מעסיק המונע מעובד לשפר את תוכנית הפנסיה שלו, בשל עריכת חוזה עם מנהל ההסדר, חשוף לתביעת נזיקין

רפורמת בכר השנויה במחלוקת באה לעולם כדי ליצור תחרות אמיתית בין קופות הגמל לבין התוכניות ארוכות הטווח של החוסכים - תוכניות המנוהלות בידי חברות ביטוח ובתי השקעות. מאת: עו"ד ירון טבצ'ניק
עו"ד לילך דניאל |

גולת הכותרת של הרפורמה הייתה לאפשר לחוסך לבחור את התוכנית הפנסיונית המועדפת עליו, את חברת הניהול ואת גובה דמי הניהול. בפועל עדיין קיים פער בין הרצוי למצוי. מעסיקים רבים אינם מודעים לתקנות בתחום ועל כן הם נוהגים לקבל "כהלכה למשה מסיני" את תכתיביהם של מנהלי ההסדר וכך מונעים מהעובד לנצל את היתרון התחרותי שמאפשרת רפורמת בכר.

מנהלי ההסדר (סוכנויות הביטוח) עורכים הסכם חוזי עם המעסיק בנוגע לייעוץ ולטיפול בתוכניות הפנסיה הנבחרות. מנהל ההסדר "מנתב" את העובד לבחור בקרן פנסיה או בפוליסת ביטוח של חברת הביטוח ששולטת במנהל ההסדר, ואז נוצר מצב שבו בעצם "מעקרים" רבים ממנהלי ההסדר הפנסיוני שבשליטת חברות הביטוח הגדולות את רפורמת בכר ובכך מונעים מהחוסכים לשפר את תוכניות הפנסיה שלהם באלפי שקלים. ממצב דברים זה יוצא כי אין תחרות של ממש וכי ההסכם שנחתם "מאחורי" גבם של העובדים מונע מהם לשפר את תנאי הפנסיה שלהם בעשרות ואף במאות אלפי שקלים.

לדוגמה, חברה מוכרת ומכובדת ערכה הסכם חוזי לניהול תוכניות הפנסיה של העובדים עם מנהל הסדר (סוכנות ביטוח). בהסכם נכתב שסוכנות הביטוח תייעץ, תשווק, תמכור ותנהל את חסכונותיהם של העובדים ותיתן להם את זכות הבחירה. בפועל, עקב שליטת חברת הביטוח במנהל ההסדר, המעסיק והעובדים מקבלים מעט מאוד ברירות מחדל. מנהל ההסדר לא הציג לפני המעסיק את שלל האפשרויות להעניק לעובדים תוכניות פנסיה בעלות הטבות משמעותיות.

במקרה אחר נמצא כי עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש, אולץ לפתוח עוד קרן פנסיה, בתנאים גרועים יותר מאלה שהיו לו במקום העבודה הקודם. תופעות אלו ואחרות מביאות להפסד של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לעובדים. ברוב המקרים דמי הניהול הנקבעים בין המעסיק לחברה המנהלת גבוהים יותר מאלה שהיו נקבעים לו היה העובד מנהל בעצמו משא ומתן עם חברת הביטוח שבה הוא רוצה להיות מבוטח. התוצאה של עריכת הסכם חוזי שכזה בין מנהלי ההסדר לבין המעסיק חושפת את המעסיק לתביעה נזיקית היכולה להסתכם במאות אלפי שקלים.

כדי לעקוף את ההסכם הכובל שבין המעסיק למנהלי ההסדר, לא נותר לעובדים אלא להתארגן - לצורך ניהול משא ומתן באופן עצמאי עם חברת הביטוח, לבחירת תוכנית פנסיה מתאימה לכל עובד, לקביעת גובה דמי ניהול ולקביעת אמנת שירות.

הכותב - ממשרד עורכי דין ירון טבצ'ניק; מומחים בענייני פנסיה, חישובים אקטואריים, בקרת כספים ושוק ההון

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.