קרן מרקסטון מצאה קונה לסטימצקי - ההוצאה לאור כתר של משפחת רשף
קרן מרקסטון הכושלת, הצליחה לחתום על הסכם עקרונות עם קבוצת משקיעים בראשות חברת ארלדן למכירת אחזקותיה ברשת סטימצקי הכושלת. השלמת העסקה עדיין רחוקה וכפופה לבדיקת נאותות שתתבצע על ידי הרוכשים במהלך החודש הקרוב. חברת ארלדן הינה בעלת השליטה בהוצאת הספרים כתר.
מנכ"ל חברת ארלדן, צלי רשף (אח של העיתונאי רפי רשף) מסר כי "ההשקעה היא מהלך אסטרטגי חשוב בהמשך צמיחתה ופיתוח עסקיה של הקבוצה. ארלדן מאמינה ברשת סטימצקי ובעובדיה ותפעל להמשך פיתוחה של הרשת".
בהודעה לתקשורת נמסר שמנכ"לית הרשת הכושלת, איריס בראל, תישאר בתפקידה בסטימצקי "ותפעל יחד עם הרוכש לקידום עסקי הרשת ולשגשוגה".
כך כתבה איריס בראל במכתב מרגש לעובדים: "עברו עלינו ימים לא קלים כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים להבטיח את עתידה וחוסנה הכלכלי של החברה, וזאת בראש ובראשונה למען העובדים וכמובן למען ציבור הלקוחות המסור שלנו.
חברת ארלדן, כבעלים של חברת סטימצקי, מבטיחה המשך ביסוס החברה כמובילה בענף הספרים ובעולם התוכן, וכן תמשיך את הפתוח העסקי של החברה בשנים הבאות .
בהזדמנות זו הרשו לי להודות לכל אחד ואחת מכם על התמיכה והעידוד שזכיתי מכם בימים קשים שעברנו.
רק עם עובדים כמוכם יכולנו לצלוח את הטלטלה שנקלענו אליה ועל כך אהיה אסירת תודה לכם כל חיי.
כל שנותר לנו בימים אלו זה להמשיך את עבודתנו במרץ , להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתחיל בהערכות לקראת שבוע הספר הקרב. ואל תשכחו 'ספרים זה סטימצקי!' אוהבת אתכם".
- מלחמת ההישרדות של מרקסטון: מוטי וייס מונה לתפקיד היו"ר
- קרן מרקסטון: "אנו מחזיקים בנכסים יקרים שמכסים את ההתחייבויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות חברת ארלדן השקעות נסחרו בבורסה, אך נמחקו מהבורסה בנובמבר 2011 ומאז החברה הפכה לפרטית. ארלדן עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, מחזיקה בהוצאה לאור "כתר" וב"טלסיס" העוסקת ברכיבים ומכשור אלקטרוני. מלבד משפחת רשף מחזיקים במניותיה גם המשפחות נבו, לוין, בראל ועוד.
- 2.יעיפו את איריס בראל כמו טיל. כרגע צריך שקט. (ל"ת)גרעפס 23/04/2014 16:15הגב לתגובה זו
- 1.אחרי הבדיקה יתברר שסטימצקי לא שווה אגורה (ל"ת)אפילו לא חתול בשק 23/04/2014 14:26הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?
ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו
העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
"סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל, חוזים 3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
