keren-kela-promo
צילום: keren-kela-promo

מתלבטים? קבלו סקירה של אפשרויות ההשקעה הסולידיות בשוק

כל אחד רוצה לשמור על הערך של כספו ואם אפשר – להגדילו. השוק מציע אפיקי השקעה רבים, ברמות סיכון שונות אבל בחינה מקרוב של נתוני השקעה בפועל מראה שרוב המשקיעים מעדיפים אפיקי השקעות סולידיים, שיניבו להם תשואה ויחשפו את השקעתם לסיכון מינימלי.
אייל ברון* |

בפני משקיעים המחפשים השקעות סולידיות, פתוחים שני ערוצים מרכזיים:

השקעות פיננסיות

השקעות ריאליות

לפני שנסקור את האפשרויות השונות, חשוב להדגיש שאין השקעה סולידית המבטיחה באופן מוחלט את ערכו של כספכם. גם השקעות סולידיות מאוד כפופות לשינויים וסיכונים, הנובעים, בין היתר, מהתפתחויות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליות, נזילות, משילות תאגידית ואחרים. על-פי-רוב, ערוצים המוגדרים כ"סולידים" יציעו למשקיעים, לצד רמת הסיכון הנמוכה יחסית, פיצוי (שיעור תשואה) נמוך גם הוא.

עם זאת, קיימות לעיתים הזדמנויות בשוק המציעות תשואה גבוהה גם בהשקעות סולידיות. השקעות אלה הן נדירות יותר ודורשות, מן המשקיעים המבקשים לאתרן, מידת תחכום גבוהה יותר.

השקעות פיננסיות

השקעות בניירות ערך ממשלתיים או קונצרניים

- מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית, סחירה, שאינה צמודה למדד, לטווח שאינו עולה על שנה. יתרון המק"מ הוא בהציעו תשואות גבוהות יותר מאלה המוצעות במסגרת פיקדונות בנקאיים. חסרונו נעוץ בכך שהוא אינו צמוד למדד, ולכן עליית הריבית במשק שוחקת את התשואה שהוא מניב. בנוסף, רכישת מק"מ כרוכה בתשלום עמלת ניירות ערך.

- אג"ח ממשלתיות שאינן מק"מ מציעות אפשרויות מגוונות יותר מאשר מק"מ. ניתן לבחור בסוגים שונים של אג"ח ממשלתיות, כגון אג"ח שקלית צמודה למדד, אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית קבועה או אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית משתנה. אג"ח אלה גם ניתנות לרכישה לתקופות העולות על שנה אחת, עובדה המגדילה את התשואה שהן מניבות.

- אג"ח קונצרניות של חברות בינלאומיות יציבות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, אך כפי שכבר למדנו הסיכון בהן גבוה יותר, במיוחד בעידן של משברים כלכליים.

- "תעודות סל" מהוות מכשיר פיננסי מעניין, שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה שילוב של קרן נאמנות ומניות. תעודות סל של מדד מסוים כוללות תמהיל של המניות המרכיבות אותו, על-פי משקלן היחסי בו. תשואת תעודות הסל נמצאת בקורלציה לתשואת המדד המקביל, והסיכון הכרוך בהן הוא כמובן נמוך יותר, בזכות הפיזור הרב שהן מציעות.

- "קרנות נאמנות כספיות" (או "קרנות כספיות") הן קרנות נאמנות, שמטרתן להציע השקעה סולידית, כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים אך תשואה גבוהה מעט יותר. הרשות לניירות ערך קובעת את תמהיל ההשקעה של הקרנות הכספיות, המורכב ברובו מהשקעות במק"מ. תשואת הקרן הכספית, בניגוד לתשואת הפק"מ, אינה קבועה מראש.

למי מתאימות השקעות בשוק ההון?

השקעות בשוק ההון מתאימות למשקיעים המבקשים תשואה גבוהה יותר מן המקובל בקרב רוב הפיקדונות ומוכנים להיחשף בהשקעותיהם למרכיב סיכון ברמה נמוכה.

השקעות בפיקדונות ואפיקי חיסכון לזמן ארוך

- תוכניות חיסכון

- פיקדונות קצרי-מועד (פק"מ) המוצעים על-ידי בתי ההשקעות הם קרנות כספיות המאפשרות השקעה באג"ח בסיכון נמוך, ומהוות חלופה לפיקדונות שקליים בנקאיים. אין מדובר בפיקדון שקלי, בו התשואה ידועה מראש.

- פיקדונות מובנים (Structure) הם מוצרים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות ומציעים תמהיל של נכסים שונים. משווקי הפיקדונות מבטיחים לשמור על ערך הקרן ולקבלה כסכום נומינלי בתום תקופת ההשקעה, אך אינם מתחייבים באשר לאחוז התשואה שההשקעה תניב, אם בכלל. הפיקדונות המובנים משווקים על-ידי הבנקים ובתי השקעות כסולידיים אך הם אינם כאלה בפועל.

