מתלבטים? קבלו סקירה של אפשרויות ההשקעה הסולידיות בשוק
בפני משקיעים המחפשים השקעות סולידיות, פתוחים שני ערוצים מרכזיים:
השקעות פיננסיות
השקעות ריאליות
לפני שנסקור את האפשרויות השונות, חשוב להדגיש שאין השקעה סולידית המבטיחה באופן מוחלט את ערכו של כספכם. גם השקעות סולידיות מאוד כפופות לשינויים וסיכונים, הנובעים, בין היתר, מהתפתחויות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליות, נזילות, משילות תאגידית ואחרים. על-פי-רוב, ערוצים המוגדרים כ"סולידים" יציעו למשקיעים, לצד רמת הסיכון הנמוכה יחסית, פיצוי (שיעור תשואה) נמוך גם הוא.
עם זאת, קיימות לעיתים הזדמנויות בשוק המציעות תשואה גבוהה גם בהשקעות סולידיות. השקעות אלה הן נדירות יותר ודורשות, מן המשקיעים המבקשים לאתרן, מידת תחכום גבוהה יותר.
השקעות פיננסיות
השקעות בניירות ערך ממשלתיים או קונצרניים
- מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית, סחירה, שאינה צמודה למדד, לטווח שאינו עולה על שנה. יתרון המק"מ הוא בהציעו תשואות גבוהות יותר מאלה המוצעות במסגרת פיקדונות בנקאיים. חסרונו נעוץ בכך שהוא אינו צמוד למדד, ולכן עליית הריבית במשק שוחקת את התשואה שהוא מניב. בנוסף, רכישת מק"מ כרוכה בתשלום עמלת ניירות ערך.
- אג"ח ממשלתיות שאינן מק"מ מציעות אפשרויות מגוונות יותר מאשר מק"מ. ניתן לבחור בסוגים שונים של אג"ח ממשלתיות, כגון אג"ח שקלית צמודה למדד, אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית קבועה או אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית משתנה. אג"ח אלה גם ניתנות לרכישה לתקופות העולות על שנה אחת, עובדה המגדילה את התשואה שהן מניבות.
- אג"ח קונצרניות של חברות בינלאומיות יציבות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, אך כפי שכבר למדנו הסיכון בהן גבוה יותר, במיוחד בעידן של משברים כלכליים.
- "תעודות סל" מהוות מכשיר פיננסי מעניין, שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה שילוב של קרן נאמנות ומניות. תעודות סל של מדד מסוים כוללות תמהיל של המניות המרכיבות אותו, על-פי משקלן היחסי בו. תשואת תעודות הסל נמצאת בקורלציה לתשואת המדד המקביל, והסיכון הכרוך בהן הוא כמובן נמוך יותר, בזכות הפיזור הרב שהן מציעות.
- "קרנות נאמנות כספיות" (או "קרנות כספיות") הן קרנות נאמנות, שמטרתן להציע השקעה סולידית, כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים אך תשואה גבוהה מעט יותר. הרשות לניירות ערך קובעת את תמהיל ההשקעה של הקרנות הכספיות, המורכב ברובו מהשקעות במק"מ. תשואת הקרן הכספית, בניגוד לתשואת הפק"מ, אינה קבועה מראש.
למי מתאימות השקעות בשוק ההון?
השקעות בשוק ההון מתאימות למשקיעים המבקשים תשואה גבוהה יותר מן המקובל בקרב רוב הפיקדונות ומוכנים להיחשף בהשקעותיהם למרכיב סיכון ברמה נמוכה.
השקעות בפיקדונות ואפיקי חיסכון לזמן ארוך
- תוכניות חיסכון
- פיקדונות קצרי-מועד (פק"מ) המוצעים על-ידי בתי ההשקעות הם קרנות כספיות המאפשרות השקעה באג"ח בסיכון נמוך, ומהוות חלופה לפיקדונות שקליים בנקאיים. אין מדובר בפיקדון שקלי, בו התשואה ידועה מראש.
- פיקדונות מובנים (Structure) הם מוצרים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות ומציעים תמהיל של נכסים שונים. משווקי הפיקדונות מבטיחים לשמור על ערך הקרן ולקבלה כסכום נומינלי בתום תקופת ההשקעה, אך אינם מתחייבים באשר לאחוז התשואה שההשקעה תניב, אם בכלל. הפיקדונות המובנים משווקים על-ידי הבנקים ובתי השקעות כסולידיים אך הם אינם כאלה בפועל.
