עובד חד הורי, שהועסק במשך כל תקופת עבודתו בסמוך לביתו ובעת הצורך יכול היה להגיע לילדו ללא עיכוב, הינה נסיבה מהותית לתנאי עבודתו, ושינויה מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו
העובדות
-------------
מיכאל פריטיקו (להלן: "העובד") בן שישים ואב חד הורי ומשמורן לילד בן 11.
איי.אס.אס אשמרת בע"מ (להלן: "המעסיקה") הינה חברה לשירותי ניקיון ואחזקה. העובד הועסק על ידי המעסיקה בשכר שעתי כעובד ניקיון באתרים שונים במשך למעלה מ-8 שנים, עד ליום 30.11.08.
העובד התגורר בחיפה עד לחודש ינואר בשנת 2005 ועל כן גם הועסק באתרים שונים ברחבי חיפה. לאחר חודש ינואר עבר העובד להתגורר ביקנעם והחל ממועד זה ועד לסיום עבודתו, הועסק על ידי המעסיקה במפעל כתר פלסטיק ביקנעם.
בחודש נובמבר 2008 נדרשה המעסיקה לצמצם את כ"א שהעסיקה אצל כתר פלסטיק (להלן: "המשתמש") והחליטה על הפסקת עבודתו של העובד. לטענת המעסיקה הפסקת עבודתו היתה קשורה לבעיות משמעת.
ביום 6.1.09 התקיימה פגישה אשר הצדדים חלוקים באשר למטרתה ובה נחתם על סיכום אשר קבע, כי העובד הוא זה שביקש לסיים את העסקתו וכן את גמר החשבון בין הצדדים ובתוכו גם פיצויי פיטורים.
יום למחרת החתימה על ההסכם פנתה ב"כ העובד למעסיקה וטענה, כי המעסיקה ניצלה את מעמדו של העובד שלא שולט בשפה העברית ועל כן ביקשה לראות בהסכם זה כמבוטל. בתגובה לכך טענה המעסיקה, כי העובד יצא לחופשה ולאחר מכן ביקש לסיים את יחסי העבודה עקב בעיות אישיות.
בתגובה לטענה זו טען העובד, כי באותה ישיבה שנערכה ביום 6.1.09 הוצע לעובד עבודה בחיפה שמשנה את תנאי עבודתו לרעה.
בסיום חילופי הדברים טענה ב"כ העובד, כי הוא פוטר מעבודתו ללא ששולמו כל התשלומים המגיעים לו.
פסק הדין
----------------
לטענת העובד, הוא הגיע ביום 1.12.08 למקום העבודה הרגיל ביקנעם אולם במפתיע נאמר לו, כי עליו לצאת לחופשה עד ליום 30.12.09. לאחר מכן כאשר חזר מהחופשה המאולצת, נאמר לו לדבריו, כי לא ניתן להמשיך ולהעסיקו באתר העבודה ביקנעם והוצע לו לעבוד באחד האתרים בחיפה או בזיכרון יעקב.
בית הדין בחן את התכתבויות הצדדים ואת הפגישה שהתקיימה ביום 6.1.09 בין הצדדים ולאור כל הראיות שהוצגו בפניו הגיע למסקנה, כי הוכח שהמעסיקה נדרשה על ידי המשתמש לצמצם בכח האדם המועסק אצלה ומשיקוליה החליטה לצמצם את משרתו של העובד באותו מקום. לאור כך הוציאה המעסיקה את העובד לחופשה כפויה ללא תשלום.
זאת ועוד, בית הדין קבע, כי ספק רב אם ניתן ללמוד גזירה שווה מהרציונאל של הפסיקה שדנה בחילופי חברות ניקיון באותו מקום עבודה, לעניין דנן שכן במקרה דנן לא הוחלפה המעסיקה.
בית הדין פנה לאחר מכן לבחון את טענתו של העובד, כי התפטר בדין מפוטר ועל כן זכאי לפיצויי פיטורים. לעניין זה ציין בית הדין, כי המעסיקה הינה חברה המעניקה שירותי ניקיון ואיננה חברת כ"א אשר עצם העבודה בה מוגדרת כעבודה זמנית לפרק זמן מוגדר וקצוב שאף נקבע בחוק.
העובד הועסק במשך כל תקופת עבודתו אצל המעסיקה בסמוך למקום מגוריו. על כן, בית הדין דחה את סברת המעסיקה, לפיה ניודו של העובד ממקום עבוד אחד למשנהו היה חלק ממתכונת העבודה המוסכמת בין הצדדים.
