הקונצרני חוטף: מדדי התל בונדים צנחו, "השוק מתמחר חשש מפני מחנק אשראי"
הפסדי הון חדים באפיק הקונצרני. הצניחה הנרשמת היום במדדי התל בונד שולחת את המדדים למה שנראה כעת כחודש הגרוע מאז אוקטובר 2008 והחודש הראשון של ירידות מאז אוגוסט. מלבד הסנטימנט הכללי שהינו שלילי, ברקע למסחר עומדים גם הסדרי החוב ובראשן ההסדר ההולך ומתגבש בדלק נדלן אשר גרם לאג"ח קבוצת דלק של תשובה לרדת בשיעור חד.
הפסדי הון הורגשו בכל הדירוגים, אך מתעצמים ככל שדירוג האיגרת נמוך יותר. לדוגמא, המרווח בין התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-29 נ"ב בעוד שהמרווח בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-47 נ"ב, כך כתבו במיטב טרם פתיחת המסחר.
היום איבד מדד התל בונד 40 0.74%, התל בונד 20 הסתפק בירידה של 0.42% והתל בונד 60 איבד 0.54% בדרך לסיכום החודש הגרוע מאז אוקטובר 2008.
דודי רזניק, מנהל מחלקת מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal: "הסיפור הגדול של סוף השבוע הוא הורדת דירוג החוב לבלגיה מ-AA+ ל-AA שמסמן את חילחול המשבר האירופי גם למדינות חזקות. את עליית הסיכון אנחנו רואים בצניחת המניות ובתוך כך, גם באפיק הקונצרני".
"בנוסף, הסדר החוב בדלק נדלן לא מקל על השוק. השוק מסמן שחברות שונות כאמפל אמריקן ואלביט הדמיה הולכות להסדר חוב, ובאג"חים של קבוצת IDB רואים כי השוק מפחד מהעתיד. בה בעת, הבנקים הולכים לתהליך של הענקת פחות ופחות אשראי בשל הדרישה להעלאת הלימות ההון. התוצאה היא שהשוק מתמחר פחד ממחנק אשראי".
לדבריו: "הנקודה החשובה היא כי בשנה הבאה צפויים להיפדות 25 מיליארד שקלים באג"ח הקונצרני, סכום גבוה יחסית כאשר ברור כי חובות רבים יצטרכו להיות ממוחזרים ויהיה קשה מאוד לעשות זאת בריביות גבוהות. אציין כי גם בשנים 2012-2014 צפויים להיפדות סמוכים גבוהים כאלה, כך שהלחץ יישאר".
בהתייחסו להכרזת הריבית מחר אשר צפויה לרדת, אומר רזניק כי לדבר תהיה השפעה שולית לחלוטין על האפיק הקונצרני.
מבין ניירות התל בונד, נציין את נכסים ובנ אגח ד שיורדה 1.65% לתשואה של 6.26%, את אידיבי פת אגח ז שירדה 2.64% לתשואה של 9.52% ואת כלכלית ים אגח ו שירדה 2.24% תשואה של 7.59%.
- 5.איילי 28/11/2011 00:00הגב לתגובה זודווקא הירידות הללו הן הזדמנות קניה , צריך לברור אג" ח טובים ולא חסר כאלה עכשיו.
- 4.חגי 27/11/2011 13:54הגב לתגובה זונוחי=וידל-ששונ מעצב שיער אמ שמ עולמי
- 3.חחח מה זה הדוב החמוד הזה אין לכם דוב כמו של (ל"ת)גלובס 27/11/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 2.סכנה 27/11/2011 13:10הגב לתגובה זולוקחים כסף לביזבוזים וכשנגמר לוקחים עוד ממחזרים הלוואות ומבצעים תספורות וקרחות לחסרי האונים המוסדיים שמשחקים בכספנו
- 1.רינה 27/11/2011 13:01הגב לתגובה זובו . טייקונים עאלק
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
