הקונצרני חוטף: מדדי התל בונדים צנחו, "השוק מתמחר חשש מפני מחנק אשראי"
הפסדי הון חדים באפיק הקונצרני. הצניחה הנרשמת היום במדדי התל בונד שולחת את המדדים למה שנראה כעת כחודש הגרוע מאז אוקטובר 2008 והחודש הראשון של ירידות מאז אוגוסט. מלבד הסנטימנט הכללי שהינו שלילי, ברקע למסחר עומדים גם הסדרי החוב ובראשן ההסדר ההולך ומתגבש בדלק נדלן אשר גרם לאג"ח קבוצת דלק של תשובה לרדת בשיעור חד.
הפסדי הון הורגשו בכל הדירוגים, אך מתעצמים ככל שדירוג האיגרת נמוך יותר. לדוגמא, המרווח בין התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-29 נ"ב בעוד שהמרווח בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-47 נ"ב, כך כתבו במיטב טרם פתיחת המסחר.
היום איבד מדד התל בונד 40 0.74%, התל בונד 20 הסתפק בירידה של 0.42% והתל בונד 60 איבד 0.54% בדרך לסיכום החודש הגרוע מאז אוקטובר 2008.
דודי רזניק, מנהל מחלקת מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal: "הסיפור הגדול של סוף השבוע הוא הורדת דירוג החוב לבלגיה מ-AA+ ל-AA שמסמן את חילחול המשבר האירופי גם למדינות חזקות. את עליית הסיכון אנחנו רואים בצניחת המניות ובתוך כך, גם באפיק הקונצרני".
"בנוסף, הסדר החוב בדלק נדלן לא מקל על השוק. השוק מסמן שחברות שונות כאמפל אמריקן ואלביט הדמיה הולכות להסדר חוב, ובאג"חים של קבוצת IDB רואים כי השוק מפחד מהעתיד. בה בעת, הבנקים הולכים לתהליך של הענקת פחות ופחות אשראי בשל הדרישה להעלאת הלימות ההון. התוצאה היא שהשוק מתמחר פחד ממחנק אשראי".
לדבריו: "הנקודה החשובה היא כי בשנה הבאה צפויים להיפדות 25 מיליארד שקלים באג"ח הקונצרני, סכום גבוה יחסית כאשר ברור כי חובות רבים יצטרכו להיות ממוחזרים ויהיה קשה מאוד לעשות זאת בריביות גבוהות. אציין כי גם בשנים 2012-2014 צפויים להיפדות סמוכים גבוהים כאלה, כך שהלחץ יישאר".
בהתייחסו להכרזת הריבית מחר אשר צפויה לרדת, אומר רזניק כי לדבר תהיה השפעה שולית לחלוטין על האפיק הקונצרני.
מבין ניירות התל בונד, נציין את נכסים ובנ אגח ד שיורדה 1.65% לתשואה של 6.26%, את אידיבי פת אגח ז שירדה 2.64% לתשואה של 9.52% ואת כלכלית ים אגח ו שירדה 2.24% תשואה של 7.59%.
- 5.איילי 28/11/2011 00:00הגב לתגובה זודווקא הירידות הללו הן הזדמנות קניה , צריך לברור אג" ח טובים ולא חסר כאלה עכשיו.
- 4.חגי 27/11/2011 13:54הגב לתגובה זונוחי=וידל-ששונ מעצב שיער אמ שמ עולמי
- 3.חחח מה זה הדוב החמוד הזה אין לכם דוב כמו של (ל"ת)גלובס 27/11/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 2.סכנה 27/11/2011 13:10הגב לתגובה זולוקחים כסף לביזבוזים וכשנגמר לוקחים עוד ממחזרים הלוואות ומבצעים תספורות וקרחות לחסרי האונים המוסדיים שמשחקים בכספנו
- 1.רינה 27/11/2011 13:01הגב לתגובה זובו . טייקונים עאלק
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
