מתלבטים? קבלו סקירה של אפשרויות ההשקעה הסולידיות בשוק
בפני משקיעים המחפשים השקעות סולידיות, פתוחים שני ערוצים מרכזיים:
השקעות פיננסיות
השקעות ריאליות
לפני שנסקור את האפשרויות השונות, חשוב להדגיש שאין השקעה סולידית המבטיחה באופן מוחלט את ערכו של כספכם. גם השקעות סולידיות מאוד כפופות לשינויים וסיכונים, הנובעים, בין היתר, מהתפתחויות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליות, נזילות, משילות תאגידית ואחרים. על-פי-רוב, ערוצים המוגדרים כ"סולידים" יציעו למשקיעים, לצד רמת הסיכון הנמוכה יחסית, פיצוי (שיעור תשואה) נמוך גם הוא.
עם זאת, קיימות לעיתים הזדמנויות בשוק המציעות תשואה גבוהה גם בהשקעות סולידיות. השקעות אלה הן נדירות יותר ודורשות, מן המשקיעים המבקשים לאתרן, מידת תחכום גבוהה יותר.
השקעות פיננסיות
השקעות בניירות ערך ממשלתיים או קונצרניים
- מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית, סחירה, שאינה צמודה למדד, לטווח שאינו עולה על שנה. יתרון המק"מ הוא בהציעו תשואות גבוהות יותר מאלה המוצעות במסגרת פיקדונות בנקאיים. חסרונו נעוץ בכך שהוא אינו צמוד למדד, ולכן עליית הריבית במשק שוחקת את התשואה שהוא מניב. בנוסף, רכישת מק"מ כרוכה בתשלום עמלת ניירות ערך.
- אג"ח ממשלתיות שאינן מק"מ מציעות אפשרויות מגוונות יותר מאשר מק"מ. ניתן לבחור בסוגים שונים של אג"ח ממשלתיות, כגון אג"ח שקלית צמודה למדד, אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית קבועה או אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית משתנה. אג"ח אלה גם ניתנות לרכישה לתקופות העולות על שנה אחת, עובדה המגדילה את התשואה שהן מניבות.
- אג"ח קונצרניות של חברות בינלאומיות יציבות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, אך כפי שכבר למדנו הסיכון בהן גבוה יותר, במיוחד בעידן של משברים כלכליים.
- "תעודות סל" מהוות מכשיר פיננסי מעניין, שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה שילוב של קרן נאמנות ומניות. תעודות סל של מדד מסוים כוללות תמהיל של המניות המרכיבות אותו, על-פי משקלן היחסי בו. תשואת תעודות הסל נמצאת בקורלציה לתשואת המדד המקביל, והסיכון הכרוך בהן הוא כמובן נמוך יותר, בזכות הפיזור הרב שהן מציעות.
- "קרנות נאמנות כספיות" (או "קרנות כספיות") הן קרנות נאמנות, שמטרתן להציע השקעה סולידית, כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים אך תשואה גבוהה מעט יותר. הרשות לניירות ערך קובעת את תמהיל ההשקעה של הקרנות הכספיות, המורכב ברובו מהשקעות במק"מ. תשואת הקרן הכספית, בניגוד לתשואת הפק"מ, אינה קבועה מראש.
למי מתאימות השקעות בשוק ההון?
השקעות בשוק ההון מתאימות למשקיעים המבקשים תשואה גבוהה יותר מן המקובל בקרב רוב הפיקדונות ומוכנים להיחשף בהשקעותיהם למרכיב סיכון ברמה נמוכה.
השקעות בפיקדונות ואפיקי חיסכון לזמן ארוך
- תוכניות חיסכון
- פיקדונות קצרי-מועד (פק"מ) המוצעים על-ידי בתי ההשקעות הם קרנות כספיות המאפשרות השקעה באג"ח בסיכון נמוך, ומהוות חלופה לפיקדונות שקליים בנקאיים. אין מדובר בפיקדון שקלי, בו התשואה ידועה מראש.
- פיקדונות מובנים (Structure) הם מוצרים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות ומציעים תמהיל של נכסים שונים. משווקי הפיקדונות מבטיחים לשמור על ערך הקרן ולקבלה כסכום נומינלי בתום תקופת ההשקעה, אך אינם מתחייבים באשר לאחוז התשואה שההשקעה תניב, אם בכלל. הפיקדונות המובנים משווקים על-ידי הבנקים ובתי השקעות כסולידיים אך הם אינם כאלה בפועל.
