מתלבטים? קבלו סקירה של אפשרויות ההשקעה הסולידיות בשוק
בפני משקיעים המחפשים השקעות סולידיות, פתוחים שני ערוצים מרכזיים:
השקעות פיננסיות
השקעות ריאליות
לפני שנסקור את האפשרויות השונות, חשוב להדגיש שאין השקעה סולידית המבטיחה באופן מוחלט את ערכו של כספכם. גם השקעות סולידיות מאוד כפופות לשינויים וסיכונים, הנובעים, בין היתר, מהתפתחויות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליות, נזילות, משילות תאגידית ואחרים. על-פי-רוב, ערוצים המוגדרים כ"סולידים" יציעו למשקיעים, לצד רמת הסיכון הנמוכה יחסית, פיצוי (שיעור תשואה) נמוך גם הוא.
עם זאת, קיימות לעיתים הזדמנויות בשוק המציעות תשואה גבוהה גם בהשקעות סולידיות. השקעות אלה הן נדירות יותר ודורשות, מן המשקיעים המבקשים לאתרן, מידת תחכום גבוהה יותר.
השקעות פיננסיות
השקעות בניירות ערך ממשלתיים או קונצרניים
- מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית, סחירה, שאינה צמודה למדד, לטווח שאינו עולה על שנה. יתרון המק"מ הוא בהציעו תשואות גבוהות יותר מאלה המוצעות במסגרת פיקדונות בנקאיים. חסרונו נעוץ בכך שהוא אינו צמוד למדד, ולכן עליית הריבית במשק שוחקת את התשואה שהוא מניב. בנוסף, רכישת מק"מ כרוכה בתשלום עמלת ניירות ערך.
- אג"ח ממשלתיות שאינן מק"מ מציעות אפשרויות מגוונות יותר מאשר מק"מ. ניתן לבחור בסוגים שונים של אג"ח ממשלתיות, כגון אג"ח שקלית צמודה למדד, אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית קבועה או אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית משתנה. אג"ח אלה גם ניתנות לרכישה לתקופות העולות על שנה אחת, עובדה המגדילה את התשואה שהן מניבות.
- אג"ח קונצרניות של חברות בינלאומיות יציבות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, אך כפי שכבר למדנו הסיכון בהן גבוה יותר, במיוחד בעידן של משברים כלכליים.
- "תעודות סל" מהוות מכשיר פיננסי מעניין, שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה שילוב של קרן נאמנות ומניות. תעודות סל של מדד מסוים כוללות תמהיל של המניות המרכיבות אותו, על-פי משקלן היחסי בו. תשואת תעודות הסל נמצאת בקורלציה לתשואת המדד המקביל, והסיכון הכרוך בהן הוא כמובן נמוך יותר, בזכות הפיזור הרב שהן מציעות.
- "קרנות נאמנות כספיות" (או "קרנות כספיות") הן קרנות נאמנות, שמטרתן להציע השקעה סולידית, כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים אך תשואה גבוהה מעט יותר. הרשות לניירות ערך קובעת את תמהיל ההשקעה של הקרנות הכספיות, המורכב ברובו מהשקעות במק"מ. תשואת הקרן הכספית, בניגוד לתשואת הפק"מ, אינה קבועה מראש.
למי מתאימות השקעות בשוק ההון?
השקעות בשוק ההון מתאימות למשקיעים המבקשים תשואה גבוהה יותר מן המקובל בקרב רוב הפיקדונות ומוכנים להיחשף בהשקעותיהם למרכיב סיכון ברמה נמוכה.
השקעות בפיקדונות ואפיקי חיסכון לזמן ארוך
- תוכניות חיסכון
- פיקדונות קצרי-מועד (פק"מ) המוצעים על-ידי בתי ההשקעות הם קרנות כספיות המאפשרות השקעה באג"ח בסיכון נמוך, ומהוות חלופה לפיקדונות שקליים בנקאיים. אין מדובר בפיקדון שקלי, בו התשואה ידועה מראש.
- פיקדונות מובנים (Structure) הם מוצרים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות ומציעים תמהיל של נכסים שונים. משווקי הפיקדונות מבטיחים לשמור על ערך הקרן ולקבלה כסכום נומינלי בתום תקופת ההשקעה, אך אינם מתחייבים באשר לאחוז התשואה שההשקעה תניב, אם בכלל. הפיקדונות המובנים משווקים על-ידי הבנקים ובתי השקעות כסולידיים אך הם אינם כאלה בפועל.
