משחקים באש

הקרב על שייח' ג'ראח נכשל * נועם שיזף עונה לתוהים * הסאגווי הרג את בעליו * אחינו המשתוקקים לאש מבעירים כל מה שזז
דבורית שרגל |

כותרות

כל ההפגנות בשייח' ג'ראח לא הועילו: פסיקה חדשה של העליון מאפשרת לפנות עשרות משפחות נוספות מהשכונה.

רוצים לקרוא מקוראשון?

אחים, הצילו שריפה

תודה רבה לוונדליסטים, מטיילי שמורת החצבני ששרפו מאות דונמים. כנראה שהישראלים הם פירומנים בגנים: במעריב אחורי יש ידיעה על כך שיותר ויותר נוסעים נתפסים מעשנים בשירותי המטוס (הנוזל באסלה דליק - כה אומר בידיעה קצין בכיר במשטרת מחוז המרכז. תוס': טעות של הקצין, טעות של הכתבים, טעות של העורכים: לא דליק). תגידו, מה יש לכם?

המשכנתה מתייקרת

שימו לב מה קורה כשכותבים בגוגל המשכנתה מתייקרת. אז גם היום היא מתייקרת ומככבת במרכז השער של ידיעות, למשל.

הבונים החופשיים

מי שנתן את הכותרת הזו בכפולת 2-3 בידיעות יודע מיהם הבונים החופשיים?

הפנתרים השחורים

שלומית ליר רצתה לאצור תערוכה על הפנתרים השחורים במוזיאון רמת גן. בסופו של דבר זה לא קרה. הנה הגרסה שלה. והנה זו של מנהל ואוצר ראשי של המוזיאון, מאיר אהרונסון. הוא מסביר שלא היה לה שום ניסיון באוצרות. הכל טוב ויפה, אבל על כך שאין לליר שום ניסיון ידע אהרונסון מהיום הראשון, לא? אם כך, למה, למשל, לא הצמיד לה אוצר/ת בעל/ת ניסיון מלכתחילה?

סאגת הסאגווי

המיליונר הבריטי ג'ימי הסלדן בעל תאגיד סאגווי התגלגל איתו אל מותו. מה זה יעשה למניות החברה ולמכירות? עדכון: כנראה שכלום, כי זו חברה פרטית. בידיעות הקדישו לסיפור את כפולת האמצע, עם כותרת מפחידה: הסאגוויי קם על יוצרו. מפתיע מאוד שלא שלפו מהארכיון את תצלום הסאגוויי החביב עליהם: בבוהדנה מתגלגלים עליו.

הקלה לקלה

לא ייאמן, ע"פ כתבת השער של 24, חפירות הרכבת הקלה בירושלים הסתיימו, ולב העיר ייפתח לתנועה אחרי ארבע שנים. קשה להאמין. תוס': או במילים אחרות - עד שאני לא אראה, לא אאמין.

ברשת

IraNot ראיתם את הקמפיין הזה (גם) נגד הילטון ניו יורק שאירח את המשלחת האיראנית?

קצה האצבעות

העיר בחופשה מרוכזת בחג, ויש גיליון מיוחד: 13 ראיונות אקלקטיים של כתבי העיתון: עדי עוז עם אביגדור פלדמן שמתחיל ללמוד סנדלרות, יעל געתון עם עמרי ניצן, הילו גלזר עם עברי לידר ומיה מנע עם ליאורה גולדנברג שטרן. ויש עוד. אאל"ט, זה צריך להיות הגיליון האחרון בעריכת אלון עידן: האיחוד בין העיר לעכבר צריך להיות מה-1 באוקטובר. נראה אם כל זה אכן יתממש, ולמה נזכה בשבוע הבא.

מארקרוויק אשר שכטר מראיין עורך בכיר בגרדיאן, ג'ו קונפינו (כתבת שער). זה כל פעם מפעים מחדש, הרפלקסיביות של התקשורת. זאת אומרת, אני אישית מאוד מתעניינת במודלים שהגרדיאן מאמץ כדי לשרוד (קמפיינים חברתיים וסביבתיים). וכך גם כתבי ועורכי המארקר, או שאר העיתונים. אבל האם כל הדברים האלו מעניינים את הקורא הסביר, שעתיד העיתונות לא עומד בראש דאגותיו? אין כמעט סו"ש שלא מתפרסם ראיון עם כתב על, עורך על, מו"ל על באחד העיתונים.

מחר יהיה עוד ראיון עם איילת זורר, אחרי הראיון שהיה ב-7 לילות ביולי האחרון. הראיון הפעם בסגנון.

עוד מחר במעריב - גיליון מיוחד של הפטיש, "העיתון שיפתח לך את הראש" - מחווה לעיתון השכונות החברתי הלוחם. מעניין.

לידיעות מצורף היום גיליון ידיעות הקיבוץ עם שער כרומו במלאת מאה שנים לקיבוץ. די שמחתי, יש לי פינונת בלב לקיבוצים, אבל מאוד קשה לבדוק מה יש שם: יש בו מגוון פונטים, חלקם בדיוק כמו אלו של הכתבות הפרסומיות שמשתלטות על רוב העיתון. קשה. זה האתר, אולי פה יהיה יותר קל.

