אטיאס יזרז את הקבלנים? יקבלו 15% מסכום הזכייה בקרקע אם יבנו תוך 30 חודשים

התקבלה היום הוראת שעה להשבת קרקעות חקלאיות למינהל מקרקעי ישראל שיאשרו את בנייתן של 18 אלף יחידות דיור. כמו כן אושרה היום החלטת הממשלה להטיב עם קבלנים שיבנו מהר
לירן סהר |

במסגרת הפתרונות שיוזמת הממשלה, להורדת מחירי הדיור ולהגדלת מלאי הקרקעות לשיווק למגורים, קיבלה היום מועצת מקרקעי ישראל הוראת שעה למשך שנתיים, שתיצור תמריץ להשבת קרקעות חקלאיות, שיעודן שונה למגורים, למינהל מקרקעי ישראל. בתמורה להשבת הקרקע לפי דרישת המינהל, בתוך 60 יום, יקבל החוכר פיצוי כספי מוגדל ב-50%, מזה שקבע השמאי הממשלתי הראשי עבור זכויות החוכר בקרקע: עבור דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין קבע השמאי פיצוי בגובה 12,700 שקל, ועבור דונם קרקע הנטוע מטעים קבע השמאי פיצוי בגובה 30,800 שקל (פיצוי עבור קרקעות המעובדות בגידולי בעל יקבע בנפרד). בנוסף לפיצוי המוגדל, לחוכר תהיה אף זכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מלא מספר מגרשים מוגבל בתחום התכנית באישור המינהל: במרכז הארץ 20% מהשווי היחסי של שטח ההשבה, אך לא יותר מ-100 דונם ולא יותר מ-500 יחידות דיור. באזורי עדיפות לאומית יוכל החוכר לרכוש מגרשים בהיקף של עד 25% משטח התכנית ובלבד שהשטח אשר יוקצה בפטור ממכרז לא יעלה על 150 דונם. המינהל יזם התיקון לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) אשר מטרתו לאפשר למינהל להחזיר לרשותו קרקע חקלאית, אשר השבתה נדרשה עקב שינוי יעודה, אך היא לא פונתה על פי דרישת המינהל. כיום, ישנן כ-12,000 יחידות דיור בתוכניות מאושרות וכ-6,000 יחידות דיור בהליכי אישור שונים הנמצאות על קרקע חקלאית ששינתה את יעודה. במקרים אלה, יאפשר התיקון למינהל לפנות את החוכר החקלאי מהמקרקעין שייעודם שונה וזאת ללא צורך בהליך משפטי ארוך אשר ימנע את פיתוח המקרקעין למטרת מגורים. כמו כן, בהתאם להכרזת הממשלה בחודש שעבר, מועצת מקרקעי ישראל החליטה לתמרץ יזמים לסיים בניית פרויקטים ושיווקם בפרקי זמן קצרים יותר. על ידי חסכון של 15% מסכום הזכייה בקרקע, ליזם שיעמוד בלוחות הזמנים שהוצבו לו ויסיים את הבנייה בתוך 30 חודש. בנוסף, המועצה אישרה כי בקרקע המשווקת על ידי המינהל יבוצע פיתוח התשתיות על ידי הרשות המקומית למעט מקרים בהם תידרש מעורבות ממשלתית. כן אושר כי המימון לבניית מוסדות ציבור ופיתוח שטחי ציבור בשכונות חדשות יגיע משיווק הקרקע. המועצה החליטה כי פיתוח תשתיות בפרויקטים של בנייה למגורים יבוצע ככלל על ידי רשויות מקומיות שמעמדן הסוציו-אקונומי גבוה, באמצעות אגרות והיטלים. המימון לביצוע מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים יתקבל משיווק הקרקעות. כסף זה ייגבה מערך הקרקע שתשווק לפי מפתח של 4,500 שקל לכל יחידה שתשווק במרכז הארץ ו-7,000 שקל לכל יחידה שתשווק באזורי עדיפות לאומית. בישובים שמעמדם הסוציו אקונומי מוגדר כחלש יותר (אשכולות 1-6) יבוצע הפיתוח על ידי משרד הבינוי והשיכון, בכפוף לאישור ועדת הפרויקטים, למעט רשויות אשר ועדת הפרויקטים אישרה להם לבצע את הפיתוח בכוחות עצמם. אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון אמר כי "ההחלטה תיתן תמריץ לראשי ערים להקים שכונות חדשות על ידי הסרת נטל הקמת מוסדות הציבור והשטחים הציבוריים מהרשויות המקומיות. כך יינתן מענה סביר לכללי תקן מוסדות ציבור ויאפשר בצורה מיידית לראשי רשויות שהתנגדו לשיווקים, בשל מחסור אמיתי בתקציב למימון מוסדות הציבור והשצ"פים, לתמוך בשיווקי הקרקע ולהצטרף אליהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.