- השלמות הון היא פעילות השקעה סולידית בגופים המספקים שירות נפוץ ומתקדם ביותר, הניתן לבעלי עסקים וחברות, במטרה לאפשר להם לקבל אשראי סדיר ממקורות בנקאיים. השלמות הון עשויות להניב תשואות גבוהות יותר מאלה שמניבים רוב הפיקדונות האחרים.

למי מתאימות השקעות בפיקדונות?

השקעות בפיקדונות מתאימות למשקיעים המבקשים לשמור על ערך כספם, להפקידו בידי גוף איתן ומבוסס ומוכנים להסתפק, במרבית המקרים, בתשואה מינימאלית. הפיקדונות חשופים פחות להשפעות חיצוניות מההשקעה בשוק ההון אך מאידך התשואה המשולמת ברובם היא נמוכה מאוד ופוגעת לרוב בכדאיותם.

השקעות ריאליות

השקעות בנכסים שאינם סחירים (השקעות ריאליות)

השקעות ריאליות הן השקעות בחברות שמטרתן להביא לייצור מוצרי צריכה או לייצור נכסי הון נוספים בעתיד. השקעות ריאליות מנוהלות על-ידי קרנות פרטיות (Private Equity), גופים מוסדיים, לרבות חברות ביטוח ובנקים ואף על-ידי אנשים פרטיים. השקעות ריאליות עשויות לנוע בין סולידיות יחסית לספקולטיביות גבוהה, כגון השקעות של קרנות הון סיכון.

למי מתאימות השקעות ריאליות?

השקעות ריאליות מתאימות למשקיעים הרואים בהשקעה מהלך אסטרטגי ארוך-טווח, ממגוון שיקולים ולאו דווקא משיקולי תשואה לטווח קצר. משום שהשקעות ריאליות הוא שם גנרי, המתייחס למגוון גדול של סוגי השקעות, חלקן סולידיות וחלקן ספקולטיביות, חשוב לבדוק את מידת הסיכון הגלומה בכל השקעה ריאלית.

גופי ניהול השקעות ריאליות בישראל

בישראל מגוון גדול של גופים המנהלים תיקי השקעות ריאליות, ועליהם נמנים חברות ביטוח, בנקים וקרנות השקעה פרטיות מקומיות וזרות, המאפשרות למשקיעים להיחשף לאפשרויות השקעה סולידיות, בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם בפיקדונות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הבולטות בישראל ניתן למנות את קרנות פימי, קרן פורטיסימו, קרן טנא ועוד. בין קרנות ההשקעה הזרות הפעילות בישראל ניתן למנות, בפער גדול מכל השאר, את קרן Apax הבריטית, את קרן JMI ואת קרן פרמירה האירופית ואחרות. קרנות זרות הבולטות במיוחד בפעילותן בישראל הן קרנות הון סיכון אך הן כמובן אינן סולידיות.

סיכום

בשוק מוצעות אפשרויות מגוונות מאוד של השקעות סולידיות. בטרם תשקיעו את כספכם בכל אחת מהחלופות, כדאי לערוך מחקר שוק מקיף ולבחון את כל האפשרויות המוצעות לכם. לעיתים תוכלו למצוא השקעות מפתיעות, שלא יאלצו אתכם לוותר על התשואה הגבוהה, בתמורה לסולידיות שבהשקעה. גם בבואכם להשקיע את כספכם בפיקדונות בנקאיים, המלצתנו היא לבצע מחקר שוק ולבחון היטב את האפשרויות המוצעות לכם. התנאים המוצעים לכם ניתנים למיקוח ואם תוכלו להציג, במהלך המשא-ומתן, אפשרויות אטרקטיביות שהוצעו לכם במקומות אחרים, תגדילו את יכולת המיקוח שלכם.

כפי שראינו, כל אחת מן הבחירות מתאפיינת ביתרונות וחסרונות, ובכולן כלול מרכיב מסוים של הימור. המשקיע הצופה עלייה של הריבית, יעדיף אולי להשקיע בקרנות כספיות או באג"ח ממשלתיות לא צמודות. המשקיע הסבור מאידך כי האינפלציה תתגבר, יעדיף אולי להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות מדד וקצרות-מועד. המסקנה ברורה - גם האפיקים הסולידיים חשופים למידה לא מבוטלת של השפעות חיצוניות ודורשים מן המשקיע לקבל החלטות שאינן יכולות להתבסס על ידע ודאי. המלצתנו היא ללמוד לעומקן את המשמעויות של אפיקי ההשקעה השונים ולבחור את ההשקעה או תמהיל ההשקעות הנכון ביותר עבורכם.

לפרטים נוספים לחץ כאן >>>

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.