו 'ספרים זה סטימצקי!' אוהבת אתכם".

מניות חברת ארלדן השקעות נסחרו בבורסה, אך נמחקו מהבורסה בנובמבר 2011 ומאז החברה הפכה לפרטית. ארלדן עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, מחזיקה בהוצאה לאור "כתר" וב"טלסיס" העוסקת ברכיבים ומכשור אלקטרוני. מלבד משפחת רשף מחזיקים במניותיה גם המשפחות נבו, לוין, בראל ועוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעיפו את איריס בראל כמו טיל. כרגע צריך שקט. (ל"ת)
    גרעפס 23/04/2014 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחרי הבדיקה יתברר שסטימצקי לא שווה אגורה (ל"ת)
    אפילו לא חתול בשק 23/04/2014 14:26
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.