דעה

מותגים משתנים בקצב מסחרר: המתנה לקמפיין מושלם - טעות

גדעון עמיחי ירצה ביום ד' בפסטיבל PIAF בפראג: "פייסבוק ואמזון האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום"
גדעון עמיחי | (2)

'החיים בבטא': הרצאה שבטח עוד תשתפר.

ההרצאה הזו נכתבה בבסיסה והוצגה לפני שנה והיא אכן משתנה כל הזמן. בנקודת הזמן היום היא עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים:

ההבנה הראשונה היא שהמותגים החזקים היום, נמצאים תמיד בשלב בטא. משתנים כל הזמן. בכל רגע נתון הם משתפרים ומשתכללים. כל שלב נוכחי, הוא הבסיס למחר טוב יותר. גוגל היא גרסת בטא תמידית. פייסבוק משודרג כל זמן קצר. פיצ'רים ותחומים חדשים הם שגרת היום-יום של פייסבוק. אייפון 5 יהיה טוב יותר מאייפון 4. אייפד 3 יהיה הרבה יותר מדהים מאייפד 2. ויקיפדיה בהגדרה, רק משתכללת כל הזמן. אין מושלם וגם לא כדאי להמתין לו, כל הזמן משתכללים, וזמן ההגעה לשוק הינו מרכיב קריטי ביותר. הקצב היום פשוט מסחרר.

עיכוב כדי לחפש את המושלם הוא טעות מהותית היום. ההבנה הזו כדאי לה לחלחל לכול המותגים בעולם וכמובן גם לפרסום. כפי שכל האינטרנט הוא גרסת בטא אחת גדולה, הסקיצה של האינטרנט מחר, כך גם הפרסום והשיווק היום. הם משתנים בקצב מסחרר והם רק שלב בטא של מה שניתן להשיג ולשכלל כל הזמן. המתנה לקמפיין המושלם היא טעות. עשה, צא, רוץ קדימה. פעל לשכלול תמידי. כל הזמן.

ההבנה השנייה היא שהיום, רצוי וכדאי לחלום הכי בגדול שרק ניתן. יותר רחוק ויותר משמעותי מאי פעם. פעם זה היה עלול להישאר ברמת חלום, היום עם הטכנולוגיות החדשות והאפשריות הגלומות בהן, באמת אפשר לממש חלומות בענק ומהר. זו גם הסיבה שמותגים כמו גוגל או פייסבוק, או ממש מהזמן האחרון, גרופון, מגיעים יחסית לעוצמתם הרבה יותר מהר ממותגים בעבר. הם חלמו בענק. העמידו רף שאיפות עצום בגובהו.

גוגל רצו לסדר את כל המידע בעולם, ופייסבוק רוצה להיות הרשת של העולם. אמזון האמין שהוא יכול להיות החנות הגדולה ביותר בעולם. הם האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום. כדאי ורצוי לחלום בענק. היכולות של קמפיין ורעיון גדול היום, הן פשוט דמיוניות. ככול שנחלום בגדול יותר ורחוק יותר, כך יש היום גם סיכוי ממשי להגשים אותו. אז מה השאיפה הכי מרחיקת לכת של הקמפיין שבידך?

ההבנה השלישית היא שלפלטפורמות יש יותר כוח מכול דבר אחר. כמעט כל המותגים הענקיים שגדלו בשנים האחרונות, בשונה מהמותגים הוותיקים, שיצרו מוצרים 'סגורים', החברות החדשות בנו פלטפורמות נהדרות שעובדות בצורה מעוררת השתאות... ואז פשוט העניקו אותן לכולם.

הן הבינו שהן כאן בשביל האנשים ולא להיפך. פייסבוק כזו, טוויטר בוודאי, גרופון או ויקיפדיה, אמזון או גוגל, והרשימה ארוכה, העמידו פלטפורמה שכל אחד בעולם יכול ליהנות ממנה. כך גם בפרסום, ככול שמותגים יבינו שהם כאן בשביל האנשים ולא להיפך, ככל שייבנו קמפיינים שהם פלטפורמה לאנשים, כך יגיעו רחוק יותר. השאיפה חייבת להיות לטובת רעיון/פלטפורמה פתוחים שהם שילוב של פרסום/תוכן/מדיה/יח"צ. כך יש סיכוי להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואים שלא המתנת לקמפיין מושלם עם טורנדו... (ל"ת)
    יונתן 17/05/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    גילי 11/05/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.