- השלמות הון היא פעילות השקעה סולידית בגופים המספקים שירות נפוץ ומתקדם ביותר, הניתן לבעלי עסקים וחברות, במטרה לאפשר להם לקבל אשראי סדיר ממקורות בנקאיים. השלמות הון עשויות להניב תשואות גבוהות יותר מאלה שמניבים רוב הפיקדונות האחרים.
למי מתאימות השקעות בפיקדונות?
השקעות בפיקדונות מתאימות למשקיעים המבקשים לשמור על ערך כספם, להפקידו בידי גוף איתן ומבוסס ומוכנים להסתפק, במרבית המקרים, בתשואה מינימאלית. הפיקדונות חשופים פחות להשפעות חיצוניות מההשקעה בשוק ההון אך מאידך התשואה המשולמת ברובם היא נמוכה מאוד ופוגעת לרוב בכדאיותם.
השקעות ריאליות
השקעות בנכסים שאינם סחירים (השקעות ריאליות)
השקעות ריאליות הן השקעות בחברות שמטרתן להביא לייצור מוצרי צריכה או לייצור נכסי הון נוספים בעתיד. השקעות ריאליות מנוהלות על-ידי קרנות פרטיות (Private Equity), גופים מוסדיים, לרבות חברות ביטוח ובנקים ואף על-ידי אנשים פרטיים. השקעות ריאליות עשויות לנוע בין סולידיות יחסית לספקולטיביות גבוהה, כגון השקעות של קרנות הון סיכון.
למי מתאימות השקעות ריאליות?
השקעות ריאליות מתאימות למשקיעים הרואים בהשקעה מהלך אסטרטגי ארוך-טווח, ממגוון שיקולים ולאו דווקא משיקולי תשואה לטווח קצר. משום שהשקעות ריאליות הוא שם גנרי, המתייחס למגוון גדול של סוגי השקעות, חלקן סולידיות וחלקן ספקולטיביות, חשוב לבדוק את מידת הסיכון הגלומה בכל השקעה ריאלית.
גופי ניהול השקעות ריאליות בישראל
בישראל מגוון גדול של גופים המנהלים תיקי השקעות ריאליות, ועליהם נמנים חברות ביטוח, בנקים וקרנות השקעה פרטיות מקומיות וזרות, המאפשרות למשקיעים להיחשף לאפשרויות השקעה סולידיות, בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם בפיקדונות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הבולטות בישראל ניתן למנות את קרנות פימי, קרן פורטיסימו, קרן טנא ועוד. בין קרנות ההשקעה הזרות הפעילות בישראל ניתן למנות, בפער גדול מכל השאר, את קרן Apax הבריטית, את קרן JMI ואת קרן פרמירה האירופית ואחרות. קרנות זרות הבולטות במיוחד בפעילותן בישראל הן קרנות הון סיכון אך הן כמובן אינן סולידיות.
סיכום
בשוק מוצעות אפשרויות מגוונות מאוד של השקעות סולידיות. בטרם תשקיעו את כספכם בכל אחת מהחלופות, כדאי לערוך מחקר שוק מקיף ולבחון את כל האפשרויות המוצעות לכם. לעיתים תוכלו למצוא השקעות מפתיעות, שלא יאלצו אתכם לוותר על התשואה הגבוהה, בתמורה לסולידיות שבהשקעה. גם בבואכם להשקיע את כספכם בפיקדונות בנקאיים, המלצתנו היא לבצע מחקר שוק ולבחון היטב את האפשרויות המוצעות לכם. התנאים המוצעים לכם ניתנים למיקוח ואם תוכלו להציג, במהלך המשא-ומתן, אפשרויות אטרקטיביות שהוצעו לכם במקומות אחרים, תגדילו את יכולת המיקוח שלכם.
כפי שראינו, כל אחת מן הבחירות מתאפיינת ביתרונות וחסרונות, ובכולן כלול מרכיב מסוים של הימור. המשקיע הצופה עלייה של הריבית, יעדיף אולי להשקיע בקרנות כספיות או באג"ח ממשלתיות לא צמודות. המשקיע הסבור מאידך כי האינפלציה תתגבר, יעדיף אולי להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות מדד וקצרות-מועד. המסקנה ברורה - גם האפיקים הסולידיים חשופים למידה לא מבוטלת של השפעות חיצוניות ודורשים מן המשקיע לקבל החלטות שאינן יכולות להתבסס על ידע ודאי. המלצתנו היא ללמוד לעומקן את המשמעויות של אפיקי ההשקעה השונים ולבחור את ההשקעה או תמהיל ההשקעות הנכון ביותר עבורכם.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
