האם ניתן לסרב לקבל לעבודה עובד מעשן?

האם מעסיק יוכל לפרסם מודעת דרושים בה ייכתב, כי המשרה אינה מיועדת לאנשים מעשנים. לדברי המעסיק הסיבה לכך היא, כי הוא אינו מעוניין שעובדיו יצאו להפסקות עישון תכופות - תשובה מאת עו"ד שירי לב-רן לביא וגב' הילה בר אילן, מתמחה, מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
עו"ד לילך דניאל |

ס' 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") קובע כלל האוסר על מעסיק/ה להפלות בין עובדיו/תיו או בין דורשי/ות עבודה, מחמת העילות המנויות בחוק. כך, בלשון הסעיף:

2(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:

(1) קבלה לעבודה;

(2) תנאי עבודה;

(3) קידום בעבודה;

(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5) פיטורים או פיצויי פיטורים;

(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

כמו כן, בס' 2(ב) לחוק השוויון נקבע כי קביעת תנאי שלא ממין העניין תיחשב גם היא כאפליה.

זאת ועוד, ס' 8 לחוק השוויון אוסר על מעביד או על הזקוק לעובד לפרסם מודעת דרושים שיש בה הפליה לפי ס' 2.

לשם בחינת קיומה של אפליה נשתמש במבחן הקבוע בס' 2(ג) לחוק השוויון, לפיו לא יראו אפליה במקרים בהם הדרישה שהציב המעסיק מתחייבת מאופייה או מהותה של המשרה המוצעת.

נציין כי על פי קביעת בית הדין יש לפרש את ס' 2(ג) בצמצום, על מנת להפחית ככל הניתן את הפגיעה האפשרית בקבוצות עליהן ביקש הדין להגן בקובעו את כלל איסור האפליה (ר' למשל, נא/3-8 (ארצי) מדינת ישראל נ' חברת גסטטנר).

האם ניתן לקבוע דרישת סף לפיה לא יתקבלו מועמדים מעשנים לעבודה?

השאלה הראשונה שיש לשאול במקרה מעין זה, היא האם מתחייב מאופיו ו/או מהותו של התפקיד, כי העובד לא יעשן?

בעניינינו, מתשובת המעסיק ניתן ללמוד, כי הדרישה לאי-עישון נובעת בגלל תדירות גבוהה של הפסקות שעושים עובדים מעשנים.

כבר כאן נציין, כי אמירה זו הינה גורפת ושרירותית, שכן לא כל העובדים המעשנים יוצאים להפסקות בתדירות גבוהה. אמירה מעין זו מהווה אפליה סטטיסטית.

בנוסף, חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 קובע בסעיף 20 את זכותו העקרונית של עובד לשעות הפסקה במהלך יום העבודה. במקביל, למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לקבוע את סדרי העבודה בעסקו, ובכללה גם את זמני ההפסקות של עובדיו. מכאן, שלמעסיק קיימת האפשרות להחליט על מספר הפסקות העישון שיתיר לעובדיו לקחת. אותו מעסיק יכול לציין בפני המועמדים המעשנים, כי הוא מגביל את זמני ההפסקות במסגרת סמכותו כמעסיק, ועל כן ככל שהמועמד מעוניין לעבוד במקום העבודה יהיה עליו לקבל תנאי זה.

משכך נראה, כי קביעת תנאי סף לפיו רק עובדים שאינם מעשנים יוכלו למלא את התפקיד, אינה מתחייבת בהכרח מאופיו או מהותו של התפקיד.

על כן, פרסום מודעת דרושים אשר תפסול מראש ובאופן גורף את מועמדותם של אנשים מעשנים, עלולה שלא לעמוד בקנה אחד עם הוראות חוק השוויון.

במקום זאת, מוצע לכלול בתיאור התפקיד במודעת הדרושים הבהרה בדבר מס' ההפסקות הצפויות בעבודה, או לחילופין, לציין זאת מראש בפני המועמדים/ות לתפקיד.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מזמינה כל עובד/ת וכל מעסיק/ה לפנות אליה בכל שאלה או מקרה הנוגעים לשוויון הזדמנויות ואפליה בעבודה.

ניתן ליצור קשר עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה באמצעות הטלפון:

ת"א והמרכז - 03-7347215 , ירושלים ובאר שבע - 02-6303557 , חיפה והצפון - 04-8613902.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

אלטיס אינטרנשיונל מחזיקה בנכסים בפורטוגל, ישראל, הקריביים ואזורים נוספים, עם חוב נטו של כ-8 מיליארד אירו. ענף התקשורת באירופה סובל מתחרות עזה, רגולציה מחמירה וקיפאון בצמיחה. התזרים החופשי של הקבוצה נשחק ובמקביל ריבית החוב עולה, מה שהוביל את  S&P להוריד את דירוג החברה ל-CCC+ בציפייה להסדר חוב עד 2027.

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

למרות המצב, דרהי מלהטט בהעברות נכסים וגיוסים שמעדיפים חוב חדש על פני קיים. המטרה להרוויח זמן, לקבל "שם טוב" בישראל, אבל בדרך החוב רק הולך וגדל. בדרך הוא מקבל "שם רע" בצרפת. רק לאחרונה הוא השלים  הסדר של 24 מיליארד אירו לאלטיס צרפת  שבו נושים קיבלו 45% מההון תמורת מחיקת חוב, בעוד דרהי שמר על 55% שליטה. באלטיס ארה"ב יש בעיות של מיחזור חוב. כמעט כל נקודה בקונצרן הענק נמצאת בבעיה תזרימית-פיננסית או בהרעה עסקית. לדרהי גם חזית מול קרנות השקעה אמריקאיות גדולות כמו פימקו ואפולו שטוענות שהדירקטוריון פועל בניגוד עניינים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.