סוגיות המס בפירוק איגוד מקרקעין עקב תיקוני החקיקה
חברה משפחתית שהיא איגוד מקרקעין הוקמה בשנת 1970 ורכשה זכויות במקרקעין בשנת 1973. בפירוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין, האם יחול מס שבח ולא מס רכישה וכמו כן לא יחולו הוראות סעיף 71א לעניין "הרווח הנוסף"?
שאלה:
------------
חברה משפחתית שהיא איגוד מקרקעין הוקמה בשנת 1970 ורכשה זכויות במקרקעין בשנת 1973. בפירוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין, האם יחול מס שבח ולא מס רכישה וכמו כן לא יחולו הוראות סעיף 71א לעניין "הרווח הנוסף"?
תשובה:
------------
באופן כללי נאמר שבשנים האחרונות הפך נושא פירוקי האיגודים לסבוך ומורכב עקב תיקוני החקיקה המשמעותיים. לנוכח זאת, להלן נסקור על קצה המזלג את הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו.
תיקונים 50 ו-55 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") שינו את כללי המשחק בנוגע לפירוק איגודים לפי סעיף 71 לחוק, המאפשר בתנאים מסוימים להעביר זכות במקרקעין בפטור ממס שבח לבעלי המניות אגב פירוק האיגוד.
כך לדוגמה, בתיקוני החקיקה נוסף סעיף קטן 5 לסעיף 71 האוסר על כך שבמהלך העברת הנכס אגב פירוק ישתנה ייעודה של הזכות למלאי עסקי.
נזכיר כי לאורך השנים אף הוספו הוראות אנטי תכנוניות בדמות סעיף 72א לחוק השולל פטור לדירה בבניין להשכרה, וכן סעיף 72ב לחוק השולל פטור במכירת דירת מגורים מזכה אשר התקבלה אגב פירוק איגוד, כקבוע בתנאי הסעיף.
לסעיף 71 לחוק הוסף תנאי אשר לפיו בארבע השנים שקדמו לתחילת הפירוק לא הייתה באיגוד "הקצאה מיטיבה" כהגדרתה בסעיף. הסעיף קובע תקופת חסימה של ארבע שנים - בין מועד ההקצאה שבה השתנו זכויותיהם של מי מבעלי הזכויות באיגוד במישרין או בעקיפין בשיעור 10% או יותר, לבין מועד העברת הזכות אגב פירוק האיגוד על פי סעיף 71 לחוק.
בתיקון 50 לחוק תוקן המנגנון הקבוע בסעיף 31 לחוק, ונקבע כי יום ושווי הרכישה של המקרקעין אשר הגיעו לידי בעל המניות לאחר פירוק האיגוד - יהיו יום ושווי רכישת המקרקעין בידי האיגוד, וכי כל השבח שנצבר מאותו מועד יהיה חייב במס בעת מכירתם בידי בעל המניות.
החריג לכלל קובע כי לעניין איגודי מקרקעין "ותיקים" אשר יום הרכישה של המניות באיגוד שמכוחם התקבלה הזכות במקרקעין קדם ליום 12.4.2005, ואשר היו איגודי מקרקעין ערב פירוקם - ימשיך לחול הכלל של "לפי המאוחר".
סעיף 71א לחוק הכניס מנגנון מיוחד למיסוי אותם רווחים צבורים אשר שימשו את האיגוד לרכישת המקרקעין שהועברו לבעלי המניות אגב פירוק האיגוד. הסעיף קובע נוסחה לחישוב הרווח הנוסף, כך שימוסה ההפרש בין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי העניין, כפי שהייתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, לבין המחיר המקורי של המניות.
הוראת התחילה של הסעיף קובעת כי הוראות סעיף 71א לחוק יחולו רק על איגוד שיום הרכישה של הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד המקרקעין היה לאחר 1.4.1998. כלומר, הוראת הסעיף לא תחול על איגודי מקרקעין ותיקים המחזיקים את המקרקעין במשך שבע שנים לפחות טרם התיקון.
בענייננו יש לבחון את הוראות החוק בקפידה וכן את הוראות התחולה של כל סעיפי החקיקה. כמו כן, היות שמדובר בחברה משפחתית יש לשקול גם את ההשלכות המיסויות בהקשר של ייחוס ההכנסה של חברה משפחתית לנישום המייצג.
לעניין החבות במס רכישה, תקנה 27 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974מעניקה פטור אם המקרקעין נרכשו על ידי האיגוד קודם ליום 27.7.1983, ואם המקרקעין הגיעו מיד בעקבות הפירוק לידי בעלי המניות היחידים (ולא לידי תאגיד כלשהו) - הכול בתנאי שהפירוק היה פטור לפי סעיף 71 לחוק.
יודגש שוב כי כיום נושא פירוקי האיגודים מורכב ביותר, ולפיכך המלצתנו היא לקבל ייעוץ טרם ביצוע הפירוק.
המשיבים - מומחים במיסוי, לשעבר יועצים משפטיים ברשות המסים
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
