שיטת המוקדמות בליגת האלופות עוזרת לקטנות, ומגדילה פערים
בשתי העונות שחלפו מאז שמישל פלאטיני, נשיא אופ"א, הנהיג את שיטת המוקדמות החדשה לליגת האלופות - זו שמחולקת בין קבוצות אלופות ללא אלופות - הוגברה הביקורת על שלב הבתים של המפעל. ככה זה, כשאתה מנסה לפתור בעיה אחת, אתה בדרך כלל יוצר אחת חדשה.
מה שפלאטיני ניסה לעשות, אם לא מתייחסים רגע לעניין הזה של פוליטיקה, זה להפוך את ליגת האלופות ליותר, ובכן, ליגה של אלופות. הפתרון שהוא מצא, בדמות שינוי שיטת המוקדמות, עושה גם את זה וגם מתקל עוד בעיה בתחרות הזו, שהפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר סגורה.
הבעיה החדשה שנוצרה היא שכעת בכל שנה יש בליגת האלופות יותר קבוצות שלא "ראויות" להיות שם - אם מבחינת תקציב, איכות הסגל, האיצטדיון או כמות האוהדים. אם בעבר, לפני שינוי השיטה, בכל עונה הייתה מצליחה להשתחל לתחרות איזו קבוצה קטנה או שתיים, וגם זה לא תמיד היה קורה, הרי שעכשיו מקומן של לא פחות מ-5 אלופות מליגות קטנות מובטח.
בשיטה הישנה, אותן 5 אלופות היו נופלות בדרך כלל באחד משלבי המוקדמות, כשהיו פוגשות את אחת מהקבוצות העשירות מהליגות העשירות. קבוצות שכיום מתמודדות אחת נגד השניה במסלול מוקדמות שונה.
כך שלב הבתים של ליגת האלופות הפך עוד יותר מבעבר לשלב שמתקשה להישאר רלוונטי לאורך כל הדרך. זה לא רק שהקבוצות הגדולות כמעט תמיד עולות, גם אם היום זה עוד יותר באנקר. זו גם, ובעיקר, העובדה שבשלב הבתים יש יותר מדי משחקים עם תוצאה ידועה מראש, או לחלופין משחקים בין שתי קבוצות שלא מעניינות אף אחד מלבד שני מחנות האוהדים הרלוונטיים.
לפני כמה ימים אמר נשיא מכבי חיפה יעקב שחר ש"שום קבוצה בארץ לא ראויה לשלב הבתים של ליגת האלופות". גם אם הוא התכוון במקור לליגת העל, הוא דיבר על עוד כמה מקומות באירופה כשטען: "אנחנו שם רק בזכות השיטה". שחר, כרגיל, יודע על מה הוא מדבר.
ב-5 השנים שקדמו לשינוי השיטה (2004/5-2008/9, כולל), 4 קבוצות סיימו את שלב הבתים עם אפס נקודות. זה 0.8 קבוצות בממוצע לעונה. בשנתיים מאז שינוי השיטה זה קרה ל-4 קבוצות שונות, 2 בכל שנה. זה פי 2.5 יותר קבוצות שלא מצליחות לצבור נקודה.
חישבתי גם את כמות הנקודות שצברו יחד כל 8 הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים באותן שנים. גם כאן התוצאה ממחישה בצורה מאוד בולטת כיצד הפערים בשלב הבתים גדלו. אם ב-5 העונות שקדמו לשינוי השיטה 8 הקבוצות האחרונות צברו יחד בממוצע 25.6 נקודות (3.2 לקבוצה), הרי שבשנתיים האחרונות זה עומד על 21 בלבד (ירידה של 18%).
זה לא נעצר כאן. ב-5 העונות 2004-2009, הפער הכולל בין הקבוצות שסיימו בראשי הבתים לבין הקבוצות שסיימו בתחתית הבתים נע בטווח של 70-82, עם ממוצע שנתי של 77. זאת אומרת, שבעונה ממוצעת הפער הממוצע בין הקבוצה שסיימה ראשונה בבית לאחרונה היה 9.6 נקודות.
לפני שנתיים הפער הכולל בין הראשונות לאחרונות עלה ל-86, ואז קפץ ל-93. שימו לב: 93 נקודות פער בחלוקה ל-8 בתים זה 11.6 נקודות. אם משווים את זה ללפני 3 עונות (72 נק') או 5 עונות (70 נק'), הרי שמדובר בקפיצה מטורפת של 30%.
התופעה הזו מורגשת כמובן גם בצד השני של הבתים. ב-5 העונות שקדמו לשינוי ראינו בכל עונה 2.6 קבוצות שמסיימות את שלב הבתים עם לפחות 14 נקודות. מאז המספר קפץ ל-4.5 בעונה. שוב, קפיצה היסטרית של 73%.
איך שלא מסתכלים על זה, סטטיסטית, השיטה החדשה פגעה קשות בשלב הבתים. הוא פחות תחרותי וגם פחות אטרקטיבי. שחר כאמור, צודק לגמרי, ולא רק כי הקבוצה שלו הייתה הראשונה - לפני שנתיים - לסיים את שלב הבתים עם אפס נקודות ואפס שערים.
