האינטראקטיב בישראל, לאן? בחו"ל ההוצאה הכספית צומחת ואצלנו לא זזים
רק לפני כמה שנים ענף הדיגיטל זכה לכותרות חיוביות שדיברו על נסיקתו המטאורית. דובר על עלייתו של הדור החדש שגונב את ההצגה ומעביר אליו את נתח הפרסום על חשבון שאר המדיות והנה, השנה היא 2010, המספרים בעולם (נתוני פובליסיס העולמית ו-WPP) מדברים על הוצאה לפרסום של כ-25% בעולם המערבי ואפילו 30% במקומות כמו אנגליה, למשל, ואצלנו? אותה סטגנציה באזור ה-14%.
בכירים בענף האינטראקטיב מסבירים לאייס מדוע תמונת המצב היא כזו ולאן אפשר להפנות את האצבע המאשימה - הדעות הן ברוב המקרים זהות, מה שמלמד על כך שהענף יודע את מקומו ולאן הוא שואף להגיע. בין האשמים: הטלוויזיה, המשווקים, המפרסמים, הלקוחות ומדינת ישראל הקטנה.
"זה לא הכסף - זה התהליך"
תומר שדה, מנכ"ל סאצ'י אינטראקטיב: ברמת המספרים זה נכון אבל השנה האחרונה מוכיחה אחרת ברמת התהליך. קודם כל אני מאמין שנסיים את השנה באיזור ה-17% הוצאה כספית לדיגיטל ובכלל, מעבר לכסף, השינוי הוא בעיקר בתפיסה - ביותר ויותר מהלכי פרסום תוכל לראות שהאינטרנט מוביל וניצב במרכז, כמו למשל קמפיין 'עלית' שלנו ומהלך 'דפי זהב' של y&r.
לדעתי כבר בשנה הבאה, ב-2011 נעבור את ה-20% ונתקרב למספרים שפובליסיס מפרסמת. העובדה שעד עכשיו לא הגענו לשלב ה-20% נובעת בעיקר מהעובדה שמדובר עדיין בשוק קטן. אם תסתכל תראה שאנחנו עדיין יותר מתקדמים משאר העולם אבל מדובר בתהליך שלוקח זמן. בעשרת החודשים האחרונים תראה שעלו הרבה קמפיינים שהדיגיטל הוביל אותם וזה מעבר לביטוי הכספי.
"ביזנס, ביזנס, ביזנס - זה מה שיקח אותנו קדימה"
גיא פורה, מנכ"ל y&r אינטראקטיב: אנחנו חריגים בכך שאצלנו הטלוויזיה עדיין מביאה רייטינג של 30 ומשהו אחוז - לא משהו שתמצא בחו"ל ולכן התקציבים זורמים לשם. מצד שני הדיגיטל שלנו עדיין נמצא איפה שהאמריקאים היו לפני כמה שנים. בעולם כבר הבינו שהדיגיטל צריך להביא תוצאות מיידיות וזו הסיבה ששם מפנים יותר כסף לדיגיטל ורואים שם מכירות באופן מתואם. אצלנו עדיין חסרים אתרי ההימורים ואתרי המכירות בסגנון Amazon.
אצלנו הדיספליי עדיין עוקף את מנועי החיפוש וברגע שיבינו בישראל שאינטרנט זה ביזנס - זה מכירות, אנחנו נקפוץ גם לאזור ה-25% וזה ביוק הפער ביננו לחו"ל. מה שצריך לקרות הוא - שהמפרסמים יבנו את התשתית למותגים שלהם כפלטפורמת מכירה למוצרים עם יכולת לתת לגולשים לייצר תגובה מכירתית דרך האינטרנט.
"אנחנו עדיין מדינת קניונים שמעדיפה מתחם מכירה של 4,000 מטר בת"א"
ערן גרינברג, מנכ"ל גורני אינטראקטיב: המספרים לא מפתיעים מכיוון שלאינטרנט בעולם יש אלמנט מרכזי שממעט לבוא לידי ביטוי וכמעט לא רלוונטי אצלנו וזה נושא הזמינות. מה לעשות שישראל קטנה, שהמשווקים בה לא סגרו נקודות מכירה וסניפים ולא דחפו את הלקוחות שלהם אל הרשת במקום. אנחנו עדיין מדינת קניונים ורק אם נחזור לכבוש מדינות חדשות ונגדיל את שטחה של ישראל אולי אז האינטרנט יהפוך לכלי מכירתי. לצערי, משווקים היום עדיין חושבים על הקמת מתחם מכירה של 4,000 מ"ר במרכז תל-אביב וזו התרבות המקומית ולשם הצרכן הולך במקום לאינטרנט.