מוסף כלכליסט ראיון עם היוצר של ד"ר האוס, דיוויד שור (טלי שמיר), האומר שזו סדרה על המאבק בין הרציונלי לרוחני.

ארי ליבסקר כותב על שפת הכפרה, נשמה, אח שלי וכו'.

הפניה בשער ידיעות מספרת על תקיפה מינית של תלמידה על ידי הרב שלה במכללת בית וגן בירושלים (מרב בטיטו). הסיפור המלא יובא ביום שישי. היום, שלישי, מוקדשת לכך כפולה שלמה, 6-7.

עוד על המרמרה

בעקבות הראיון של נועם שיזף עם קנת אוקיף שהיה על המרמרה התפתח דיון ארוך באצבעות שחורות על כך. נועם הגיב אתמול, לבקשתי, על הדברים. אני חוזרת ומביאה אותם גם כאן, כדי שלא ילכו לאיבוד:

"לטעמי, היה חשוב לראיין את אוקיף לא מפני שכל מילה שלו היא קדושה, אלא פשוט כי הציבור הישראלי נחשף עד כה רק לגירסת דובר צה"ל לאירוע המשט. ועדת החקירה לא חקרה עדים מבין הנוסעים - שאם נראה או לא, הם גם צד באירוע - ולאיש לא אכפת שאין בסמכותה אפילו לדבר עם חיילים.

הסרטונים שפרסם דו"צ הם אכן עדות חזקה, אולם חשוב מאוד לזכור שדובר צה"ל ערך את הסרטים האלו, ושכולם מתייחסים לדקה או שתיים לפני הפתיחה באש (אם לצה"ל אכן אין מה להסתיר, מדוע רוב החומר אינו משוחרר?). איש אינו יודע מה קרה לאחר שנפתחה האש, וכיצד למעשה נהרגו תשעה אנשים ונפצעו יותר משלושים.

כעיתונאים, תפקידנו לשאול את השאלות האלו ולנסות להגיע למידע, וזו הסיבה העיקרית שחשבתי שראוי לדבר עם אדם שממש היה שם מהרגע הראשון שהספינות יצאו לדרך. כמובן שגם את דבריו צריך לקחת בקונטקסט, ולזכור שגם אוקיף הוא צד בעל עניין בסיפור. אני מאמין שהציבור הישראלי מספיק נבון כדי לעשות את זה.

עם זאת, ראוי לציין כי במהלך הראיון עימתתי את אוקיף עם דוח איילנד, וכן הצלבתי חלק מהמידע שלו עם מקורות אחרים. גרסתו נראתה לי לרוב עקבית, ולא נתקלתי בעדויות שיפריכו את הנקודות המתייחסות לדברים שהוא ראה במו עיניו. מכאן והלאה, הקוראים צריכים לשפוט.

אגב, באשר לנושא הסכינים שעליו התעורר דיון בתגובות, אוקיף מעולם לא אמר שלא היו סכינים על הסיפון (או מוטות). שימו לב שהוא גם מאשר שהיו הכנות להתגוננות אקטיבית מול החיילים, נקודה שדווקא מועילה לכאורה לנרטיב הישראלי. הוא פשוט ציין בפני שבתדריך בו הוא נוכח נאמר במפורש שלא להשתמש בסכינים. הוא אפילו לא טען שההוראה מולאה, רק שהוראה כזו ניתנה. אוקיף העלה בפני את ההשערה שסכין או שתיים הגיעו מהחיילים שנתפסו, אבל אותה לא כללתי בטקסט כי העדפתי להתמקד בדברים שהוא ראה או שמע לטענתו במו עיניו, ובהסברים שהוא סיפק להם".

בלוגלנד

עידוקיוס על תרומות לבלוגרים. מה עמדתכם? הייתם תורמים? הכי מצחיקה הפרסומת בתחתית הקטע: זה הזמן שלך ליגואר חדשה.

AOL תרכוש אולי את טקראנץ'.

נעמה פלד על ההתאהבות שלה בדודי כליפא.

תלונה

עו"ד סיגל פעיל שלחה תלונה למועצת העיתונות בעקבות הגיגי ההריון של מורן שריר על אודותיה: "...וסיגל פעיל, עורכת דין בהריון מתקדם. אישה בהריון זה פריים מלחיץ. אני חושש להביט וחושש להסיט את עיני. היא מניחה יד רכה על כרסה ואני מיד נכנס למצוקה עוברית, חושש שסילון מי שפיר יעמיד למבחן את כישורי הפרמדיק של בן דרור ימיני. יתכן ושמירת ההריון היא ששמרה על הדיון מלהתלהט. כולם היו רגועים ומנומסים..." תוס': המאמרון של תמר איש שלום בהארץ.

מח' הגהה

לפני פיזור

אני יודעת שזה נשמע חשוד, אבל הכל טוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה