מתלבטים? קבלו סקירה של אפשרויות ההשקעה הסולידיות בשוק
בפני משקיעים המחפשים השקעות סולידיות, פתוחים שני ערוצים מרכזיים:
השקעות פיננסיות
השקעות ריאליות
לפני שנסקור את האפשרויות השונות, חשוב להדגיש שאין השקעה סולידית המבטיחה באופן מוחלט את ערכו של כספכם. גם השקעות סולידיות מאוד כפופות לשינויים וסיכונים, הנובעים, בין היתר, מהתפתחויות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליות, נזילות, משילות תאגידית ואחרים. על-פי-רוב, ערוצים המוגדרים כ"סולידים" יציעו למשקיעים, לצד רמת הסיכון הנמוכה יחסית, פיצוי (שיעור תשואה) נמוך גם הוא.
עם זאת, קיימות לעיתים הזדמנויות בשוק המציעות תשואה גבוהה גם בהשקעות סולידיות. השקעות אלה הן נדירות יותר ודורשות, מן המשקיעים המבקשים לאתרן, מידת תחכום גבוהה יותר.
השקעות פיננסיות
השקעות בניירות ערך ממשלתיים או קונצרניים
- מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית, סחירה, שאינה צמודה למדד, לטווח שאינו עולה על שנה. יתרון המק"מ הוא בהציעו תשואות גבוהות יותר מאלה המוצעות במסגרת פיקדונות בנקאיים. חסרונו נעוץ בכך שהוא אינו צמוד למדד, ולכן עליית הריבית במשק שוחקת את התשואה שהוא מניב. בנוסף, רכישת מק"מ כרוכה בתשלום עמלת ניירות ערך.
- אג"ח ממשלתיות שאינן מק"מ מציעות אפשרויות מגוונות יותר מאשר מק"מ. ניתן לבחור בסוגים שונים של אג"ח ממשלתיות, כגון אג"ח שקלית צמודה למדד, אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית קבועה או אג"ח שקלית שאינה צמודה, בריבית משתנה. אג"ח אלה גם ניתנות לרכישה לתקופות העולות על שנה אחת, עובדה המגדילה את התשואה שהן מניבות.
- אג"ח קונצרניות של חברות בינלאומיות יציבות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, אך כפי שכבר למדנו הסיכון בהן גבוה יותר, במיוחד בעידן של משברים כלכליים.
- "תעודות סל" מהוות מכשיר פיננסי מעניין, שהתפתח בשנים האחרונות ומהווה שילוב של קרן נאמנות ומניות. תעודות סל של מדד מסוים כוללות תמהיל של המניות המרכיבות אותו, על-פי משקלן היחסי בו. תשואת תעודות הסל נמצאת בקורלציה לתשואת המדד המקביל, והסיכון הכרוך בהן הוא כמובן נמוך יותר, בזכות הפיזור הרב שהן מציעות.
- "קרנות נאמנות כספיות" (או "קרנות כספיות") הן קרנות נאמנות, שמטרתן להציע השקעה סולידית, כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים אך תשואה גבוהה מעט יותר. הרשות לניירות ערך קובעת את תמהיל ההשקעה של הקרנות הכספיות, המורכב ברובו מהשקעות במק"מ. תשואת הקרן הכספית, בניגוד לתשואת הפק"מ, אינה קבועה מראש.
למי מתאימות השקעות בשוק ההון?
השקעות בשוק ההון מתאימות למשקיעים המבקשים תשואה גבוהה יותר מן המקובל בקרב רוב הפיקדונות ומוכנים להיחשף בהשקעותיהם למרכיב סיכון ברמה נמוכה.
השקעות בפיקדונות ואפיקי חיסכון לזמן ארוך
- תוכניות חיסכון
- פיקדונות קצרי-מועד (פק"מ) המוצעים על-ידי בתי ההשקעות הם קרנות כספיות המאפשרות השקעה באג"ח בסיכון נמוך, ומהוות חלופה לפיקדונות שקליים בנקאיים. אין מדובר בפיקדון שקלי, בו התשואה ידועה מראש.
- פיקדונות מובנים (Structure) הם מוצרים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות ומציעים תמהיל של נכסים שונים. משווקי הפיקדונות מבטיחים לשמור על ערך הקרן ולקבלה כסכום נומינלי בתום תקופת ההשקעה, אך אינם מתחייבים באשר לאחוז התשואה שההשקעה תניב, אם בכלל. הפיקדונות המובנים משווקים על-ידי הבנקים ובתי השקעות כסולידיים אך הם אינם כאלה בפועל.
- השלמות הון היא פעילות השקעה סולידית בגופים המספקים שירות נפוץ ומתקדם ביותר, הניתן לבעלי עסקים וחברות, במטרה לאפשר להם לקבל אשראי סדיר ממקורות בנקאיים. השלמות הון עשויות להניב תשואות גבוהות יותר מאלה שמניבים רוב הפיקדונות האחרים.
למי מתאימות השקעות בפיקדונות?
השקעות בפיקדונות מתאימות למשקיעים המבקשים לשמור על ערך כספם, להפקידו בידי גוף איתן ומבוסס ומוכנים להסתפק, במרבית המקרים, בתשואה מינימאלית. הפיקדונות חשופים פחות להשפעות חיצוניות מההשקעה בשוק ההון אך מאידך התשואה המשולמת ברובם היא נמוכה מאוד ופוגעת לרוב בכדאיותם.
השקעות ריאליות
השקעות בנכסים שאינם סחירים (השקעות ריאליות)
השקעות ריאליות הן השקעות בחברות שמטרתן להביא לייצור מוצרי צריכה או לייצור נכסי הון נוספים בעתיד. השקעות ריאליות מנוהלות על-ידי קרנות פרטיות (Private Equity), גופים מוסדיים, לרבות חברות ביטוח ובנקים ואף על-ידי אנשים פרטיים. השקעות ריאליות עשויות לנוע בין סולידיות יחסית לספקולטיביות גבוהה, כגון השקעות של קרנות הון סיכון.
למי מתאימות השקעות ריאליות?
השקעות ריאליות מתאימות למשקיעים הרואים בהשקעה מהלך אסטרטגי ארוך-טווח, ממגוון שיקולים ולאו דווקא משיקולי תשואה לטווח קצר. משום שהשקעות ריאליות הוא שם גנרי, המתייחס למגוון גדול של סוגי השקעות, חלקן סולידיות וחלקן ספקולטיביות, חשוב לבדוק את מידת הסיכון הגלומה בכל השקעה ריאלית.
גופי ניהול השקעות ריאליות בישראל
בישראל מגוון גדול של גופים המנהלים תיקי השקעות ריאליות, ועליהם נמנים חברות ביטוח, בנקים וקרנות השקעה פרטיות מקומיות וזרות, המאפשרות למשקיעים להיחשף לאפשרויות השקעה סולידיות, בין אם באמצעות השקעות ריאליות ובין אם בפיקדונות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הבולטות בישראל ניתן למנות את קרנות פימי, קרן פורטיסימו, קרן טנא ועוד. בין קרנות ההשקעה הזרות הפעילות בישראל ניתן למנות, בפער גדול מכל השאר, את קרן Apax הבריטית, את קרן JMI ואת קרן פרמירה האירופית ואחרות. קרנות זרות הבולטות במיוחד בפעילותן בישראל הן קרנות הון סיכון אך הן כמובן אינן סולידיות.
סיכום
בשוק מוצעות אפשרויות מגוונות מאוד של השקעות סולידיות. בטרם תשקיעו את כספכם בכל אחת מהחלופות, כדאי לערוך מחקר שוק מקיף ולבחון את כל האפשרויות המוצעות לכם. לעיתים תוכלו למצוא השקעות מפתיעות, שלא יאלצו אתכם לוותר על התשואה הגבוהה, בתמורה לסולידיות שבהשקעה. גם בבואכם להשקיע את כספכם בפיקדונות בנקאיים, המלצתנו היא לבצע מחקר שוק ולבחון היטב את האפשרויות המוצעות לכם. התנאים המוצעים לכם ניתנים למיקוח ואם תוכלו להציג, במהלך המשא-ומתן, אפשרויות אטרקטיביות שהוצעו לכם במקומות אחרים, תגדילו את יכולת המיקוח שלכם.
כפי שראינו, כל אחת מן הבחירות מתאפיינת ביתרונות וחסרונות, ובכולן כלול מרכיב מסוים של הימור. המשקיע הצופה עלייה של הריבית, יעדיף אולי להשקיע בקרנות כספיות או באג"ח ממשלתיות לא צמודות. המשקיע הסבור מאידך כי האינפלציה תתגבר, יעדיף אולי להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות מדד וקצרות-מועד. המסקנה ברורה - גם האפיקים הסולידיים חשופים למידה לא מבוטלת של השפעות חיצוניות ודורשים מן המשקיע לקבל החלטות שאינן יכולות להתבסס על ידע ודאי. המלצתנו היא ללמוד לעומקן את המשמעויות של אפיקי ההשקעה השונים ולבחור את ההשקעה או תמהיל ההשקעות הנכון ביותר עבורכם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