אין עוררין שאינטרנט כפלטפורמה שמקשרת בין צרכנים למפרסמים היא כבר או-טו-טו בבגרות. בשיחות שלנו עם לקוחות כבר אין צורך להסביר למה לפרסם באינטרנט - הם אפילו מבקשים יותר מיוזמתם. לפעמים הלקוחות בקצה השני מגיבים טוב לפעילות הדיגיטלית ולפעמים פחות.
לסופר-פארם יש למעלה מ-100 סניפים. בוא נגיד שהם מחר פותחים אתר E-commerce, ונגיד שהם הופכים לקצת פחות נגישים פיזית - האינטרנט ופעילות האון-ליין מטבע הדברים היתה גבוהה הרבה יותר. אם אתה נגיש פיזית באופן מוחלט אין צורך לחפש אותך ולקנות ממך ברשת. במצב הקיים כיום משווק כדוגמת סופר-פארם מפחד, חד משמעית לסגור סניף בחוץ ולפתוח זירה מכירה באינטרנט.
הדוגמה הקלאסית לשינוי גישה היא אל-על שהחליטה לפתח את פעילות המכירה באינטרנט וזה פועל ומצליח בטירוף. אל-על מבחינתי היא סוג החשיבה שנותנת את המענה לשאלה - למה אינטרנט. אל-על ריבעו את התקציב שלהם לפרסום באינטרנט והיא משמשת כמודל להחלטה אסטרטגית של מכירה מקוונת שמשמעו פילוג על פני ערוצי מכירה מסורתיים שזה מעשה דרמטי בחיי ארגון כזה ודורש השקעות משמעותיות בהנגשת מוצרים שאנשים רוצים באון-ליין.
ה-14% בארץ מול ה-30% של חו"ל נובע מכך שקמעונאים כמו המשביר לצרכן, טויס אר אס או הום-סנטר עושים רק engagment מול הלקוח ולא E-commerce.
ואולי המשווקים האלו לא טועים - אולי במדינה קטנה כמו בישראל עדיפה הנוכחות הפיזית בחוץ על פני זירת המכירה באינטרנט ופיתוח הפעילות באון-ליין?
אולי כן ואולי לא. אל-על הוכיחה שזה עובד. תוכל לראות גם את שופרסל מעלה תקציבים באינטרנט עם שירותי הקניות מהבית ברשת. אני משער שתוך 5 שנים נראה משווקים מסמנים את האינטרנט כיעד אסטרטגי - אני לא מתחייב על סגירת סניפים אבל מה שיקרה זה גיוס כח אדם מקצועי ומיומן שלא ינהל עוד אתר אינטרנט עבור המשווק אלא מנהל סניף לכל דבר שהזירה שלו ממקומת באינטרנט.
"הטלוויזיה בארץ עדיין דופקת את מחירי הפרסום במדיה"
ערן ארדן, גריי אינטראקטיב: הטלוויזיה בארץ עדיין דופקת את מחירי הפרסום במדיה. אנחנו מדינה בלי סגמנטציה, מדינה שמגיעים בה ל-80% מקהל היעד אם עושים עוד קמפיין בוואלה.
הפערים ביננו לחו"ל נובעים מכך ששוק הפרפורמנס ( קמפיינים מבוססי תוצאות) עדיין לא צמח ותפס את מקומו הראוי. שיטות המדידה שמצויות בידי המשווקים עדיין לא מדויקות ומשוכללות מספיק ורק כשזה ישתפר יוכלו המשווקים למדוד את האינטרנט על בסיס תוצאות ולא על בסיס אהדה או זכירות של פרסומת זו או אחרת.
לדעתי לקוח שפונה לקהל יעד של צעירים עד גיל 30 ומוציא 70% מהתקציב שלו בטלוויזיה יכול להגיע לאותן תוצאות ועם הרבה יותר מסרים בחצי מהסכום באינטרנט. אנחנו עדיין מדינת ערוץ וחצי ולכן לא נגיע כל-כך מהר למספרי חו"ל. אם הלקוחות של ענף האינטראקטיב לא ירוצו כל-כך מהר לטלוויזיה הם יבינו שאחרי מדידת תוצאות טובה מול קהל של עד גיל 30, אפשר להכפיל את תקציב האינטרנט, להוריד בחצי את ההפנייה לטלוויזיה להגיע לאותן התוצאות ולחסוך כ-30% מהכסף.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.