דעה

מותגים משתנים בקצב מסחרר: המתנה לקמפיין מושלם - טעות

גדעון עמיחי ירצה ביום ד' בפסטיבל PIAF בפראג: "פייסבוק ואמזון האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום"
גדעון עמיחי | (2)

'החיים בבטא': הרצאה שבטח עוד תשתפר.

ההרצאה הזו נכתבה בבסיסה והוצגה לפני שנה והיא אכן משתנה כל הזמן. בנקודת הזמן היום היא עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים:

ההבנה הראשונה היא שהמותגים החזקים היום, נמצאים תמיד בשלב בטא. משתנים כל הזמן. בכל רגע נתון הם משתפרים ומשתכללים. כל שלב נוכחי, הוא הבסיס למחר טוב יותר. גוגל היא גרסת בטא תמידית. פייסבוק משודרג כל זמן קצר. פיצ'רים ותחומים חדשים הם שגרת היום-יום של פייסבוק. אייפון 5 יהיה טוב יותר מאייפון 4. אייפד 3 יהיה הרבה יותר מדהים מאייפד 2. ויקיפדיה בהגדרה, רק משתכללת כל הזמן. אין מושלם וגם לא כדאי להמתין לו, כל הזמן משתכללים, וזמן ההגעה לשוק הינו מרכיב קריטי ביותר. הקצב היום פשוט מסחרר.

עיכוב כדי לחפש את המושלם הוא טעות מהותית היום. ההבנה הזו כדאי לה לחלחל לכול המותגים בעולם וכמובן גם לפרסום. כפי שכל האינטרנט הוא גרסת בטא אחת גדולה, הסקיצה של האינטרנט מחר, כך גם הפרסום והשיווק היום. הם משתנים בקצב מסחרר והם רק שלב בטא של מה שניתן להשיג ולשכלל כל הזמן. המתנה לקמפיין המושלם היא טעות. עשה, צא, רוץ קדימה. פעל לשכלול תמידי. כל הזמן.

ההבנה השנייה היא שהיום, רצוי וכדאי לחלום הכי בגדול שרק ניתן. יותר רחוק ויותר משמעותי מאי פעם. פעם זה היה עלול להישאר ברמת חלום, היום עם הטכנולוגיות החדשות והאפשריות הגלומות בהן, באמת אפשר לממש חלומות בענק ומהר. זו גם הסיבה שמותגים כמו גוגל או פייסבוק, או ממש מהזמן האחרון, גרופון, מגיעים יחסית לעוצמתם הרבה יותר מהר ממותגים בעבר. הם חלמו בענק. העמידו רף שאיפות עצום בגובהו.

גוגל רצו לסדר את כל המידע בעולם, ופייסבוק רוצה להיות הרשת של העולם. אמזון האמין שהוא יכול להיות החנות הגדולה ביותר בעולם. הם האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום. כדאי ורצוי לחלום בענק. היכולות של קמפיין ורעיון גדול היום, הן פשוט דמיוניות. ככול שנחלום בגדול יותר ורחוק יותר, כך יש היום גם סיכוי ממשי להגשים אותו. אז מה השאיפה הכי מרחיקת לכת של הקמפיין שבידך?

ההבנה השלישית היא שלפלטפורמות יש יותר כוח מכול דבר אחר. כמעט כל המותגים הענקיים שגדלו בשנים האחרונות, בשונה מהמותגים הוותיקים, שיצרו מוצרים 'סגורים', החברות החדשות בנו פלטפורמות נהדרות שעובדות בצורה מעוררת השתאות... ואז פשוט העניקו אותן לכולם.

הן הבינו שהן כאן בשביל האנשים ולא להיפך. פייסבוק כזו, טוויטר בוודאי, גרופון או ויקיפדיה, אמזון או גוגל, והרשימה ארוכה, העמידו פלטפורמה שכל אחד בעולם יכול ליהנות ממנה. כך גם בפרסום, ככול שמותגים יבינו שהם כאן בשביל האנשים ולא להיפך, ככל שייבנו קמפיינים שהם פלטפורמה לאנשים, כך יגיעו רחוק יותר. השאיפה חייבת להיות לטובת רעיון/פלטפורמה פתוחים שהם שילוב של פרסום/תוכן/מדיה/יח"צ. כך יש סיכוי להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואים שלא המתנת לקמפיין מושלם עם טורנדו... (ל"ת)
    יונתן 17/05/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    גילי 11/05/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.