גם אם מוציאים את הראש לרגע מהמספרים ומסתכלים פשוט על הרשימה השמית, התמונה נראית אותו דבר. הנה 10 קבוצות שנפלו במסלול ללא-אלופות בשנתיים האחרונות: ספרטה פראג, שחטאר דונייצק, סלטיק, ספורטיג ליסבון, אייאקס, פנרבחצ'ה, סביליה, סמפדוריה, זניט סנט פטרסבורג ודינמו קייב.
לשם השוואה, הנה רשימת הקבוצות שעלו לשלב הבתים מהמסלול לאלופות בשנתיים האחרונות: אולימפיאקוס, מכבי חיפה, ציריך, אפואל ניקוסיה, דברצן, הפועל ת"א, קופנהאגן, באזל, ז'ילינה ופרטיזן בלגרד. עכשיו בבקשה תצביעו על הרשימה היותר אטרקטיבית, שיש בה קבוצות מפורסמות יותר, גדולות יותר, טובות יותר, עם איצטדיונים יפים וגדולים יותר, עם יותר קהל ושמעוררות יותר עניין בין-לאומי.
על מנת להבהיר את הנקודה בעוד צורה, הנה הישגיהן של 10 הקבוצות שעלו בשנתיים האחרונות מהמסלול לאלופות: בראש ניצבות בגאווה גדולה אולימפיאקוס וקופנהאגן. שתיהן הצליחו להפתיע ולסיים את שלב הבתים במקום השני, ולעלות לשמינית הגמר. היוונים עשו זאת עם 3 ניצחונות ו-10 נקודות בדרך לשלב הנוק-אאוט, ממנו הודחו עם שני הפסדים. הדנים עשו זאת גם כן עם 3 ניצחונות ועשיריה בטור הנקודות, וגם הם עפו בשמינית אחרי הפסד ותיקו מול צ'לסי.
ומה עשו יתר שמונה הקבוצות שעלו מהמסלול לאלופות? 4 ניצחונות ב-48 משחקים (8.3%). צבירה של סה"כ 18 נקודות מתוך 144 - 12.5% הצלחה בלבד, שזה כמו שקבוצה תסיים עונה בליגה האנגלית עם 14 נקודות.
המצב בגזרת הפרשי השערים לא יותר טוב. כל 10 הקבוצות, כולל ה-2 שעלו לשמינית, הבקיעו יחד 45 שערים (ב-48 משחקים), וספגו 111. זאת אומרת שבממוצע בכל משחק ההפרש בין הקבוצה שעלתה מהמסלול לאלופות הפסידה בהפרש של שער וחצי. מתוך 10 הקבוצות רק אחת סיימה עם הפרש שערים חיובי, אחת מהן לא כבשה כלל (חיפה) ו-2 ספגו 19 שערים (יותר מ-3 למשחק).
- 5.דודי 04/08/2011 11:03הגב לתגובה זומה אתה רוצה ליגה של 4 מדינות וזהו ? ברור שחובה לדאוג למדינות הקטנות זו שיטה חובה אחרת יהיה ליגת אלופות של אנגליה ספרד גרמניה וצרפת בגלל זה יש שלבים ובסוף נשארות הטובות באמת בשיטה זו יש מצב לקבוצות קטנות לגדול עם השנים
- 4.יוני 04/08/2011 09:24הגב לתגובה זוהרי לכל מדינה קול שווה באופ" א, ובכך שהוא הגדיל את הסיכויים למדינות קטנות (ורבות) להגיע לצ' מפיונס הוא הגדיל את כוחו הפוליטי באירגון. אז עזבו אותכם סגירת פערים בלה בלה בלה הוא חושב רק על הג' וב שלו...
- 3.אוהד מכבי חיפה 04/08/2011 01:13הגב לתגובה זושמע כתבה פשוט מעולה!!! אין מה להוסיף אני אישית מסכים איתך בתור אוהד מכבי חיפה למרות שזה פוגע בסיכויים שנראה קבוצה ישראלית בליגת האלופות אבל חייבים להגיד את זה ליגת האלופות הפכה למשעממת בשלב הבתים עם הרבה משחקים לא מענינים ולא תחרותיים! זו לא ליגת האלופות שהכרנו!
- 2.xxx 03/08/2011 19:19הגב לתגובה זוצודק
- 1.חיים 03/08/2011 18:32הגב לתגובה זוראשית השיטה מחייה את הכדורגל המקומי ומפיחה תקווה בלב האוהדים במדינות בהן הליגות פחות טובות לראות את קבוצתם מביאה לארצם קבוצות מהדרג הראשון ולו בשביל החוויה לאוהדים. שנית, אני משוכנע שפלטיני יזם את השיטה עם ראיה ארוכת טווח ומתוך כוונה שדווקא האפשרות שניתנת לאלופות מדרג ב' אם נקרא להן כך תאפשר להן לצמוח ולהתבסס (הרבה בזכות הכספים שיזרמו אליהן כתוצאה מהעפלה וכו' ) ובסופו של דבר להוות יריב שקול גם לקבוצות מהליגות הבכירות. לעניין ההשגים של אותם קבוצות - אני חושב שמוקדם לשפוט, לפחות מההיבט הישראלי - כבר ראינו שיפור מהקמפיין של חיפה לזה של תל אביב ומהמשחקים שראיתי הפערים הם לא כל כך גדולים (בכל אחד מהמשחקים של הפועל היחתה לי התחושה שהיא שקולה או עדיפה על יריבתה) ולחוסר הנסיון במפעל היתה השפעה מכרעת, הנסיון שהקבוצה צברה יסייע לה בקמפיינים הבאים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
