דעה

מותגים משתנים בקצב מסחרר: המתנה לקמפיין מושלם - טעות

גדעון עמיחי ירצה ביום ד' בפסטיבל PIAF בפראג: "פייסבוק ואמזון האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום"
גדעון עמיחי | (2)

'החיים בבטא': הרצאה שבטח עוד תשתפר.

ההרצאה הזו נכתבה בבסיסה והוצגה לפני שנה והיא אכן משתנה כל הזמן. בנקודת הזמן היום היא עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים:

ההבנה הראשונה היא שהמותגים החזקים היום, נמצאים תמיד בשלב בטא. משתנים כל הזמן. בכל רגע נתון הם משתפרים ומשתכללים. כל שלב נוכחי, הוא הבסיס למחר טוב יותר. גוגל היא גרסת בטא תמידית. פייסבוק משודרג כל זמן קצר. פיצ'רים ותחומים חדשים הם שגרת היום-יום של פייסבוק. אייפון 5 יהיה טוב יותר מאייפון 4. אייפד 3 יהיה הרבה יותר מדהים מאייפד 2. ויקיפדיה בהגדרה, רק משתכללת כל הזמן. אין מושלם וגם לא כדאי להמתין לו, כל הזמן משתכללים, וזמן ההגעה לשוק הינו מרכיב קריטי ביותר. הקצב היום פשוט מסחרר.

עיכוב כדי לחפש את המושלם הוא טעות מהותית היום. ההבנה הזו כדאי לה לחלחל לכול המותגים בעולם וכמובן גם לפרסום. כפי שכל האינטרנט הוא גרסת בטא אחת גדולה, הסקיצה של האינטרנט מחר, כך גם הפרסום והשיווק היום. הם משתנים בקצב מסחרר והם רק שלב בטא של מה שניתן להשיג ולשכלל כל הזמן. המתנה לקמפיין המושלם היא טעות. עשה, צא, רוץ קדימה. פעל לשכלול תמידי. כל הזמן.

ההבנה השנייה היא שהיום, רצוי וכדאי לחלום הכי בגדול שרק ניתן. יותר רחוק ויותר משמעותי מאי פעם. פעם זה היה עלול להישאר ברמת חלום, היום עם הטכנולוגיות החדשות והאפשריות הגלומות בהן, באמת אפשר לממש חלומות בענק ומהר. זו גם הסיבה שמותגים כמו גוגל או פייסבוק, או ממש מהזמן האחרון, גרופון, מגיעים יחסית לעוצמתם הרבה יותר מהר ממותגים בעבר. הם חלמו בענק. העמידו רף שאיפות עצום בגובהו.

גוגל רצו לסדר את כל המידע בעולם, ופייסבוק רוצה להיות הרשת של העולם. אמזון האמין שהוא יכול להיות החנות הגדולה ביותר בעולם. הם האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום. כדאי ורצוי לחלום בענק. היכולות של קמפיין ורעיון גדול היום, הן פשוט דמיוניות. ככול שנחלום בגדול יותר ורחוק יותר, כך יש היום גם סיכוי ממשי להגשים אותו. אז מה השאיפה הכי מרחיקת לכת של הקמפיין שבידך?

ההבנה השלישית היא שלפלטפורמות יש יותר כוח מכול דבר אחר. כמעט כל המותגים הענקיים שגדלו בשנים האחרונות, בשונה מהמותגים הוותיקים, שיצרו מוצרים 'סגורים', החברות החדשות בנו פלטפורמות נהדרות שעובדות בצורה מעוררת השתאות... ואז פשוט העניקו אותן לכולם.

הן הבינו שהן כאן בשביל האנשים ולא להיפך. פייסבוק כזו, טוויטר בוודאי, גרופון או ויקיפדיה, אמזון או גוגל, והרשימה ארוכה, העמידו פלטפורמה שכל אחד בעולם יכול ליהנות ממנה. כך גם בפרסום, ככול שמותגים יבינו שהם כאן בשביל האנשים ולא להיפך, ככל שייבנו קמפיינים שהם פלטפורמה לאנשים, כך יגיעו רחוק יותר. השאיפה חייבת להיות לטובת רעיון/פלטפורמה פתוחים שהם שילוב של פרסום/תוכן/מדיה/יח"צ. כך יש סיכוי להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואים שלא המתנת לקמפיין מושלם עם טורנדו... (ל"ת)
    יונתן 17/05/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    גילי 11/05/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.