מותגים משתנים בקצב מסחרר: המתנה לקמפיין מושלם - טעות
'החיים בבטא': הרצאה שבטח עוד תשתפר.
ההרצאה הזו נכתבה בבסיסה והוצגה לפני שנה והיא אכן משתנה כל הזמן. בנקודת הזמן היום היא עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים:
ההבנה הראשונה היא שהמותגים החזקים היום, נמצאים תמיד בשלב בטא. משתנים כל הזמן. בכל רגע נתון הם משתפרים ומשתכללים. כל שלב נוכחי, הוא הבסיס למחר טוב יותר. גוגל היא גרסת בטא תמידית. פייסבוק משודרג כל זמן קצר. פיצ'רים ותחומים חדשים הם שגרת היום-יום של פייסבוק. אייפון 5 יהיה טוב יותר מאייפון 4. אייפד 3 יהיה הרבה יותר מדהים מאייפד 2. ויקיפדיה בהגדרה, רק משתכללת כל הזמן. אין מושלם וגם לא כדאי להמתין לו, כל הזמן משתכללים, וזמן ההגעה לשוק הינו מרכיב קריטי ביותר. הקצב היום פשוט מסחרר.
עיכוב כדי לחפש את המושלם הוא טעות מהותית היום. ההבנה הזו כדאי לה לחלחל לכול המותגים בעולם וכמובן גם לפרסום. כפי שכל האינטרנט הוא גרסת בטא אחת גדולה, הסקיצה של האינטרנט מחר, כך גם הפרסום והשיווק היום. הם משתנים בקצב מסחרר והם רק שלב בטא של מה שניתן להשיג ולשכלל כל הזמן. המתנה לקמפיין המושלם היא טעות. עשה, צא, רוץ קדימה. פעל לשכלול תמידי. כל הזמן.
ההבנה השנייה היא שהיום, רצוי וכדאי לחלום הכי בגדול שרק ניתן. יותר רחוק ויותר משמעותי מאי פעם. פעם זה היה עלול להישאר ברמת חלום, היום עם הטכנולוגיות החדשות והאפשריות הגלומות בהן, באמת אפשר לממש חלומות בענק ומהר. זו גם הסיבה שמותגים כמו גוגל או פייסבוק, או ממש מהזמן האחרון, גרופון, מגיעים יחסית לעוצמתם הרבה יותר מהר ממותגים בעבר. הם חלמו בענק. העמידו רף שאיפות עצום בגובהו.
גוגל רצו לסדר את כל המידע בעולם, ופייסבוק רוצה להיות הרשת של העולם. אמזון האמין שהוא יכול להיות החנות הגדולה ביותר בעולם. הם האמינו שאפשר לשנות את העולם. לא פחות! חתיכת שאיפה. וכך בדיוק בפרסום. כדאי ורצוי לחלום בענק. היכולות של קמפיין ורעיון גדול היום, הן פשוט דמיוניות. ככול שנחלום בגדול יותר ורחוק יותר, כך יש היום גם סיכוי ממשי להגשים אותו. אז מה השאיפה הכי מרחיקת לכת של הקמפיין שבידך?
ההבנה השלישית היא שלפלטפורמות יש יותר כוח מכול דבר אחר. כמעט כל המותגים הענקיים שגדלו בשנים האחרונות, בשונה מהמותגים הוותיקים, שיצרו מוצרים 'סגורים', החברות החדשות בנו פלטפורמות נהדרות שעובדות בצורה מעוררת השתאות... ואז פשוט העניקו אותן לכולם.
הן הבינו שהן כאן בשביל האנשים ולא להיפך. פייסבוק כזו, טוויטר בוודאי, גרופון או ויקיפדיה, אמזון או גוגל, והרשימה ארוכה, העמידו פלטפורמה שכל אחד בעולם יכול ליהנות ממנה. כך גם בפרסום, ככול שמותגים יבינו שהם כאן בשביל האנשים ולא להיפך, ככל שייבנו קמפיינים שהם פלטפורמה לאנשים, כך יגיעו רחוק יותר. השאיפה חייבת להיות לטובת רעיון/פלטפורמה פתוחים שהם שילוב של פרסום/תוכן/מדיה/יח"צ. כך יש סיכוי להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.
- 2.רואים שלא המתנת לקמפיין מושלם עם טורנדו... (ל"ת)יונתן 17/05/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 1.תודה (ל"ת)גילי 11/05/2011 13:32הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
