הקונצרני חוטף: מדדי התל בונדים צנחו, "השוק מתמחר חשש מפני מחנק אשראי"

התל בונד 60 איבד 0.54% ולא השתתף בעליות שנרשמו במעו"ף בסיום. האג"חים של נוחי דנקנר חטפו חזק: נכסים ובניין אג"ח ד' איבדה 1.65%, אידיבי פיתוח אג"ח ז' נפלת לתשואה של 9.52%
רקפת גלילי | (5)

הפסדי הון חדים באפיק הקונצרני. הצניחה הנרשמת היום במדדי התל בונד שולחת את המדדים למה שנראה כעת כחודש הגרוע מאז אוקטובר 2008 והחודש הראשון של ירידות מאז אוגוסט. מלבד הסנטימנט הכללי שהינו שלילי, ברקע למסחר עומדים גם הסדרי החוב ובראשן ההסדר ההולך ומתגבש בדלק נדלן אשר גרם לאג"ח קבוצת דלק של תשובה לרדת בשיעור חד.

הפסדי הון הורגשו בכל הדירוגים, אך מתעצמים ככל שדירוג האיגרת נמוך יותר. לדוגמא, המרווח בין התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-29 נ"ב בעוד שהמרווח בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-47 נ"ב, כך כתבו במיטב טרם פתיחת המסחר.

היום איבד מדד התל בונד 40 0.74%, התל בונד 20 הסתפק בירידה של 0.42% והתל בונד 60 איבד 0.54% בדרך לסיכום החודש הגרוע מאז אוקטובר 2008.

דודי רזניק, מנהל מחלקת מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal: "הסיפור הגדול של סוף השבוע הוא הורדת דירוג החוב לבלגיה מ-AA+ ל-AA שמסמן את חילחול המשבר האירופי גם למדינות חזקות. את עליית הסיכון אנחנו רואים בצניחת המניות ובתוך כך, גם באפיק הקונצרני".

"בנוסף, הסדר החוב בדלק נדלן לא מקל על השוק. השוק מסמן שחברות שונות כאמפל אמריקן ואלביט הדמיה הולכות להסדר חוב, ובאג"חים של קבוצת IDB רואים כי השוק מפחד מהעתיד. בה בעת, הבנקים הולכים לתהליך של הענקת פחות ופחות אשראי בשל הדרישה להעלאת הלימות ההון. התוצאה היא שהשוק מתמחר פחד ממחנק אשראי".

לדבריו: "הנקודה החשובה היא כי בשנה הבאה צפויים להיפדות 25 מיליארד שקלים באג"ח הקונצרני, סכום גבוה יחסית כאשר ברור כי חובות רבים יצטרכו להיות ממוחזרים ויהיה קשה מאוד לעשות זאת בריביות גבוהות. אציין כי גם בשנים 2012-2014 צפויים להיפדות סמוכים גבוהים כאלה, כך שהלחץ יישאר".

בהתייחסו להכרזת הריבית מחר אשר צפויה לרדת, אומר רזניק כי לדבר תהיה השפעה שולית לחלוטין על האפיק הקונצרני.

מבין ניירות התל בונד, נציין את נכסים ובנ אגח ד שיורדה 1.65% לתשואה של 6.26%, את אידיבי פת אגח ז שירדה 2.64% לתשואה של 9.52% ואת כלכלית ים אגח ו שירדה 2.24% תשואה של 7.59%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איילי 28/11/2011 00:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא הירידות הללו הן הזדמנות קניה , צריך לברור אג" ח טובים ולא חסר כאלה עכשיו.
  • 4.
    חגי 27/11/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    נוחי=וידל-ששונ מעצב שיער אמ שמ עולמי
  • 3.
    חחח מה זה הדוב החמוד הזה אין לכם דוב כמו של (ל"ת)
    גלובס 27/11/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סכנה 27/11/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    לוקחים כסף לביזבוזים וכשנגמר לוקחים עוד ממחזרים הלוואות ומבצעים תספורות וקרחות לחסרי האונים המוסדיים שמשחקים בכספנו
  • 1.
    רינה 27/11/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    בו . טייקונים עאלק
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.