בית הדין קבע לעניין זה, כי בחברה למתן שירותים אין כל הגבלה על העסקת עובד אצל משתמש מסוים למשך פרק זמן ממושך איל לכך לא מצא בית הדין הבדל בין העובד לבין כל עובד אחר המועסק על ידי מעבידו הישיר במקום עבודתו. אמנם גם לעובד המועסק במישרין במקום העבודה על ידי מעסיקו אין זכות קנויה כי לעולם לא ישונה מקום עבודתו, אלא שאם נעשה כן שמורה לו הזכות להתפטר בדין מפוטר אם יוכיח כי השינוי עובד בתנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
בהתאם להלכה הפסוקה (ע"ע 491/08 סוהא סארג'י נ' קופת חולים לאומית) אמנם שמורה למעסיק הפררוגטיבה הניהולית לשנות את תנאי העבודה של עובד אך יחד עם זאת הפררוגטיבה הניהולית אינה ערך העומד לעצמו ולעולם תהא כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות, כאשר אל מול הפררוגטיבה הניהולית עומד האינטרס של העובד אותו יש להביא בחשבון ובתוך כך שמורה לעובד הזכות, כי חוזה העבודה לא ישונה בצורה לא סבירה תוך פגיעה חד צדדית בו.
על כן, גם לעובד במקרה דנן, אין זכות קנויה, כי לעולם לא ישונה מקום עבודתו, אלא שאם נעשה כן, הרי שעל השינוי להיות סביר ומידתי ולהיעשות בתום לב.
במקרה דנן, העובד התפטר לאחר שהמעסיקה הפסיקה את עבודתו אצל המשתמש וביקשה להעבירו לעבוד באזור המרוחק מביתו.
ההלכה הפסוקה קבעה בין היתר, כי התשובה לשאלה אם יש או אין הרעה מוחשית בתנאי העבודה במקרה מסוים תלויה בנסיבות כל מקרה, בתפקידו של העובד ובמעמדו אצל נותן העובדה, והשופט הדן בעניין יוכל להעריך אם לגבי אותו עובד שינוי התנאים מצדיק את התפטרותו.
עוד נפסק, כי בנוגע לחלופה השנייה של סעיף 11(א) לחוק יש לבחון האם עובד סביר בנסיבותיו האישיות של העובד הנדון, היה מפסיק לעבוד בגין הנסיבות שנוצרו.
על כן גם במקרה דנן, יש לבחון את נסיבותיו של העובד. במקרה זה, מרחק הנסיעה למקום העבודה החדש שהוצע לעובד הינה נסיעה באוטובוס אחד שאורכת כחצי שעה ואילו למקום העובדה השני שהוצע לעובד מדובר בנסיעה בשני אוטובוסים אשר אורכת כשעה.
בית הדין קבע לעניין זה, כי אמנם נסיעה של כחצי שעה בקו אוטובוס אחד למקום העבודה, אינה בגדר חריג או שינוי מהותי בעולם העבודה בכלל, זאת במובחן מנסיעה של שעה אלא שבמקרה דנן ובשים לב לנסיבות המיוחדות של העובד (הורה משמורן יחיד לקטין) משך זמן הנסיעה אינו חזות הכל ויש נפקות גם למידת הנגישות של ההורה ממקום העבודה לביתו ואל הילד שבחזקתו היחידה.
העובדה שהעובד הועסק במשך כל תקופת עבודתו אצל המעסיקה בסמוך לביתו ובכל מקרה של צורך יכול היה להגיע אל הילד ללא עיכוב, הינה נסיבה מהותית לתנאי עבודתו ויכולתו לעבוד באופן סביר ושוטף לפרנסתו ופרנסת בנו. טול מתנאי עבודתו אלו שחלו על העובד במשך כל שנות עבודתו, את אותה נגישות מידית אל בנו הקטין והרי לך שינוי מהותי בתנאי עבודתו של העובד, העולה כדי הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ובכל מקרה כדי נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.
על כן, בית הדין פסק, כי הפסקת עבודתו של העובד אצל המשתמש והכוונה להעבירו למקום אחר מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולא כל שכן נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי העובד שבהן אין לדרוש ממנו, כי ימשיך בעבודתו ועל כן יש לראות בו כמי שהתפטר בדין מפוטר כהגדרתו בסעיף 11(א) לחוק המזכה אותו בפיצויי פיטורים.
לאחר הקביעה שפורטה לעיל דן בית הדין האזורי בשאר רכיבי תביעתו של העובד ובניהם הפרשי פדיון חופשה, הפרשי דמי הבראה, הפרשי דמי חגים, הפרשי הוצאות נסיעה, הפרשי גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. בית הדין קיבל חלק מהרכיבים ודחה אחרים בהתאם למסכת העובדתית והראייתית שהוצגה בפניו.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
