"הפער הגדול בין מחירי הדירות לשכר הדירה יכול להעיד על התפתחות בועה"
ביום ו' פרסם בנק ישראל את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, לפיו סעיף הדיור רשם עליה של 0.5%, בעוד שהמדד הכללי עלה בשיעור של 0.2%. ד"ר יוסי מעלם, כלכלן המאקרו הראשי של אנליסט, אומר כי בעבר התרומה של ירידת הדולר להתמתנות האינפלציה הייתה גבוהה, שכן על פי סקר שכר דירה של הלמ"ס רוב חוזי השכירות עד לשנת 2005, כ-90%, היו צמודי דולר, כאשר כיום הם מהווים רק 5%.
"המשמעות היא ירידה ניכרת בתמסורת שבין הדולר לאינפלציה בהשוואה לעבר, אם כי התמסורת עדיין קיימת הן דרך מחירי מוצרי יבוא הנקובים בדולרים והן דרך אותם חוזי שכירות (מעטים מאוד) שנותרו צמודי דולר", מסביר מעלם.
לדבריו, האינפלציה הגבוהה מקורה בעלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות המושפעים בעיקר מההתרחשויות הגלובליות, והן מעלייה ניכרת במחירי הדיור, הנמדדים בעיקר על פי חוזי שכירות של דירות (מתחדשים וחדשים). "למרות התרומה הניכרת לאינפלציה של מחירי הדיור בשלוש השנים האחרונות, הם עלו בתקופה זו בצורה מתונה מאוד, 16%, בהשוואה לעלייה (הנומינלית) הניכרת במחירי הדירות, 55%.
מתחילת 2008 ועד תחילת 2011 עלו מחירי הדירות ריאלית במצטבר בכ-40%, כאשר בכל אחת משלוש השנים חלה עלייה ריאלית של 6.5%, 15.4% ו-12.5%, בהתאמה. בחודשים האחרונים, נובמבר 2010 - פברואר 2011, חלה אף האצה בעליית מחירי הדירות, דבר המסביר בין היתר את חששו של בנק ישראל שהתבטאו בשלוש העלאות ריבית רצופות. "הפער הגדול בין שיעור העלייה במחירי הדירות לשיעור עליית מדד הדיור (התשואה על הדירה) יכול להעיד על התפתחות בועה".
"מאידך", מוסיף מעלם, "בעשור שקדם לשנת 2008 חלה בישראל ירידה ריאלית מצטברת של כ-25% במחירי הדירות, בעד שברוב המדינות המפותחות היו עליות מחירים ניכרות. העלייה בריבית בנק ישראל ובתשואות אגרות החוב הממשלתיות בחודשים האחרונים, מקטינות את אטרקטיביות ההשקעה בדירה ומטרתן להביא במהלך הזמן להתמתנות מסוימת בשוק הנדל"ן. במקביל, חייבת הממשלה להוציא אל הפועל תכניות להגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן".
נירה שמיר, כלכלנית מאקרו בבנק דיסקונט, בסקירתה הכלכלית, מדגישה כי הצעדים האחרונים שננקטו על ידי בנק ישראל, למיתון ענף הנדל"ן, ובהם גם העלאת הריבית החדה, אמורים להפחית את הביקוש לדירות לבעלות ואף לגרום להסטה מסוימת מביקושים לרכישת דירות לביקוש לשכירת דירות. לכן, כל עוד קצב הגידול במשקי הבית גבוה ביחס להיצע, הרי שמחירי השכירות צפויים דווקא להמשיך לעלות.
לדברי שמיר, שני גורמים יכולים למתן תופעה זו ולתרום לירידה, או לפחות האטה במחירי השכירות: 1. מיתון משמעותי בענף הנדל"ן כולו שישפיע גם על מחירי השכירות. "להערכתנו, הסבירות לתרחיש זה הינה קטנה יחסית".
2. הגדלת ההיצע של דירות באופן רחב ומהיר. "למעשה, הממשלה כבר החלה בצעד זה, אולם ייקח זמן מסוים עד למימושו בפועל. אולם, באם הציבור יאמין כי המחירים ירדו בעתיד, הרי שגורם זה עצמו צפוי להשפיע מוקדם יותר על ירידת מחירי הדירות והשכירות (למשל, על ידי המתנה עם רכישת דירות)".
- 5.יאיר 20/04/2011 19:49הגב לתגובה זו240 חודשי שכירות הן תשואה של 5 אחוזים, וזה מחירה של דירה, לא כולל שיקלולים ותוספות וכמובן מגרעות.
- 4.נדדמה לי 20/04/2011 08:53הגב לתגובה זולא ריבית ולא כלום וגם לא מחיר הדירות ,ולא שכירות , הבעייה של רוב האנשים !! משכורות נמוכות מדיי ..... במקביל אין שום עזרה מהמדינה עבור ילדינו ? אז משכנתא - שכר דירה ממש לא הבעייה . תחשבו על זה . המדיניות =לדרוך על האזרח הפשוט והם דואגים לעצמם .
- לנדמה לי מעניין מה שאתה כותב (ל"ת)ויקטור 20/04/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 3.מה זה ? " יכול להעיד על התפתחות בועה" (ל"ת)נדבקתם מפישר המשורר? 19/04/2011 15:20הגב לתגובה זו
- 2.מ 19/04/2011 10:43הגב לתגובה זוהריבית כרגע היא שלילית וזה שורש העניין . ישנם מאות משקיעים שקנו מס דירות להשקעה ..וממש אין מחסור בדירות (ראה יד 2 ) ריבית ריבית ריבית ...סטנלי ישן בהליכה
- ויקטור 20/04/2011 20:03הגב לתגובה זוירדה
- 1.אלי. 18/04/2011 18:15הגב לתגובה זוכאשר רוצים להשוות מחיר דיור למדינה אחרת , אפשרי רק ע" י מספר חודשי עבודה הנדרשים לקניית דירה ממוצעת נכון להיום ישראל היא בין 3 המדינותת היקרות בעולם ולא תעזור כל תכמנולוגיה אחרת כי דירה עולה כסף,וכשאין מספיק כסף,אי אפשר להשתעבד לקירות לכל החיים,ובוודאי לא לגנוב. לידיעתך-שוכרי דירות לא עומדים גם בעלייה של 16%,כי השכר לא עלה בהתאם לכך,ולכן התשואה יורדתורק משקיע שלא מבין קונה/משקיע 1,000,000 ש" ח,כדי לקבל 3,000 ש" ח,שלא לדבר על מס רכישה 50,000,מתווך 21,000 ועו" ד 5,000 ש" ח ובקיצור כמעט שנה וחצי רק כדי להחזיר הוצאות והכל לפני שיפוצון,כאב ראש וגם שוכר שמתעלם ממך.פעם היה כדאי.
- גם היום זה כדאי . מניסיון אני מדבר (ל"ת)ויקטור 20/04/2011 20:01הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
