מחלוקת לעניין סיווג הכנסות שכירות כהכנסות מעסק לצורך קיזוז הפסדים מועברים
תקציר ע"מ 874/08 אדווטק טכנולוגיות חדשניות בע"מ נ' פקיד שומה עכו
תקציר ע"מ 874/08
אדווטק טכנולוגיות חדשניות בע"מ נ' פקיד שומה עכו
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי הכנסות השכירות שהפיקה המערערת מהשכרת מחצית ממבנה תעשייתי שבבעלותה, הן הכנסות שכירות פסיביות לפי סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). משכך, המערערת אינה רשאית לקזז הפסדים עסקיים שנצברו בשנים קודמות אל מול הכנסות השכירות.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערת היא חברה תעשייתית עם סטטוס של מפעל מאושר. בשנים 1995-1994 הקימה החברה בפארק התעשייה תרדיון מבנה תעשייה בשטח של 2,350 מ"ר. החברה השתמשה במחצית משטח המבנה לפעילותה הייצורית ואת המחצית השנייה השכירה. השכרה זו אושרה על ידי מרכז ההשקעות. בשנת 2000 הפסיקה המערערת את פעילותה הייצורית והסתפקה בהשכרת חלק מהמבנה לחברות שונות. המערערת סיווגה את הכנסותיה משכירות בשנות המס 2006-2002 כהכנסות עסקיות, ובהתאם קיזזה מהכנסות אלו את הפסדיה הצבורים מפעילותה העסקית בגין פעילותה הייצורית. לשיטת המשיב, סיווגן הנכון של הכנסות השכירות הוא הכנסות השכרה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה, ומשכך המערערת אינה רשאית לקזז את ההפסדים העסקיים שנצברו אל מול הכנסות השכירות.
דיון
הוראת סעיף 28(ב) לפקודה העוסקות בקיזוז הפסדים אנכי משנה לשנה, מתירה לנישום לקזז הפסדים מעסק או ממשלח יד רק כנגד הכנסות מעסק או משלח יד מהשנים הבאות. לאור האמור, כדי שהמערערת תוכל לקזז את הפסדיה העסקיים מהכנסותיה מדמי שכירות, עליה לשכנע כי ההכנסות הן מעסק או ממשלח יד.
שאלת סיווג פעילות כלכלית כעסק במובן סעיפים 2(1) ו-28 לפקודה זכתה לדיונים רבים בפסיקה. לצורך הסיווג האמור, ניתן להיעזר במבחנים שנקבעו בפסיקה לשם הבחנה בין הכנסה שוטפת להכנסה הונית. ההכנסה הפסיבית היא תשואה על הון מושקע ולא נדרשת יגיעה אישית להפקתה. יתרה מזו, בדרך כלל לשם הפקת הכנסה פסיבית הנישום אינו נדרש להוצאות שוטפות. בענייננו המערערת הציגה רק שלושה הסכמי שכירות. עוד מתברר כי החל משנת 2002 אין במערערת מועסקים וכי לא היו למערערת הוצאות משמעותיות לאחזקת המבנה. מכל אלה ניתן להסיק כי אין בפנינו עסק וכי המערערת אינה עוסקת בהשכרת נכסים. למערערת אין מנגנון כלשהו, הכנסותיה אינן פרי של יגיעה אישית של עובדיה או מי מטעמה. היקף הנכסים המושכרים אינו רב, אין שינויים רבים בשכירות, אין מערכת ניהול חשבונות ענפה, אין מערכת פרסום ושיווק ולא הובאו ראיות על אחזקת המבנה. המערערת אינה מספקת שירותים כלשהם לשוכרים ומטרת השכירות היא השגת תשואה על ההון שהושקע בבנייה וברכישת הקרקע. השכרת חלק המבנה לא הייתה מטרתה העיקרית של המערערת, אלא המערערת החלה בהשכרת המבנה רק לשם ניצול אותו חלק שלא שימש אותה, ועם הפסקת פעילות הייצור עשתה כך כדי להחזיר לעצמה תשואה כלשהי על ההון שהושקע.
הכנסה שנועדה להשיג תשואה על הון ללא פעילות עסקית ממשית היא הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה. המשמעות מהאמור לעיל היא כי המערערת לא הייתה רשאית לקזז את ההפסדים העסקיים שנצברו לה כנגד הכנסות השכירות.
ניכוי הוצאות מימון ופחת - במקרה דנן מבקשת המערערת לנכות הוצאות מימון ופחת בנוגע למבנה כולו, אף שבשנות המס הכנסותיה נובעות מהשכרת חלקים במבנה בלבד. השאלה הנשאלת היא אם כל הוצאות המימון בגין המבנה הן הוצאות ששימשו בייצור הכנסה. מחד גיסא ניתן לטעון כי אלמלא הוקם המבנה לא ניתן היה להשכיר ולו גם חלק ממנו, ועל כן כל ההוצאות שהוצאו הן בייצור הכנסה. מאידך גיסא אפשר להסתכל על ההוצאות כהוצאות מעורבות, חלקן עבור חלק המבנה שהושכר וחלק עבור חלק המבנה שלא הושכר.
כאשר עוסקים בחלוקת הוצאות מימון ששימשו לרכישת או בניית מבנה שהשימוש בו היה מקור לייצור הכנסה, אין לקבוע כלל חד ולפיו תמיד יהיה מקום להכיר בכל הוצאות המימון, או שתמיד צריך להכיר רק בחלק יחסי מההוצאות בהתאם להיקף השימוש במבנה. כל מקרה צריך להתברר על פי נסיבותיו. במקרה דנן אין חולק כי המבנה ניתן לחלוקה והושכרו רק חלקים ממנו. לא מדובר במצב שבו השכרת חלק מהמבנה מנעה שימוש ביתרת המבנה האחרת (שאז ייתכן כי ניתן היה להתיר את ניכוי כל ההוצאה), אלא במצב שבו המערערת נמנעה להשתמש ביתרת המבנה משיקוליה הכלכליים. כזכור, מרכז ההשקעות התנה את מתן המענקים למערערת בכך שהמערערת לא תשכיר יותר מ-50% מהמבנה. משבחרה המערערת לפצל בפועל את המבנה בין החלקים המושכרים לחלקים ששימשו אותה לפעילות ייצור או שהחזיקה כהשקעה בלבד, הרי היא רשאית לנכות רק חלק יחסי מהוצאות המימון. תוצאה זהה נקבע לעניין ניכוי הפחת.
שיעור הפחת - לשיטת המערערת, תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 מכוח חוק התיאומים מאפשרות לה לנכות פחת על מבנה בשיעור 5%. עוד נטען כי על פי תקנות הפחת ניתן לדרוש כפל פחת ולכן המערערת דרשה להתיר לה לנכות פחת בשיעור 10%. בית המשפט פסק כי החברה אינה רשאית ליישם את תקנות הפחת מכוח חוק התיאומים, שכן תקנות אלו עניינן בחברה תעשייתית. בשנות המס שבמחלוקת לא שימש המבנה למפעל תעשייתי ולכן לא חלה הוראת תקנה 2(א)(ב) לתקנות הפחת.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט ר' סוקול
ניתן ב-10.11.2013
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
