משחקים באש
כותרות
כל ההפגנות בשייח' ג'ראח לא הועילו: פסיקה חדשה של העליון
רוצים לקרוא
אחים, הצילו שריפה
תודה רבה לוונדליסטים, מטיילי שמורת החצבני ששרפו מאות דונמים.
כנראה שהישראלים הם פירומנים בגנים: במעריב אחורי יש
תוס': טעות של הקצין, טעות של הכתבים, טעות של העורכים: לא דליק).
תגידו, מה יש לכם?
המשכנתה מתייקרת
שימו לב מה קורה כשכותבים בגוגל
אז גם היום היא מתייקרת ומככבת במרכז השער של ידיעות, למשל.
הבונים החופשיים
מי שנתן את הכותרת הזו בכפולת 2-3 בידיעות יודע מיהם
הפנתרים השחורים
שלומית ליר רצתה לאצור תערוכה על הפנתרים השחורים במוזיאון רמת גן.
בסופו של דבר זה לא קרה.
הנה
והנה זו של מנהל ואוצר ראשי של המוזיאון,
הוא מסביר שלא היה לה שום ניסיון באוצרות.
הכל טוב ויפה, אבל על כך שאין לליר שום ניסיון ידע אהרונסון מהיום הראשון, לא?
אם כך, למה, למשל, לא הצמיד לה אוצר/ת בעל/ת ניסיון מלכתחילה?
סאגת הסאגווי
המיליונר הבריטי ג'ימי הסלדן בעל תאגיד סאגווי
מה זה יעשה למניות החברה ולמכירות?
עדכון: כנראה שכלום, כי זו חברה פרטית.
בידיעות הקדישו לסיפור את כפולת האמצע, עם כותרת מפחידה: הסאגוויי קם על יוצרו. מפתיע מאוד שלא שלפו מהארכיון את תצלום הסאגוויי החביב עליהם: בבוהדנה מתגלגלים עליו.
הקלה לקלה
לא ייאמן, ע"פ כתבת השער של 24, חפירות הרכבת הקלה בירושלים הסתיימו, ולב העיר ייפתח לתנועה אחרי ארבע שנים.
קשה להאמין. תוס': או במילים אחרות - עד שאני לא אראה, לא אאמין.
ברשת
IraNot
ראיתם את הקמפיין הזה (גם) נגד
קצה האצבעות
העיר בחופשה מרוכזת בחג, ויש גיליון מיוחד: 13 ראיונות אקלקטיים של כתבי העיתון: עדי עוז עם אביגדור פלדמן שמתחיל ללמוד סנדלרות, יעל געתון עם עמרי ניצן, הילו גלזר עם עברי לידר ומיה מנע עם ליאורה גולדנברג שטרן. ויש עוד.
אאל"ט, זה צריך להיות הגיליון האחרון בעריכת אלון עידן: האיחוד בין העיר לעכבר צריך להיות מה-1 באוקטובר. נראה אם כל זה אכן יתממש, ולמה נזכה בשבוע הבא.
מארקרוויק
אשר שכטר מראיין עורך בכיר בגרדיאן, ג'ו קונפינו (כתבת שער).
זה כל פעם מפעים מחדש, הרפלקסיביות של התקשורת. זאת אומרת, אני אישית מאוד מתעניינת במודלים שהגרדיאן מאמץ כדי לשרוד (קמפיינים חברתיים וסביבתיים). וכך גם כתבי ועורכי המארקר, או שאר העיתונים. אבל האם כל הדברים האלו מעניינים את הקורא הסביר, שעתיד העיתונות לא עומד בראש דאגותיו?
אין כמעט סו"ש שלא מתפרסם ראיון עם כתב על, עורך על, מו"ל על באחד העיתונים.
מחר יהיה עוד ראיון עם איילת זורר, אחרי הראיון שהיה ב-7 לילות ב
הראיון הפעם בסגנון.
עוד מחר במעריב - גיליון מיוחד של הפטיש, "העיתון שיפתח לך את הראש" - מחווה לעיתון השכונות החברתי הלוחם. מעניין.
לידיעות מצורף היום גיליון ידיעות הקיבוץ עם שער כרומו במלאת מאה שנים לקיבוץ. די שמחתי, יש לי פינונת בלב לקיבוצים, אבל מאוד קשה לבדוק מה יש שם:
יש בו מגוון פונטים, חלקם בדיוק כמו אלו של הכתבות הפרסומיות שמשתלטות על רוב העיתון. קשה.