- השלמות הון היא פעילות השקעה סולידית בגופים המספקים שירות נפוץ ומתקדם ביותר, הניתן לבעלי עסקים וחברות, במטרה לאפשר להם לקבל אשראי סדיר ממקורות בנקאיים. השלמות הון עשויות להניב תשואות גבוהות יותר מאלה שמניבים רוב הפיקדונות האחרים.
למי מתאימות השקעות בפיקדונות?
השקעות בפיקדונות מתאימות למשקיעים המבקשים לשמור על ערך כספם, להפקידו בידי גוף איתן ומבוסס ומוכנים להסתפק, במרבית המקרים, בתשואה מינימאלית. הפיקדונות חשופים פחות להשפעות חיצוניות מההשקעה בשוק ההון אך מאידך התשואה המשולמת ברובם היא נמוכה מאוד ופוגעת לרוב בכדאיותם.
השקעות ריאליות
השקעות בנכסים שאינם סחירים (השקעות ריאליות)
השקעות ריאליות הן השקעות בחברות שמטרתן להביא לייצור מוצרי צריכה או לייצור נכסי הון נוספים בעתיד. השקעות ריאליות מנוהלות על-ידי קרנות פרטיות (Private Equity), גופים מוסדיים, לרבות חברות ביטוח ובנקים ואף על-ידי אנשים פרטיים. השקעות ריאליות עשויות לנוע בין סולידיות יחסית לספקולטיביות גבוהה, כגון השקעות של קרנות הון סיכון.
למי מתאימות השקעות ריאליות?
השקעות ריאליות מתאימות למשקיעים הרואים בהשקעה מהלך אסטרטגי ארוך-טווח, ממגוון שיקולים ולאו דווקא משיקולי תשואה לטווח קצר. משום שהשקעות ריאליות הוא שם גנרי, המתייחס למגוון גדול של סוגי השקעות, חלקן סולידיות וחלקן ספקולטיביות, חשוב לבדוק את מידת הסיכון הגלומה בכל השקעה ריאלית.
גופי ניהול השקעות ריאליות בישראל
בישראל מגוון גדול של גופים המנהלים תיקי השקעות ריאליות, ועליהם נמנים חברות ביטוח, בנקים וקרנות השקעה פרטיות מקומיות וזרות, המאפשרות למשקיעים להיחשף לאפשרויות השקעה סולידיות, בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם בפיקדונות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הבולטות בישראל ניתן למנות את קרנות פימי, קרן פורטיסימו, קרן טנא ועוד. בין קרנות ההשקעה הזרות הפעילות בישראל ניתן למנות, בפער גדול מכל השאר, את קרן Apax הבריטית, את קרן JMI ואת קרן פרמירה האירופית ואחרות. קרנות זרות הבולטות במיוחד בפעילותן בישראל הן קרנות הון סיכון אך הן כמובן אינן סולידיות.
סיכום
בשוק מוצעות אפשרויות מגוונות מאוד של השקעות סולידיות. בטרם תשקיעו את כספכם בכל אחת מהחלופות, כדאי לערוך מחקר שוק מקיף ולבחון את כל האפשרויות המוצעות לכם. לעיתים תוכלו למצוא השקעות מפתיעות, שלא יאלצו אתכם לוותר על התשואה הגבוהה, בתמורה לסולידיות שבהשקעה. גם בבואכם להשקיע את כספכם בפיקדונות בנקאיים, המלצתנו היא לבצע מחקר שוק ולבחון היטב את האפשרויות המוצעות לכם. התנאים המוצעים לכם ניתנים למיקוח ואם תוכלו להציג, במהלך המשא-ומתן, אפשרויות אטרקטיביות שהוצעו לכם במקומות אחרים, תגדילו את יכולת המיקוח שלכם.
כפי שראינו, כל אחת מן הבחירות מתאפיינת ביתרונות וחסרונות, ובכולן כלול מרכיב מסוים של הימור. המשקיע הצופה עלייה של הריבית, יעדיף אולי להשקיע בקרנות כספיות או באג"ח ממשלתיות לא צמודות. המשקיע הסבור מאידך כי האינפלציה תתגבר, יעדיף אולי להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות מדד וקצרות-מועד. המסקנה ברורה - גם האפיקים הסולידיים חשופים למידה לא מבוטלת של השפעות חיצוניות ודורשים מן המשקיע לקבל החלטות שאינן יכולות להתבסס על ידע ודאי. המלצתנו היא ללמוד לעומקן את המשמעויות של אפיקי ההשקעה השונים ולבחור את ההשקעה או תמהיל ההשקעות הנכון ביותר עבורכם.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
