קרן מרקסטון מצאה קונה לסטימצקי - ההוצאה לאור כתר של משפחת רשף
קרן מרקסטון הכושלת, הצליחה לחתום על הסכם עקרונות עם קבוצת משקיעים בראשות חברת ארלדן למכירת אחזקותיה ברשת סטימצקי הכושלת. השלמת העסקה עדיין רחוקה וכפופה לבדיקת נאותות שתתבצע על ידי הרוכשים במהלך החודש הקרוב. חברת ארלדן הינה בעלת השליטה בהוצאת הספרים כתר.
מנכ"ל חברת ארלדן, צלי רשף (אח של העיתונאי רפי רשף) מסר כי "ההשקעה היא מהלך אסטרטגי חשוב בהמשך צמיחתה ופיתוח עסקיה של הקבוצה. ארלדן מאמינה ברשת סטימצקי ובעובדיה ותפעל להמשך פיתוחה של הרשת".
בהודעה לתקשורת נמסר שמנכ"לית הרשת הכושלת, איריס בראל, תישאר בתפקידה בסטימצקי "ותפעל יחד עם הרוכש לקידום עסקי הרשת ולשגשוגה".
כך כתבה איריס בראל במכתב מרגש לעובדים: "עברו עלינו ימים לא קלים כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים להבטיח את עתידה וחוסנה הכלכלי של החברה, וזאת בראש ובראשונה למען העובדים וכמובן למען ציבור הלקוחות המסור שלנו.
חברת ארלדן, כבעלים של חברת סטימצקי, מבטיחה המשך ביסוס החברה כמובילה בענף הספרים ובעולם התוכן, וכן תמשיך את הפתוח העסקי של החברה בשנים הבאות .
בהזדמנות זו הרשו לי להודות לכל אחד ואחת מכם על התמיכה והעידוד שזכיתי מכם בימים קשים שעברנו.
רק עם עובדים כמוכם יכולנו לצלוח את הטלטלה שנקלענו אליה ועל כך אהיה אסירת תודה לכם כל חיי.
כל שנותר לנו בימים אלו זה להמשיך את עבודתנו במרץ , להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתחיל בהערכות לקראת שבוע הספר הקרב. ואל תשכחו 'ספרים זה סטימצקי!' אוהבת אתכם".
- מלחמת ההישרדות של מרקסטון: מוטי וייס מונה לתפקיד היו"ר
- קרן מרקסטון: "אנו מחזיקים בנכסים יקרים שמכסים את ההתחייבויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות חברת ארלדן השקעות נסחרו בבורסה, אך נמחקו מהבורסה בנובמבר 2011 ומאז החברה הפכה לפרטית. ארלדן עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, מחזיקה בהוצאה לאור "כתר" וב"טלסיס" העוסקת ברכיבים ומכשור אלקטרוני. מלבד משפחת רשף מחזיקים במניותיה גם המשפחות נבו, לוין, בראל ועוד.
- 2.יעיפו את איריס בראל כמו טיל. כרגע צריך שקט. (ל"ת)גרעפס 23/04/2014 16:15הגב לתגובה זו
- 1.אחרי הבדיקה יתברר שסטימצקי לא שווה אגורה (ל"ת)אפילו לא חתול בשק 23/04/2014 14:26הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