זה
מוסף כלכליסט
ראיון עם היוצר של ד"ר האוס, דיוויד שור (טלי שמיר), האומר שזו סדרה על המאבק בין הרציונלי לרוחני.
ארי ליבסקר כותב על שפת הכפרה, נשמה, אח שלי וכו'.
הפניה בשער ידיעות מספרת על תקיפה מינית של תלמידה על ידי הרב שלה במכללת בית וגן בירושלים (מרב בטיטו). הסיפור המלא יובא ביום שישי. היום, שלישי, מוקדשת לכך כפולה שלמה, 6-7.
עוד על המרמרה
בעקבות הראיון של נועם שיזף עם
נועם הגיב אתמול, לבקשתי, על הדברים. אני חוזרת ומביאה אותם גם כאן, כדי שלא ילכו לאיבוד:
"לטעמי, היה חשוב לראיין את אוקיף לא מפני שכל מילה שלו היא קדושה, אלא פשוט כי הציבור הישראלי נחשף עד כה רק לגירסת דובר צה"ל לאירוע המשט. ועדת החקירה לא חקרה עדים מבין הנוסעים - שאם נראה או לא, הם גם צד באירוע - ולאיש לא אכפת שאין בסמכותה אפילו לדבר עם חיילים.
הסרטונים שפרסם דו"צ הם אכן עדות חזקה, אולם חשוב מאוד לזכור שדובר צה"ל ערך את הסרטים האלו, ושכולם מתייחסים לדקה או שתיים לפני הפתיחה באש (אם לצה"ל אכן אין מה להסתיר, מדוע רוב החומר אינו משוחרר?). איש אינו יודע מה קרה לאחר שנפתחה האש, וכיצד למעשה נהרגו תשעה אנשים ונפצעו יותר משלושים.
כעיתונאים, תפקידנו לשאול את השאלות האלו ולנסות להגיע למידע, וזו הסיבה העיקרית שחשבתי שראוי לדבר עם אדם שממש היה שם מהרגע הראשון שהספינות יצאו לדרך. כמובן שגם את דבריו צריך לקחת בקונטקסט, ולזכור שגם אוקיף הוא צד בעל עניין בסיפור. אני מאמין שהציבור הישראלי מספיק נבון כדי לעשות את זה.
עם זאת, ראוי לציין כי במהלך הראיון עימתתי את אוקיף עם דוח איילנד, וכן הצלבתי חלק מהמידע שלו עם מקורות אחרים. גרסתו נראתה לי לרוב עקבית, ולא נתקלתי בעדויות שיפריכו את הנקודות המתייחסות לדברים שהוא ראה במו עיניו. מכאן והלאה, הקוראים צריכים לשפוט.
אגב, באשר לנושא הסכינים שעליו התעורר דיון בתגובות, אוקיף מעולם לא אמר שלא היו סכינים על הסיפון (או מוטות). שימו לב שהוא גם מאשר שהיו הכנות להתגוננות אקטיבית מול החיילים, נקודה שדווקא מועילה לכאורה לנרטיב הישראלי. הוא פשוט ציין בפני שבתדריך בו הוא נוכח נאמר במפורש שלא להשתמש בסכינים. הוא אפילו לא טען שההוראה מולאה, רק שהוראה כזו ניתנה. אוקיף העלה בפני את ההשערה שסכין או שתיים הגיעו מהחיילים שנתפסו, אבל אותה לא כללתי בטקסט כי העדפתי להתמקד בדברים שהוא ראה או שמע לטענתו במו עיניו, ובהסברים שהוא סיפק להם".
בלוגלנד
עידוקיוס על
הכי מצחיקה הפרסומת בתחתית הקטע: זה הזמן שלך ליגואר חדשה.
AOL תרכוש
נעמה פלד על ה
תלונה
עו"ד סיגל פעיל שלחה תלונה למועצת העיתונות בעקבות הגיגי ההריון של מורן שריר על אודותיה:
"...וסיגל פעיל, עורכת דין בהריון מתקדם. אישה בהריון זה פריים מלחיץ. אני חושש להביט וחושש להסיט את עיני. היא מניחה יד רכה על כרסה ואני מיד נכנס למצוקה עוברית, חושש שסילון מי שפיר יעמיד למבחן את כישורי הפרמדיק של בן דרור ימיני. יתכן ושמירת ההריון היא ששמרה על הדיון מלהתלהט. כולם היו רגועים ומנומסים..."
תוס': המאמרון של
מח' הגהה
לפני פיזור

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".