- השלמות הון היא פעילות השקעה סולידית בגופים המספקים שירות נפוץ ומתקדם ביותר, הניתן לבעלי עסקים וחברות, במטרה לאפשר להם לקבל אשראי סדיר ממקורות בנקאיים. השלמות הון עשויות להניב תשואות גבוהות יותר מאלה שמניבים רוב הפיקדונות האחרים.
למי מתאימות השקעות בפיקדונות?
השקעות בפיקדונות מתאימות למשקיעים המבקשים לשמור על ערך כספם, להפקידו בידי גוף איתן ומבוסס ומוכנים להסתפק, במרבית המקרים, בתשואה מינימאלית. הפיקדונות חשופים פחות להשפעות חיצוניות מההשקעה בשוק ההון אך מאידך התשואה המשולמת ברובם היא נמוכה מאוד ופוגעת לרוב בכדאיותם.
השקעות ריאליות
השקעות בנכסים שאינם סחירים (השקעות ריאליות)
השקעות ריאליות הן השקעות בחברות שמטרתן להביא לייצור מוצרי צריכה או לייצור נכסי הון נוספים בעתיד. השקעות ריאליות מנוהלות על-ידי קרנות פרטיות (Private Equity), גופים מוסדיים, לרבות חברות ביטוח ובנקים ואף על-ידי אנשים פרטיים. השקעות ריאליות עשויות לנוע בין סולידיות יחסית לספקולטיביות גבוהה, כגון השקעות של קרנות הון סיכון.
למי מתאימות השקעות ריאליות?
השקעות ריאליות מתאימות למשקיעים הרואים בהשקעה מהלך אסטרטגי ארוך-טווח, ממגוון שיקולים ולאו דווקא משיקולי תשואה לטווח קצר. משום שהשקעות ריאליות הוא שם גנרי, המתייחס למגוון גדול של סוגי השקעות, חלקן סולידיות וחלקן ספקולטיביות, חשוב לבדוק את מידת הסיכון הגלומה בכל השקעה ריאלית.
גופי ניהול השקעות ריאליות בישראל
בישראל מגוון גדול של גופים המנהלים תיקי השקעות ריאליות, ועליהם נמנים חברות ביטוח, בנקים וקרנות השקעה פרטיות מקומיות וזרות, המאפשרות למשקיעים להיחשף לאפשרויות השקעה סולידיות, בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם בפיקדונות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הבולטות בישראל ניתן למנות את קרנות פימי, קרן פורטיסימו, קרן טנא ועוד. בין קרנות ההשקעה הזרות הפעילות בישראל ניתן למנות, בפער גדול מכל השאר, את קרן Apax הבריטית, את קרן JMI ואת קרן פרמירה האירופית ואחרות. קרנות זרות הבולטות במיוחד בפעילותן בישראל הן קרנות הון סיכון אך הן כמובן אינן סולידיות.
סיכום
בשוק מוצעות אפשרויות מגוונות מאוד של השקעות סולידיות. בטרם תשקיעו את כספכם בכל אחת מהחלופות, כדאי לערוך מחקר שוק מקיף ולבחון את כל האפשרויות המוצעות לכם. לעיתים תוכלו למצוא השקעות מפתיעות, שלא יאלצו אתכם לוותר על התשואה הגבוהה, בתמורה לסולידיות שבהשקעה. גם בבואכם להשקיע את כספכם בפיקדונות בנקאיים, המלצתנו היא לבצע מחקר שוק ולבחון היטב את האפשרויות המוצעות לכם. התנאים המוצעים לכם ניתנים למיקוח ואם תוכלו להציג, במהלך המשא-ומתן, אפשרויות אטרקטיביות שהוצעו לכם במקומות אחרים, תגדילו את יכולת המיקוח שלכם.
כפי שראינו, כל אחת מן הבחירות מתאפיינת ביתרונות וחסרונות, ובכולן כלול מרכיב מסוים של הימור. המשקיע הצופה עלייה של הריבית, יעדיף אולי להשקיע בקרנות כספיות או באג"ח ממשלתיות לא צמודות. המשקיע הסבור מאידך כי האינפלציה תתגבר, יעדיף אולי להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות מדד וקצרות-מועד. המסקנה ברורה - גם האפיקים הסולידיים חשופים למידה לא מבוטלת של השפעות חיצוניות ודורשים מן המשקיע לקבל החלטות שאינן יכולות להתבסס על ידע ודאי. המלצתנו היא ללמוד לעומקן את המשמעויות של אפיקי ההשקעה השונים ולבחור את ההשקעה או תמהיל ההשקעות הנכון ביותר עבורכם.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
