קרן מרקסטון מצאה קונה לסטימצקי - ההוצאה לאור כתר של משפחת רשף
קרן מרקסטון הכושלת, הצליחה לחתום על הסכם עקרונות עם קבוצת משקיעים בראשות חברת ארלדן למכירת אחזקותיה ברשת סטימצקי הכושלת. השלמת העסקה עדיין רחוקה וכפופה לבדיקת נאותות שתתבצע על ידי הרוכשים במהלך החודש הקרוב. חברת ארלדן הינה בעלת השליטה בהוצאת הספרים כתר.
מנכ"ל חברת ארלדן, צלי רשף (אח של העיתונאי רפי רשף) מסר כי "ההשקעה היא מהלך אסטרטגי חשוב בהמשך צמיחתה ופיתוח עסקיה של הקבוצה. ארלדן מאמינה ברשת סטימצקי ובעובדיה ותפעל להמשך פיתוחה של הרשת".
בהודעה לתקשורת נמסר שמנכ"לית הרשת הכושלת, איריס בראל, תישאר בתפקידה בסטימצקי "ותפעל יחד עם הרוכש לקידום עסקי הרשת ולשגשוגה".
כך כתבה איריס בראל במכתב מרגש לעובדים: "עברו עלינו ימים לא קלים כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים להבטיח את עתידה וחוסנה הכלכלי של החברה, וזאת בראש ובראשונה למען העובדים וכמובן למען ציבור הלקוחות המסור שלנו.
חברת ארלדן, כבעלים של חברת סטימצקי, מבטיחה המשך ביסוס החברה כמובילה בענף הספרים ובעולם התוכן, וכן תמשיך את הפתוח העסקי של החברה בשנים הבאות .
בהזדמנות זו הרשו לי להודות לכל אחד ואחת מכם על התמיכה והעידוד שזכיתי מכם בימים קשים שעברנו.
רק עם עובדים כמוכם יכולנו לצלוח את הטלטלה שנקלענו אליה ועל כך אהיה אסירת תודה לכם כל חיי.
כל שנותר לנו בימים אלו זה להמשיך את עבודתנו במרץ , להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתחיל בהערכות לקראת שבוע הספר הקרב. ואל תשכחו 'ספרים זה סטימצקי!' אוהבת אתכם".
- מלחמת ההישרדות של מרקסטון: מוטי וייס מונה לתפקיד היו"ר
- קרן מרקסטון: "אנו מחזיקים בנכסים יקרים שמכסים את ההתחייבויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות חברת ארלדן השקעות נסחרו בבורסה, אך נמחקו מהבורסה בנובמבר 2011 ומאז החברה הפכה לפרטית. ארלדן עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, מחזיקה בהוצאה לאור "כתר" וב"טלסיס" העוסקת ברכיבים ומכשור אלקטרוני. מלבד משפחת רשף מחזיקים במניותיה גם המשפחות נבו, לוין, בראל ועוד.
- 2.יעיפו את איריס בראל כמו טיל. כרגע צריך שקט. (ל"ת)גרעפס 23/04/2014 16:15הגב לתגובה זו
- 1.אחרי הבדיקה יתברר שסטימצקי לא שווה אגורה (ל"ת)אפילו לא חתול בשק 23/04/2014 14:26הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
