מחלוקת לעניין סיווג הכנסות שכירות כהכנסות מעסק לצורך קיזוז הפסדים מועברים
תקציר ע"מ 874/08 אדווטק טכנולוגיות חדשניות בע"מ נ' פקיד שומה עכו
תקציר ע"מ 874/08
אדווטק טכנולוגיות חדשניות בע"מ נ' פקיד שומה עכו
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי הכנסות השכירות שהפיקה המערערת מהשכרת מחצית ממבנה תעשייתי שבבעלותה, הן הכנסות שכירות פסיביות לפי סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). משכך, המערערת אינה רשאית לקזז הפסדים עסקיים שנצברו בשנים קודמות אל מול הכנסות השכירות.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערת היא חברה תעשייתית עם סטטוס של מפעל מאושר. בשנים 1995-1994 הקימה החברה בפארק התעשייה תרדיון מבנה תעשייה בשטח של 2,350 מ"ר. החברה השתמשה במחצית משטח המבנה לפעילותה הייצורית ואת המחצית השנייה השכירה. השכרה זו אושרה על ידי מרכז ההשקעות. בשנת 2000 הפסיקה המערערת את פעילותה הייצורית והסתפקה בהשכרת חלק מהמבנה לחברות שונות. המערערת סיווגה את הכנסותיה משכירות בשנות המס 2006-2002 כהכנסות עסקיות, ובהתאם קיזזה מהכנסות אלו את הפסדיה הצבורים מפעילותה העסקית בגין פעילותה הייצורית. לשיטת המשיב, סיווגן הנכון של הכנסות השכירות הוא הכנסות השכרה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה, ומשכך המערערת אינה רשאית לקזז את ההפסדים העסקיים שנצברו אל מול הכנסות השכירות.
דיון
הוראת סעיף 28(ב) לפקודה העוסקות בקיזוז הפסדים אנכי משנה לשנה, מתירה לנישום לקזז הפסדים מעסק או ממשלח יד רק כנגד הכנסות מעסק או משלח יד מהשנים הבאות. לאור האמור, כדי שהמערערת תוכל לקזז את הפסדיה העסקיים מהכנסותיה מדמי שכירות, עליה לשכנע כי ההכנסות הן מעסק או ממשלח יד.
שאלת סיווג פעילות כלכלית כעסק במובן סעיפים 2(1) ו-28 לפקודה זכתה לדיונים רבים בפסיקה. לצורך הסיווג האמור, ניתן להיעזר במבחנים שנקבעו בפסיקה לשם הבחנה בין הכנסה שוטפת להכנסה הונית. ההכנסה הפסיבית היא תשואה על הון מושקע ולא נדרשת יגיעה אישית להפקתה. יתרה מזו, בדרך כלל לשם הפקת הכנסה פסיבית הנישום אינו נדרש להוצאות שוטפות. בענייננו המערערת הציגה רק שלושה הסכמי שכירות. עוד מתברר כי החל משנת 2002 אין במערערת מועסקים וכי לא היו למערערת הוצאות משמעותיות לאחזקת המבנה. מכל אלה ניתן להסיק כי אין בפנינו עסק וכי המערערת אינה עוסקת בהשכרת נכסים. למערערת אין מנגנון כלשהו, הכנסותיה אינן פרי של יגיעה אישית של עובדיה או מי מטעמה. היקף הנכסים המושכרים אינו רב, אין שינויים רבים בשכירות, אין מערכת ניהול חשבונות ענפה, אין מערכת פרסום ושיווק ולא הובאו ראיות על אחזקת המבנה. המערערת אינה מספקת שירותים כלשהם לשוכרים ומטרת השכירות היא השגת תשואה על ההון שהושקע בבנייה וברכישת הקרקע. השכרת חלק המבנה לא הייתה מטרתה העיקרית של המערערת, אלא המערערת החלה בהשכרת המבנה רק לשם ניצול אותו חלק שלא שימש אותה, ועם הפסקת פעילות הייצור עשתה כך כדי להחזיר לעצמה תשואה כלשהי על ההון שהושקע.
הכנסה שנועדה להשיג תשואה על הון ללא פעילות עסקית ממשית היא הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה. המשמעות מהאמור לעיל היא כי המערערת לא הייתה רשאית לקזז את ההפסדים העסקיים שנצברו לה כנגד הכנסות השכירות.
ניכוי הוצאות מימון ופחת - במקרה דנן מבקשת המערערת לנכות הוצאות מימון ופחת בנוגע למבנה כולו, אף שבשנות המס הכנסותיה נובעות מהשכרת חלקים במבנה בלבד. השאלה הנשאלת היא אם כל הוצאות המימון בגין המבנה הן הוצאות ששימשו בייצור הכנסה. מחד גיסא ניתן לטעון כי אלמלא הוקם המבנה לא ניתן היה להשכיר ולו גם חלק ממנו, ועל כן כל ההוצאות שהוצאו הן בייצור הכנסה. מאידך גיסא אפשר להסתכל על ההוצאות כהוצאות מעורבות, חלקן עבור חלק המבנה שהושכר וחלק עבור חלק המבנה שלא הושכר.
כאשר עוסקים בחלוקת הוצאות מימון ששימשו לרכישת או בניית מבנה שהשימוש בו היה מקור לייצור הכנסה, אין לקבוע כלל חד ולפיו תמיד יהיה מקום להכיר בכל הוצאות המימון, או שתמיד צריך להכיר רק בחלק יחסי מההוצאות בהתאם להיקף השימוש במבנה. כל מקרה צריך להתברר על פי נסיבותיו. במקרה דנן אין חולק כי המבנה ניתן לחלוקה והושכרו רק חלקים ממנו. לא מדובר במצב שבו השכרת חלק מהמבנה מנעה שימוש ביתרת המבנה האחרת (שאז ייתכן כי ניתן היה להתיר את ניכוי כל ההוצאה), אלא במצב שבו המערערת נמנעה להשתמש ביתרת המבנה משיקוליה הכלכליים. כזכור, מרכז ההשקעות התנה את מתן המענקים למערערת בכך שהמערערת לא תשכיר יותר מ-50% מהמבנה. משבחרה המערערת לפצל בפועל את המבנה בין החלקים המושכרים לחלקים ששימשו אותה לפעילות ייצור או שהחזיקה כהשקעה בלבד, הרי היא רשאית לנכות רק חלק יחסי מהוצאות המימון. תוצאה זהה נקבע לעניין ניכוי הפחת.
שיעור הפחת - לשיטת המערערת, תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 מכוח חוק התיאומים מאפשרות לה לנכות פחת על מבנה בשיעור 5%. עוד נטען כי על פי תקנות הפחת ניתן לדרוש כפל פחת ולכן המערערת דרשה להתיר לה לנכות פחת בשיעור 10%. בית המשפט פסק כי החברה אינה רשאית ליישם את תקנות הפחת מכוח חוק התיאומים, שכן תקנות אלו עניינן בחברה תעשייתית. בשנות המס שבמחלוקת לא שימש המבנה למפעל תעשייתי ולכן לא חלה הוראת תקנה 2(א)(ב) לתקנות הפחת.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט ר' סוקול
ניתן ב-10.11.2013

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
