הקונצרני חוטף: מדדי התל בונדים צנחו, "השוק מתמחר חשש מפני מחנק אשראי"

התל בונד 60 איבד 0.54% ולא השתתף בעליות שנרשמו במעו"ף בסיום. האג"חים של נוחי דנקנר חטפו חזק: נכסים ובניין אג"ח ד' איבדה 1.65%, אידיבי פיתוח אג"ח ז' נפלת לתשואה של 9.52%
רקפת גלילי | (5)

הפסדי הון חדים באפיק הקונצרני. הצניחה הנרשמת היום במדדי התל בונד שולחת את המדדים למה שנראה כעת כחודש הגרוע מאז אוקטובר 2008 והחודש הראשון של ירידות מאז אוגוסט. מלבד הסנטימנט הכללי שהינו שלילי, ברקע למסחר עומדים גם הסדרי החוב ובראשן ההסדר ההולך ומתגבש בדלק נדלן אשר גרם לאג"ח קבוצת דלק של תשובה לרדת בשיעור חד.

הפסדי הון הורגשו בכל הדירוגים, אך מתעצמים ככל שדירוג האיגרת נמוך יותר. לדוגמא, המרווח בין התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-29 נ"ב בעוד שהמרווח בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-47 נ"ב, כך כתבו במיטב טרם פתיחת המסחר.

היום איבד מדד התל בונד 40 0.74%, התל בונד 20 הסתפק בירידה של 0.42% והתל בונד 60 איבד 0.54% בדרך לסיכום החודש הגרוע מאז אוקטובר 2008.

דודי רזניק, מנהל מחלקת מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal: "הסיפור הגדול של סוף השבוע הוא הורדת דירוג החוב לבלגיה מ-AA+ ל-AA שמסמן את חילחול המשבר האירופי גם למדינות חזקות. את עליית הסיכון אנחנו רואים בצניחת המניות ובתוך כך, גם באפיק הקונצרני".

"בנוסף, הסדר החוב בדלק נדלן לא מקל על השוק. השוק מסמן שחברות שונות כאמפל אמריקן ואלביט הדמיה הולכות להסדר חוב, ובאג"חים של קבוצת IDB רואים כי השוק מפחד מהעתיד. בה בעת, הבנקים הולכים לתהליך של הענקת פחות ופחות אשראי בשל הדרישה להעלאת הלימות ההון. התוצאה היא שהשוק מתמחר פחד ממחנק אשראי".

לדבריו: "הנקודה החשובה היא כי בשנה הבאה צפויים להיפדות 25 מיליארד שקלים באג"ח הקונצרני, סכום גבוה יחסית כאשר ברור כי חובות רבים יצטרכו להיות ממוחזרים ויהיה קשה מאוד לעשות זאת בריביות גבוהות. אציין כי גם בשנים 2012-2014 צפויים להיפדות סמוכים גבוהים כאלה, כך שהלחץ יישאר".

בהתייחסו להכרזת הריבית מחר אשר צפויה לרדת, אומר רזניק כי לדבר תהיה השפעה שולית לחלוטין על האפיק הקונצרני.

מבין ניירות התל בונד, נציין את נכסים ובנ אגח ד שיורדה 1.65% לתשואה של 6.26%, את אידיבי פת אגח ז שירדה 2.64% לתשואה של 9.52% ואת כלכלית ים אגח ו שירדה 2.24% תשואה של 7.59%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איילי 28/11/2011 00:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא הירידות הללו הן הזדמנות קניה , צריך לברור אג" ח טובים ולא חסר כאלה עכשיו.
  • 4.
    חגי 27/11/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    נוחי=וידל-ששונ מעצב שיער אמ שמ עולמי
  • 3.
    חחח מה זה הדוב החמוד הזה אין לכם דוב כמו של (ל"ת)
    גלובס 27/11/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סכנה 27/11/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    לוקחים כסף לביזבוזים וכשנגמר לוקחים עוד ממחזרים הלוואות ומבצעים תספורות וקרחות לחסרי האונים המוסדיים שמשחקים בכספנו
  • 1.
    רינה 27/11/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    בו . טייקונים עאלק
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.